SARS-CoV-2 – הבדלי גרסאות

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ערך עולמי . זה נתון מקומי
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
←‏חסינות: תיקנתי דקדוק
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 93: שורה 93:
על פי הנתונים שנבדקו נכון לסוף חודש נובמבר 2020, כ-90 אחוזים מהחולים מפתחים [[נוגדן|נוגדנים]]. במקרים בהם לא מתפתחים נוגדנים מדובר בדרך כלל ב[[מערכת החיסון|מערכת חיסון]] מוחלשת שלא מצליחה לפתח נוגדנים יעילים, או במקרים בהם ההדבקה הייתה קלה במיוחד ולא הספיקה כדי לגרום להיווצרות נוגדנים. משך זמן הישארותם של הנוגדנים בגוף דומה לזה של נגיפים דומים - עם רמת נוגדנים גבוהה בחודשים הראשונים וירידה הדרגתית לאורך זמן. נכון לנובמבר 2020 עדיין לא ידועה מידת היעילות של הנוגדנים במניעת הידבקות חוזרת{{הערה|{{דוידסון|נעם לויתן|מקרים ראשונים של הידבקות חוזרת בקורונה|sciencenews/מקרים-ראשונים-של-הידבקות-חוזרת-בקורונה|25 באוגוסט 2020}}}}{{הערה|{{דוידסון|ד"ר גל חיימוביץ'|האם חולי קורונה שהבריאו אכן מחוסנים?|sciencepanorama/האם-חולי-קורונה-שהבריאו-אכן-מחוסנים|26 בנובמבר 2020}}}}.
על פי הנתונים שנבדקו נכון לסוף חודש נובמבר 2020, כ-90 אחוזים מהחולים מפתחים [[נוגדן|נוגדנים]]. במקרים בהם לא מתפתחים נוגדנים מדובר בדרך כלל ב[[מערכת החיסון|מערכת חיסון]] מוחלשת שלא מצליחה לפתח נוגדנים יעילים, או במקרים בהם ההדבקה הייתה קלה במיוחד ולא הספיקה כדי לגרום להיווצרות נוגדנים. משך זמן הישארותם של הנוגדנים בגוף דומה לזה של נגיפים דומים - עם רמת נוגדנים גבוהה בחודשים הראשונים וירידה הדרגתית לאורך זמן. נכון לנובמבר 2020 עדיין לא ידועה מידת היעילות של הנוגדנים במניעת הידבקות חוזרת{{הערה|{{דוידסון|נעם לויתן|מקרים ראשונים של הידבקות חוזרת בקורונה|sciencenews/מקרים-ראשונים-של-הידבקות-חוזרת-בקורונה|25 באוגוסט 2020}}}}{{הערה|{{דוידסון|ד"ר גל חיימוביץ'|האם חולי קורונה שהבריאו אכן מחוסנים?|sciencepanorama/האם-חולי-קורונה-שהבריאו-אכן-מחוסנים|26 בנובמבר 2020}}}}.


