עומר (יישוב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 14: שורה 14:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
בתום [[מלחמת העצמאות]] הקימו קבוצה של חיילים מ[[חטיבת הנגב]] את קיבוץ '''אילתה''' באתר שנקרא בידי הבדואים "אל עומרי". הקיבוץ התפרק תוך פחות משנה. בשנת 1949 הקימו חיילים משוחררים באתר [[מושב שיתופי]]. בעקבות בעיות כלכליות החליט המושב להפוך למושב עובדים והצטרף ל[[תנועת המושבים]], אולם, לאחר זמן מה, החליטו חברי המושב להצטרף ליישובי [[מפ"ם]]. רוב תושבי המושב לא עבדו בחקלאות אלא בעבודות חוץ, רבים מהם במפעלי סדום. המושב עצמו היה מוזנח ביותר{{הערה|{{מעריב||מושב נהרס בגלל פוליטיקה|1954/10/26|00206}}}}. בשנת 1960 נטלה על עצמה [[רסקו]] לשקם את המושב. החברה קיבלה לידיה את נכסי המושב ואדמותיו{{הערה|{{על המשמר||סכנת נישול מהאדמות לוותיקי מושב עומר|1961/08/09|00613}}}}, נטעה כרם, שיפצה את בתי המושב והביאה למושב מתיישבים חדשים, בהם עובדי הסוכנות ועולים בני המעמד הבינוני מ[[ארגנטינה]]{{הערה|{{דבר||רסקו משפצת את מושב עומר|1960/07/11|00506}}{{ש}}{{דבר||רסקו בבאר שבע|1960/01/15|00922}}}}. חלק מאדמות המושב הקצו להקמת כפר עירוני של [[משק עזר|משקי עזר]] שבתחילתו כלל 60 יחידות דיור{{הערה|{{דבר||כפר עירוני יוקם בנגב|1962/02/07|00222}}}} ובנייתו החלה בשנת 1962{{הערה|
בתום [[מלחמת העצמאות]] הקימו קבוצה של חיילים מ[[חטיבת הנגב]] את קיבוץ '''אילתה''' באתר שנקרא בידי הבדואים "אל עומרי". הקיבוץ התפרק תוך פחות משנה. בשנת 1949 הקימו חיילים משוחררים באתר [[מושב שיתופי]]. בעקבות בעיות כלכליות החליט המושב להפוך למושב עובדים והצטרף ל[[תנועת המושבים]], אולם, לאחר זמן מה, החליטו חברי המושב להצטרף ליישובי [[מפ"ם]]. רוב תושבי המושב לא עבדו בחקלאות אלא בעבודות חוץ, רבים מהם במפעלי סדום. המושב עצמו היה מוזנח ביותר.{{הערה|{{מעריב||מושב נהרס בגלל פוליטיקה|1954/10/26|00206}}}} בשנת 1960 נטלה על עצמה [[רסקו]] לשקם את המושב. החברה קיבלה לידיה את נכסי המושב ואדמותיו,{{הערה|{{על המשמר||סכנת נישול מהאדמות לוותיקי מושב עומר|1961/08/09|00613}}}} נטעה כרם, שיפצה את בתי המושב והביאה למושב מתיישבים חדשים, בהם עובדי הסוכנות ועולים בני המעמד הבינוני מ[[ארגנטינה]].{{הערה|{{דבר||רסקו משפצת את מושב עומר|1960/07/11|00506}}{{ש}}{{דבר||רסקו בבאר שבע|1960/01/15|00922}}}} חלק מאדמות המושב הקצו להקמת כפר עירוני של [[משק עזר|משקי עזר]] שבתחילתו כלל 60 יחידות דיור{{הערה|{{דבר||כפר עירוני יוקם בנגב|1962/02/07|00222}}}} ובנייתו החלה בשנת 1962.{{הערה|
{{מעריב|רסקו|בתים בודדים|19630924|60.3}}}}. בתחילה נקרא הכפר העירוני "מבוא ערד"{{הערה|{{על המשמר||בניית מבוא ערד תתחיל בחודש הבא|1962/03/07|00621}}}}.
{{מעריב|רסקו|בתים בודדים|19630924|60.3}}}} בתחילה נקרא הכפר העירוני "מבוא ערד".{{הערה|{{על המשמר||בניית מבוא ערד תתחיל בחודש הבא|1962/03/07|00621}}}}


