הונגריה

הונגריה
Magyarország

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	אלוהים, ברך את העם ההונגרי המנון
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש מדינה	נשיא הונגריה
נשיא הונגריה	תמאש סוליוק
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת הונגריה
ראש ממשלת הונגריה	ויקטור אורבן
שפה רשמית	הונגרית
עיר בירה	בודפשט 47°26′N 19°15′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	האספה הלאומית
רשות שופטת	בית המשפט החוקתי של הונגריה
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
שטח יבשתי	93,028 קמ"ר (111 בעולם)
אחוז שטח המים	0.74%
אזור זמן	UTC +1
היסטוריה
הקמה
- איחוד אישטוון הראשון	25 בדצמבר 1000
ישות קודמת	הרפובליקה העממית ההונגרית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפריל 2024)	10,033,780 נפש (95 בעולם)
צפיפות	107.86 נפש לקמ"ר (105 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 14.54% גילאי 15 - 24 10.43% גילאי 25 - 54 42.17% גילאי 55 - 64 12.17% גילאי 65 ומעלה 20.69%
כלכלה
תמ"ג (2022)	178,789 מיליון $ (58 בעולם)
תמ"ג לנפש	17,819$ (70 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.851 (47 בעולם)
מדד ג'יני	30 (נכון ל־2019)
מטבע	פורינט‏ (HUF)
בנק מרכזי	הבנק הלאומי ההונגרי
שונות
חגים לאומיים	Saint Stephen's Day in Hungary
סיומת אינטרנט	hu
קידומת בין־לאומית	36
www.kormany.hu/en
(למפת הונגריה מוגדלת)   בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. הונגריה (למפת הונגריה רגילה)   בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית

הונגריה, 1867–1920

ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920

בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט

שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה

הוּנְגַרְיָה (בהונגרית: ‏Magyarország^ⓘ‏^?‏) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה. הונגריה גובלת באוסטריה, בסלובקיה, באוקראינה, ברומניה, בסרביה, בקרואטיה ובסלובניה.

הונגריה הייתה מיושבת מזמנים פרהיסטוריים. שטחה נכלל באימפריה הרומית, ועם נפילתה הייתה יעד לפלישות של שבטי נוודים. המדיארים השתלטו על הארץ במאה העשירית והקימו את ממלכת הונגריה. הממלכה, שקיבלה עליה את הנצרות הקתולית, הגיעה בימי הביניים למעמד של מעצמה אזורית, אך נפלה לידי האימפריה העות'מאנית ב-1526 והייתה תחת שלטונם כ-150 שנה, לאחריהן נכבשה בידי אוסטריה ההבסבורגית. במאה ה-19 השיגו ההונגרים אוטונומיה נרחבת בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר תבוסת האימפריה במלחמת העולם הראשונה הפכה הונגריה, על-פי חוזה טריאנון, למדינה עצמאית. במלחמת העולם השנייה ניצבה הונגריה לימין מדינות הציר ובסופה נכבשה בידי הצבא האדום. ברית המועצות השליטה בהונגריה דיקטטורה קומוניסטית, וסייעה לדכא ניסיון התקוממות ב-1956. המשטר הקומוניסטי, שהיה מתון יחסית למדינות אחרות בגוש המזרחי, קרס ללא אלימות ב-1989. בשנת 1999 הצטרפה הונגריה לברית נאט"ו וב-2004 לאיחוד האירופי. בעשור השני של המאה ה-21 ביצע ראש הממשלה ויקטור אורבן מספר מהלכים שצמצמו את הדמוקרטיה.

פני השטח ברובם מישוריים. שני נהרות גדולים חוצים את הארץ מצפון לדרום - הדנובה והטיסה.

השפה הלאומית, הונגרית, היא ממשפחת השפות הפינו-אוגריות ואינה קרובה לשפות של העמים השכנים. האוכלוסייה אחידה יחסית מבחינה אתנית: כ-95% מן התושבים הם ממוצא אתני הונגרי (מדיארי), והיקף ההגירה למדינה מצומצם.

