זוהר ארגוב

שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

זוהר ארגוב

לידה	16 ביולי 1955 ראשון לציון, ישראל
פטירה	6 בנובמבר 1987 (בגיל 32) ראשון לציון, ישראל
שם לידה	זוהר עורקבי
מקום קבורה	בית העלמין גורדון החדש
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	1977–1987 (כ־10 שנים)
עיסוק	זמר
סוגה	מוזיקה מזרחית זמר עברי
סוג קול	בריטון
שפה מועדפת	עברית
חברת תקליטים	קוליפון האחים ראובני גלטון בן מוש הפקות רותם הפקות
צאצאים	גילי ארגוב
מספר צאצאים	1
פרופיל ב-IMDb

זוהר ארגוב (16 ביולי 1955, כ"ו בתמוז תשט"ו – 6 בנובמבר 1987, י"ד בחשוון תשמ"ח) היה זמר ישראלי, אשר היה פעיל בין השנים 1977–1987. ארגוב נחשב לאחד מגדולי וחשובי הזמרים הישראלים ולאחת מדמויות המופת הגדולות בזמר המזרחי, מוביל המוזיקה המזרחית ואף אחד האחראים על ההכרה במוזיקה הים תיכונית כחלק מההוויה הישראלית. מכונה "הזמיר" ו"המלך". ארגוב הוא דמות מעוררת מחלוקת, בשל התמכרותו לסמים והעבירות הפליליות שביצע ובהן אונס.

מבקר המוזיקה בן זילכה תיאר את חשיבותו המוזיקלית כך: "ארגוב הוא פורץ דרך אמנותי בסדר גודל של יוצרים ידועי שם מהתרבות הפופולרית המערבית, גאונים מוזיקליים שמעט מאוד מהמהפכה שלהם הייתה קשורה ליד המקרה".

ביוגרפיה

ילדותו

ארגוב נולד בשם זוהר עורקבי וגדל בשיכון המזרח שבראשון לציון. הוא היה בנם הבכור (מתוך עשרה אחים ואחיות) של עובדיה ויונה עורקבי, עולים מתימן. כבר מילדותו בלט בכישרון הזמרה שלו.

ארגוב, 1981

ב-1968, בגיל 13, הפסיק את לימודיו. ב-1970, בגיל 15, הכיר את ברכה צברי וב-1972 נישאו. בספטמבר 1973 נולד בנו גילי, ולאחר שבוע נפטר אביו עובדיה. לפרנסתו עבד ארגוב תחילה כצבע ביחד עם חברו שימי תבורי ולאחר מכן כקבלן בתחום השיפוצים והצבע.

שנות ה-70

בשנת 1977, בגיל 22, הוציא לראשונה תקליטון סינגל ובו שני שירים: "כל יום שעובר" ו"ילדה חיכיתי שנים", אותם כתב והלחין משה נגר.

בעצה משותפת עם אשתו ברכה שינה עורקבי בתקליטון זה את שם משפחתו לארגוב, גם בגלל הסיבה שהשם עורקבי אינו "נשמע טוב" לתקשורת ולממסד, דבר שעלול להיות לו למכשול בדרך להשמעת שיריו ברדיו. בנוסף, השם "ארגוב" היה כשמו של אחד מגדולי המלחינים והמוזיקאים בארץ באותה תקופה, סשה ארגוב. למרות שינוי השם לא זכה התקליטון להתייחסות ברדיו.

כעבור שנה, ב-1978, הורשע ארגוב באונס ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר, מהן שנה בפועל. במהלך משפט זה, כשעדיין לא היה ברור לבית המשפט האם היה זה אונס או שהדבר נעשה בהסכמה, אמר ארגוב לשופט: ”כבוד השופט, אין בחורה שלא נותנת, צריך רק לדעת איך לקחת”. בעקבות דבריו אלה הורשע ארגוב באונס. בפסק הדין כתב השופט דב לוין: ”הנאשם מחזיק בדעה שאין אשה שלא ניתנת להשגה [...] דווקא משום כך חייב פסק הדין הזה ללמדו כי גישתו והשקפתו בטעות יסודם”. בתקופה זו נפרד ארגוב מאשתו והשניים התגרשו.