באפריל 1964 התקיים טקס הנחת אבן פינה לשיקום המושב{{הערה|{{דבר||אבן פינה לשיקום מושב עומר|1964/04/09|00305}}}}. בעקבות זאת היה עומר למשאת בעלי המעמד באזור באר שבע{{הערה|{{דבר||קשיים בנוה נוי|1965/04/07|00300}}}} ול"[[סביון (יישוב)|סביון]]" של האזור{{הערה|{{דבר|משולם עד|סביון ממזרח לבאר שבע|1966/02/23|01006}}}}. המושב השתייך ל[[האיחוד החקלאי|איחוד החקלאי]]{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|רוח קרבית בבני שמעון|1965/01/03|00802}}}}. בשנת 1969 נחשב בית הספר במושב לבית ספר מעולה{{הערה|{{דבר||אנשי מושב תאשור החליטו לשלוח ילדיהם לבה"ס בעומר|1969/06/02|00624}}}}. בשנת 1970 התגוררו במושב כ-1000 תושבים בכ-250 משפחות{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|הועד נבחר פה אחד|1970/07/21|02411}}}}. בשנת 1972 בנתה [[רסקו]] מאות בתים נוספים במקום{{הערה|{{דבר||עליית מחירים בבאר שבע|1972/03/07|01003}}}}.
באפריל 1964 התקיים טקס הנחת אבן פינה לשיקום המושב.{{הערה|{{דבר||אבן פינה לשיקום מושב עומר|1964/04/09|00305}}}} בעקבות זאת היה עומר למשאת בעלי המעמד באזור באר שבע{{הערה|{{דבר||קשיים בנוה נוי|1965/04/07|00300}}}} ול"[[סביון (יישוב)|סביון]]" של האזור.{{הערה|{{דבר|משולם עד|סביון ממזרח לבאר שבע|1966/02/23|01006}}}} המושב השתייך ל[[האיחוד החקלאי|איחוד החקלאי]].{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|רוח קרבית בבני שמעון|1965/01/03|00802}}}} בשנת 1969 נחשב בית הספר במושב לבית ספר מעולה.{{הערה|{{דבר||אנשי מושב תאשור החליטו לשלוח ילדיהם לבה"ס בעומר|1969/06/02|00624}}}} בשנת 1970 התגוררו במושב כ-1000 תושבים בכ-250 משפחות.{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|הועד נבחר פה אחד|1970/07/21|02411}}}} בשנת 1972 בנתה [[רסקו]] מאות בתים נוספים במקום.{{הערה|{{דבר||עליית מחירים בבאר שבע|1972/03/07|01003}}}}


בספטמבר 1974 חתם שר הפנים [[שלמה הלל]] על הפיכת עומר למועצה מקומית תוך הפיכת חברי הוועד המקומי למועצה המקומית{{הערה|{{דבר|בקיצור|שר הפנים|1974/09/19|00213}}}}.
בספטמבר 1974 חתם שר הפנים [[שלמה הלל]] על הפיכת עומר למועצה מקומית תוך הפיכת חברי הוועד המקומי למועצה המקומית.{{הערה|{{דבר|בקיצור|שר הפנים|1974/09/19|00213}}}}


ראש המועצה הראשון של עומר היה [[בצלאל גבר]]. ב-1985 נבחר [[ז'ק ארז]] ומשנת [[1990]] מכהן בתפקיד ראש המועצה, [[פיני בדש]].{{הערה|[https://www.omer.muni.il/אבני-דרך/1980-2000// אבני דרך 1980-2000], באתר מועצה מקומית עומר}}
ראש המועצה הראשון של עומר היה [[בצלאל גבר]]. ב-1985 נבחר [[ז'ק ארז]] ומשנת [[1990]] מכהן בתפקיד ראש המועצה, [[פיני בדש]].{{הערה|[https://www.omer.muni.il/אבני-דרך/1980-2000// אבני דרך 1980-2000], באתר מועצה מקומית עומר}}
שורה 72: שורה 72:


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[יישובי הלוויין]]
* [[יישובי הלוויין]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־22:03, 23 בינואר 2021

עומר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה פיני בדש
גובה ממוצע[1] ‎331 מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 7,676 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 202
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.4% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.04 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 421 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 191
תחום שיפוט[4] 18,230 דונם
    - דירוג ארצי[2] 84
(למפת באר שבע רגילה)
 
עומר
עומר
31°16′06″N 34°51′01″E / 31.2682697496722°N 34.8501699579459°E / 31.2682697496722; 34.8501699579459
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
10 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 4
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4728
    - דירוג ארצי[2] 22
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 5.0%
גילאי 5 - 9 7.9%
גילאי 10 - 14 9.7%
גילאי 15 - 19 8.8%
גילאי 20 - 29 11.8%
גילאי 30 - 44 13.7%
גילאי 45 - 59 18.1%
גילאי 60 - 64 4.5%
גילאי 65 ומעלה 20.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 2
–  יסודיים 1
–  על-יסודיים 2
תלמידים 1,693
 –  יסודי 769
 –  על-יסודי 924
מספר כיתות 56
ממוצע תלמידים לכיתה 28.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל עומר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.omer.muni.il

עומר (עֹמֶר) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל, הגובלת בבאר שבע. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1974.

עומר נחשב לאחד היישובים היקרים ביותר בישראל.[6][7][8]

היסטוריה

בתום מלחמת העצמאות הקימו קבוצה של חיילים מחטיבת הנגב את קיבוץ אילתה באתר שנקרא בידי הבדואים "אל עומרי". הקיבוץ התפרק תוך פחות משנה. בשנת 1949 הקימו חיילים משוחררים באתר מושב שיתופי. בעקבות בעיות כלכליות החליט המושב להפוך למושב עובדים והצטרף לתנועת המושבים, אולם, לאחר זמן מה, החליטו חברי המושב להצטרף ליישובי מפ"ם. רוב תושבי המושב לא עבדו בחקלאות אלא בעבודות חוץ, רבים מהם במפעלי סדום. המושב עצמו היה מוזנח ביותר.[9] בשנת 1960 נטלה על עצמה רסקו לשקם את המושב. החברה קיבלה לידיה את נכסי המושב ואדמותיו,[10] נטעה כרם, שיפצה את בתי המושב והביאה למושב מתיישבים חדשים, בהם עובדי הסוכנות ועולים בני המעמד הבינוני מארגנטינה.[11] חלק מאדמות המושב הקצו להקמת כפר עירוני של משקי עזר שבתחילתו כלל 60 יחידות דיור[12] ובנייתו החלה בשנת 1962.[13] בתחילה נקרא הכפר העירוני "מבוא ערד".[14]

באפריל 1964 התקיים טקס הנחת אבן פינה לשיקום המושב.[15] בעקבות זאת היה עומר למשאת בעלי המעמד באזור באר שבע[16] ול"סביון" של האזור.[17] המושב השתייך לאיחוד החקלאי.[18] בשנת 1969 נחשב בית הספר במושב לבית ספר מעולה.[19] בשנת 1970 התגוררו במושב כ-1000 תושבים בכ-250 משפחות.[20] בשנת 1972 בנתה רסקו מאות בתים נוספים במקום.[21]

בספטמבר 1974 חתם שר הפנים שלמה הלל על הפיכת עומר למועצה מקומית תוך הפיכת חברי הוועד המקומי למועצה המקומית.[22]

ראש המועצה הראשון של עומר היה בצלאל גבר. ב-1985 נבחר ז'ק ארז ומשנת 1990 מכהן בתפקיד ראש המועצה, פיני בדש.[23]

רבה של עומר הוא הרב יוסף שמחה גינזבורג המשמש גם כשליח הראשי של חב"ד במקום מאז שנת 1975, ביחד עם הרב מנחם פלמן מנהל הבית חב"ד ביישוב. בשנת 1972 הוקמה בעומר אחת הקהילות הקונסרבטיביות הראשונות בישראל, קהילת מגן אברהם.