הבירה, בודפשט, היא העיר הגדולה והמרכזית במדינה, בפער ניכר. כ-20% מתושבי הונגריה מתגוררים בה.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הונגריה

על פי המסורת נוסדה הונגריה בידי ארפאד, אשר הוביל בסוף המאה ה-9 את שבטי המדיארים אל תוך מישורי הפרובינקיה הרומאית לשעבר פאנוניה. ממלכת הונגריה נוסדה בשנת 1000 בידי צאצאו של ארפאד אישטוון הראשון (הקדוש). בתחילה נקשרה ההיסטוריה של הונגריה עם זו של פולין ובוהמיה, והשפעה מצד קיסרי האימפריה הרומית הקדושה. הונגריה נחרבה בחלקה במהלך פלישת המונגולים בשנת 1242.

הונגריה הפכה בהדרגה לממלכה גדולה ועצמאית, אשר פיתחה תרבות מרכז אירופית משלה עם קשרים לציוויליזציה המערב-אירופית. מתיאש הוניאדי שלט בהונגריה בין 1458 ל-1490. הוא חיזק את הממלכה ואת השלטון. תחת שלטונו הפכה הונגריה (ובמיוחד אזוריה הצפוניים, המהווים כיום את סלובקיה) למרכז תרבותי ואמנותי אשר הצטרף לפריחה התרבותית של תקופת הרנסאנס.

עצמאותה של הונגריה הסתיימה עם כיבושה בידי הטורקים העות'מאנים. התאריך הסמלי המקובל לכיבוש זה הוא קרב מוהאץ', שהתחולל בשנת 1526, אולם הכיבוש הושלם רק ב-1541, עם כיבוש בודה. החלקים שלא נכבשו סופחו לתחום שלטונו של ארכידוכס אוסטריה או הפכו לנסיכות טרנסילבניה העצמאית למחצה, אשר שימרה אלמנטים מן העצמאות ההונגרית. לאחר 160 שנות כיבוש טורקי שיחררו הכוחות האוסטריים את כל שטחי הונגריה שהיו תחת כיבוש טורקי. בשנת 1686 שוחררה בודה בידי צבאות הליגה הקדושה. ב-1714 שוחררו אחרוני השטחים שהיו תחת שלטון העות'מאנים.

האוסטרים, תחת שלטון בית הבסבורג, ניהלו אחר כך מאבקים נגד הכוחות ההונגריים ששאפו להקים ממלכה עצמאית. בשנים 1704 עד 1711 ניסו ההונגרים בהנהגת פרנץ ראקוצי להגיע לעצמאות, אך הובסו. מרד נוסף בשנת 1848, בעת אביב העמים, בהנהגתו של לאיוש קושוט נכשל אף הוא, לאחר שהצאר הרוסי נזעק לעזרת קיסר אוסטריה וסייע בדיכויו.

לאחר תבוסות האימפריה האוסטרית במלחמות באיטליה ונגד פרוסיה בשנות השישים של המאה התשע עשרה, הצליחו ההונגרים לקבל אוטונומיה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית, אשר החזיקה מעמד עד לתבוסתה במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918. בסיום המלחמה נפרדו אוסטריה והונגריה ב-31 באוקטובר 1918.

