משרד המשפטים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בן נחום (שיחה | תרומות)
IsraelRosen (שיחה | תרומות)
שורה 480: שורה 480:
|[[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]]{{ש}}<small>[[חוסן לישראל]]</small>
|[[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]]{{ש}}<small>[[חוסן לישראל]]</small>
|כ"ג באייר ה'תש"ף
|כ"ג באייר ה'תש"ף
|י"ז בטבת
|מכהן||[[17 במאי]] [[2020]]|| הגיש את התפטרותו ב-30 בדצמבר 2020.
ה'תשפ"א
|[[17 במאי]] [[2020]]|| [[1 בינואר]]
[[2021]]
|[[ממשלת ישראל השלושים וחמש]]
|-
|מ"מ
|https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/84/Benny_Gantz_2019_%28cropped%29.jpg/250px-Benny_Gantz_2019_%28cropped%29.jpg
|[[בני גנץ]]
<small>(1959-)</small>
|
|[[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]]{{ש}}<small>[[חוסן לישראל]]</small>
|י"ז בטבת
ה'תשפ"א
|מכהן
|[[1 בינואר]]
[[2021]]
|מכהן
|[[ממשלת ישראל השלושים וחמש]]
|[[ממשלת ישראל השלושים וחמש]]
|}
|}

גרסה מ־21:06, 2 בינואר 2021

משרד המשפטים
בניין משרד המשפטים
בניין משרד המשפטים
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 14 במאי 1948
ממשלה ישראלישראל ממשלת ישראל
שר אבי ניסנקורן (הגיש את התפטרותו)
תאריך כניסה 17 במאי 2020
מנכ"ל סיגל יעקובי (מ"מ מנכ"ל)
מטה מרכזי רחוב צלאח א-דין, ירושלים
justice.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.

המשרד אמון על שורה ארוכה של נושאים ותחומי פעילות משפטיים ומקצועיים שונים, ובין תפקידיו העיקריים:

  • ארגון מערכות בתי המשפט, בתי הדין וההוצאה לפועל
  • הכנת נוסח החקיקה הממשלתית, ליווי החקיקה הפרטית ופרסום הרשומות
  • ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדיה
  • אכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית
  • ייצוג המדינה בפני ערכאות שיפוטיות ומעיין שיפוטיות
  • ביצוע חוקים ששר המשפטים ממונה על ביצועם, ובכלל זה מתן שירותים משפטיים ואסדרה בתחומים משפטיים ומקצועיים מגוונים

במשרד המשפטים נכללים, בין היתר, היחידות והמערכים הבאים: הייעוץ המשפטי לממשלה ומחלקת ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, האגף לסיוע משפטי אזרחי, הסנגוריה הציבורית, אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, האגף לרישום והסדר מקרקעין, אגף שומת מקרקעין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, רשות הפטנטים, רשות התאגידים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, בתי הדין השרעיים בתי הדין הדתיים הדרוזיים, מחלקת החנינות, מערכת 'רשומות', בתי הדין לביקורת משמורת, מינהל הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה, היחידה לענייני העדות הנוצריות, המרות דת וברית הזוגיות, היחידה הממשלתית לחופש המידע, יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם, יחידת הממונה על העזרה המשפטית מול המועצה הפלסטינית וכן יחידות מטה הנהלת המשרד.

המשרד אמון על אסדרה ורישוי מקצועות בתחומים משפטיים ומקצועיים שונים ובהם רואי חשבון מועצת רואי החשבון, מתווכים במקרקעין רשם המתווכים, מועצת שמאי מקרקעין, המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, נוטריונים, עורכי פטנטים וטוענים שרעיים.

שר המשפטים אחראי על-פי חוק על מינהל בתי המשפט באמצעות הנהלת בתי המשפט, על מינהל בתי הדין הרבניים באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים, וכן על רשות האכיפה והגביה הפועלת כיחידת סמך במסגרתה פועלת מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

במסגרת תפקידו שר המשפטים מכהן גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה וכחבר הקבינט המדיני ביטחוני.

מטה המשרד שוכן בקריית הממשלה המזרחית, ברחוב צלאח א-דין 29. ב-2020 הוא צפוי לעבור לבניין חדש בקריית הלאום.[1]

היסטוריה

בניין משרד המשפטים בירושלים מואר לכבוד חגיגות עשור למדינת ישראל בשנת 1958.
טקס השבעת שופטי בית משפט השלום ומחוזי בישראל שהתקיים בבית נשיא מדינת ישראל, בתמונה יושבים: איילת שקד שרת המשפטים, הנשיא ראובן ריבלין ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, אוקטובר 2015. מינוי שופטים הוא חלק מתפקידיו של שר המשפטים באמצעות הוועדה למינוי שופטים.

