מאיר צבי ברגמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תש"א-תש"ג יכול להיות גם שנה ויומיים
שורה 5: שורה 5:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ירושלים]] בין החומות בשנת [[ה'תר"ץ]], לרב [[משה ברגמן]] ולאלטא ליבא רייזיל, בתו של רבי יונה זאב הרשלר. הוא דור שביעי בירושלים, נצר לרב [[אליעזר ברגמן]] ולרב [[אברהם שאג-צוובנר]].
נולד ב[[ירושלים]] בין החומות לרב [[משה ברגמן]] ולאלטא ליבא רייזיל, בתו של רבי יונה זאב הרשלר. הוא דור שביעי בירושלים, נצר לרב [[אליעזר ברגמן]] ולרב [[אברהם שאג-צוובנר]].


התייתם מאמו שחלתה ב[[טיפואיד (מחלה)|טיפוס]] בהיותו בן שבע. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] התיישב אביו במירון, והיה בין מקימי [[בני עקיבא|ישיבת בני עקיבא]] במקום. בשנת [[ה'תשכ"ה]] עבר אביו להתגורר ב[[בני ברק]] והקים בה את ישיבת רשב"י.
התייתם מאמו שחלתה ב[[טיפואיד (מחלה)|טיפוס]] בהיותו בן שבע. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] התיישב אביו במירון, והיה בין מקימי [[בני עקיבא|ישיבת בני עקיבא]] במקום. בשנת [[ה'תשכ"ה]] עבר אביו להתגורר ב[[בני ברק]] והקים בה את ישיבת רשב"י.


בגיל 11 החל ללמוד ב[[ישיבת תפארת ציון]] אצל הרב [[מיכל יהודה ליפקוביץ]]. במהלך לימודיו התאכסן במשך שלש שנים בביתו של [[אברהם ישעיהו קרליץ|ה"חזון איש"]] שלמד אתו{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|הגרמ"צ ברגמן ניחם את בני הגר"ח גריינמן וסיפר; "הסתרתי אותו במיטה"|168488|14 באפריל 2015}} שם אמר שישן אצל החזון איש בשנים תש"א-תש"ג}}. לאחר מכן למד ב[[ישיבת לומז'ה]] שב[[פתח תקווה]] אצל הרב [[ראובן כץ]], המשגיח הרב [[אליהו דושניצר]] והרב [[אלעזר מנחם מן שך]] - שמאוחר יותר היה לחותנו. הרב ברגמן שימש כ[[שליח ציבור]] בימים הנוראים אצל החזו"א ולאחר מכן בהיכל [[כולל חזון איש]].
בגיל 11 החל ללמוד ב[[ישיבת תפארת ציון]] אצל הרב [[מיכל יהודה ליפקוביץ]]. במהלך לימודיו התאכסן במשך כשנתיים בביתו של [[אברהם ישעיהו קרליץ|ה"חזון איש"]] שלמד אתו{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|הגרמ"צ ברגמן ניחם את בני הגר"ח גריינמן וסיפר; "הסתרתי אותו במיטה"|168488|14 באפריל 2015}}}}. לאחר מכן למד ב[[ישיבת לומז'ה]] שב[[פתח תקווה]] אצל הרב [[ראובן כץ]], המשגיח הרב [[אליהו דושניצר]] והרב [[אלעזר מנחם מן שך]] - שמאוחר יותר היה לחותנו. הרב ברגמן שימש כ[[שליח ציבור]] בימים הנוראים אצל החזו"א ולאחר מכן בהיכל [[כולל חזון איש]].


ב[[ח' בסיוון]] [[ה'תשי"א]] נשא את דבורה, בתו של הרב שך. את ה[[חופה וקידושין|קידושין]] סידר קרוב המשפחה, הרב [[איסר זלמן מלצר]]. ה[[שידוך|שדכן]] היה החזון איש. לאחר נישואיו למד בכולל חזון איש, ב[[חברותא]] עם הרב [[יעקב ישראל קניבסקי]], עם ידידו מישיבת לומז'ה הרב [[גדליה נדל]] ועם הרב [[חיים קניבסקי]].
ב[[ח' בסיוון]] [[ה'תשי"א]] נשא את דבורה, בתו של הרב שך. את ה[[חופה וקידושין|קידושין]] סידר קרוב המשפחה, הרב [[איסר זלמן מלצר]]. ה[[שידוך|שדכן]] היה החזון איש. לאחר נישואיו למד בכולל חזון איש, ב[[חברותא]] עם הרב [[יעקב ישראל קניבסקי]], עם ידידו מישיבת לומז'ה הרב [[גדליה נדל]] ועם הרב [[חיים קניבסקי]].

גרסה מ־15:22, 15 בינואר 2021

הרב ברגמן בוחן אתרוג של תלמיד לקראת חג הסוכות
הרב ברגמן מתפלל על תורמי ועד הרבנים לענייני צדקה באהל קברו של הרב שך

הרב מאיר צבי ברגמן (נולד בשנת ה'תר"צ) הוא ראש ישיבת רשב"י וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

ביוגרפיה

נולד בירושלים בין החומות לרב משה ברגמן ולאלטא ליבא רייזיל, בתו של רבי יונה זאב הרשלר. הוא דור שביעי בירושלים, נצר לרב אליעזר ברגמן ולרב אברהם שאג-צוובנר.

התייתם מאמו שחלתה בטיפוס בהיותו בן שבע. בשנות ה-50 התיישב אביו במירון, והיה בין מקימי ישיבת בני עקיבא במקום. בשנת ה'תשכ"ה עבר אביו להתגורר בבני ברק והקים בה את ישיבת רשב"י.

בגיל 11 החל ללמוד בישיבת תפארת ציון אצל הרב מיכל יהודה ליפקוביץ. במהלך לימודיו התאכסן במשך כשנתיים בביתו של ה"חזון איש" שלמד אתו[1]. לאחר מכן למד בישיבת לומז'ה שבפתח תקווה אצל הרב ראובן כץ, המשגיח הרב אליהו דושניצר והרב אלעזר מנחם מן שך - שמאוחר יותר היה לחותנו. הרב ברגמן שימש כשליח ציבור בימים הנוראים אצל החזו"א ולאחר מכן בהיכל כולל חזון איש.

בח' בסיוון ה'תשי"א נשא את דבורה, בתו של הרב שך. את הקידושין סידר קרוב המשפחה, הרב איסר זלמן מלצר. השדכן היה החזון איש. לאחר נישואיו למד בכולל חזון איש, בחברותא עם הרב יעקב ישראל קניבסקי, עם ידידו מישיבת לומז'ה הרב גדליה נדל ועם הרב חיים קניבסקי.

לימד בישיבת קלצק-רחובות ובהמשך בישיבת הדרום[2].

משפחתו

גיסו, רבי ישראל צבי יאיר דנציגר, הוא האדמו"ר מאלכסנדר. בנו אָשֵׁר הוציא את סדרת "מכתבים ומאמרים" וספרים נוספים של סבו הרב שך.

כתביו וספריו

  • 'שערי אורה' על הרמב"ם
  • 'שערי אורה' על התורה בארבעה כרכים
  • ספרי 'בית המדרש', בהם קובצו מבחר משיעוריו במהלך השנים במסכתות התלמוד
  • 'מבוא שערים', ספר ביבליוגרפי על תורה שבעל פה, בני ברק ה'תשכ"ו. תורגם לאנגלית ויצא בהוצאת מסורה, ברוקלין 1985.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים