אוניברסיטאות בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:33, 19 בינואר 2021

משכנו הראשון של הטכניון בשכונת הדר הכרמל, בצילום משנת 1913

תשע אוניברסיטאות ישראליות עוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה. כולן מפוקחות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

לצד האוניברסיטאות בישראל פועלות 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר תאורטי וקליני כתחום עיקרי. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 למדו בהן כ־245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר היו רפואה ומשפטים.

הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות בישראל למיון ולסינון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית למעט האוניברסיטה הפתוחה^[1].

האוניברסיטאות בישראל

תשע בסך הכול, וכולן אוניברסיטאות מחקר.

מוסד	מיקום	שנת ייסוד	מספר הסטודנטים בשנת ה'תשע"ד	נשיא/ה	הערות	דירוג שאנגחאי לשנת 2019
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל	חיפה	1924	13,703	אורי סיוון	קמפוס ראשי בקריית הטכניון בנווה שאנן, הפקולטה לרפואה נמצאת בבת גלים, בסמוך למרכז הרפואי רמב"ם	85
האוניברסיטה העברית בירושלים	ירושלים	1925	20,624	אשר כהן	שלושה קמפוסים בירושלים, אחד ברחובות, קמפוס משנה בבית דגן וכן המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת	101-150
מכון ויצמן למדע	רחובות	1949	1,080	אלון חן	מעניקה תואר שני ומעלה בלבד	101-150
אוניברסיטת בר-אילן	רמת גן	1955	24,453	אריה צבן	מפעילה גם את הפקולטה לרפואה בצפת	401-500
אוניברסיטת תל אביב	תל אביב	1956	27,191	אריאל פורת		151-200
אוניברסיטת חיפה	חיפה	1963	כ-20,000 (2017)	רון רובין	כולל קמפוס הנמל ומתקני מחקר בכל אזור הצפון. ב-2017 הוכרז על איחוד צפוי עם מכללת אורט בראודה בכרמיאל ומכללת ויצו וכן בניית מגדל מחקר במרכז הרפואי רמב"ם	601-700
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב	באר שבע	1969	19,902	דניאל חיימוביץ'	קמפוסים נוספים בשדה בוקר ובאילת	401-500
האוניברסיטה הפתוחה	רעננה	1976	47,713	מימי אייזנשטדט	קמפוס ראשי ברעננה, כ-70 מבנים ברחבי הארץ. לא מעניקה תואר דוקטור	לא מדורגת
אוניברסיטת אריאל בשומרון	אריאל	1982 (הוכרזה כאוניברסיטה ב-2012)	15,000	יהודה דנון	בשנת 2012, קיבלה אישור להפוך ממכללה לאוניברסיטה.	801-900

חיפה היא העיר היחידה בארץ לה קמפוסים ראשיים של שתי אוניברסיטאות שונות: הטכניון, ואוניברסיטת חיפה.

בשנת 2005 ממשלת ישראל אישרה את הקמתה של אוניברסיטה חדשה בגליל^[2]; בהמשך החלה אוניברסיטת בר-אילן בהקמת בית ספר לרפואה, והחל משנת הלימודים תשע"ב (2011) פועלת הפקולטה לרפואה בצפת מטעם בר-אילן.

נכון ל-2017, כל האוניברסיטאות בישראל הן אוניברסיטאות ציבוריות, הנהנות בין היתר מתקציב מהמדינה המועבר להן על ידי הועדה לתכנון ולתקצוב שפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה בישראל^[3].

השינוי במספר הסטודנטים הכולל בישראל

שנה	מספר הסטודנטים הכולל
1948	כ-1,600
1958	כ-9,000
1970	כ-35,000
1980	כ-56,000
1990	כ-76,000
2000	כ-166,000
2006	כ-245,000
2013	כ-300,600

בניין שרייבר למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב

נכון לשנת 2018, 49.9% מהאוכלוסייה בין הגילאים 25 עד 64 מחזיקים בתואר אקדמי (כולל מכללות). לפיכך, ישראל היא במקום השלישי מבין המדינות המשכילות בעולם^[4].