עם שחרורו מהכלא בשנת 1979 החל ארגוב לעסוק במוזיקה כעיסוקו העיקרי. תחילה עבד כנהגה של להקת צלילי העוד, שאחד מחבריה ומייסדיה היה יהודה קיסר. הלהקה הופיעה בתקופה זו במועדונים ובאירועים משפחתיים. באחד האירועים בבאר שבע ביקש ארגוב לשיר וחברי הלהקה הסכימו. ארגוב שר באותה הופעה שני שירים: את השיר ברצלונה ואת השיר "עת דודים כלה".

שנות ה-80 - תקופת ההצלחה

יהודה קיסר, שהיה באותם הימים הגיטריסט של להקת "צלילי העוד", התרשם מקולו של ארגוב והציע להפיק את אלבומו השני, "אלינור", שיצא בשנת 1980. על אף שההקלטה נעשתה באמצעות רשמקול פשוט במועדון "הברווז" ביפו הצליח האלבום מאוד ונחשב, גם עשרות שנים לאחר מותו של ארגוב, למצליח ולאיכותי.

בעקבות הצלחת האלבום בשנת 1980 הפך ארגוב לזמר מבוקש בהופעות חיות ברחבי ישראל. ב-1981 יצא אלבומו השלישי, "היו זמנים", שכלל מספר שירים שחידש ארגוב, ובהם "ברצלונה" (שהיה ידוע בביצוע של ג'ו עמר), "את לי לילה" (שהיה ידוע בביצועו של בועז שרעבי), "להלה יז'יד אקטר" (שיר אלג'יראי ידוע בביצועו של הזמר סלים הלאלי), "שיר אהבה בלב" ("ממש מראה נהדר"), אשר שאל את הלחן שלו מהשיר "Campanera" של חוזליטו "ילד הפלא" הספרדי. בניגוד ל"אלינור", הוקלט והופק אלבום זה באולפן הקלטות מקצועי ובאיכות גבוהה, וגם הוא הצליח במכירות.

בשנת 1982 הצליחו המפיקים אשר ומאיר ראובני להכניס את ארגוב לפסטיבל הזמר המזרחי "דרור - למנצח שיר מזמור", עם השיר "הפרח בגני" (שיועד מלכתחילה לשימי תבורי). את השיר כתב והלחין אביהו מדינה ועיבד ננסי ברנדס. ארגוב לא אהב את השיר בתחילה והעדיף להשתתף בפסטיבל עם השיר "שיר פרטי", אך בסופו של דבר ביצע את "הפרח בגני" מעל במת בנייני האומה בירושלים בחול המועד פסח תשמ"ב, 10 באפריל 1982. ארגוב זכה במקום הראשון. ההופעה בפסטיבל, ששודר בשידור ישיר בערוץ 1, הזניקה את הקריירה של ארגוב. באותה שנה יצא אלבומו "נכון להיום", אלבום עם השפעות רוק שכלל את השירים: "הפרח בגני", "בדד", "נכון להיום", "כבר עברו השנים", "עוד דקה את נעלמת", ועוד. השירים "הפרח בגני", "נכון להיום" ו"כבר עברו השנים" צעדו תקופה ארוכה בראש מצעדי הפזמונים של רשת ג' וגלי צה"ל, ועם אחד מהם ("כבר עברו השנים") הוזמן ארגוב להשתתף בתוכנית הטלוויזיה "עוד להיט" בפברואר 1983 בהנחיית אלי ישראלי. האלבום זכה לפופולריות גם בקרב קהל שלא שמע מוזיקה מזרחית עד אז וכך תרם לפריצת דרך של המוזיקה המזרחית אל קהל חדש. באותה העת, ארגוב נודע בכינויו: "המלך". התקליט "נכון להיום" נמכר ביותר מ-350 אלף עותקים. שנים אחר כך, בשנת 2008, נבחר על ידי העיתון "ידיעות אחרונות" כאלבום החשוב ביותר במוזיקה הישראלית של שנות ה-80. כמו כן, השיר "הפרח בגני" זכה בשנת 1998 במקום השביעי (מתוך מאות שירים) בתוכנית 'שיר היובל' בערוץ 1 (במקום הראשון זכה שירה של נעמי שמר "ירושלים של זהב", בביצועה של שולי נתן).