בתום המלחמה עמד בראש המדינה מיהאי קארואי, שביקש לשקם את הונגריה בתנאי תוהו ובוהו בלתי אפשריים. במרץ 1919 השתלטו הקומוניסטים על הונגריה, בהנהגתו של עיתונאי יהודי בשם בלה קון. ממשלת "רפובליקת המועצות" של קון לא האריכה ימים. ביוזמת ברית "מדינות ההסכמה", כבשו הכוחות הצבאיים הרומניים את בודפשט ומסרו את המדינה לידי "הצבא הלבן" הימני בהנהגת האדמירל מיקלוש הורטי. בינואר 1920 נערכו בחירות, ובעקבותיהן הוכרז הורטי כעוצר הממלכה. ב-4 ביוני 1920 נקרעו חלקים גדולים מהונגריה בחוזה טריאנון. הונגריה איבדה שני שלישים משטחה ושיעור דומה מאוכלוסייתה לטובת צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה ורומניה. נתח קטן משטחה אף הועבר לאוסטריה. הסכם טריאנון נחשב בדעת הקהל ההונגרית לאסון לאומי. הוא הביא לתחושת השפלה להתגברותם של יסודות לאומניים בחברה ההונגרית. הורטי הזדהה במידה רבה עם מגמות אלה, אם כי לרוב התנער ממהלכים קיצוניים. הוא שלט כדיקטטור כמעט עד לסיומה של מלחמת העולם השנייה, תוך שמירה על חירויות פוליטיות מוגדרות.

במטרה להחזיר לארצו את השטחים שאבדו, כרת הורטי ברית עם אדולף היטלר בשנות השלושים. היטלר סייע להונגריה לקבל חלק מהשטחים שנמסרו לשכנותיה צ'כוסלובקיה, רומניה ויוגוסלביה, אך דרש שהונגריה תצטרף למלחמה בברית המועצות לצדו. במרץ 1944, כאשר נראה היה כי הורטי פועל להוצאתה של הונגריה מן המלחמה, כבשו צבאות גרמניה את הונגריה ב-10 במרץ 1944. אירוע זה הביא לשילוחם לאושוויץ ולמותם של למעלה מארבע מאות אלף יהודים בחודשים אפריל עד יולי 1944 בשואת יהודי הונגריה. באוקטובר 1944 הדיחה גרמניה את הורטי והעלתה לשלטון בהונגריה את פרנץ סלשי, המנהיג הקיצוני של המפלגה הפרו-נאצית "צלב החץ". הורטי נשלח למעצר בגרמניה. סלשי המשיך במלחמת חורמה נגד הרוסים, תוך שהוא טובח ביהודים שנותרו בחיים ובצוענים, עד לכיבוש כל הונגריה על ידי כוחות ברית המועצות יחד עם הצבא הרומני, בחודש אפריל 1945. לאחר המלחמה נתפס סלשי והוצא להורג עם עוד כמה ממנהיגי 'צלב החץ'.

עם סיומה של מלחמת העולם השנייה נכנסה הונגריה לשליטת ברית המועצות, והפכה לאחת ממדינות הגוש המזרחי, תחת הנהגתו של מתיאש ראקושי ואחרים. ב-1946 בוטלה המלוכה והונגריה הוכרזה "רפובליקה עממית".

ב-1953 התמנה אימרה נאג' לראשות הממשלה. נאג' הוביל רפורמות שהעלו את רמת החיים ואיפשר הקמת משקים פרטיים. הוא אולץ להתפטר מתפקידו עקב היותו מתון וליברלי ועורר מורת רוח במוסקבה. ההמונים בהונגריה, שקיוו שהרפורמות ישימו קץ לדיכוי הפוליטי ויאפשרו משטר בעל מאפיינים יותר דמוקרטיים, לא היו מוכנים לחזור לאחור, ויצאו לרחובות כדי להתנגד לעריצות.

ההונגרים, ששנאו את צבא הכיבוש הסובייטי, ראו בכך שעת כושר, ובסוף 1956 פרץ המרד ההונגרי, אולם אז הוחזר נאג' לתפקידו והמהומות שככו. למורת רוחו של המשטר במוסקבה, נסחף נאג' אחרי הלחץ המהפכני ברחוב והצהיר כי בכוונתו לכונן משטר רב-מפלגתי ולפרוש מברית ורשה. כתוצאה, שיגרה ברית המועצות כוחות צבא וכבשה את עיר הבירה. אלפים נהרגו או נמלטו, נאג' הוצא להורג, והונגריה חזרה לחסותה המלאה של ברית המועצות.