המשרד הוקם עם כינון הממשלה הזמנית ב-1948. השר הראשון שעמד בראשו היה פנחס רוזן, ובראשית דרכו היו בו שלושה עובדים בלבד. מטרתו הראשונה של המשרד הייתה ליצור רצף בפעילותם של מוסדות המשפט החיוניים בתקופת המעבר מהשלטון הבריטי. במיוחד התעורר צורך באיוש תפקידי שופטים בבתי המשפט, שכן השופטים הבריטים והערבים עזבו. מינוי השופטים הראשונים של בית המשפט העליון בגלגולו כבית משפט ישראלי אושר בידי הממשלה הזמנית ומועצת המדינה הזמנית ביולי אותה שנה. כן אויש ב-1948 משרד האפוטרופוס הכללי.

מטרה נוספת שעמדה לנגד עיניהם של ראשי המשרד בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל היה גיבוש דינים ישראליים שיחליפו את מערכות הדינים העות'מאנית והמנדטורית. עם זאת, הזיקה לדין הבריטי נותקה רק ב-1980, עם חקיקתו של חוק יסודות המשפט, שביטל סעיף בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל שקבע כי מקום שלא נקבעו הוראות בחוק המקומי, יפסקו בתי המשפט לפי המשפט המקובל ודיני היושר. כמו כן, גם בימינו, יותר מ-70 שנה לאחר הקמת מדינת ישראל, עומדים בתוקפם חוקים שנחקקו בידי המחוקק המנדטורי או נסחים חדשים של חוקים כאלה (כגון פקודת הנזיקין, פקודת הראיות או פקודת העיריות). דבר החקיקה העות'מאני האחרון, המג'לה, בוטל ב-1984.

בשנת 1949 כלל המשרד שלוש מחלקות ראשיות: ייעוץ, חקיקה ופרקליטות. כן כלל המשרד את המחלקות המנהליות: רשם קרקעות, האפוטרופוס הכללי והרשם הכללי. במשרד עבדו 506 עובדים.[2] באפריל 1949 עברו הפרקליטות והרשם הכללי לירושלים.[3]

תחומי אחריות

בתוך המשרד קיימות כ-70 יחידות משנה, בתחומים מגוונים:

היועץ המשפטי לממשלה

ערך מורחב – היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש התביעה הכללית ומעניק ייעוץ משפטי לממשלה על יחידותיה. בעשור הראשון של המאה ה-21 התנהל פולמוס ציבורי בסוגיית פיצול תפקידים אלה לשניים.

באמצעות מחלקת ייעוץ וחקיקה ו-6 המשנים ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ, חקיקה, פלילי, אזרחי, כלכלי-פיסקלי והסכמים בינלאומיים):

פרקליטות המדינה

ערך מורחב – פרקליטות המדינה

בין תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה, הוא מכהן גם כראש התביעה הכללית. כפוף לו פרקליט המדינה שהוא ראש הפרקליטות. הפרקליטות מחולקת ללשכה ראשית ומחוזות: ירושלים, תל אביב, חיפה, צפון, מרכז ודרום. בכל הפרקליטויות, פרט למחוזות הצפון והמרכז, מחולקות הפרקליטויות לפרקליטות אזרחית ופרקליטות פלילית. במחוז תל אביב פרקליטות נוספת, למיסוי וכלכלה. כמו כן, בפרקליטות המדינה פועלת מחלקת הבג"צים, המייצגת את המדינה בעתירות לבג"ץ.

רישום, ניהול רכוש ושומה

רשויות מיוחדות

הסדרת עיסוק

יחידות נוספות

שרי המשפטים לדורותיהם

שר המשפטים, כחבר הממשלה, ממונה על משרד המשפטים מבחינה מנהלית ותקציבית ומבחינה מקצועית. בתחומי אחריותו של שר המשפטים מצויים כל מערכות בתי המשפט ובתי הדין וכן משרדי ההוצאה לפועל.

שר המשפטים ממונה על יוזמות החקיקה של משרד המשפטים והגשתן לכנסת ולוועדותיה.

שר המשפטים איננו מתערב בתיקים ספציפיים, אולם יש בידו לקבוע הנחיות הנוגעות למדיניות כללית של התביעה והפרקליטות, ולהחלטות היועץ המשפטי.