בינואר 1983, לאחר חזרתו מסיבוב הופעות באמריקה עם מומי אלפין, התארח ארגוב בתוכנית שעה טובה - תוכנית האירוח של הערוץ הראשון ששודרה אחת לשבועיים ביום שישי בערב, ושם התראיין על ידי מנחה התוכנית דניאל פאר שבין היתר שאל אותו : "זוהר, היו זמרים ישראליים שהופיעו באמריקה והחליטו שטוב להם שם", וזוהר בתשובה ענה: "איך שהמטוס נחת בניו יורק, וירדתי ממנו, הרגשתי פה לא שלי. אני חושב שבשבילי פה (בישראל) זה אמריקה". עוזי חיטמן, שצפה בתוכנית זו, כתב לו בעקבות דברים אלה את השיר "אמריקה שלי" לתקליט הבא. בתוכנית האירוח, נראה ארגוב במיטבו ושר שני שירים מתוך תקליטו האחרון ("נכון להיום") - "סיימתי מילואים" ו"הפרח בגני". ארבע שנים לאחר מכן, ארגוב נראה אחרת לגמרי, כאשר השתתף בתוכנית האירוח "ממני" בהנחיית מני פאר, בעת שכבר היה מכור לסמים ומדוכא.

בנובמבר 1983, בעידודו של המפיק אשר ראובני הופיע ארגוב בפני חיילי חטיבה 14 בלבנון, יחד עם הבדרן יואב לוי, בצומת המים. קהל החיילים עטף אותו באהבה.

ההידרדרות לסמים

ארגוב, 1981

בדצמבר 1982 יצא ארגוב למסע הופעות בארצות הברית ובין השאר הופיע בלוס אנג'לס והוזמן למסיבות ולמועדונים. שם נחשף לראשונה לסם הקראק. במהלך שנת 1983, החלו הסמים בהדרגה להשפיע על תפקודו: הוא לא הגיע להקלטות באולפן ולא מילא את התחייבויותיו להופעות. אף על פי שהיה בעל אמצעים, הונו בוזבז על הסם. גם גוון קולו נפגע מעט. באוקטובר 1983 עבר ארגוב תהליך של גמילה במשך שבועיים במלון "גני שולמית" באילת (כיום מלון דן פנורמה אילת), שהיה בזמנו בבעלות חברו בצלאל מזרחי. ארגוב הצליח להחזיק את עצמו בלי הסם למשך שבועיים, לאחר מכן ארגוב חזר שוב לסם.

בתחילת שנת 1984 יצא ארגוב עם התקליט "כך עוברים חיי", עם הלהיטים :"מרלן", "עד מתי אלוהי", "כמו שיכור", "אמריקה שלי", "כל יום שעובר" שהופיע בתקליטון הראשון (והיה השיר היחיד של זוהר שהופיע פעמיים באלבומיו) ועוד. רוב השירים נכתבו על ידי הפזמונאי עוזי חיטמן. לדברי חיטמן, השיר "עד מתי אלוהיי" נכתב בעקבות הביקור של חיטמן בביתו של ארגוב, כאשר זה ראה את מצבו האישי הקשה ואת ביתו המוזנח בחודשים האחרונים של שנת 1983. התקליט "כך עוברים חיי" נחל הצלחה רבה, והשיר "מרלן" הפך ללהיט וזכה להשמעות רבות בתחנות הרדיו.

בסוף שנת 1984 יצא ארגוב לסיבוב הופעות בצרפת ובאמריקה. כשחזר לארץ המשיך לשקוע בסמים ולא היה יכול לתפקד בצורה יציבה. עקב כך החליטו "האחים ראובני", אמרגניו ומפיקיו באותה עת, לשחררו מהחוזה כשנתיים לפני המועד המתוכנן. ארגוב עבר לאמרגנים והמפיקים ניסים בן חיים מירושלים ואביגדור בן מוש מת"א, והוציא לאור בשנת 1985 את האלבום "ים של דמעות". באותה תקופה יצאה לאור הקלטת "הופעה חיה בצרפת", ששם מוקלטים קטעים מהופעתו בצרפת וברחבי הארץ. אלבומיו המשיכו להצליח במכירות, אך הביקוש להופעותיו ירד בשל נטייתו לאחר להופעות ואף לא להגיע כלל להופעות. באותה שנה חזר להופיע בפסטיבל "דרור" - פסטיבל לשירים ופזמונים ישראליים תשמ"ה, עם השיר "מלאך שטן" מהאלבום "ים של דמעות". ארגוב הגיע עם שיר זה רק למקום ה-8 מתוך ה-12 (במקום הראשון זכה חיים משה עם השיר "עד כלות הנשימה" מתוך התקליט "להיות זמר").