בין 1956 ל-1988 הונהגה הונגריה בידי יאנוש קאדאר, שהכניס בסוף שלטונו רפורמות מוגבלות מסוימות בכלכלה והרחיב במידת מה את חירויות הפרט. במדיניות החוץ מפלגת הפועלים שבהנהגתו המשיכה להיות נאמנה לקו הסובייטי.

במהלך הרפורמות שהנהיג מיכאיל גורבצ'וב בברית המועצות בשנות השמונים הפכה הונגריה למנהיגת התנועה שקראה לפירוק ברית ורשה ועברה למשטר דמוקרטי ולכלכלת שוק. בשנים 1989–2012 המדינה קראה לעצמה "הרפובליקה ההונגרית" והחל משנת 2012 פשוט "הונגריה". לאחר התפרקות ברית המועצות בשנת 1991, הידקה הונגריה את קשריה עם אירופה המערבית, והצטרפה לברית נאט"ו בשנת 1999 ולאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004.

ב-2006 פרצו מהומות במדינה בעקבות נאום מוקלט של ראש הממשלה פרנץ ג'יורצ'אן שבו התוודה כי מפלגתו שיקרה לבוחרים. ב-2010 עלתה לשלטון מפלגת פידס בראשותו של ויקטור אורבן.

פוליטיקה

בעשור השני של המאה ה-21 הנהגת הונגריה בראשות ויקטור אורבן שאפה למצב עצמה כחלוצה של מודל של "דמוקרטיה לא ליברלית". אורבן מנהיג את המדינה החל משנת 2010.

נכון ל-30 במרץ 2020 הונגריה מוכרזת תחת מצב חירום, שבמהלכו שולט אורבן בהונגריה מתוקף צווים אשר יכול אורבן לנפק ללא צורך באישור או דיון. החוק מאפשר לאורבן להאריך את מצב החירום לפי שיקול דעתו. גורמים שונים הטילו ספק באפקטיביות המנגנונים הדמוקרטיים בהונגריה ערב מצב החירום, והאיחוד האירופי האשים את אורבן בשחיקת שלטון החוק והאיזונים והבלמים תחת שלטונו. על רקע נסיבות אלו ארגון זכויות האדם Freedom House שינה את הגדרת הונגריה בדו"ח השנתי שלו מדמוקרטיה ל"משטר כלאיים".

בתקופה שלפני מצב החירום נשיא הרפובליקה נבחר על ידי הפרלמנט כל 5 שנים והוא משמש בעיקר כתפקיד טקסי אף על פי שאחד מתפקידיו הבכירים הוא מינוי ראש הממשלה.

ראש הממשלה אחראי על בחירת השרים לקבינט והוא היחיד בעל הזכות לפזר אותם. כל מועמד לקבינט מופיע בפני ועדה פרלמנטרית (או מספר וועדות) וייעוץ וחייב לקבל אישור רשמי מהנשיא.

ב"אספה הלאומית" יש 199 חברים (היו 386 חברים בשנים 1990–2014), והיא משמשת כבית המחוקקים החד-ביתי (בשפה המקומית Országgyűlés), זאת הרשות הגבוהה ביותר במדינה ותפקידה לאשר את החוקים שראש הממשלה נתן עליהם את חסותו. החל משנת 2011 עבר חוק לפיו למפלגת השלטון יש רוב אוטומטי של שני-שלישים בפרלמנט, בלי קשר למספר הקולות בהם זכתה.

החל משנת 2018 פיצלה ממשלת הונגריה את הרשות השופטת ההונגרית. בדצמבר 2018 אישרה ממשלת אורבן את הקמתה של מערכת בתי משפט חלופית. בראש מערכת המשפט עומד שר המשפטים ההונגרי, והוא אחראי על מינוי וקידום השופטים. מערכת המשפט החלופית עוסקת בתיקים הנוגעים למנהל ציבורי, בנושאים של פוליטיקה, שחיתות שלטונית, הזכות למחאה ועוד. מערכת המשפט המסורתית ממשיכה לפעול, אולם לא עוסקת יותר בפיקוח על הרשות המבצעת. אורבן קידם נושא זה בטענה שמערכת המשפט החלופית תהייה יעילה יותר ועצמאית יותר.