מספר תמונה שם
(תקופת חיים)
מפלגה תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
1 פנחס רוזן

(1887-1978)

המפלגה הפרוגרסיבית ה' באייר ה'תש"ח ח' בתשרי ה'תשי"ב 14 במאי 1948 8 באוקטובר 1951 הממשלה הזמנית
ממשלת ישראל הראשונה
ממשלת ישראל השנייה
2 דב יוסף

(1899-1980)

מפא"י ח' בתשרי ה'תשי"ב ג' באב ה'תשי"ב 8 באוקטובר 1951 25 ביוני 1952 ממשלת ישראל השלישית
3 חיים כהן

(1911-2002)

לא היה חבר כנסת ג' באב ה'תשי"ב ו' בטבת ה'תשי"ג 25 ביוני 1952 24 בדצמבר 1952
(1) פנחס רוזן

(1887-1978)

המפלגה הפרוגרסיבית ו' בטבת ה'תשי"ג א' באדר ה'תשס"ז 24 בדצמבר 1952 13 בפברואר 1956 ממשלת ישראל הרביעית
ממשלת ישראל החמישית
ממשלת ישראל השישית
ממשלת ישראל השביעית
מ"מ דוד בן-גוריון

(1886-1973)

מפא"י א' באדר ה'תשס"ז ט"ז באדר ה'תשס"ז 13 בפברואר 1956 28 בפברואר 1956
(1) פנחס רוזן

(1887-1978)

המפלגה הפרוגרסיבית ט"ז באדר ה'תשס"ז כ"ג בחשוון ה'תשכ"ב 28 בפברואר 1956 2 בנובמבר 1961
ממשלת ישראל השמינית
ממשלת ישראל התשיעית
הליברלים
(2) דב יוסף

(1899-1980)

לא היה חבר כנסת כ"ג בחשוון ה'תשכ"ב כ' בטבת ה'תשכ"ו 2 בנובמבר 1961 12 בינואר 1966 ממשלת ישראל העשירית
ממשלת ישראל האחת עשרה
ממשלת ישראל השתים עשרה
4 יעקב שמשון שפירא

(1902-1993)

כ' בטבת ה'תשכ"ו ו' בחשוון ה'תשל"ד 12 בינואר 1966 1 בנובמבר 1973 ממשלת ישראל השלוש עשרה
ממשלת ישראל הארבע עשרה
המערך
העבודה
ממשלת ישראל החמש עשרה
מ"מ גולדה מאיר

(1898-1978)

ו' בחשוון ה'תשל"ד ט"ז באדר ה'תשל"ד 1 בנובמבר 1973 10 במרץ 1974
5 חיים יוסף צדוק

(1913-2002)

ט"ז באדר ה'תשל"ד ד' בתמוז ה'תשל"ז 10 במרץ 1974 20 ביוני 1977 ממשלת ישראל השש עשרה
ממשלת ישראל השבע עשרה
6 מנחם בגין

(1913-1992)

הליכוד
חרות
ד' בתמוז ה'תשל"ז י"ב בחשוון ה'תשל"ח 20 ביוני 1977 24 באוקטובר 1977 ממשלת ישראל השמונה עשרה
7 שמואל תמיר

(1923-1987)

ד"ש י"ב בחשוון ה'תשל"ח כ"ג באב ה'תש"ם 24 באוקטובר 1977 5 באוגוסט 1980
התנועה הדמוקרטית
8 משה נסים

(1935-)

הליכוד
הליברלים
כ"ג באב ה'תש"ם ז' בניסן ה'תשמ"ו 13 באוגוסט 1980 16 באפריל 1986
ממשלת ישראל התשע עשרה
ממשלת ישראל העשרים
ממשלת ישראל העשרים ואחת
9 יצחק מודעי

(1926-1998)

ז' בניסן ה'תשמ"ו ט"ז בתמוז ה'תשמ"ו 16 באפריל 1986 23 ביולי 1986
10 אברהם שריר

(1932-2017)

ט"ז בתמוז ה'תשמ"ו י"ד בטבת ה'תשמ"ט 30 ביולי 1986 22 בדצמבר 1988
ממשלת ישראל העשרים ושתיים
הליכוד
11 דן מרידור

(1947-)

י"ד בטבת ה'תשמ"ט י"ב בתמוז ה'תשנ"ב 22 בדצמבר 1988 13 ביולי 1992 ממשלת ישראל העשרים ושלוש
ממשלת ישראל העשרים וארבע
12 דוד ליבאי

(1934-)