בשנת 1986, כשהוא עדיין שקוע בסמים קשים, הוציא ארגוב את האלבום "להיות אדם", עם הלהיטים: "להיות אדם", "אבי", "אדם שחקן", "יפה אהבה", "כשאת לידי" ועוד. התקליט והקלטת זכו להצלחה במכירות, אך פעילותו של ארגוב בהופעות דעכה, גרונו הצטרד ושירתו נפגמה. באוגוסט 1986 עבר ארגוב להתגורר מספר חודשים בירושלים כחלק מתהליך גמילה, כאשר במהלכו התמוטט בדירתו והובהל לבית החולים שערי צדק לטיפול. מנהליו, משפחתו וחבריו הקרובים לא התייאשו ועזרו לו להמשיך את תהליך הגמילה בירושלים עד שהתנקה ונגמל מהסמים. חודשיים לאחר מכן חזר ארגוב אל הסם.

ב-23 בינואר 1987 התארח ארגוב בתוכנית "ממני" - תוכנית האירוח של הערוץ הראשון בהנחייתו של מני פאר ששודרה אחת לשבועיים ביום שישי בערב, ובה דיבר בגלוי על התמכרותו בעבר לסמים וטען כי היום הוא כבר נקי. אולם בתוכנית היה ניתן לראות שארגוב עדיין לא נגמל לגמרי מהסם. בסיום הראיון שר ארגוב את שירו של אביהו מדינה "להיות אדם". באפריל אותה שנה הוציא המפיק ניסים בן חיים את תקליטו האחרון של ארגוב, "הדרך הברוכה", בו ניכרת ירידה באיכות קולו כתוצאה משימוש בסמים, ארגוב ניסה למנוע את הוצאת האלבום על ידי צו בית משפט אך ללא הצלחה.

בין חברותיו של ארגוב הייתה הלן תמיר-שרעבי, גרושתו של הזמר בועז שרעבי ששימשה גם כאשת יחסי הציבור של ארגוב. בשנת 1991 שמה תמיר-שרעבי קץ לחייה בבית הסוהר נווה תרצה.

מותו

קברו של זוהר ארגוב - בית עלמין גורדון החדש. ראשון לציון

במהלך שנת 1987 שב ארגוב והסתבך בפלילים בעקבות התמכרותו לסמים. ב-23 ביולי אותה שנה השתוללו ארגוב, אחיו ואדם נוסף בתחנת מגן דוד אדום בראשון לציון ודרשו לקבל תחליפי סמים. השלושה נכנסו למקום בשעה 3 לפנות בוקר ודרשו לקבל תרופות המשמשות כתחליפי סמים. לאחר מכן נעצר ארגוב בחשד שגנב ארנק של רופאה ששהתה במקום אך הוא שוחרר כעבור זמן קצר לאחר שהתברר שלא הייתה לו יד בדבר. במהלך שחרורו מתחנת המשטרה, לקח ארגוב אקדח שהיה מונח על דלפק היומן וברח משם. לאחר מצוד נרחב של משטרת ראשון לציון נתפס ארגוב כשהאקדח ברשותו. ארגוב נשפט על כך ונגזר עליו חודש מאסר בפועל, אך לאחר ערעור המדינה על קולת העונש, הוחמר גזר דינו של ארגוב לשישה חודשי מאסר בפועל.

שלושה שבועות לפני שחרורו מהמאסר לאחר ניכוי שליש, ושבוע לפני מותו, יצא ארגוב לחופשת שבת, אך כששב כמקובל ביום ראשון לבית הסוהר בעתלית, נעצר ארגוב ונלקח למשטרת ראשון לציון לחקירה, לאחר שחברתו (לימים אשתו) של הזמר ישי לוי, איריס גבאי, שהייתה באותה עת חיילת בת 19, התלוננה שהוא ניסה לאנוס אותה במהלך הסופ"ש כאשר הגיעו השניים לבד לבית אמו של ארגוב בראשון לציון, לאחר בילוי משותף של השלושה בביתו של לוי שבחולון.