על פי מספר מחקרים, [[נגיף קורונה#זנים הפוגעים בבני אדם|זני קורונה]] נוספים המקורבים לנגיף, שנפוצו באזורים שונים בעבר, אולי הקנו לחלק מהאוכלוסייה באזורים מסוימים חסינות מהנגיף, עוד טרם חשיפה לנגיף עצמו. לפי מחקר שהתפרסם בכתב העת [[Cell]] {{אנ|Cell (journal)}}, בקרב כ-60% מהאנשים ב[[קליפורניה]], שלא נחשפו מעולם ל-SARS-CoV-2, קיימים תאי זיכרון חיסוני אשר מזהים את הנגיף, ואולי מקנים חסינות מסוימת מפניו. מחקר אחר ב[[גרמניה]] הצביע על אפשרות ל-81% חסינות באוכלוסייה<ref name=":2" />. יש המשערים שהתאים קובעים מי יחלה קשה בקורונה. תאים אלה אולי מעניקים לפחות ל-20% מהאוכלוסייה הגנה מסוימת בעקבות חשיפה קודמת לנגיפים אחרים ממשפחת הקורונה.<ref name=":3" /> לטענת ד"ר קרוטי מלה-ג'ולה, שהיה מחבר שותף למחקר הראשון שהראה שקיימים תאים כאלה (תאי T) בדם, "ייתכן שהם עוזרים. ייתכן שהם לא עושים כלום. וייתכן שהם מזיקים"<ref>{{Cite news|title=Pandemic Is Far From Over, Experts Say, Despite Trump Allies’ Claims|url=https://www.nytimes.com/2020/09/29/health/coronavirus-herd-immunity.html|newspaper=The New York Times|date=2020-09-29|access-date=2020-09-29|issn=0362-4331|language=en-US|first=Donald G. McNeil|last=Jr}}</ref>. לפי מומחים, הקשר בין מערכת החיסון לנגיף עדיין אינו מספיק ברור.<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/science/biology/.premium.highlight-MAGAZINE-1.9076761|כותרת=מה היא חסינות צולבת? כל מה שידוע על התאים שקובעים מי יחלה קשה בקורונה|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-24}}</ref>
על פי מספר מחקרים, [[נגיף קורונה#זנים הפוגעים בבני אדם|זני קורונה]] נוספים המקורבים לנגיף, שנפוצו באזורים שונים בעבר, אולי הקנו לחלק מהאוכלוסייה באזורים מסוימים חסינות מהנגיף, עוד טרם חשיפה לנגיף עצמו. לפי מחקר שהתפרסם בכתב העת [[Cell]] {{אנ|Cell (journal)}}, בקרב כ-60% מהאנשים ב[[קליפורניה]], שלא נחשפו מעולם ל-SARS-CoV-2, קיימים תאי זיכרון חיסוני אשר מזהים את הנגיף, ואולי מקנים חסינות מסוימת מפניו. מחקר אחר ב[[גרמניה]] הצביע על אפשרות ל-81% חסינות באוכלוסייה<ref name=":2" />. יש המשערים שהתאים קובעים מי יחלה קשה בקורונה. תאים אלה אולי מעניקים ל-20% מהאוכלוסייה או יותר הגנה מסוימת בעקבות חשיפה קודמת לנגיפים אחרים ממשפחת הקורונה.<ref name=":3" /> לטענת ד"ר קרוטי מלה-ג'ולה, שהיה מחבר שותף למחקר הראשון שהראה שקיימים תאים כאלה (תאי T) בדם, "ייתכן שהם עוזרים. ייתכן שהם לא עושים כלום. וייתכן שהם מזיקים"<ref>{{Cite news|title=Pandemic Is Far From Over, Experts Say, Despite Trump Allies’ Claims|url=https://www.nytimes.com/2020/09/29/health/coronavirus-herd-immunity.html|newspaper=The New York Times|date=2020-09-29|access-date=2020-09-29|issn=0362-4331|language=en-US|first=Donald G. McNeil|last=Jr}}</ref>. לפי מומחים, הקשר בין מערכת החיסון לנגיף עדיין אינו מספיק ברור.<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/science/biology/.premium.highlight-MAGAZINE-1.9076761|כותרת=מה היא חסינות צולבת? כל מה שידוע על התאים שקובעים מי יחלה קשה בקורונה|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-24}}</ref>


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־15:16, 4 בינואר 2021
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
קריאת טבלת מיוןSARS-CoV-2
מיון מדעי
ממלכה: Orthornavirae
מערכה: Pisuviricota
קבוצה: Riboviria
מחלקה: Pisoniviricetes
סדרה: Nidovirales
משפחה: Coronaviridae
תת־משפחה: נגיפי קורונה
סוג: Betacoronavirus
תת־סוג: Sarbecovirus
מין: SARSr-CoV
תת־מין: SARS-CoV-2
שם מדעי
Severe acute respiratory syndrome-related coronavirus
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

SARS-CoV-2 (בשמו המלא: Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2), הוא זן של נגיף RNA חד-גדילי חיובי מתת-משפחת נגיפי קורונה.

הנגיף מידבק באדם ועלול לגרום למחלה נשימתית, מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19).

הנגיף, שתועד לראשונה בעיר וואהן שבמחוז חוביי בסין בדצמבר 2019, התפשט במהירות ברחבי העולם וחולל את מגפת הקורונה העולמית.

פילוגנטיקה ושם הזן

משפחת נגיפי קורונה היא תת-משפחה בת כ-1,000 סוגי נגיפים, מתוכם שבעה הפוגעים בבני אדם. לנגיפים חלבונים על פני המעטפת הנראים במיקרוסקופ אלקטרונים כהילת השמש, ומכאן שמם (corona בלטינית היא כתר או הילת השמש).