העבודה י"ב בתמוז ה'תשנ"ב א' בתמוז ה'תשנ"ו 13 ביולי 1992 18 ביוני 1996 ממשלת ישראל העשרים וחמש
ממשלת ישראל העשרים ושש
13 יעקב נאמן

(1939-2017)

לא היה חבר כנסת א' בתמוז ה'תשנ"ו כ"ה באב ה'תשנ"ו 18 ביוני 1996 10 באוגוסט 1996 ממשלת ישראל העשרים ושבע
14 בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד-גשר-צומת
הליכוד
כ"ה באב ה'תשנ"ו כ' באלול ה'תשנ"ו 10 באוגוסט 1996 4 בספטמבר 1996
15 צחי הנגבי

(1957-)

כ' באלול ה'תשנ"ו כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט 4 בספטמבר 1996 6 ביולי 1999
הליכוד
16 יוסי ביילין

(1948-)

ישראל אחת[4]
העבודה
כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט י"ב באדר ה'תשס"א 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 ממשלת ישראל העשרים ושמונה
17 מאיר שטרית

(1948-)

הליכוד י"ב באדר ה'תשס"א כ"ו באדר א' ה'תשס"ג 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 ממשלת ישראל העשרים ותשע
18 יוסף לפיד

(1931-2008)

שינוי כ"ו באדר א' ה'תשס"ג כ"א בכסלו ה'תשס"ה 28 בפברואר 2003 4 בדצמבר 2004 ממשלת ישראל השלושים
19 ציפי לבני

(1958-)

הליכוד כ"ב בכסלו ה'תשס"ה ו' באייר ה'תשס"ו 5 בדצמבר 2004 4 במאי 2006
קדימה
20 חיים רמון

(1950-)

ו' באייר ה'תשס"ו כ"ח באב ה'תשס"ו 4 במאי 2006 22 באוגוסט 2006 ממשלת ישראל השלושים ואחת
מ"מ מאיר שטרית

(1948-)

כ"ט באב ה'תשס"ו ח' בכסלו ה'תשס"ז 23 באוגוסט 2006 29 בנובמבר 2006
(19) ציפי לבני

(1958-)

ח' בכסלו ה'תשס"ז י"ט בשבט ה'תשס"ז 29 בנובמבר 2006 7 בפברואר 2007
21 דניאל פרידמן

(1936-)

לא היה חבר כנסת י"ט בשבט ה'תשס"ז ו' בניסן ה'תשס"ט 7 בפברואר 2007 31 במרץ 2009
(13) יעקב נאמן

(1939-2017)

ו' בניסן ה'תשס"ט ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 ממשלת ישראל השלושים ושתיים
(19) ציפי לבני

(1958-)

התנועה ז' בניסן ה'תשע"ג י"ב בכסלו ה'תשע"ה 18 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014 ממשלת ישראל השלושים ושלוש
מ"מ בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד י"ב בכסלו ה'תשע"ה כ"ה באייר ה'תשע"ה 4 בדצמבר 2014 14 במאי 2015
22 איילת שקד

(1976-)

הבית היהודי כ"ה באייר ה'תשע"ה א' בסיוון ה'תשע"ט 14 במאי 2015 4 ביוני 2019 ממשלת ישראל השלושים וארבע
הימין החדש
23 אמיר אוחנה

(1976-)

הליכוד ב' בסיוון ה'תשע"ט כ"ג באייר ה'תש"ף 5 ביוני 2019 17 במאי 2020
24 אבי ניסנקורן

(1967-)

כחול לבן
חוסן לישראל
כ"ג באייר ה'תש"ף י"ז בטבת

ה'תשפ"א

17 במאי 2020 1 בינואר

2021

ממשלת ישראל השלושים וחמש
מ"מ https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/84/Benny_Gantz_2019_%28cropped%29.jpg/250px-Benny_Gantz_2019_%28cropped%29.jpg בני גנץ

(1959-)