ב-6 בנובמבר 1987, אור ליום שישי בשעה 04:00, נמצא ארגוב בתא המעצר של משטרת ראשון לציון ללא רוח חיים כאשר קרע של שמיכה כרוך סביב צווארו, מה שנראה כהתאבדות. רב פקד אהרון טל שמונה לקצין בודק של האירוע, הודיע לאחר מכן שארגוב לא התאבד אלא ניסה לאיים בהתאבדות או לביים התאבדות על מנת לסחוט מהסוהרים עוד ועוד תחליפי סם. הוא מת כתוצאה מאי ספיקת דם למוח, או "תשניק" בשפה הרפואית, כאשר הקרע התהדק על צווארו ולא יכול היה להציל את עצמו עקב ההשפעה החזקה של תחליפי הסם שלקח. בן 32 היה במותו.

מוזיקאי מפורסם^{[דרושה הבהרה]} ואחד מחבריו הקרובים של ארגוב אמר לאחר מותו^{[דרוש מקור]}:

"לזוהר היה פצע אחד בלב שלא הגליד עד יום מותו, וזה הפרידה מאשתו ברכה. כמה שניסה להסתיר ראו עליו שהוא עדיין אוהב אותה כשדיבר עליה. כמה כואב לו שהם התגרשו ושהיא התחתנה עם גבר אחר. אין לי ספק בכך שאם הוא היה חי עם אשתו ובנו ומנהל חיי משפחה כמו כל בנאדם נורמלי הכל היה אחרת. הוא היה היום איתנו".

ארגוב נטמן בבית העלמין גורדון החדש בראשון לציון.

לאחר מותו

לאחר מותו יצאו לאור האלבומים "אל נבקש", "בכרם התימנים" ו"בן בלי בית", הכוללים שירים מתוך "הדרך הברוכה", הופעות חיות אותן ערך ארגוב בצרפת וברחבי הארץ, והקלטות אחרונות שביצע בשנת 1987 סמוך למותו. בנוסף, האלבומים הללו כוללים גרסאות כיסוי רבות.

בנוסף יצאו על שמו אלבומי אוסף רבים: "שר יוונית", "זוהר וחברים", "נעימות המלך", "חברים שרים זוהר", "זמרים שרים זוהר", "להיטי זהב", "המיטב", "חייו ומותו של המלך" (DVD), "זוהר ארגוב - שירת חייו", "שירת הזמיר", "20 שנה למותו של המלך", ועוד.

מורשת

מורשתו של ארגוב שנויה במחלוקת. ארגוב נתפס בעיני רבים כדמות מעוררת מחלוקת, בשל התמכרותו לסמים והעבירות הפליליות שביצע ובהן אונס. אחרים מתמקדים בפן המקצועי של ארגוב ובקולו הייחודי, שהצליח להפוך גם שירים שגרתיים לשירים בעלי עוצמה. מותו הפך אותו למיתוס ובמהלך השנים הפך סיפור חייו לטרגדיה סמלית על גורלם של זמרים בני עדות המזרח במדינת ישראל. בעיני רבים, נחשב ארגוב למי שהכניס את המוזיקה המזרחית אל המיינסטרים הישראלי.

בתקופה הראשונה שלאחר מותו של ארגוב הוא עדיין לא זכה להכרה מצד הטלוויזיה. כאשר רצה אביהו מדינה לעשות תוכנית לזכרו ביום השנה למותו שתשודר בטלוויזיה הישראלית ונתקל בסירוב בתואנה שארגוב אינו דמות חינוכית, והשידור הציבורי אינו יכול לתת חסות לשידור תוכן על אדם שהשתמש בסמים, מדינה השיב למנהל מחלקת הבידור של הערוץ הראשון ואמר:

"גם ג'ניס ג'ופלין, ג'ימי הנדריקס, בוב מארלי, ג'ים מוריסון, אלביס פרסלי ועוד, לא היו נקיים מסמים, למרות זאת אצלנו מקדישים להם תוכניות בלי סוף ולמרות שהם לא משלנו, הם משל הגויים. אז נכון, זוהר ארגוב היה קורבן של הסמים, אבל דווקא דרך זה אפשר לעשות תוכנית עם מסר לציבור מה לא כדאי לעשות כדי להצליח. ויש לארגוב את המאסה הכי גדולה של מעריצים בארץ וזה גם טלוויזיה ציבורית, תן להם."

