קו K בנגב – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
תמונות |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
== תאור קו K - <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4978476,00.html|הכותב=אסף קמר|כותרת=צל על הקו: המסתורין של קו K בנגב|אתר=ynet|תאריך=23/6/17}}</ref> == |
== תאור קו K - <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4978476,00.html|הכותב=אסף קמר|כותרת=צל על הקו: המסתורין של קו K בנגב|אתר=ynet|תאריך=23/6/17}}</ref> == |
||
[[קובץ:Kavk16.jpg|ממוזער|מעגל אבנים קומולוס -אתר קבורה]] |
|||
האתר הארכאולוגי הקדום והמסתורי המכונה "קו K" הוקם בשיא גובהו של הר הנגב. לפני אלפי שנים, ייתכן שבתקופת הברונזה הקדומה, הממצאים מצביעים על חומת אבנים באורך 5 ק"מ בין הר רמון להר מרום שבנגב, לאורך קו זה נמצאים מספר "טומולוסים" שהם כנראה אתרי קבורה. החוקרים הראשונים שזיהו את שרידי סוללת האבנים הארוכה, המחברת בקו ישר ומדויק בין פסגת הר רמון להר רומם, חשבו שמדובר בסוג של קו גבול או חומה עתיקה. אולם חוסר ההיגיון בבניית קו ביצורים בקצה העולם - באמצע המדבר, ואתרי הקבורה המעגליים הרבים שהתגלו לאורך הקו המכונים "טומולוסים", מעלים שאלות רבות לגבי המטרה האמיתית של קו K. |
האתר הארכאולוגי הקדום והמסתורי המכונה "קו K" הוקם בשיא גובהו של הר הנגב. לפני אלפי שנים, ייתכן שבתקופת הברונזה הקדומה, הממצאים מצביעים על חומת אבנים באורך 5 ק"מ בין הר רמון להר מרום שבנגב, לאורך קו זה נמצאים מספר "טומולוסים" שהם כנראה אתרי קבורה. החוקרים הראשונים שזיהו את שרידי סוללת האבנים הארוכה, המחברת בקו ישר ומדויק בין פסגת הר רמון להר רומם, חשבו שמדובר בסוג של קו גבול או חומה עתיקה. אולם חוסר ההיגיון בבניית קו ביצורים בקצה העולם - באמצע המדבר, ואתרי הקבורה המעגליים הרבים שהתגלו לאורך הקו המכונים "טומולוסים", מעלים שאלות רבות לגבי המטרה האמיתית של קו K. |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
== 21 ביוני == |
== 21 ביוני == |
||
[[קובץ:Kavk20.jpg|ממוזער|מבט מהקומולוס לכוון הצל על הקו]] |
|||
לקראת 21 ביוני, היום הארוך ביותר של השנה, הוביל ד"ר חיים ברגר, חוקר בעלי חיים ותרבויות קדומות, סיור שטח באתר המסקרן. שמתחיל בפסגה השוממת של הר רומם שהיא נקודת ההתחלה של קו K. סמוך לתל אבנים מעגלי בולט שכנראה שימש בעבר לקבורה.קו K הוא בעצם סוללת סלעים קדומה באורך של כמעט חמישה ק"מ", מסביר ד"ר ברגר, "בחלקים מסוימים הוא בולט יותר לעין ובחלקים אחרים פחות. ניתן לצפות בקו K באמצעות צילומי לוויין ומזהים באמצע המדבר - קו ישר כסרגל!". |
לקראת 21 ביוני, היום הארוך ביותר של השנה, הוביל ד"ר חיים ברגר, חוקר בעלי חיים ותרבויות קדומות, סיור שטח באתר המסקרן. שמתחיל בפסגה השוממת של הר רומם שהיא נקודת ההתחלה של קו K. סמוך לתל אבנים מעגלי בולט שכנראה שימש בעבר לקבורה.קו K הוא בעצם סוללת סלעים קדומה באורך של כמעט חמישה ק"מ", מסביר ד"ר ברגר, "בחלקים מסוימים הוא בולט יותר לעין ובחלקים אחרים פחות. ניתן לצפות בקו K באמצעות צילומי לוויין ומזהים באמצע המדבר - קו ישר כסרגל!". |
||