הנגיף נבדל גנטית מנגיפי קורונה אחרים, כמו הנגיף שגרם להתפרצות SARS (תסמונת נשימתית חריפה חמורה) ב-2002, או נגיף הקורונה MERS-CoV (הגורם לתסמונת נשימתית חריפה ים תיכונית)[1], או נגיף הקורונה SARS-CoV המשתייך לתת-סוג Beta-CoV B (Sarbecovirus)[2].

חמישה גנומים של הנגיף החדש נבדקו ודווחו על ידי המכון הלאומי הסיני לבקרה ולמניעת מחלות נגיפיות, המכון הסיני לביולוגיה פתוגנית, ובית החולים ווהאן ג'יניינטן,[1][3][4]; אורך רצף ה-RNA הוא כ-30,000 נוקלאוטידים.

השם הראשוני שניתן לנגיף החדש שהתגלה היה 2019-nCoV, קיצור של Novel Coronavirus (נגיף קורונה החדש) ושנת תחילת ההתפרצות. שם לא רשמי נוסף הוא "נגיף קורונה-ווהאן" על שם העיר ווהאן שבה תועדה לראשונה ההתפרצות. עם זאת, שימוש במיקום גאוגרפי ובגורמי מחלה בשמות רשמיים של מחלות מנוגד להנחיות ארגון הבריאות העולמי משנת 2015[5]. במהלך השבוע השני של פברואר 2020 קבעה הוועדה הבין-לאומית לטקסונומיה של נגיפים (אנ') שם רשמי חדש לנגיף: SARS-CoV-2, שהוא ראשי תיבות של Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2[6].

מקור הנגיף

מקרה ההדבקה המאומת הראשון התגלה בווהאן שבסין[7]. המקור להעברת הנגיף לבני אדם אינו ברור[8].

מחקרים למציאת חיית המאגר של זן נגיף הקורונה שגרם להתפרצות הסארס ב-2002, גילו נגיפי קורונה רבים דמויי SARS בעטלפים, רובם בעטלפים מהסוג Rhinolophus הנפוץ באזור סין, ושני רצפים של RNA נגיפי שבודדו מעטלפים מהמין Rhinolophus sinicus היו בעלי קרבה של 80% לנגיף SARS-CoV-2. רצף נוסף שבודד מעטלף ממין Rhinolophus affinis, שנלכד במחוז יונאן שבדרום-מערב סין, היה בעל קרבה של 96% לנגיף SARS-CoV-2‏[9]. ארגון הבריאות העולמי סבור שחיות המאגר הטבעי של הנגיף הם ככל הנראה עטלפים, אך הבדלים בין נגיפי הקורונה של העטלפים[10] לעומת SARS-CoV-2, מצביעים על כך שייתכן שהנגיף עבר לבני אדם בתיווך בעלי חיים מאכסנים אחרים[11].

ניתוח מטאגנומי שהתפרסם ב-2019 מצא שנגיפים מהזן SARS-CoV שגורם לסארס, הוא נגיף הקורונה הנפוץ ביותר בקרב אוכלוסיית הפנגולין המלאי[12]. בראשית פברואר 2020 פורסם שחוקרים מגואנגג'ואו גילו פנגולין שבדגימה שנלקחה ממנו נמצא RNA נגיפי עם דמיון של 99% לרצף של נגיף SARS-CoV-2‏[13], ולפי פרסום זה אזור ההיקשרות לקולטן שבחלבון S שלו שונה בחומצה אמינית אחת בלבד מאותו אזור בחלבון של הנגיף SARS-CoV-2‏[14]. הפנגולינים, המוגנים בחוק הסיני, נסחרים בשווקים באופן לא חוקי לצורכי רפואה סינית מסורתית[15][16]. מיקרוביולוגים וגנטיקאים מטקסס מצאו גם הם ראיות לשחלוף שהתרחש בגנום הנגיפי המצביע על מעורבות של הפנגולין[17]. עם זאת הדמיון בין הנגיף שנמצא בפנגולין לנגיף שגרם למגפה הוא של 92% בלבד (רחוק יותר מהגנום הנגיפי שנמצא בעטלף), ואינו מספיק להוכיח שהחיה המתווכת היא פנגולין[18].