כאמור דברים אלה לא עזרו, ורק לאחר מספר שנים, לאחר מאבק ולחץ ציבורי גדול, הוקדשו תוכניות לזכרו של ארגוב.

ב־2015, התארח מדינה בתוכנית "העולם הבוקר", שם התייחס לקורבן כ"מזרן שכונתי" וטען שלא היה ולא נברא אונס ושארגוב נאסר בשל התחצפות לשופט. לאחר שהריאיון עורר סערה, מסר מדינה את תגובתו ל"וואלה! NEWS":

לא אנס ולא בטיח והסיפור שהוא סיפר לי זה מה שהיה. מה שאמרתי וככה הוא גם התבטא. 'היה מזרן בשכונה'. זהו. [...] אני לא קורא לנשים 'מזרן', אף פעם לא אנסתי אף אחת. אף פעם לא הרמתי יד על אף אחד. אני ג'נטלמן. אבל הסיפור כמו שסופר לי היה ככה. ככה ארגוב התבטא 'היה מזרן בשכונה. היינו חמישה. היה איזה מחסן בשכונה פרוץ' ושמה הם היו עושים את מה שהיו עושים. וזהו כמו שאני סיפרתי את זה. מפה ועד לקרוא לו אנס זה כבר מוגזם.

— טלי קיים, סערה סביב ערב המחווה לזוהר ארגוב: 'קורבן האונס הייתה מזרן שכונתי', 21 במאי 2015

.

רחוב "הפרח בגני" בהרצליה, על שם שירו של ארגוב

בשנת 1993 הוקם כפר זוהרים על שמו של ארגוב בחבל עדולם - לטיפול בנפגעי סמים על ידי אנשי הפנתרים השחורים. כיום המקום משמש כפר נוער חינוכי המיועד לנוער חרדי בסיכון בנשיאותו של הרב יצחק דוד גרוסמן.

ניסיונות לקרוא לרחובות בערים בישראל על שמו של ארגוב נתקלו לאורך השנים בהתנגדויות ועוררו מחלוקות, בשל הרשעתו באונס ועברו הפלילי. בדצמבר 1999 הועלתה בעיריית ראשון לציון הצעה חלופית לקרוא לרחוב ה"פרח" בשיכון המזרח, בשם "הפרח בגני". בספטמבר 2012 דנה ועדת השמות העירונית של הרצליה באפשרות הנצחתו של ארגוב באמצעות קריאת רחוב על שמו, אולם בסופו של דבר ההחלטה לא עברה ולא קיבלה את אישורה של מועצת העיר. עם זאת, רחוב אחר בהרצליה נקרא "הפרח בגני". ניסיונות דומים שלא הבשילו להנציח את ארגוב נעשו גם בתל אביב. ב-2012 הקליט המוזיקאי יהודה קיסר, אשר שיתף פעולה עם ארגוב, שיר בשם "רחוב זוהר ארגוב", כשיר מאבק לטובת קריאת רחוב על שם זוהר ארגוב.

בחודש אפריל בשנת 2009, הונפק בול לזכרו של ארגוב.

ב-1 ביולי 2015 נערך ערב מחווה באמפי-פארק בראשון לציון לרגל 60 שנה להולדתו של ארגוב.

בתרבות הפופולרית

חייו של ארגוב היו נושא לשירים (שנכתבו עליו עוד בחייו), הצגות, מחזות זמר ועוד.

ב-1993 יצא הסרט "זהר", שכתבו אמיר בן-דוד ומשה זונדר וביים ערן ריקליס, בכיכובו של שאול מזרחי. הסרט מגולל את סיפור חייו של ארגוב תוך התמקדות בהתדרדרותו לסמים עד למותו. הסרט זכה בשני פרסי אופיר, כולל השחקן הטוב ביותר.