כל מפלגה חייבת לעבור את אחוז החסימה העומד על 5% כדי להקים סיעה פרלמנטרית, והבחירות הלאומיות לפרלמנט מתקיימות כל 4 שנים.

חופש ביטוי ועיתונות

בשנת 2011 העבירה ממשלת הונגריה את חוק התקשורת, לפיו כל ערוצי השידור נדרשו לספק "סיקור חדשותי מאוזן", כאשר הגורם המחליט האם הסיקור מאוזן הוא ועדה בשליטת הממשלה. קנסות כבדים למפרים את החוק, וחוסר בהירות לגבי מהו "סיקור חדשותי מאוזן" סייעו לאורבן לקבל את תמיכת התקשורת המקומית. בשנים שלאחר מכן השתמש אורבן בקשריו ובתמריצים שונים כדי למנוע פרסום ומימון מכלי התקשורת שלא שיתפו פעולה עם הממשל. בדיקה של אתר החדשות ההונגרי אטלטזו שעקבה אחר ההצלחה של המהלך מבחינת אורבן, מצאה שבשנת 2015 מספר כלי התקשורת הפרו-ממשלתיים היה 31, ואילו בשנת 2019 הגיע למעלה מ-500, כאשר לאורך הדרך נסגרו כלי תקשורת בולטים אשר היו מזוהים עם האופוזיציה, ביניהם עיתון ה-Nepszabadsag המזוהה ביותר עם האופוזיציה. כלי תקשורת שמשתפים פעולה עם השלטון קיבלו במקביל פריבילגיות שונות, כמו אפשרות בלעדית להשתתף במכרזים, והימנעות מרגולציות שונות שכלי תקשורת אחרים היו כפופים להן, וכן נהנים מפרסום נדיב מטעם מוסדות ממשלתיים.

כתבים מכלי תקשורת מחוץ להונגריה מדווחים על לחצים שמופעלים עליהם, וכתבים פורשים מכלי תקשורת מקומיים מספרים על הנחיות להציג את חברי האופוזיציה באור שלילי בלבד.

גם אזרחים אשר מביעים מעל במה ציבורית ביקורת כלפיי השלטון עלולים לספוג לחצים שונים מצד גופי שלטון, לרבות חשיפת מידע פרטי.

צבא וביטחון

ערך מורחב – צבא הונגריה

כלכלה

לפני מלחמת העולם השנייה היה המשק ההונגרי בעיקר משק חקלאי, והייצור של המדינה היה במידות קטנות. המחסור של המדינה במשאבים טבעיים לא תרם לצמיחתה, והמיקום האסטרטגי שלה יצר תלות מסורתית בסחר חוץ.

הונגריה של היום, מראה קצב צמיחה כלכלית נמוך יחסית לאחדות מהחברות החדשות של האיחוד האירופי (מאז 2004) עם זאת היא אחת המפותחות באזור מזרח אירופה. הסקטור הפרטי אחראי ליותר מ-80% מהתמ"ג, וההחזקה הזרה של ההשקעות והנכסים במדינה נפוצה מאוד.

בשנת 2007 נוצר משבר כלכלי, שהאט בצורה מהותית את קצב הצמיחה במשק, לאחר שראש ממשלת הונגריה הודה בכך שהציג תמונה לא אמיתית לגבי נתונים כלכליים. יחס החוב לתוצר גבוה יותר ממה שפורסם עד לפני שנה.