לאחר פרוץ מגפת הקורונה, חקר צוות משולב של חוקרים מארצות הברית, מבריטניה ומאוסטרליה את מבנה הנגיף, ופרסם מאמר בכתב העת "Nature Medicine" לפיו הנגיף לא יוצר במעבדה ואינו נגיף מוכר שעבר מניפולציות מכוונות של הנדסה גנטית, אלא נגיף שהתפתח באופן טבעי[19].

הדבקה וחדירה לתאים

אוכלוסיית המטרה של הנגיף, המפתחת מחלה בעקבות ההידבקות כוללת את האדם, וככל הנראה גם חתולים[20]. הנגיף עובר מאדם לאדם באמצעות נתז נשימתי וכן אירוסולים המרחפים באוויר, המועברים דרך שיעול, התעטשות, הפרשות גוף, נשימה, או מגע[21]. RNA נגיפי נמצא גם בדגימות צואה של אנשים שנדבקו. ייתכן שהנגיף מידבק כבר בתקופת הדגירה, אך השערה זו טרם הוכחה.

ניסוי מודלי חלבון מצביע על כך שלחלבון של הזיזים (spikes) של הנגיף יש אפיניות מספקת בכדי להיקשר לקולטני ACE2 (אנ') שבתאי האדם ולחדור באמצעותם לתא[22]. ב-22 בינואר 2020 הראו קבוצות מחקר שונות מסין ומארצות הברית ש-ACE2 עשוי לתפקד כקולטן לנגיף[23].

SARS-CoV-2 במיקרוגרף אלקטרונים, בצביעה דיגיטלית:

  • ויריוני SARS-CoV-2 (בצהוב) מגיחים מתא אנושי
    ויריוני SARS-CoV-2 (בצהוב) מגיחים מתא אנושי
  • ויריוני SARS-CoV-2 עם הילת הזיזים
    ויריוני SARS-CoV-2 עם הילת הזיזים
  • ויריוני SARS-CoV-2 עם הילת הזיזים
    ויריוני SARS-CoV-2 עם הילת הזיזים
  • ויריוני SARS-CoV-2 (בצהוב) מגיחים מתא אנושי (בתרביות תאים במעבדה)
    ויריוני SARS-CoV-2 (בצהוב) מגיחים מתא אנושי (בתרביות תאים במעבדה)
  • ויריוני SARS-CoV-2 (בצהוב) מגיחים מתא אנושי (בתרביות תאים במעבדה)
    ויריוני SARS-CoV-2 (בצהוב) מגיחים מתא אנושי (בתרביות תאים במעבדה)
  • ויריוני הנגיף (באדום) בדגימה שנלקחה מחולה במהלך מגפת הקורונה 2019–2020
    ויריוני הנגיף (באדום) בדגימה שנלקחה מחולה במהלך מגפת הקורונה 2019–2020

תקופת הדגירה של הנגיף, במהלכה לא מופיעים תסמינים, היא בעלת שונות מסוימת. החציון הוא 5.1 ימים, אך התקופה יכולה לנוע בין יומיים ל-14 יום (99% מהמקרים)[24]. ההערכה היא שבמהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. במעט מקרים, כאחוז אחד, יתגלו סימפטומים רק לאחר 14 יום.

שרידות הנגיף

על פי דו"ח מיוחד שפורסם על ידי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) נתגלו עקבות גנטיים ברורים של הנגיף על פני מגוון גדול של משטחים בתאי המגורים של נוסעים בשתי ספינות תענוגות דיימונד פרינסס וגרנד פרינסס שבהן היו התפרצויות של המחלה, גם 17 יום לאחר שהנוסעים פינו את התאים ועזבו את האוניות. עקבות הנגיף נמצאו הן בתאים של חולים סימפטומטיים והן בתאים של חולים אסימפטומטיים, העקבות התגלו לפני שנעשו פעולות חיטוי בספינות[25]. עם זאת, שרידות חומצות הגרעין הנגיפיות שנמצאה אינה מעידה על יכולתו של הנגיף להדביק לאחר שהייה ממושכת מחוץ למאכסן.

מחקר קודם שלא עבר ביקורת עמיתים בחן זמני שרידות של הנגיף באוויר ועל משטחים שונים[26][27].