שיריו של ארגוב זכו לביצועים רבים של יוצרים מגוונים, ובהם גם מחוץ לתחום הזמר המזרחי. בין הביצועים ידוע אייל גולן בביצוע השירים "ברצלונה" ו"סוד המזלות", ועידן יניב בשיר "מרלן" אותו שר במסגרת "עבודה עברית". כמו כן, נודעו גם הביצוע של מאיר אריאל לשירו "כבר עברו השנים" והביצוע של נינט טייב לשיר "ים של דמעות", אותו היא שרה בגמר תוכנית הטלוויזיה "כוכב נולד" וזכתה עמו במקום הראשון. בספטמבר 2007, לכבוד מצעד הפזמונים העברי השנתי של גלגלצ, הקליטה להקת סינרגיה ביצוע חדש בסגנון רוק לשיר "בדד", במלאת 20 שנים למותו של ארגוב. להקת הרוק "דנה נמה" ביצעה גרסת רוק לשיר "נכון להיום", בשם "מוח רץ". בשנת 2008, במסגרת הפרויקט המוזיקלי "עבודה עברית", חידשו הראל מויאל את השיר "עוד דקה את נעלמת" ולהקת לוס כפרוס את "נכון להיום".

בשנת 2008 הוציא הזמר שלומי סרנגה "דואט" עם ארגוב בשירו "עוד יום יבוא", כשקולו של ארגוב נלקח ונדגם במחשב, וסרנגה הצטרף בשירה ביוונית.

בינואר 2011 הועלה בתיאטרון הקאמרי המחזה "זוהר", בבימויו של משה קפטן ובכיכובו של דן שפירא שגילם את ארגוב.

בשנת 2015 הוציא ההרכב המוזיקלי "הפרויקט של רביבו" אלבום בשם "זוהר", שכולל ביצועים לשיריו.

בשנת 2017, עם ציון 30 שנה למותו של ארגוב, עלתה ב-HOT סדרה דוקומנטרית בבימויים של דני דותן ודליה מבורך אודות חייו - "זוהר ארגוב: סוף עצוב וידוע מראש", המתארת את הקריירה המוזיקלית של ארגוב החל מרגע צמיחתו בקהל הישראלי, עד שהגיע לשיא פריחתו, ומה שהוביל למותו. בעקבות הצלחת הסדרה, זו עלתה לשידור גם ברשת 13.

ב-18 במרץ 2018 הוציא אייל גולן אלבום "נכון לתמיד", בהפקתו המוזיקלית של יעקב למאי, כמחווה לציון 30 שנה למותו של ארגוב. האלבום כולל בתוכו עשרה חידושים לשיריו של ארגוב בביצועים משותפים עם גולן. בין השירים שמופיעים באלבום: "מספרים הזקנים", "בלילה", "אל נבקש", "הפרח שנבל", "סיימתי מילואים" ועוד.

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

• התקליטון הראשון - 1977
• אלינור - 1980
• היו זמנים - 1981
• נכון להיום - 1982
• כך עוברים חיי - 1984
• ים של דמעות - 1985
• להיות אדם - 1986
• הדרך הברוכה - 1987

אוספים ומארזים שיצאו אחרי מותו

• נשמה וכאב - 1988 (הוצאת תקליטור: 1994, הוצאה מחודשת: 2002)
• זוהר ארגוב במיטב להיטי הזהב חלק א' - 1989
• זוהר ארגוב במיטב להיטי הזהב חלק ב' - 1989
• זוהר ארגוב במיטב להיטי הזהב חלק ג' - 1989
• המלך זוהר ארגוב והנסיכים - 1989 (הוצאה מחודשת 2009)
• פסקול הסרט "זהר" (שירים מהסרט בביצוע המקורי של ארגוב) - 1993
• האוסף האחרון - 1994
• זהר ארגוב - 12 הלהיטים הגדולים של המלך - 1994
• השקטים של זוהר חלק א' - 1995
• השקטים של זוהר חלק ב' - 1995
• האוסף הגדול - חייו ומותו של המלך (מארז תקליטורים) - 1999, כולל את:
  • "התקליט הראשון"
  • "אלינור"
  • "היו זמנים"
  • "נכון להיום"
  • "כך עוברים חיי"
  • "להיות אדם"
  • "אל נבקש"
  • "בן בלי בית"
  • "בכרם התימנים"
  • "מזכרת גדולה מזמר גדול"
  • "מארח בחפלה של כוכבים"
  • "נעימות המלך" א+ב
  • "חברים שרים זוהר" א-ד
• המיטב - 2005 (אוסף של NMC)
• המיטב - 2007 (אוסף של בן מוש הפקות)
• עשרים שנה למות המלך (זוהר וגילי ארגוב) - 2007 (מהדורה מיוחדת עם ביצועים של גילי ארגוב ואת מיטב הלהיטים בהקלטות נדירות)