באפריל 2003 החלה נטיעת יער במערב העיר,בין בית החולים הווטרינרי בעיר לבין פארק התעשייה העירוני.[24]

בינואר 2013 אושרה הגדלת פארק התעשייה בצפון העיר, על פי התכנון שטח הפארק יגדל בכ-3,300 דונם ויקומו במקום אגם מלאכותי,פארק גולף ואף מלון בן 200 חדרים. כמו כן יבנו גם גן אירועים ותחנות דלק.[25]

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בעומר 7,676 תושבים (מקום 202 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 92.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 15,974 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[26]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

פארק התעשייה בעומר

פארק התעשייה בעומר שוכן צפונית-מערבית ליישוב, חוצץ בין היישוב לבין באר שבע. הפארק מנוהל על ידי מנהלה ומיועד לתעשיות עתירות ידע ונקיות, תוך שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים. בשל כך שעומר מסווגת כאזור פיתוח תעשייה בדרג א', זכאים המשקיעים במקום למירב ההטבות המוענקות מכוח החוק לעידוד השקעות הון. במקום פועל גן תעשייה, מרכז תוכנה, מרכז הנדסי, מרכז קונגרסים, קריית חינוך, המוזיאון הפתוח עומר ומוזיאון ארכאולוגי. עם החברות הפועלות בפארק נמנות קבוצת ברן, מפעלי תובלה, נגב מינרלים תעשייתיים, לוצאטו את לוצאטו ועוד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ היישובים המבוססים ביותר: עומר וסביון; העניים ביותר - יישובים חרדיים וערביים, באתר גלובס, 27 בינואר 2004
  7. ^ דותן לוי ועינת פז־פרנקל, יוקרה באמצע שום מקום, באתר כלכליסט, 20 בנובמבר 2013
  8. ^ אתר למנויים בלבד מוטי בסוק, היישובים הכי עשירים בישראל - סביון וכפר שמריהו; הכי עניים - רהט ושגב שלום, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2016
  9. ^ מושב נהרס בגלל פוליטיקה, מעריב, 26 באוקטובר 1954
  10. ^ סכנת נישול מהאדמות לוותיקי מושב עומר, על המשמר, 9 באוגוסט 1961
  11. ^ רסקו משפצת את מושב עומר, דבר, 11 ביולי 1960
    רסקו בבאר שבע, דבר, 15 בינואר 1960
  12. ^ כפר עירוני יוקם בנגב, דבר, 7 בפברואר 1962
  13. ^ רסקו, בתים בודדים, מעריב, 24 בספטמבר 1963
  14. ^ בניית מבוא ערד תתחיל בחודש הבא, על המשמר, 7 במרץ 1962
  15. ^ אבן פינה לשיקום מושב עומר, דבר, 9 באפריל 1964
  16. ^ קשיים בנוה נוי, דבר, 7 באפריל 1965
  17. ^ משולם עד, סביון ממזרח לבאר שבע, דבר, 23 בפברואר 1966
  18. ^ שלמה גבעון, רוח קרבית בבני שמעון, מעריב, 3 בינואר 1965
  19. ^ אנשי מושב תאשור החליטו לשלוח ילדיהם לבה"ס בעומר, דבר, 2 ביוני 1969
  20. ^ שלמה גבעון, הועד נבחר פה אחד, מעריב, 21 ביולי 1970
  21. ^ עליית מחירים בבאר שבע, דבר, 7 במרץ 1972
  22. ^ בקיצור, שר הפנים, דבר, 19 בספטמבר 1974
  23. ^ אבני דרך 1980-2000, באתר מועצה מקומית עומר
  24. ^ יער בשטח 3,000 דונם ינטע ליד עומר, באתר גלובס, 20 באפריל 2003
  25. ^ דותן לוי, אושרה הגדלת פארק התעסוקה בעומר שבדרום, באתר כלכליסט, 5 בפברואר 2013
  26. ^ פרופיל עומר באתר הלמ"ס