גימנסיה נורדיה

בית גמנסיה נורדיה ברח' יוחנן הסנדלר 18 בתל אביב (2019)

מורים משנת 1940-1941.

מורים משנת 1930.

מייסדי גימנסיה לעם - לימים גימנסיה נורדיה. השני מימין הוא שמואל שרירא.

גימנסיה נוֹרדִיָּה נוסדה בתל אביב בשנת 1927, בשם גימנסיה לעם, על ידי קבוצת מורים ומהנדסים, במסגרת של אגודה שיתופית, "קואופרטיב חבר המורים".

מטרת המייסדים הייתה לאפשר להורים שאמצעיהם מצומצמים להקנות לילדיהם השכלה תיכונית מלאה, שגימנסיה הרצליה לבדה לא יכלה לספק לכל, כיוון שבשנות ה-20 של המאה ה-20 לא הוקצה תקציב ציבורי לתמיכה בבתי ספר תיכוניים, שנחשבו אז לרשות ולא לחובה.

בשנת 1929 החליטו הורי התלמידים להחליף את שם המוסד ל"גימנסיה נורדיה", ע"ש ד"ר מכס נורדאו. בשנת 1931-1932 הוספו כיתות בית ספר יסודי לגימנסיה. בשנת 1934 הפך בית הספר למוסד ציבורי בניהולה של "החברה לחינוך ולתרבות בע"מ" ונכלל ברשת החינוך של כנסת ישראל.

גימנסיה נורדיה הייתה השלישית בתל אביב, אחרי גימנסיה הרצליה וגימנסיה גאולה.

גימנסיה נורדיה הכינה את תלמידיה לבחינות בגרות במקצועות הומניים וריאליים ובשפות (אנגלית, צרפתית ואיטלקית). בתוכנית הלימודים נכללו גם ציור ושרטוט.

חבר המורים במחזור הראשון שסיים בשנת 1930 כלל את: ד"ר א. אפרתי, י. הלל, שמואל הר, אינג' וינוקור, ש. כפכפי, זאב נבון שלימד ציור, דב סלפין, אינג' א. פלקוביץ, ד"ר משה ריגאי, שמואל שרייר-שרירא, שכיהן בהנהלת הגימנסיה ובסוף שנות ה-30', לאחר משבר שפקד את המוסד, נותר מנהלה היחיד. בשנת 1937 ניהל את המוסד ד"ר יוסף שוסטר.

המורים המייסדים היו רובם מורים בגימנסיה בנימינה, גימנסיה ראשונה לבני איכרים בראשון לציון שנוסדה בשנת 1925 - בהם נמנו ד"ר אפרת, ש. הר, א. וינקור, א. כפכפי, אהרון פלקוביץ, ד"ר משה ריגאי וש. שרירא. שני האחרונים היו המורים הראשונים ב"גימנסיה בנימינה", ובהמשך חברי הנהלה ב"גימנסיה נורדיה" ושותפים במפעל חיבור ספרי לימוד לבתי הספר התיכוניים שהתקיים בגימנסיה נורדיה.

ד"ר טוני הלה, חברת סגל המורים, פרשה בשנת 1937 עם ד"ר מאיר בלוך וד"ר אפרת וייסדה את בית הספר תיכון חדש עם אהרן ברמן. הלה לימדה פסיכולוגיה ב"גימנסיה נורדיה".

הבניין הראשון של הגימנסיה היה ברחוב יהודה הלוי, והשני ברחוב בן-יהודה פינת רחוב פרישמן בשכונת תל נורדאו. הגימנסיה עברה למשכנה הקבוע ברחוב יוחנן הסנדלר 18 (מול גינת נורדיה, כיום גינת שינקין) בשכונת מרכז בעלי מלאכה בתל אביב בשנת 1930. חזית שתי הקומות התחתונות של המבנה משוחזרת ותואמת את תמונות המבנה המקורי.

מצבת המורים בשנת 1933 הייתה של 20 מורים, שלימדו בגימנסיה בתנאי שכר מינימליים כדי לא להעיק על תקציב המוסד.

ספריית הגימנסיה נקראה ע"ש ח"נ ביאליק.

התלמידים הגיעו מבתי ספר של החינוך הכללי כמו גם מתחכמוני ואחרים. התלמידים חלקם היה בתנועות נוער כמו "המחנות העולים".

בוגרי הגימנסיה רכשו במסגרתה חינוך ריאלי והומני כאחד. בסיום לימודיהם רכשו מקצועות חופשיים, שירתו ב"בריגדה היהודית", ונמנו ביניהם עיתונאים, סופרים, עורכים, מהנדסים, אנשי ספר ועוד.

בחודשי הקיץ התקיימו שיעורים מיוחדים לילדי עולים חדשים ולתלמידים, שהתקשו בחלק מן המקצועות. קייטנה בהשגחת המורים התקיימה בשעות הבוקר על שפת הים. לקייטנה התקבלו גם תלמידים מחוץ לגימנסיה. התקיימו גם טיולים בגימנסיה, ביניהם טיול לליטני.

ספרי לימוד של מוריה ובהוצאתה

מחנכים מייסדים ומנהלים של הגימנסיה לקחו על עצמם להוציא ספרי לימוד לאור, שישמשו את מערכת החינוך הכללי כולה:

• "מבוא לכתבי הקדש" מאת שמואל שרירא, הוצאת מבואות, מהדורה ראשונה תש"ה (מהדורות חדשות 1946 - 1964 ).
• "מבוא לספרות העברית העתיקה", הוצאת גימנסיה נורדיה (תרצ"ב, תרצ"ז) ו"תולדות הספרות התלמודית" מאת שמואל שרירא ושמואל הר הוצאת השכלה לעם, מהדורה ראשונה תרצ"ז.
• ספרי לימוד בכימיה מאת ד"ר משה ריגאי.
• "תולדות הספרות" מאת שמואל הר, 1940

לקריאה נוספת

• מבוא לכתבי הקדש, שמואל שרירא בפרויקט בן-יהודה
• ארכיון שושנה שרירא, "המרכז לחקר הספרות והתרבות העברית על שם לאורה שוורץֿ קיפ" באוניברסיטת תל אביב
• "תל אביב. עיר גלויה", יוסי גולדברג, שולה וידריך, ד"ר עירית עמית-כהן, אחיאסף 2009
• "אלמני הקש הצהובים - הזמן התל אביבי", שושנה שרירא, 2009, הוצאת כרמל
• שושנה שרירא בפרויקט בן-יהודה, ספר אישים
• דוד תדהר (עורך), "שמואל שרירא (שריר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1033
• ארנולד, רמי, "גלגולו של צריח", בניין ודיור, גיליון 65, 1 בינואר 2002