על פי ארגון הבריאות העולמי העברה אווירנית אולי תיתכן להתרחש בנסיבות מסוימות שבהן נוצר אירוסול כגון בטיפולי ברונכוסקופיה, צנרור הקנה ועוד ויש לנקוט באמצעי זהירות בנסיבות אלה. באנליזה של 75,465 חולי COVID-19 לא דווח על העברה אווירנית[28].

מבנה

קוטר הוויריון בסביבות 50–200 ננומטר[29]. כמו נגיפי קורונה אחרים, גם לנגיף מזן SARS-CoV-2 יש 4 חלבונים מבניים: חלבון S‏ (spike, זיז), חלבון E‏ (envelope, מעטפת), חלבון M‏ (membrane, ממברנה) וחלבון N ‏ (nucleocapsid, קופסית גרעינית). החלבון N מכיל את הגנום, ושלושת החלבונים האחרים יוצרים ביחד את המעטפת הנגיפית[30]. חלבון ה-S הוא שמתקשר לקולטן התאי ומאפשר חדירה לתא[30].

אפידמיולוגיה והתפרצות הנגיף

ערך מורחב – מגפת הקורונה

הנגיף התגלה לראשונה בעיר ווהאן במחוז חוביי שבסין, לאחר שבבדיקת חומצות גרעין בדגימה מחולה בדלקת ריאות, שנחשד שחלה בסארס, נמצא נגיף קורונה בעל רצף גני חדש[31][32][1]. ב-19 בינואר 2020 הוכח כי המחלה מועברת מאדם לאדם, לאחר ששני אנשים בפרובינציית גואנגדונג שבסין נדבקו מקרובי משפחה[33].

במהלך חודש ינואר הנגיף התפשט במהירות לכל מחוזות סין ולמדינות רבות ברחבי העולם בכל היבשות. הדבקה מאדם לאדם אומתה בכל האזורים. ב-30 בינואר 2020 המחלה הוכרזה על ידי ארגון הבריאות הבין-לאומי כמצב חירום בריאותי בין-לאומי[34] וב-11 במרץ 2020 כפנדמיה (מגפה רבתי).

לפי ההערכות מספר ההתרבות הבסיסי () של הנגיף נע בין 1.4 ל-3.9[35], ומשמעות הדבר שללא נקיטת אמצעי הגנה, כל הדבקה חדשה צפויה להביא ל-1.4 עד 3.9 הדבקות חדשות כאשר כל הקהילה אינה מחוסנת. מספר ההתרבות עשוי להיות גבוה יותר במקומות צפופים כגון באוניות תענוגות.

מקרה המוות הראשון תועד ב-9 בינואר 2020‏[36] ודווח יומיים אחר כך, ועד לסוף אותו חודש מאות חולים מתו ונרשמו אלפי מקרי הידבקות בסין.

בישראל

ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה בישראל

התפשטות מגפת הקורונה העולמית בישראל החלה לקראת סוף פברואר 2020. המקרה הראשון של חולה בקורונה התגלה בישראל ב-27 בפברואר 2020.

ההתמודדות עם התפרצות הנגיף כללה הנחיות של משרד הבריאות שנועדו למנוע את התפשטותו, ובכללן ריחוק חברתי, וכן בידוד בית למי ששהו בקרבת חולים או שבו ממדינות שבהן התפרצה המחלה, ביטול אירועים המוניים ומתן טיפול רפואי בבתי החולים למי שהתגלו כחולים. מספר הטסים מישראל אל מחוצה לה והמגיעים אליה, צומצם בהדרגה. מטעם משרד הבריאות פורסמו גם הנחיות כמו הימנעות מלחיצות ידיים, שמירה על מרחק של לפחות 2 מטרים מאדם לאדם ובהמשך שימוש במסכות.

מניעה וטיפול

ערך מורחב – מחלת נגיף קורונה 2019

אין טיפול ספציפי לנגיף החדש, אך קיימת סברה לפיה תרופות אנטי-ויראליות קיימות תוכלנה להוות פתרון אף כנגד נגיף זה[37].

למניעה מהדבקה בנגיף, ארגון הבריאות העולמי המליץ על רחצת ידיים נכונה עם מים וסבון, עטיית מסכות, היגיינה בשיעול והתעטשות לשקע המרפק כחלק מהיגיינת הפה, והישמרות מתחלואה נשימתית כגון הצטננות ושיעול על ידי הימנעות ממגע וחשיפה לאנשים בעלי תחלואה נשימתית[38][39][40].