21 ביוני היום הארוך בשנה היום שמוכר ברחבי העולם כ"יום ההיפוך" - מזהים בקלות תופעה אופטית ייחודית ומאד מעניינת לקו K. הצל שאנחנו יוצרים בהליכה על הקו נופל במדויק על הסוללה, כמו שעון שמש עתיק וענקי לזיהוי היום הארוך בשנה. |
21 ביוני היום הארוך בשנה היום שמוכר ברחבי העולם כ"יום ההיפוך" - מזהים בקלות תופעה אופטית ייחודית ומאד מעניינת לקו K. הצל שאנחנו יוצרים בהליכה על הקו נופל במדויק על הסוללה, כמו שעון שמש עתיק וענקי לזיהוי היום הארוך בשנה. |
||
== תופעות אופטיות עתיקות<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/?action=showobject&sn=2_753|הכותב=יואב אבניאון|כותרת=קו ה-K המסתורי|אתר=http://www.yoaview.com/|תאריך=}}</ref> == |
== תופעות אופטיות עתיקות<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/?action=showobject&sn=2_753|הכותב=יואב אבניאון|כותרת=קו ה-K המסתורי|אתר=http://www.yoaview.com/|תאריך=}}</ref> == |
||
[[קובץ:Kavk12.jpg|ממוזער|תופעה אופטית בעקבות הצל]] |
|||
ד"ר ברגר טוען כי התופעה האופטית הייחודית, מקבילה לתופעות אופטיות הקשורות בפולחן השמש באתרים מגאליטים קדומים נוספים ברחבי העולם, כמו סטונהנג' באנגליה. הוא מעריך כי נדרשו לבוני האתר עשרות אלפי שעות עבודה לבנות את הקו. "אני מעריך שיש כאן מאה טון אבנים", הוא אומר, "לאתר יש תפקיד פולחני. אנחנו עומדים על טומולוס, גל אבנים מעוגל ששימש לקבורה. מכאן יוצא הקו עד להר רמון אל טומולוסים נוספים שמספרים לנו את סיפור הקו". |
ד"ר ברגר טוען כי התופעה האופטית הייחודית, מקבילה לתופעות אופטיות הקשורות בפולחן השמש באתרים מגאליטים קדומים נוספים ברחבי העולם, כמו סטונהנג' באנגליה. הוא מעריך כי נדרשו לבוני האתר עשרות אלפי שעות עבודה לבנות את הקו. "אני מעריך שיש כאן מאה טון אבנים", הוא אומר, "לאתר יש תפקיד פולחני. אנחנו עומדים על טומולוס, גל אבנים מעוגל ששימש לקבורה. מכאן יוצא הקו עד להר רמון אל טומולוסים נוספים שמספרים לנו את סיפור הקו". |
||
גרסה מ־16:06, 18 בינואר 2021
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר ארכאולוגי
פרמטרים [ גובה, רכס הרים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ העפלה ראשונה, אורך המעבר, פתיחת הכביש, מחבר בין, שיפוע כביש מרבי, סוג הר, אורך הרכס, מסלול ההעפלה הקל, התפרצות אחרונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מיקום | הפינה הדרום מערבית של מכתש רמון כ35 ק"מ ממצפה רמון בישראל |
| קואורדינטות | 30°30′08″N 34°38′17″E / 30.502267°N 34.63805°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   מהר רמון עד הר רומם | |
בין הר רמון להר רומם נמתחת סוללת סלעים שאורכה כ-5 ק"מ. ד"ר חיים ברגר, החוקר תרבויות קדומות, סיפר על המסתורין: "רק ביום הארוך של השנה הצל נופל בדיוק על הקו הזה. זה לא נעשה סתם מתוך שעמום או רעיון אומנותי" [1]אסף קמר פורסם: 23.06.17, 14:14
גילוי הקו
לפי עדותו של איתן עלומי הוא וחבריו נתקלו בקו בשנת 1957 באזור הר רומם.
בפנייתם אל יוחנן אהרוני הוא העריך שמדובר במערך ביצורים שבנו תושבי הנגב הקדמונים בתקופת הברונזה הביינמית (כ- 4200 שנה טרם זמננו.)
אחרי אהרוני חקר את האתר בסוף שנות ה-50 הארכאולוג נלסון גליק ואחריו יעקב ורדי אשר העלו השערות שונות על שרשרת מבנים הסמוכים לחלקות חקלאיות.