אלבומי הופעות ושונות

• הופעה חיה בצרפת - 1985
• זוהר וחברים - 1988
• לקט ממופעים (2 קלטות וידאו מתוך מופעים) - 1988
• אוסף כפול ים של דמעות ולהיות אדם - 1990
• נעימות המלך חלק א' - 1990
• נעימות המלך חלק ב' - 1990
• נעימות המלך חלק ג' - 1990
• בן בלי בית - 1994
• אל נבקש (דברים נסתרים) - 1994
• בכרם התימנים - 1994
• בדברים נסתרים - 1995
• מארח בחפלה של כוכבים - 1997 (תקליטור בהוצאה מחודשת)
• מזכרת גדולה מזמר גדול - 1997
• חברים שרים זוהר - 1998
• עולם הזוהר - 2001
• קריוקי זוהר ארגוב (DVD)‏ - 2002
• זהר וחברים (בדואטים עם החברים) - 2003
• שר יוונית - 2004
• שירת חייו חלק א' - 2005
• שירת חייו חלק ב' - 2005
• שירת חייו חלק ג' - 2005
• שירת חייו חלק ד' - 2005
• שירת חייו חלק ה' - 2005
• שירת חייו חלק ו' - 2005
• זוהר ארגוב וחברים - ההופעה (DVD)‏ - 2007
• שירת הזמיר - 2007
• זוהר בדשא (ערב מחווה משירי זוהר ארגוב) דיסק כפול - 2008
• האוסף - 2008
• הופעה באילת 1985- 2009
• חפלה בלוס אנג'לס 1984 - 2009
• שר משירי משה נגר - 2009
• "הדרך הברוכה" בהוצאה מחודשת - 2009
• ההופעה האחרונה - 2009
• האוסף המשולש - 2015
• נכון לתמיד (אלבום קאברים של אייל גולן ששר ביחד עם הביצועים המקוריים של ארגוב בטכנולוגיה ייחודית) - 2018

לקריאה נוספת

• רינו צרור, שחור: חייו ומותו של זוהר ארגוב, הוצאת ידיעות אחרונות, 2012.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זוהר ארגוב בוויקישיתוף

• 25 שנה למותו של זוהר ארגוב, באתר הספרייה הלאומית
• זוהר ארגוב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אתר המעריצים של זוהר ארגוב
• 25 שנה למותו של זהר ארגוב באתר הספרייה הלאומית
• זוהר ארגוב - 'הפרח בגני', הביצוע המקורי מפסטיבל 'דרור, למנצח שיר מזמור', פסח תשמ"ב
• גיבור תרבות: פודקאסט המוקדש לזוהר ארגוב, בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת
• זוהר ארגוב בראיון לדן מרגלית ויעל דיין בתוכנית "ערב חדש", מרץ 1986, בערוץ היוטיוב של ארכיון הטלוויזיה החינוכית

מן העיתונות

• אלי אשד, הפילוסופיה של זוהר ארגוב, 10 בנובמבר 2008
• אבי שושן, מלך או קבצן, באתר ynet, 2 ביולי 2010
• חגי אוזן‏, סוד המזלות: חידת זוהר ארגוב, באתר וואלה!‏, 15 ביולי 2010
• אילן שאול, רגעי הזוהר: שיר מחאה של מהפכן, באתר nrg‏, 29 בספטמבר 2010
• בדד: זוכרים את זהר ארגוב, 25 שנה אחרי מותו, באתר nrg‏, 13 באוקטובר 2012
• אבי שושן, 25 למותו: כשזוהר ארגוב פוגש את מאיר אריאל, באתר ynet, 6 בנובמבר 2012
• אבי שושן, גרושת זוהר ארגוב: "לא קיבלנו כלום מהכסף", באתר ynet, 17 בדצמבר 2012
• חגי אוזן‏, רעש וסלסולים: האם זוהר ארגוב "גנב" שיר?, באתר וואלה!‏, 11 בנובמבר 2013
• טלי קיים‏, סערה סביב ערב המחווה לזוהר ארגוב; "קורבן האונס היתה מזרן שכונתי", באתר וואלה!‏, 21 במאי 2015