ענפי הכלכלה

חקלאות

גם כיום כלכלת הונגריה נשענת על חקלאות הודות למבנה הגאוגרפי השטוח במרכזה ושופע מים, הנוח לגידולים ואקלים מתון יחסית. תוצרתה החקלאית המיועדת בעיקר ליצוא ^{[דרוש מקור]} מהווה כ 13% מהתוצר הגולמי. הגידולים העיקריים הם חיטה, תירס, חמניות, תפו"א, סלק סוכר, לפתית ומבחר גדול של פירות בהם תפוח, אגס, אפרסק, ענבים אבטיח ^{[דרוש מקור]}.

המשבר הכלכלי

המשבר הכלכלי שפקד את העולם בסופו של העשור הראשון של המאה ה-21 פגע קשות בהונגריה שהצטרפה לאיחוד האירופי ב-2004. זאת, הן בשל התלות הכבדה שלה בהון זר למימון כלכלתה, הן בשל העובדה שהגירעון התקציבי של המדינה הוא מן הגדולים באיחוד האירופי.

ב-10 באוקטובר 2008 הפורינט נחלש ב-10%. הלוואות רבות בהונגריה נלקחות באירו או בפרנק שווייצרי. ב-22 באוקטובר העלה בנק הונגריה את הריבית ל-11.5%.

ב-27 באוקטובר 2008 הגיעה הונגריה להסכם עם קרן המטבע הבינלאומית ועם האיחוד האירופי על הגשת חבילת סיוע בסך 25 מיליארד דולר.

סך הוצאות הממשלתיות גבוה. בבעלות המדינה ישנן חברות רבות שלא הופרטו. רישוי עסקים בעייתי, מאחר שהנהלים לא מיושמים בעקביות. על פי קבוצת המחקר האמריקאית The Heritage Foundation דורגה כלכלתה של הונגריה כ-67.2% חופשית ב-2008 מה ששם אותה במקום ה-43 בדירוג הכלכלות החופשיות בעולם. ב-21 בנובמבר 2011 הודיעה קרן המטבע הבינלאומית כי קיבלה פנייה למתן סיוע פיננסי מרשויות הונגריה. ב-25 בנובמבר 2011 הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של הונגריה לרמת אג"ח זבל. במועד זה עמד החוב הלאומי של המדינה על שיעור של 193% מהתמ"ג שלה.

לאחר מכן נכנסה הונגריה לכמה שנים של מדיניות צנע וקיצוצים, ובאמצע העשור החלה הכלכלה להראות סימני התאוששות.

יחסי חוץ

לאחר התפרקות ברית המועצות בשנת 1991, הידקה הונגריה את קשריה עם אירופה המערבית, והצטרפה לברית נאט"ו בשנת 1999 ולאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004.

נכון לתחילת שנת 2020 חברה המפלגה השלטת בהונגריה, הפידס, בקואליציית EEP, מפלגת העם האירופית - איחוד של מפלגות ימין-מרכז.

בעשור השני של המאה ה-21 תחת הנהגת הונגריה בראשות ויקטור אורבן שאפה למצב עצמה כחלוצה של מודל של "דמוקרטיה לא ליברלית". מודל זה, לצד ניגוד אינטרסים סביב נושא הפליטים, גרר חיכוכים בינה לבין האיחוד האירופי. אולם חיזק שיתופי פעולה שלה בין השאר עם פולין, מקדוניה הצפונית וסלובניה.

המחלוקות בין הונגריה לאיחוד האירופי הגיעו לשיא בספטמבר 2019, כאשר הפעיל הפרלמנט האירופי את סעיף 7 באמנת האיחוד האירופי נגד הונגריה – ההליך המשמעתי התקיף ביותר נגד מדינה החברה באיחוד, ששולל מהחברה חלק מזכויותיה – בטענה שממשלת הונגריה מהווה איום שיטתי על הדמוקרטיה ושלטון החוק. אורבן כרת ברית פוליטית עם פולין כדי לנטרל מהלך אפשרי שישלול את זכות ההצבעה שלו.

חלק מכלי התקשורת בהונגריה שמשתפים פעולה עם השלטון מפיצים גם תעמולה פרו-רוסית.