בנוסף ארגון הבריאות העולמי פרסם[41] שאין כמעט חשש להידבקות בנגיף באמצעות קבלת חבילה, שחיסון נגד דלקת ריאות לא מתאים למניעת הידבקות הנגיף, ששטיפת האף או שימוש בשטיפת פה אינם יעילים למניעת הדבקה בנגיף, וששימוש בשום או בשמן שומשום אינם מועילים למניעת המחלה.

בדצמבר 2020, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, אישר את החיסון של חברות פייזר ומודרנה לשימוש חירום, בעקבות זאת, מיליוני חיסונים נשלחו לכלל מדינות העולם, ביניהן ישראל, ארצות הברית, גרמניה, בריטניה ועוד.

חסינות

במהלך מגפת הקורונה חוקרים ברחבי העולם השקיעו משאבים רבים בניסיון לאפיין את מידת החסינות שנותרת בגופו של אדם שהחלים מהנגיף, ואת המשך הזמן שלה. בחודשים הראשונים של המגפה, מתוך יותר מ-14 מיליון מאומתים לנגיף, המקרים הבודדים שדווחו שויכו בדרך כלל במחקר למרווח הטעות הסטטיסטית של הבדיקה[42]. בסוף אוגוסט 2020 דווח על אדם מהונג קונג שנדבק מחדש בנגיף, ארבעה וחצי חודשים לאחר שהחלים מהמחלה. דיווחים דומים התקבלו גם מהולנד ומבלגיה (וגם בישראל[43]).

על פי הנתונים שנבדקו נכון לסוף חודש נובמבר 2020, כ-90 אחוזים מהחולים מפתחים נוגדנים. במקרים בהם לא מתפתחים נוגדנים מדובר בדרך כלל במערכת חיסון מוחלשת שלא מצליחה לפתח נוגדנים יעילים, או במקרים בהם ההדבקה הייתה קלה במיוחד ולא הספיקה כדי לגרום להיווצרות נוגדנים. משך זמן הישארותם של הנוגדנים בגוף דומה לזה של נגיפים דומים - עם רמת נוגדנים גבוהה בחודשים הראשונים וירידה הדרגתית לאורך זמן. נכון לנובמבר 2020 עדיין לא ידועה מידת היעילות של הנוגדנים במניעת הידבקות חוזרת[44][45].