מסלולים מיוחדים

באחדות מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימים, בצד מסלולי הלימוד הרגילים, מסלולים מיוחדים:

מסלולי לימוד מיוחדים ומקוצרים פתוחים בפני אנשי מערכת הביטחון, הממומנים על ידי שרותי הביטחון. אנשי אקדמיה מתחו ביקורת על מסלולי הלימוד הייחודיים לקצינים, בטענה שהם רק הסדר נוח לשיפור תנאי השירות, ואינם חושפים את הלומדים לעושר הדעות באוניברסיטה ולקושי אקדמי אמיתי^[5].

בקורס טיס משולבים לימודים אקדמיים, ובסיומו מקבלים הבוגרים גם תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בתוכנית תלפיות מסיימים הבוגרים תואר ראשון מורחב בפיזיקה, מתמטיקה ו/או מדעי המחשב מטעם האוניברסיטה העברית^[6], בתוכנית ברקים מסיימים הבוגרים תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות מטעם הטכניון ותואר כפול בהנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בתוכנית פסגות מסיימים הבוגרים תואר ראשון בהנדסה מטעם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב או אוניברסיטת בן-גוריון, וכן בתוכנית חבצלות מקבלים הבוגרים תואר ראשון מטעם האוניברסיטה העברית. בתום קורס חובלים ניתן למסיימים תואר ראשון בלימודים רב תחומיים, מטעם אוניברסיטת חיפה.

במרבית בתי הספר למנהל עסקים קיימות תוכניות לימוד מואצות חוץ תקציביות במסלולי מנהלים, בהן שכר הלימוד גבוה מהרגיל. תוכניות דומות קיימות גם בבתי הספר למינהל ציבורי. נגד תוכניות אלו נטען כי הן מובילות להפרטה של האקדמיה ולמכירת תארים^[7].
מרבית הפקולטות לרפואה מפעילות תוכניות חוץ תקציביות לסטודנטים אמריקאים, בהן שכר הלימוד דומה לשכ"ל בארצות הברית. במסגרת תוכניות אלו הסטודנטים המשלימים את לימודי הרפואה בישראל בתוכניות המותאמות למערכת הרפואית בארצות הברית^[8].

ארגוני העובדים והסטודנטים

ארגוני הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטאות מאוגדים ב"מועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר", ארגוני הסגל האקדמי הזוטר שותפים ב"פורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות", וארגוני הסטודנטים שותפים ב"התאחדות הסטודנטים בישראל".

ראו גם

לקריאה נוספת

עמי וולנסקי, אקדמיה בסביבה משתנה: מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 2004-1952, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטאות בישראל בוויקישיתוף

סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
השכלה גבוהה בישראל, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
דן בן דוד, חזון אקדמי והיפוכו,באתר הידען, 14 בנובמבר 2009
נעמי הימיין-רייש, מדד ההשכלה הגבוהה, גיליון 54 של כתב העת המקוון "פרלמנט", 2007, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
אורי קירש, אוניברסיטאות ישראל - היבטים ייחודיים בעולם המשתנה, מוסד שמואל נאמן, פברואר 2018

הערות שוליים

^ שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.
^ אושרה הקמת אוניברסיטאות באיזור הגליל ובעיר אריאל, באתר גלובס, 2 במאי 2005
^ אוניברסיטאות בישראל, ‏2020
^ שירות כלכליסט, הישג מרשים לישראל: המדינה השלישית הכי משכילה בעולם, לפי ה-OECD, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2018
^ יוסף גרודזינסקי, צה"ל חסר השכלה, הארץ,25 בינואר 2007
^ http://www.talpiot.mod.gov.il/traing/Pages/default.aspx, www.talpiot.mod.gov.il
^ אקדמיה לעשירים: "נותרנו תלויים בהורים", באתר Ynet, ‏2013
^ הישראלים מתקשים להתקבל לרפואה - כי המדינה מפנה מקום לזרים, באתר דה מארקר, ‏2017

[נגישות_להשכלה-1] שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.