גאוגרפיה

נוף באגן טפולקה, סמוך לאגם בלטון

הונגריה ממוקמת במרכזה של יבשת אירופה, ללא מוצא לים. שטחה הכולל מסתכם ב-93,030 קמ"ר.

אורך הגבול הכולל של המדינה הוא 2,009 ק"מ - סלובקיה 515 ק"מ, רומניה 443 ק"מ, אוסטריה 366 ק"מ, קרואטיה 329 ק"מ, סרביה 151 ק"מ, סלובניה 102 ק"מ ואוקראינה 103 ק"מ.

הנוף ההונגרי מורכב בעיקר ממישורים, עם גבעות והרים נמוכים בצפון המדינה קרוב לגבול עם סלובקיה. המדינה חולקה לשניים על ידי נהר הדנובה. קיימים עוד שני נהרות גדולים, הטיסה במזרח והדראווה בדרום-מערב, ובחלק המערבי נמצא האגם הגדול במדינה, בלטון.

דמוגרפיה

עבור כ־95% מהאוכלוסייה, שמרביתם הונגרים, שפת האם היא השפה ההונגרית. במדינה יש מספר מיעוטים אתניים ביניהם: רומה (3%), גרמנים (1.3%), רומנים (0.3%), סלובקים (0.3%), קרואטים (0.2%), סרבים (0.2%) ואוקראינים (0.1%).

הדת הגדולה ביותר במדינה היא הנצרות הקתולית בה מאמינים כ-37% מהאוכלוסייה, כמו כן קיים מיעוט של 11% קלוויניסטים, ומיעוט של 2.2% לותרני. אולם האוכלוסייה ההונגרית היא בעיקרה חילונית, כאשר בערך 18% מגדירים עצמם חסרי דת. המוסלמים מהווים 0.3% והיהודים מהווים כ-0.1% וחיים בעיקר בבודפשט.

ישנו מיעוט הונגרי החי מעבר לגבול במדינות השכנות, במיוחד בסלובקיה, רומניה, סרביה, אוקראינה ומיעוטים קטנים באוסטריה, קרואטיה וסלובניה. כמו כן קיימת פזורה הונגרית במערב אירופה בישראל ובאמריקה הצפונית.

חזית בית הכנסת הגדול של בודפשט. בית כנסת זה הוא הרביעי בגודלו בעולם והגדול ביותר באירופה.

יהדות הונגריה

ערכים מורחבים – יהדות הונגריה ושואת יהודיה

יהדות הונגריה היא מן הגדולות והמפוארות שבקהילות היהודים באירופה. היישוב היהודי רצוף בהונגריה מימי האימפריה הרומית. תחת שלטון האימפריה האוסטרו הונגרית שגשגה הקהילה היהודית, וזכתה להתפתחות, הכרה, ומתן זכויות. בזמן השואה הושמדה מרבית יהדות הונגריה, אם במשלוחם של למעלה מ-400,000 יהודים לאושוויץ על ידי הגרמנים, ואם במחנות ריכוז ומחנות עבודה, בצעדות המוות ובפרעות שנערכו על ידי הפשיסטים ההונגרים, ובהם אנשי מפלגת צלב החץ. ניסיון הירואי שעשו אנשי היישוב העברי בארץ ישראל לסייע לאחיהם בהונגריה במשלוח צנחנים, נכשל, אך הביא למיתוס הגבורה של חנה סנש. בזמן השלטון הקומוניסטי נאסר על הפעילות הציונית, והחינוך היהודי, וקיומם של טקסים דתיים נראה בעין צרה. אנשי הקהילה היהודית, אשר ניסתה להשתקם ממוראות השואה, היו נתונים לרדיפות ולגירושים. כיום חיים בהונגריה כעשרת אלפים יהודים, רובם בעיר הבירה בודפשט.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הונגריה
• מידע פוליטי-חברתי מקיף על הונגריה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• משה גלעד, הונגריה זה לא רק בודפשט, באתר הארץ, 27 ביולי 2013
• place/Hungary הונגריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)