כחול לבן
חוסן לישראל
י"ז בטבת

ה'תשפ"א

מכהן 1 בינואר

2021

מכהן ממשלת ישראל השלושים וחמש

מנכ"לי משרד המשפטים לדורותיהם

המנהל הכללי של משרד המשפטים מופקד על ניהול המשרד ונושא באחריות ניהולית ומקצועית כוללת לעבודתו ולביצוע תפקידיו, בהתאם למדיניות הממשלה, ובאמצעות מנהלי הרשויות, האגפים והיחידות במשרד, תוך שמירה על עצמאותם המקצועית של בעלי התפקידים בהפעלת סמכויותיהם לפי דין. המנהל הכללי מתמנה על ידי הממשלה על-פי הצעת שר המשפטים בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, והוא כפוף לשר המשפטים. המנהל הכללי, כדרג הניהולי הבכיר ביותר במשרד ובאמצעות מטה הנהלת המשרד, נושא באחריות הכוללת לתכנון האסטרטגי של עבודת המשרד; להכשרת ולפיתוח המשאב האנושי, תוך שימת דגש על פיתוח הדרג הניהולי והכשרת העתודה הניהולית; לפיתוח כלים לשיפור תהליכי העבודה, המינהל והשירות לציבור בכל יחידות המשרד, ובכלל זה לשיפור מערכות המידע והכלים הטכנולוגיים.

המנהל הכללי נושא באחריות לטיפוח קשרי החוץ של המשרד עם גורמים שונים, ממשלתיים ושאינם ממשלתיים, בארץ ובחוץ לארץ.

נוסף על תפקידיו אלה, ובשים לב לתפקידו המרכזי של משרד המשפטים כמשרד מטה של הממשלה, מוביל מנכ"ל המשרד את עבודתן של ועדות מגוונות הפועלות בממשלה ועומד בראשן, ובהן: הוועדות לבחירת מועמדים לכהונת דיינים של בית הדין לביקורת משמורת ושל בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952; הוועדה לאישור כשירותו של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992. עוד משמשת המנהלת הכללית, לפי חוק, כחברת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין והוועדה לאישור סניגורים צבאיים לפי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

כמו כן, מכהן המנכ"ל כיו"ר ועדות בין-משרדיות שונות, ובהן: הצוות הבין-משרדי להסרת חסמים לשילובם של בני האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה, הוועדה לאישור העסקתם של יועצים משפטיים חיצוניים במשרדי הממשלה, הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ולעובדי מדינה, הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות במדינות זרות, הוועדה לעניין ההסכם בין ממשלת ישראל לבין המרכז הבהאי העולמי, ועדת המנכ"לים הקבועה לתיאום המאבק בסחר בבני-אדם, והוועדה המשפטית המשותפת לישראל ולרשות הפלסטינית. כן משמשת המנכ"ל כחברת הוועדה העליונה למשק לשעת חירום, ומעת לעת היא חברה בוועדות איתור למשרות בכירות בשירות הציבורי. נוסף על כך מכהן המנכ"ל בוועדות שמתמנות על ידי הממשלה לבחינת עניינים שונים ולהמלצה על מדיניות. בין אלה, ניתן למנות את הצוות לגיבוש תוכנית אופרטיבית לשיפור עבודת המטה ויכולות הביצוע של משרדי הממשלה ("ועדת המשילות") וועדת ההיגוי לשיפור וייעול תהליכי עשיית עסקים בישראל. נוסף על ועדות אלה שבהן מכהן מנכ"ל המשרד מכוח תפקידו(ex officio), משמש המנכ"ל כיו"ר מועצת רואי חשבון, וכיו"ר ועדת הרישיונות לנוטריונים הפועלות במשרד המשפטים, וכן כחבר המועצה הארצית לתכנון ובניה ומועצת מקרקעי ישראל.

מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 יעקב שמשון שפירא 1948 1948
2 חיים כהן 1948 1950
3 יוסף קוקיה 1 באוגוסט 1952 31 בדצמבר 1968
4 צבי טרלו 1 בינואר 1969 31 בינואר 1976
5 מאיר גבאי 1 בפברואר 1976 31 במרץ 1987
6 חיים קלוגמן 1 באפריל 1987 5 ביולי 1996
7 נילי ארד 7 ביולי 1996 20 בפברואר 2000
8 שלמה גור 28 בפברואר 2002 1 במרץ 2002
9 אהרון אברמוביץ' 1 בדצמבר 2002 1 ביוני 2006
10 משה שילה 2 ביוני 2006 25 באוקטובר 2009
11 גיא רוטקופף 26 באוקטובר 2009 31 בינואר 2014
12 אמי פלמור 1 בפברואר 2014 24 ביולי 2019
מ"מ סיגל יעקובי (מ"מ מנכ"ל) 11 בספטמבר 2019

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פוסט על ידי משרד המשפטים, פייסבוק, 19 ביוני 2017
  2. ^ הרפורמה המשפטית בישראל, מעריב, 23 ביוני 1949
  3. ^ חמש מחלקות ממשרד המשפטים לירושלים, דבר, 24 באפריל 1949
  4. ^ התפטר מהכנסת במהלך הכהונה