גליק הבין כי הקו אינו חלק מישוב עקב מיעוט החרסים ולפיכך גם לא קיבל את התארוך שקבע אהרוני.
בשנים 1985-1989 התקיים סקר מקיף באזור הר רמון אותו ערך ד"ר מוטי היימן. נמצא כי מן הקו שרדו מקטעים באורך מצטבר של 1.5 קילומטרים (כשליש מהאורך המקורי). גובהו הממוצע של הקו כ- 0.7 מטר ורוחבו כ 1.8 מטרים. באזור הר רומם שרד קיר באורך 115 מטרים שהיה רציף במקורו ובעל מתאר של שני קירות עם מילוי אדמה בניהם.
יגאל גרנות ממדרשת שדה בוקר מספר כי לפני כעשר שנים הבחין כי ביום הארוך בשנה (21 ביוני) פונה הקיר במדויק לשמש השוקעת (אזימוט מקורב 285 מעלות) ולפיכך מדובר במתקן קדום לקביעת לוח השנה. עוד מספר יגאל כי אלי ששון מאוניברסיטת בן-גוריון הבחין כי הקו פונה בדיוק לבירת הנבטים פטרה וכי עוד היד נטויה לעוד השערות למהותו ...
קו ה-K הוא אולי המרשים בנגב בגודלו אבל אינו היחיד. קוים דומים נמצאו כאמור בנגב וגם במדבר יהודה (בסמוך לג`בל מונטאר). יש להודות כי רב הנסתר על הנגלה בעניין זה אך מורכבות הבנייה וההשקעה האדירה בה מצביעים על מערך ארגוני מרשים של תרבות נגבית קדומה.
תאור קו K - [2]
האתר הארכאולוגי הקדום והמסתורי המכונה "קו K" הוקם בשיא גובהו של הר הנגב. לפני אלפי שנים, ייתכן שבתקופת הברונזה הקדומה, הממצאים מצביעים על חומת אבנים באורך 5 ק"מ בין הר רמון להר מרום שבנגב, לאורך קו זה נמצאים מספר "טומולוסים" שהם כנראה אתרי קבורה. החוקרים הראשונים שזיהו את שרידי סוללת האבנים הארוכה, המחברת בקו ישר ומדויק בין פסגת הר רמון להר רומם, חשבו שמדובר בסוג של קו גבול או חומה עתיקה. אולם חוסר ההיגיון בבניית קו ביצורים בקצה העולם - באמצע המדבר, ואתרי הקבורה המעגליים הרבים שהתגלו לאורך הקו המכונים "טומולוסים", מעלים שאלות רבות לגבי המטרה האמיתית של קו K.
ד"ר ברגר החוקר את התופעה מסביר, שצריך להסתכל על האתר הזה בקונטקסט פולחני. רק ביום הארוך של השנה,21 ליוני הצל נופל בדיוק על הקו הזה. זה לא נעשה סתם מתוך שעמום או רעיון אומנותי. היום כדי לחשב את הזווית של הקו אנחנו צריכים לבצע חשובים ונוסחאות אסטרונומיות כדי לדעת בדיוק מתי ואיפה זה יצא.
21 ביוני
לקראת 21 ביוני, היום הארוך ביותר של השנה, הוביל ד"ר חיים ברגר, חוקר בעלי חיים ותרבויות קדומות, סיור שטח באתר המסקרן. שמתחיל בפסגה השוממת של הר רומם שהיא נקודת ההתחלה של קו K. סמוך לתל אבנים מעגלי בולט שכנראה שימש בעבר לקבורה.קו K הוא בעצם סוללת סלעים קדומה באורך של כמעט חמישה ק"מ", מסביר ד"ר ברגר, "בחלקים מסוימים הוא בולט יותר לעין ובחלקים אחרים פחות. ניתן לצפות בקו K באמצעות צילומי לוויין ומזהים באמצע המדבר - קו ישר כסרגל!".
21 ביוני היום הארוך בשנה היום שמוכר ברחבי העולם כ"יום ההיפוך" - מזהים בקלות תופעה אופטית ייחודית ומאד מעניינת לקו K. הצל שאנחנו יוצרים בהליכה על הקו נופל במדויק על הסוללה, כמו שעון שמש עתיק וענקי לזיהוי היום הארוך בשנה.
