מנחם מנדל קרוכמל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תולדותיו: תיקון קישור
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אישיות רבנית}}
הרב '''מנחם מנדל קרוכמל''' (נולד בערך בשנת [[ה'ש"ס]], [[1600]] - [[א' בחשון]] [[ה'תכ"א]], [[1661]]) היה רב ומנהיג בולט במזרח ומרכז אירופה. מפורסם על שם ספר ה[[שו"ת]] שלו, "צמח צדק"{{הערה|כיום מכונה בדרך כלל "צמח צדק" הקדמון להבדילו משו"ת צמח צדק של רבי [[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|מנחם מנדל שניאורסון]] האדמו"ר השלישי מ[[חב"ד]].}}.
הרב '''מנחם מנדל קרוכמל''' (נולד בערך בשנת [[ה'ש"ס]], [[1600]] - [[א' בחשון]] [[ה'תכ"א]], [[1661]]) היה רב ומנהיג בולט במזרח ומרכז אירופה. מפורסם על שם ספר ה[[שו"ת]] שלו, "צמח צדק"{{הערה|כיום מכונה בדרך כלל "צמח צדק" הקדמון להבדילו משו"ת צמח צדק של רבי [[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|מנחם מנדל שניאורסון]] האדמו"ר השלישי מ[[חב"ד]].}}.



גרסה מ־17:29, 6 בינואר 2021

מנחם מנדל קרוכמל
לידה 1600
קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1661 (בגיל 61 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1661 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו יואל סירקיש עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו גרשון אשכנזי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מנחם מנדל קרוכמל (נולד בערך בשנת ה'ש"ס, 1600 - א' בחשון ה'תכ"א, 1661) היה רב ומנהיג בולט במזרח ומרכז אירופה. מפורסם על שם ספר השו"ת שלו, "צמח צדק"[1].

תולדותיו

נולד בקרקוב. היה תלמידו של רבי יואל סירקיש (הב"ח). בצעירותו התמנה לדיין בעיר ורבו מינהו לראש ישיבה. לאחר שהחלו פרעות הקוזקים עזב ובשנת שצ"ו (1636) התמנה לאב"ד בקרמזיר שבמוראביה. בהמשך כיהן בפרוסניץ ובשנת ת"ח החל לכהן כרבה של ניקלשבורג והגלילות, עד לפטירתו. בכהונתו זו תיקן תקנות רבות ברחבי מוראביה בענייני הנהגת הקהילות וענייני מיסוי. בין תקנותיו הייתה תקנה למניעת הפקעת מחירי הדגים, שלא לקנות למשך תקופה דגים עד שיורידו את המחירים. עמד בראש האספה בדרז'ניץ בשנת תי"ט בה התייצב לטובת העניים והתנגד לראשי הקהילות והעשירים. כמו כן פעל בנושא התרת עגונות לאחר פרעות ת"ח ות"ט.

היה משיב גדול. אחת התשובות המפורסמות שלו היא בנוגע ל"דם יהודי אינו הפקר" - והצורך להשתתפות הקהילה בהוצאות על מנת להביא רוצחי יהודים על רקע לאומי ודתי לבית המשפט של המדינה, ואף להשתתף בהוצאות על מנת להשיג צדק מבית משפט כזה, אף על פי שזו "מסירה לערכאות"[2]. עמד בקשר מכתבים עם רבי יום טוב ליפמן הלר ("התוספות יום טוב"), רבי דוד הלוי סגל (בעל הט"ז, חברו ללימודים אצל הב"ח), רבי אהרן שמעון שפירא רבה של פראג ובוהמיה, ורבי יהושע העשיל ("המגיני שלמה").

רוב דברי תורתו אבדו בזמן הגירוש מווינה בשנת ת"ל (1670) או נשרפו בשריפה בניקלשבורג בשנת תע"ט (1719). ספרו החשוב הוא "צמח צדק", שו"ת על כל השולחן ערוך.

את מקומו ברבנות ניקלשבורג מילא תלמידו וחתנו (בזיווג שני) רבי גרשון אשכנזי. לאחר מעברו של רבי גרשון לווינה, כיהן ברבנות ניקלשבורג בנו של רבי מנחם מנדל.

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כיום מכונה בדרך כלל "צמח צדק" הקדמון להבדילו משו"ת צמח צדק של רבי מנחם מנדל שניאורסון האדמו"ר השלישי מחב"ד.
  2. ^ צמח צדק, סימן קי"א
  3. ^ הודפס כנראה בתחילת השנה העברית
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.