לטימריים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית:בריטניקה בערכים כאשר היא רק דף הפניה. ראו שיחת תבנית:בריטניקה (תג)
Dangerous25 (שיחה | תרומות)
לטימריה אינדונזית נמצאת במצב "פגיע", ולא בסכנת הכחדה חמורה, אלא רק הלטימריה האפריקאית.
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 9: שורה 9:
[[קובץ:Chinlea BW.jpg|ממוזער|250px|איור של [[צ'ינליה]] (Chinlea)]]
[[קובץ:Chinlea BW.jpg|ממוזער|250px|איור של [[צ'ינליה]] (Chinlea)]]
[[קובץ:MawsoniaDB16.jpg|ממוזער|250px|איור של [[מאוסוניה]]]]
[[קובץ:MawsoniaDB16.jpg|ממוזער|250px|איור של [[מאוסוניה]]]]
'''לטימריים''' ([[שם מדעי]]: '''''Latimeriidae''''') היא [[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]] של [[דגי גרם]] [[בעלי סנפירים בשרניים]]. משפחה זו היא היחידה ששרדה בסדרת ה'''צלקנתים''' (''Coelacanthiformes''), בה כיום ישנו רק סוג אחד - [[לטימריה]] (''Latimeria'') ובו 2 מינים: [[לטימריה אפריקנית]] (Latimeria chalumnae) ו[[לטימריה אינדונזית]] (Latimeria menadoensis), שניהם מצויים ב[[סכנת הכחדה]] חמורה.
'''לטימריים''' ([[שם מדעי]]: '''''Latimeriidae''''') היא [[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]] של [[דגי גרם]] [[בעלי סנפירים בשרניים]]. משפחה זו היא היחידה ששרדה בסדרת ה'''צלקנתים''' (''Coelacanthiformes''), בה כיום ישנו רק סוג אחד - [[לטימריה]] (''Latimeria'') ובו 2 מינים: [[לטימריה אפריקנית]] (Latimeria chalumnae) ו[[לטימריה אינדונזית]] (Latimeria menadoensis), שניהם מצויים ב[[סכנת הכחדה]].


==אבולוציה==
==אבולוציה==

גרסה מ־01:37, 3 בינואר 2021

קריאת טבלת מיוןלטימריים
מודל של לטימריה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי סנפירים בשרניים
מחלקה: בעלי סנפירים בשרניים
סדרה: צלקנתים
תת־סדרה: Latimerioidei
משפחה: לטימריים
שם מדעי
Latimeriidae
ברג, 1940
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מאובן מהסוג Caridosuctor
איור של צ'ינליה (Chinlea)
איור של מאוסוניה

לטימריים (שם מדעי: Latimeriidae) היא משפחה של דגי גרם בעלי סנפירים בשרניים. משפחה זו היא היחידה ששרדה בסדרת הצלקנתים (Coelacanthiformes), בה כיום ישנו רק סוג אחד - לטימריה (Latimeria) ובו 2 מינים: לטימריה אפריקנית (Latimeria chalumnae) ולטימריה אינדונזית (Latimeria menadoensis), שניהם מצויים בסכנת הכחדה.

אבולוציה

מספר פלאונטולוגים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 שיערו שהצלקנתים היו קבוצת הדגים מהם התפתחו החולייתנים היבשתיים בעלי ארבע רגליים. סיבת ההשערה זו הייתה סנפירי החזה והאגן השריריים במאובני הצלקנתים, אשר נראו כמתאימים להליכה על הקרקע. השערה חלופית של פלאונטולוגים אחרים זיהתה את מוצא החולייתנים היבשתיים בסדרה האחות של הצלקנתים, דגי הריאות, אשר בשנים אלו כבר היו מוכרים למדע גם ממאובנים וגם מדגים חיים המסוגלים להתקיים ביבשה בעזרת ריאות. מחלוקת זו הייתה אחת הסיבות להתרגשות הרבה שגרם גילוי הצלקנתים החיים. הסתבר כי דגי הלטימריה אינם הולכים על היבשה, אך הם משתמשים בסנפיריהם השריריים ל"הליכה" על קרקע הים. חקר הלטימריה נראה בתחילה כמפריך את השערת כמה מן הפלאונטולוגים לפיה היו לצלקנתים המאובנים ריאות בדומה לדגי הריאות. אך גילוי מפתיע בשנת 2015 מצא ריאות תפקודיות בעוברי לטימריה[1]. עם זאת, חקר רצף ה-DNA של הלטימריה קבע סופית כי דגי הריאות אכן קרובים יותר מן הצלקנתים לבעלי ארבע הרגליים.

מיון

  • סדרה צלקנתים (Coelacanthiformes)
      • משפחה Whiteiidae - נכחדה
        • סוג Piveteauia
        • סוג Whiteia
      • משפחה Rebellatricidae - נכחדה
        • סוג Rebellatrix
      • משפחה Coelacanthidae - נכחדה
        • סוג Axelia
        • סוג Coelacanthus
        • סוג Indocoelacanthus
        • סוג Wimania
    • תת-סדרה Latimerioidei
      • משפחה Mawsoniidae - נכחדה
        • סוג Alcoveria
        • סוג Axelrodichthys
        • סוג Chinlea
        • סוג Diplurus
        • סוג Garnbergia
        • סוג מאוסוניה (Mawsonia)
        • סוג Parnaibaia
      • משפחה לטימריים (Latimeriidae)
        • סוג Holophagus - נכחד
        • סוג לטימריה (Latimeria)
        • סוג Libys - נכחד
        • סוג מקרופומה (Macropoma) - נכחד
        • סוג Macropomoides - נכחד
        • סוג Ticinepomis - נכחד
        • סוג Foreyia - נכחד
        • סוג Swenzia - נכחד
        • סוג Undina - נכחד
        • סוג Megacoelacanthus - נכחד

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לטימריים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Cupello. C. et al (2015) "Allometric growth in the extant coelacanth lung during ontogenetic development" Nature Communications, Vol. 6, Article No:8222, doi:10.1038/ncomms9222