תופעות אופטיות עתיקות[3]
ד"ר ברגר טוען כי התופעה האופטית הייחודית, מקבילה לתופעות אופטיות הקשורות בפולחן השמש באתרים מגאליטים קדומים נוספים ברחבי העולם, כמו סטונהנג' באנגליה. הוא מעריך כי נדרשו לבוני האתר עשרות אלפי שעות עבודה לבנות את הקו. "אני מעריך שיש כאן מאה טון אבנים", הוא אומר, "לאתר יש תפקיד פולחני. אנחנו עומדים על טומולוס, גל אבנים מעוגל ששימש לקבורה. מכאן יוצא הקו עד להר רמון אל טומולוסים נוספים שמספרים לנו את סיפור הקו".
אנחנו צועדים ומטפסים כמעט חמישה קילומטרים על הסלעים המוזרים המרכיבים את קו K, השמש שוקעת במערב, ולאורך כל הדרך הצל שלנו נופל במדויק על הקו. ההתרגשות של ד"ר ברגר סוחפת אותנו ואנחנו מסוגלים לדמיין בקלות את הקדמונים עוברים את אותה חוויה בדיוק בצעידה לאורך הקו.
הארכאולוג ד"ר עוזי אבנר, ממרכז מדעים - ים המלח והערבה, שחקר את הטומולוסים, אתרי הקבורה הקדומים שבאזור הנגב, טוען כי קו K מסמל עבור הקדמונים את הפאלוס, אבר המין הזכרי וזה לא הקו היחיד באזור. "בנגב נתגלו מספר רב של קווים המזכירים את קו K, אך הם קצרים יותר", הוא אומר. "גם במדבר באזור מצפה שלם התגלה קו באורך של כמעט שלושה ק"מ. בעבר קו K היה הקו הארוך ביותר מסוגו במזרח התיכון, אולם לפני שנתיים מצאו בדרום סעודיה קו דומה באורך של שבעה ק"מ וחצי".
סמוך לפסגת הר רמון, הקדמונים הקימו מעגל אבנים בולט אשר ממנו יוצא למעשה קו K. ד"ר אבנר קורא לצורה המיוחדת הזאת בשם "בלון" (מעגל עם חוט), והוא טוען כי "הבלון" נפוץ בכל העולם כסמל לפולחן המוות והלידה מחדש. "מעגל האבן נחשב כרחם. הקו משמש כפאלוס ואמור להפרות את הרחם, כדי שהנפטר יוכל להיוולד ממנו. החל מהאלף השישי לפני הספירה אתרים אלו מסמלים את המעבר מהאמונה הקדומה במוות כמצב סופי - לאמונה המעגלית המודרנית של לידה מחדש, מוות כמצב זמני ותחיית המתים", הוא מסכם.
לשאלות הרבות הקשורות לאתר הפרהיסטורי כמו: מי היו האנשים שבנו את קו K ומה היה תפקידו של האתר? עדיין אין תשובה מדעית מוחלטת וקן K נשאר כתעלומה שצריך לפתור.
רשות הטבע והגנים מוסרת כי קו K, הנמצא בשמורת הטבע המוכרזת הר הנגב, אינו עובר בשביל מסומן ועל כן נאסר לטייל לאורכו. "יש לפעול לפי כללי הטיול הנכון והוראות השילוט במקום וללכת רק בשבילים המסומנים באזור. כמו כן, אסור לפגוע בחי בצומח בדומם ובשרידים ארכאולוגיים בשמורה",
ראו גם
לקריאה נוספת
- he`K-Lin` at Har Romem in Light of the Survey of the Map of Har Romem (203), Mordechai Haiman ,`Atiqot 39:21-29 יעקב ורדי – מבנים שמהותם אינם ידועה מתקופת הברונזה התיכונה ` מתוך עבודת גמר במדרשת שדה בוקר בהנחיית ד"ר רודולף כהן 1992-3. ראו באתר המדרשה
קישורים חיצוניים
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)
הערות שוליים
- ^ אסף קמר, צל על הקו -המסתורין של קו K בנגב, ynet
- ^ אסף קמר, צל על הקו: המסתורין של קו K בנגב, באתר ynet, 23/6/17
- ^ יואב אבניאון, קו ה-K המסתורי, באתר http://www.yoaview.com/