על פי מספר מחקרים, זני קורונה נוספים המקורבים לנגיף, שנפוצו באזורים שונים בעבר, אולי הקנו לחלק מהאוכלוסייה באזורים מסוימים חסינות מהנגיף, עוד טרם חשיפה לנגיף עצמו. לפי מחקר שהתפרסם בכתב העת Cell (אנ'), בקרב כ-60% מהאנשים בקליפורניה, שלא נחשפו מעולם ל-SARS-CoV-2, קיימים תאי זיכרון חיסוני אשר מזהים את הנגיף, ואולי מקנים חסינות מסוימת מפניו. מחקר אחר בגרמניה הצביע על אפשרות ל-81% חסינות באוכלוסייה[42]. יש המשערים שהתאים קובעים מי יחלה קשה בקורונה. תאים אלה אולי מעניקים ל-20% מהאוכלוסייה או יותר הגנה מסוימת בעקבות חשיפה קודמת לנגיפים אחרים ממשפחת הקורונה.[46] לטענת ד"ר קרוטי מלה-ג'ולה, שהיה מחבר שותף למחקר הראשון שהראה שקיימים תאים כאלה (תאי T) בדם, "ייתכן שהם עוזרים. ייתכן שהם לא עושים כלום. וייתכן שהם מזיקים"[47]. לפי מומחים, הקשר בין מערכת החיסון לנגיף עדיין אינו מספיק ברור.[46]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא SARS-CoV-2 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 "CoV2020". platform.gisaid.org. נבדק ב-12 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Phylogeny of SARS-like betacoronaviruses". nextstrain. נבדק ב-18 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Initial genome release of novel coronavirus". Virological (באנגלית אמריקאית). 11 בינואר 2020. נבדק ב-12 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Wuhan seafood market pneumonia virus isolate Wuhan-Hu-1, complete genome" (באנגלית אמריקאית). 2020-01-17. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  5. ^ איתי גל, מעכשיו: אסור לכנות מחלות ע"ש אנשים או מקומות, באתר ynet, 13 במאי 2015
  6. ^ ראו מסמך הקביעה באתר biorxiv
  7. ^ Zhou P, Yang XL, Wang XG, Hu B, Zhang L, Zhang W, Si HR, Zhu Y, Li B, Huang CL, Chen HD, Chen J, Luo Y, Guo H, Jiang RD, Liu MQ, Chen Y, Shen XR, Wang X, Zheng XS, Zhao K, Chen QJ, Deng F, Liu LL, Yan B, Zhan FX, Wang YY, Xiao GF, Shi ZL (בפברואר 2020). "A pneumonia outbreak associated with a new coronavirus of probable bat origin". Nature. 579 (7798): 270–273. doi:10.1038/s41586-020-2012-7. {{cite journal}}: (עזרה); Invalid |display-authors=6 (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  8. ^ Cohen J (בינואר 2020). "Wuhan seafood market may not be source of novel virus spreading globally". Science. doi:10.1126/science.abb0611. ISSN 0036-8075. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  9. ^ "Bat coronavirus isolate RaTG13, complete genome". National Center for Biotechnology Information (NCBI). 10 בפברואר 2020. נבדק ב-5 במרץ 2020. {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
  10. ^ "Report of the WHO-China Joint Mission on Coronavirus Disease 2019 (COVID-19)" (PDF). World Health Organization (WHO). 24 בפברואר 2020. ארכיון (PDF) מ-29 בפברואר 2020. נבדק ב-5 במרץ 2020. {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
  11. ^ Cyranoski D (26 בפברואר 2020). "Mystery deepens over animal source of coronavirus". Nature. 579 (7797): 18–19. Bibcode:2020Natur.579...18C. doi:10.1038/d41586-020-00548-w. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  12. ^ Liu P, Chen W, Chen JP (באוקטובר 2019). "Viral Metagenomics Revealed Sendai Virus and Coronavirus Infection of Malayan Pangolins (Manis javanica)". Viruses. 11 (11): 979. doi:10.3390/v11110979. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  13. ^ Cyranoski D (7 בפברואר 2020). "Did pangolins spread the China coronavirus to people?". Nature. doi:10.1038/d41586-020-00364-2. ארכיון מ-7 בפברואר 2020. נבדק ב-12 בפברואר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  14. ^ Xiao K, Zhai J, Feng Y (בפברואר 2020). "Isolation and Characterization of 2019-nCoV-like Coronavirus from Malayan Pangolins". bioRxiv (preprint). doi:10.1101/2020.02.17.951335. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  15. ^ Kelly G (1 בינואר 2015). "Pangolins: 13 facts about the world's most hunted animal". The Telegraph. ארכיון מ-24 בדצמבר 2019. נבדק ב-9 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  16. ^ Gorman J (27 בפברואר 2020). "China's Ban on Wildlife Trade a Big Step, but Has Loopholes, Conservationists Say". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-23 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  17. ^ Wong MC, Cregeen SJ, Ajami NJ, Petrosino JF (בפברואר 2020). "Evidence of recombination in coronaviruses implicating pangolin origins of nCoV-2019". bioRxiv (preprint). doi:10.1101/2020.02.07.939207. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  18. ^ אתר למנויים בלבד אסף רונאל, מקור המגפה? וירוס הקורונה בפנגולינים דומה לנגיף שתקף את האנושות, באתר הארץ, 26 במרץ 2020
