פרשת וארא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של 2A01:6500:A049:791C:A0A0:67A5:4049:B902 (שיחה) לעריכה האחרונה של Oz1988 |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==תוכן הפרשה== |
==תוכן הפרשה== |
||
=== |
===אלוהים מבטיח לקחת את ישראל לעם=== |
||
[[אלוהים (יהדות)| |
[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] מגלה בפני [[משה]] את [[השם המפורש]], ומטיל עליו להבטיח לבני ישראל שהם עומדים להיגאל ממצרים כדי להפוך לעמו ולבוא אל [[הארץ המובטחת]]. בני ישראל אינם מקשיבים אל משה "מקוצר רוח ומעבודה קשה", וכשאלוהים מורה למשה ללכת שוב אל פרעה, משה מקשה: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה?". |
||
סיפור הדברים נפסק לשם תיאור קצר של [[שושלת]] משפחת משה ו[[אהרן הכהן|אהרן]], שבאים יחד עם תיאור שושלת [[שבט ראובן]] ו[[שבט שמעון|שמעון]]. |
סיפור הדברים נפסק לשם תיאור קצר של [[שושלת]] משפחת משה ו[[אהרן הכהן|אהרן]], שבאים יחד עם תיאור שושלת [[שבט ראובן]] ו[[שבט שמעון|שמעון]]. |
||
גרסה מ־16:46, 11 בינואר 2021
| |||||
| פסוקים | שמות, ו', ב' - ט', ל"ה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 121 | ||||
| תוכן | הבטחת אלוהים להוצאת העם ממצרים, מטה אהרן מול מטות החרטומים, שבע מכות מצרים הראשונות | ||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| אשכנזים, ספרדים ואיטלקים | יחזקאל, כ"ח, כ"ה - כ"ט, כ"א | ||||
| תימנים | יחזקאל, כ"ח, כ"ד - כ"ט, כ"א | ||||
פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות. מסופר בה על שבע המכות הראשונות מתוך עשר מכות מצרים: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד.
הפרשה לפי החלוקה לפרקים מתחילה בפרק ו', פסוק ב' ומסתיימת בפרק ט', פסוק ל"ה ולפי החלוקה לסדרים מתחילה בסדר ד' פסוק א' ומסתיימת בסדר ו' פסוק מז'.
תוכן הפרשה
אלוהים מבטיח לקחת את ישראל לעם
אלוהים מגלה בפני משה את השם המפורש, ומטיל עליו להבטיח לבני ישראל שהם עומדים להיגאל ממצרים כדי להפוך לעמו ולבוא אל הארץ המובטחת. בני ישראל אינם מקשיבים אל משה "מקוצר רוח ומעבודה קשה", וכשאלוהים מורה למשה ללכת שוב אל פרעה, משה מקשה: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה?".
סיפור הדברים נפסק לשם תיאור קצר של שושלת משפחת משה ואהרן, שבאים יחד עם תיאור שושלת שבט ראובן ושמעון.
מטות משה ואהרון מול מטות החרטומים
ה' נותן למשה ואהרן אותות ומופתים כדי לשכנע את פרעה ואת בני ישראל בשליחותם, אך מסביר כי פרעה יקשה את ליבו מתוך כוונה אלוהית להרבות אותות ומופתים בארץ מצרים ולהוציא "אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים".
משה ואהרן מבצעים את השליחות ועל פי הוראת ה' מבצעים מופת לעיני פרעה ועבדיו לשם אימות שליחותם. אהרן משליך את מטהו לפני פרעה והופכו לתנין[1]. חרטומי מצרים מראים גם הם את כוחם והופכים את מטותיהם לתנינים. אהרן מוכיח את עליונות מטהו בכך שהוא בולע את מטותיהם של החרטומים. פרעה אינו מתרגש וממאן לשלח את העם.
סיפור המכות
ערך מורחב – עשר המכות
המשך הפרשה מספרת את סיפורן של שבע מתוך עשר המכות, והן:
- מכת דם: אהרון מכה במטהו את היאור, "ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם". דגי היאור מתים, וסרחונם מתפשט במצרים.
- מכת צפרדע: אהרן מכה שוב במטהו על מימי מצרים, "ותכס הצפרדע את ארץ מצרים". הצפרדעים עולים ובאים בביתם, בחדר משכבם, ואף בתנורים ובבצקים. פרעה מפציר במשה ואהרן לביטול המכה. המכה מסתיימת, והוא ממשיך להקשות את ליבו.
- מכת כינים: אהרן מכה את עפר הארץ והכינים פושטות על ארץ מצרים באדם ובבהמה. החרטומים מנסים אף הם את כוחם בהולדת כינים, ומשאינם מצליחים הם מכריזים: "אצבע אלוהים היא".
- מכת ערוב: תערובת של חיות שבאו והשחיתו את ארץ מצרים, פרט לארץ גושן בה ישבו בני ישראל. פרעה בא בהצעה לפני משה, להתיר לישראל לעבוד את אלוהיהם בתוך הארץ מבלי לעוזבה. משה מסרב להצעה ופרעה מסכים לשלחם תמורת ביטול מכת ערוב. משה מתפלל עבורו והערוב סר, אבל פרעה שוב מפר את הבטחתו.
- מכת דבר: מגפת דבר מתפשטת בבקרם ובצאנם של המצרים שהיו בשדה, "וימת כל מקנה מצרים, וממקנה בני ישראל לא מת אחד".
- מכת שחין: משה ואהרן לוקחים מלוא חופניהם "פיח כבשן", משליכים השמימה והפיח הופך לשחין אבעבועות באדם ובבהמה. השחין מונע מהחרטומים לעמוד לפני משה.
- מכת ברד: ה' ממטיר ברד כבד מאוד, ואש מתלקחת בתוכו, "אשר לא היה כמוהו במצרים מיום היווסדה". כל האדם והבהמה ששהו מחוץ לביתם מתו, עשב השדה הוכה ועץ השדה נשבר. לבקשת פרעה מתפלל משה להפסקת הברד, ופרעה עומד כרגיל במריו ואינו משלח את ישראל מארצו.
הפטרה
מפטירים בנבואתו של יחזקאל על פרעה ומצרים: "הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנים (=התנין) הגדול הרובץ בתוך יאוריו". ההפטרה היא בספר יחזקאל, מפרק כ"ח, פסוק כ"ה (למנהג יהדות תימן מתחילים פסוק כ"ד, ולמנהג ק"ק פוזנא התחילו פרק כ"ט, פסוק א') עד פרק כ"ט, פסוק כ"א.
בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק מ"ב, פסוק ח' עד פרק מ"ג, פסוק ה'.
בכ-30% מהשנים, בשנים מסוג בחג, זשג, בחה וזשה, פרשת וארא נקראת בשבת ראש חודש שבט וקוראים את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה, ובנוסח רומניא, הפטירו כבכל שבת ראש חודש בספר יחזקאל, פרק מ"ו, פסוק א' עד פסוק י"ח.
קישורים חיצוניים
הטקסט:
פרשת וארא, באתר ויקיטקסט- פרשת וארא - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת וארא, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת וארא, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת וארא
- פרשת וארא, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת וארא, באתר "כיפה"
- פרשת וארא עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת וארא, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת וארא, באתר "בינינו"
- פרשת וארא, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת וארא", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת וארא באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת וארא, באתר "התנועה הרפורמית"
הערות שוליים
- ^ נחש
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |