דימוס (ירח) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 29789912 של 2A00:A040:183:146C:8C4D:739B:FD2A:8135 (שיחה) השחתה
מ הוספת קישור לגשושית
שורה 46: שורה 46:
מכיוון שמסלולו של דימוס עובר קרוב מאוד לפני השטח של מאדים, ונטייתו קטנה, לא ניתן לצפות בו מקווי רוחב העולים על 82.7°.
מכיוון שמסלולו של דימוס עובר קרוב מאוד לפני השטח של מאדים, ונטייתו קטנה, לא ניתן לצפות בו מקווי רוחב העולים על 82.7°.
לפי חישובי מסלול, דימוס מתרחק ממאדים.{{הערה|{{יוטיוב|Pw0IZg7_4mo|שם=The Moons of Mars Explained -- Phobos & Deimos|אורך=1:54}} {{אנגלית}}}}
לפי חישובי מסלול, דימוס מתרחק ממאדים.{{הערה|{{יוטיוב|Pw0IZg7_4mo|שם=The Moons of Mars Explained -- Phobos & Deimos|אורך=1:54}} {{אנגלית}}}}
[[קובץ:Transit of Deimos from Mars.jpg|ימין|ממוזער|250px|דימוס חולף על פני [[השמש]], כפי שצולם על ידי הגשושית [[אופורטוניטי]]]]
[[קובץ:Transit of Deimos from Mars.jpg|ימין|ממוזער|250px|דימוס חולף על פני [[השמש]], כפי שצולם על ידי ה[[גשושית]] [[אופורטוניטי]]]]
{{+-}}
{{+-}}



גרסה מ־11:55, 3 בינואר 2021

תבנית:ירח דֵימוֹס (Deimos) הוא הירח הקטן והחיצוני מבין שני ירחי מאדים. הוא קרוי על שם האל דימוס מן המיתולוגיה היוונית.

גילוי

חישובים הראו שאם יש ירח למאדים אז מסלולו צריך להיות מאוד קרוב לכוכב הלכת, אחרת הכוחות הפועלים עליו יגרמו לו להסחף ולא להשאר במסלולו. דבר זה הקשה על גילוי הירחים, אך ב-1877 מאדים היה במרחק יחסי מאוד קרוב לכדור הארץ, והדבר אפשר תצפות וחיפוש אחר הירחים.

ב-11 באוגוסט 1877 האסטרונום האמריקאי אסף הול גילה את פובוס, ולאחר מספר ימים את ירחו השני של מאדים, דימוס.[1][2][3]

את שמותיהם הציע הנרי מדאן, מתוך הספר ה־15 של האיליאדה, בו ארס מזמן את הפחד (דימוס) והאימה (פובוס).

מאפיינים

דימוס הוא ככל הנראה אסטרואיד שהוסט על ידי צדק למסלול שאיפשר למאדים "ללכדו". לדימוס מבנה בלתי מעוגל למדי, בדומה לגופים בעלי מסה דומה, וגודלו עומד על 15×12×10 ק"מ לערך.

דימוס מורכב מקרח ומסלעים עשירים בפחמן. על פניו מופיעים מכתשים רבים, אך הוא עדיין חלק יותר מאשר הירח פובוס. לשני המכתשים הגדולים ניתנו שמות: מכתש סוויפט ומכתש וולטר.

במבט מדימוס אל מאדים, נראה כוכב לכת זה גדול פי 1,000 ובהיר פי 400 מהירח בליל ירח מלא.

במבט ממאדים אל דימוס, לדימוס קוטר זוויתי של 2.5 דקות המעלה בלבד, ועל כן עין בלתי מזוינת רואה אותו ככוכב. במצבו הבהיר ביותר ("ירח מלא") הוא בהיר כמו נוגה, כפי שזו נראית מפני כדור הארץ; ברבע הראשון והשלישי הוא בהיר כמו וגה. כאשר דימוס חולף על פני השמש, קוטרו הזוויתי גדול רק פי 2.5 מזה של נוגה (בתצפית מכדור־הארץ, בעת שחולף על פני השמש).

זמן ההקפה של דימוס סביב מאדים (30.5 שעות) עולה על הזמן בו מאדים סובב סביב צירו (24.5 שעות) כך שהקפה אחת של דימוס סביב מאדים אורכת למעשה 2.7 ימים (עבור צופה בקו המשווה).

מכיוון שמסלולו של דימוס עובר קרוב מאוד לפני השטח של מאדים, ונטייתו קטנה, לא ניתן לצפות בו מקווי רוחב העולים על 82.7°. לפי חישובי מסלול, דימוס מתרחק ממאדים.[4]

דימוס חולף על פני השמש, כפי שצולם על ידי הגשושית אופורטוניטי

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דימוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Notes: The Satellites of Mars". The Observatory. 1 (6): 181–185. 20 בספטמבר 1877. Bibcode:1877Obs.....1..181. נבדק ב-4 בפברואר 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ Hall, Asaph (17 באוקטובר 1877). "Observations of the Satellites of Mars". Astronomische Nachrichten (Signed 21 September 1877). 91 (2161): 11/12–13/14. Bibcode:1877AN.....91...11H. doi:10.1002/asna.18780910103. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Morley, Trevor A. (בפברואר 1989). "A Catalogue of Ground-Based Astrometric Observations of the Martian Satellites, 1877–1982". Astronomy and Astrophysics Supplement Series. 77 (2): 209–226. Bibcode:1989A&AS...77..209M. {{cite journal}}: (עזרה) (Table II, p. 220: first observation of Phobos on 18 August 1877.38498)
  4. ^ The Moons of Mars Explained -- Phobos & Deimos, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:54) (באנגלית)