  19. ^ אלינור אביב-שרון, איך יודעים שנגיף הקורונה אינו מהונדס?, במדור "יש מקום לספק" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 24 במרץ 2020
  20. ^ JANICE KEW AND JOHN LAUERMAN, The Coronavirus Originated in Bats and Can Infect Cats, WHO Scientist Says, time.com, ‏MAY 8, 2020
  21. ^ Transmission of COVID-19, European Centre for Disease Prevention and Control (באנגלית)
  22. ^ Time Xu X, Chen P, Wang J, et al. (January 2020). "Evolution of the novel coronavirus from the ongoing Wuhan outbreak and modeling of its spike protein for risk of human transmission". Science China Life Sciences.
  23. ^ El Sahly HM. "Genomic Characterization of the 2019 Novel Coronavirus". New England Journal of Medicine.
  24. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32150748
  25. ^ Public Health Responses to COVID-19 Outbreaks on Cruise Ships — Worldwide, February–March 2020‏ 23 במרץ 2020, באתר ה-CDC
  26. ^ ד"ר ארז גרטי, מחקר: נגיף SARS-CoV-2 שורד שלושה ימים על משטחים מסוימים, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 12 במרץ 2020
  27. ^ אלינור אביב-שרון, מעגל החיים של נגיף הקורונה, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 18 במרץ 2020
  28. ^ Modes of transmission of virus causing COVID-19: implications for IPC precaution recommendations תקציר מדעי, 27 במרץ 2020, באתר ארגון הבריאות העולמי
  29. ^ Chen N, Zhou M, Dong X, Qu J, Gong F, Han Y, Qiu Y, Wang J, Liu Y, Wei Y, Sia J, You T, Zhang X, Zhang L (15 בפברואר 2020). "Epidemiological and clinical characteristics of 99 cases of 2019 novel coronavirus pneumonia in Wuhan, China: a descriptive study". The Lancet. 395 (10223): 507–513. doi:10.1016/S0140-6736(20)30211-7. ארכיון מ-31 בינואר 2020. נבדק ב-9 במרץ 2020. {{cite journal}}: (עזרה); Invalid |display-authors=6 (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  30. ^ 1 2 Wu C, Liu Y, Yang Y, Zhang P, Zhong W, Wang Y, Wang Q, Xu Y, Li M, Li X, Zheng M, Chen L, Li H (בפברואר 2020). "Analysis of therapeutic targets for SARS-CoV-2 and discovery of potential drugs by computational methods". Acta Pharmaceutica Sinica B. doi:10.1016/j.apsb.2020.02.008. {{cite journal}}: (עזרה); Invalid |display-authors=6 (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  31. ^ "中国疾病预防控制中心". www.chinacdc.cn. נבדק ב-9 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "New-type coronavirus causes pneumonia in Wuhan: expert – Xinhua | English.news.cn". www.xinhuanet.com. נבדק ב-9 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ על פי ג'ונג ננשאן, ראש צוות נציבות הבריאות ומומחה למחלות הקשורות לדרכי הנשימה שחוקר את המגפה
  34. ^ בהלת הקורונה: ארגון הבריאות העולמי הכריז על מצב חירום, באתר ‏מאקו‏
  35. ^ Li Q, Guan X, Wu P, Wang X, Zhou L, Early Transmission Dynamics in Wuhan, China, of Novel Coronavirus-Infected Pneumonia, The New England journal of medicine, ‏2020-03-26 (באנגלית)
  36. ^ China Reports First Death From New Virus. New York Times
  37. ^ "WHO says new China coronavirus could spread, warns hospitals worldwide". Reuters (באנגלית). 2020-01-14. נבדק ב-2020-01-21.
  38. ^ אסף גולן, הזמנתי כרטיס טיסה לסין - האם לבטל? כל מה שרציתם לדעת על התפרצות וירוס הקורונה, באתר ישראל היום, 22 בינואר 2020
  39. ^ דפנה איזברוך, ‏טיפול מונע, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בינואר 2020
  40. ^ ד"ר עידן גורן‏, כל מה שאתם חייבים לדעת על הווירוס שמפחיד את העולם, באתר וואלה!‏, 24 בינואר 2020
  41. ^ Novel Coronavirus (2019-nCoV) advice for the public: Myth busters, באתר ארגון הבריאות העולמי
  42. ^ 1 2 יש פתרון ליציאה מהמשבר והוא לא סגר, באתר Doctors Only
  43. ^ N12 - הישראלי שחלה בקורונה פעמיים: "סובל מכאבים מטורפים" |..., באתר N12, ‏2020-09-24
  44. ^ נעם לויתן, מקרים ראשונים של הידבקות חוזרת בקורונה, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 25 באוגוסט 2020
  45. ^ ד"ר גל חיימוביץ', האם חולי קורונה שהבריאו אכן מחוסנים?, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 26 בנובמבר 2020
  46. ^ 1 2 מה היא חסינות צולבת? כל מה שידוע על התאים שקובעים מי יחלה קשה בקורונה, באתר Haaretz הארץ
  47. ^ Jr, Donald G. McNeil (2020-09-29). "Pandemic Is Far From Over, Experts Say, Despite Trump Allies' Claims". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-09-29.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=SARS-CoV-2&oldid=30290703"