[2] אושרה הקמת אוניברסיטאות באיזור הגליל ובעיר אריאל, באתר גלובס, 2 במאי 2005

[3] אוניברסיטאות בישראל, ‏2020

[4] שירות כלכליסט, הישג מרשים לישראל: המדינה השלישית הכי משכילה בעולם, לפי ה-OECD, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2018

[5] יוסף גרודזינסקי, צה"ל חסר השכלה, הארץ,25 בינואר 2007

[6] ttp://www.talpiot.mod.gov.il/traing/Pages/default.aspx, www.talpiot.mod.gov.il

[7] אקדמיה לעשירים: "נותרנו תלויים בהורים", באתר Ynet, ‏2013

[8] הישראלים מתקשים להתקבל לרפואה - כי המדינה מפנה מקום לזרים, באתר דה מארקר, ‏2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 בשנת [[2005]] [[ממשלת ישראל]] אישרה את הקמתה של אוניברסיטה חדשה ב[[הגליל|גליל]]{{הערה|{{גלובס||אושרה הקמת אוניברסיטאות באיזור הגליל ובעיר אריאל|909914|2 במאי 2005}}}}; בהמשך החלה [[אוניברסיטת בר-אילן]] בהקמת [[בית ספר לרפואה]], והחל משנת הלימודים [[תשע"ב]] ([[2011]]) פועלת [[הפקולטה לרפואה בצפת]] מטעם בר-אילן.
-נכון ל-[[2017]], כל האוניברסיטאות בישראל הן [[אוניברסיטה ציבורית|אוניברסיטאות ציבוריות]], הנהנות בין היתר מתקציב מהמדינה המועבר להם על ידי [[הוועדה לתכנון ולתקצוב|הועדה לתכנון ולתקצוב]] שפועלת במסגרת [[המועצה להשכלה גבוהה בישראל]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.universities-colleges.org.il/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94/|הכותב=|כותרת=אוניברסיטאות בישראל|אתר=|תאריך=2020}}</ref>.
+נכון ל-[[2017]], כל האוניברסיטאות בישראל הן [[אוניברסיטה ציבורית|אוניברסיטאות ציבוריות]], הנהנות בין היתר מתקציב מהמדינה המועבר להן על ידי [[הוועדה לתכנון ולתקצוב|הועדה לתכנון ולתקצוב]] שפועלת במסגרת [[המועצה להשכלה גבוהה בישראל]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.universities-colleges.org.il/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94/|הכותב=|כותרת=אוניברסיטאות בישראל|אתר=|תאריך=2020}}</ref>.
 ==השינוי במספר הסטודנטים הכולל בישראל==

השכלה גבוהה
סוגי מוסדות לימוד	אוניברסיטה (אוניברסיטה לאומית • אוניברסיטה פרטית • אוניברסיטה ציבורית) • מכללה (מכללה אקדמית • מכללה מקצועית)
תארים אקדמיים	תואר אקדמי • בוגר אוניברסיטה • תארים מתקדמים • מוסמך אוניברסיטה • דוקטור • פוסט-דוקטורט • דוקטור לשם כבוד
תפקידים ומקצועות	סטודנט • מרצה • סגל אקדמי • רקטור • נשיא • דקאן • פרופסור • מורה מן החוץ • עוזר הוראה ומתרגל • עוזר מחקר
פקולטות	אמנות • הנדסה • מדעי החברה • מדעי החיים • מדעי הטבע • מדעי הרוח • מדעים מדויקים • משפטים • ניהול • רפואה
מושגים נוספים	אגודת סטודנטים • אקדמיה • בית חרושת לתארים • חופש אקדמי • מעונות סטודנטים • סילבוס • סמינר • ספרייה אקדמית • עבודה אקדמית • קתדרה • קמפוס • שכר לימוד • תוכנית לימודים• תזה
מוסדות השכלה גבוהה בישראל	אוניברסיטאות בישראל • מכללות בישראל • מכללות אקדמיות בישראל • מכללות להכשרת מורים בישראל • מכללות מקצועיות בישראל
פיקוח על ההשכלה הגבוהה בישראל	המועצה להשכלה גבוהה • הוועדה לתכנון ולתקצוב • מרכז ארצי לבחינות ולהערכה • המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) (בעבר)
ארגונים אוניברסיטאיים בישראל	ועד ראשי האוניברסיטאות • המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר • הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות • התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל