ציד האריות של אשורבניפל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} קובץ:Exhibition I am Ashurbanipal king of the world, king of Assyria, British Museum (45972455081).jpg|350px|ממוזער|שמאל|תבל..."
 
הרחבה
שורה 6: שורה 6:


התבליטים הם מהשלב המאוחר בתקופה של כ-250 שנה, שבמהלכה נעשו תבליטי ארמון אשור, ומראים את הסגנון המפותח והמשובח ביותר לפני שחלה דעיכה בסוג אמנות זו. אשורבניפל היה המלך האשורי הגדול האחרון, ואחרי שלו שלטונו האימפריה הניאו-אשורית התדרדרה לתקופה של מלחמת אזרחים שתועדה בצורה גרועה בין צאצאיו, הגנרלים וחלקים מורדים באימפריה. בשנת 612, אולי רק 25 שנה לאחר הקמתם, האימפריה התפרקה ונינוה נבזזה ונשרפה{{הערה|שם=מוזיאון|}}.
התבליטים הם מהשלב המאוחר בתקופה של כ-250 שנה, שבמהלכה נעשו תבליטי ארמון אשור, ומראים את הסגנון המפותח והמשובח ביותר לפני שחלה דעיכה בסוג אמנות זו. אשורבניפל היה המלך האשורי הגדול האחרון, ואחרי שלו שלטונו האימפריה הניאו-אשורית התדרדרה לתקופה של מלחמת אזרחים שתועדה בצורה גרועה בין צאצאיו, הגנרלים וחלקים מורדים באימפריה. בשנת 612, אולי רק 25 שנה לאחר הקמתם, האימפריה התפרקה ונינוה נבזזה ונשרפה{{הערה|שם=מוזיאון|}}.

==מנהג ציד האריות==
במשך למעלה מאלף שנים לפני יצירת התבליטים, נראה כי הרג האריות היה מנהג שהיה שמור במסופוטמיה לבני המלוכה, ומלכים הוצגו לעיתים קרובות באמנות כשהם עושים משתתפים בציד אריות. יתכן שהיה מימד דתי בפעילות זו. מכתב ששרד על לוח חרס מתאר שכאשר אריה נכנס לבית ברחבי הממלכה, היה עלי בני הבית לנסות ללכוד אותו ולקחת אותו בסירה אל המלך. [[אריה אסייתי |האריה האסייתי]], ששרד היום רק באוכלוסייה קטנה ב[[הודו]], הוא בדרך כלל קטן יותר מהזן האפריקאי, ובתיעוד מאוחר הרבה יותר עולה כי הריגתו בידי אדם בטווח קצר, כפי שמתואר בתבליטים, הייתה אפשרית, תוך שימוש בחרב. הטכניקה בפועל הייתה כזו שציד האריות עטף את זרועו השמאלית בכמות עצומה של עורות עזים או בד של אוהל, ופיתה את האריה לתקוף את היד, בעוד שהחרב ביד ימין משמש להריגת האריה. לעתים קרובות יותר, המלך היה יורה חצים לעבר האריה; אם אלה לא מצליחים לעצור אותו והוא יזנק, הציידים הקרובים לצד המלך היו משתמשים בחניתות שלהם.

המלך [[אשורנצירפל השני]] (מלך ב[[אשור]] בשנים [[המאה ה-9 לפנה"ס|883 עד 859 לפנה"ס]]), שיזם יצירת תבליטים אחרים של ציד אריות בארמונו בנמרוד כ-200 שנה לפני כן, התגאה בכתובת משנת 865 לפני הספירה כי "האלים נינטורה ונרגל, שאוהבים את כהונותי, נתנו לי את חיות הבר במישורים, מצווה עלי לצוד. 30 פילים שלכדתי והרגתי; 257 שוורי בר גדולים שהורדתי עם כלי הנשק שלי, תוקפים ממרכבי; 370 אריות גדולים שהרגתי בחניתות ציד". בתבליט מתואר אשורנצירפל השני יורה חצים לעבר אריות ממרכבתו, כך שאולי זה היה ציד קונבנציונאלי יותר במרחב הפתוח, או יתכן גם שהוא נמצא בזירה. תבליטים מאוחרים יותר מתארים כיצד משוחררים אריות שנתפסו לחלל סגור, שנוצר על ידי חיילים שיצרו חומת מגן. למרות הציד, אריות מסופוטמיים שרדו במדבר, עד 1918.

לפעמים האריות גדלו בשבי. אשורנאסירפאל השני, בכיתוב המתגאה בגן החיות שלו, הצהיר: "בלבי העז לכדתי 15 אריות מההרים והיערות. לקחתי 50 גורי אריות. הבאתי אותם לקלהו (נמרוד) לתוך ארמונות ארצי. גידלתי את הגורים שלהם בכמויות גדולות".


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־17:30, 25 בינואר 2021

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
תבליטי ציד האריות המלכותי של אשורבניפאל

ציד האריות המלכותי של אשורבניפאלאנגלית: Lion Hunt of Ashurbanipal) הם קבוצה מפורסמת של תבליטים אשורים מהארמון הצפוני של נינווה, המוצגים כעת בחדר 10 של המוזיאון הבריטי. הם נחשבים באופן נרחב כ"יצירות המופת הבולטות ביותר של האמנות האשורית". הם מתארים ציד טקסי מאורגן בזירה, של המלך אשורבניפל (ששלט מ-668 - עד בערך 631/627 לפני הספירה). בזירה שוחררו מכלובים אריות אסייתיים שנלכדו בטבע, כדי שהמלך "יצוד" אותם עם חצים, חניתות או חרב. זה היה טקס אותו נהגו לבצע מלכי אשור. הם נוצרו בערך ב--645-635 לפני הספירה, ובמקור יצרו רצפים שונים שהוצבו סביב הארמון, היו צבועים בצבעים מרהיבים, והיו חלק מתפאורה כוללת צבעונית בהירה[1].

התבליטים נחפרו על ידי הארכאולוג, האשורולוג והדיפלומט הבריטי הורמוזד רסאם בשנים 1852–54, וויליאם לופטוס בשנים 1854–55 ורובם נשלחו למוזיאון הבריטי, שם הם בין המוצגים הפופולריים בקרב הציבור הרחב והיסטוריונים לאמנות מאז. הריאליזם של האריות זכה לשבחים רבים על ידי חוקרי אמנות. הדמויות האנושיות נראות בעיקר בתנוחות פורמליות בפרופיל, במיוחד המלך במספר הופעותיו, אך האריות נמצאים במגוון גדול של תנוחות, חיים, גוססים ומתים[1].

התבליטים הם מהשלב המאוחר בתקופה של כ-250 שנה, שבמהלכה נעשו תבליטי ארמון אשור, ומראים את הסגנון המפותח והמשובח ביותר לפני שחלה דעיכה בסוג אמנות זו. אשורבניפל היה המלך האשורי הגדול האחרון, ואחרי שלו שלטונו האימפריה הניאו-אשורית התדרדרה לתקופה של מלחמת אזרחים שתועדה בצורה גרועה בין צאצאיו, הגנרלים וחלקים מורדים באימפריה. בשנת 612, אולי רק 25 שנה לאחר הקמתם, האימפריה התפרקה ונינוה נבזזה ונשרפה[1].

מנהג ציד האריות

במשך למעלה מאלף שנים לפני יצירת התבליטים, נראה כי הרג האריות היה מנהג שהיה שמור במסופוטמיה לבני המלוכה, ומלכים הוצגו לעיתים קרובות באמנות כשהם עושים משתתפים בציד אריות. יתכן שהיה מימד דתי בפעילות זו. מכתב ששרד על לוח חרס מתאר שכאשר אריה נכנס לבית ברחבי הממלכה, היה עלי בני הבית לנסות ללכוד אותו ולקחת אותו בסירה אל המלך. האריה האסייתי, ששרד היום רק באוכלוסייה קטנה בהודו, הוא בדרך כלל קטן יותר מהזן האפריקאי, ובתיעוד מאוחר הרבה יותר עולה כי הריגתו בידי אדם בטווח קצר, כפי שמתואר בתבליטים, הייתה אפשרית, תוך שימוש בחרב. הטכניקה בפועל הייתה כזו שציד האריות עטף את זרועו השמאלית בכמות עצומה של עורות עזים או בד של אוהל, ופיתה את האריה לתקוף את היד, בעוד שהחרב ביד ימין משמש להריגת האריה. לעתים קרובות יותר, המלך היה יורה חצים לעבר האריה; אם אלה לא מצליחים לעצור אותו והוא יזנק, הציידים הקרובים לצד המלך היו משתמשים בחניתות שלהם.

המלך אשורנצירפל השני (מלך באשור בשנים 883 עד 859 לפנה"ס), שיזם יצירת תבליטים אחרים של ציד אריות בארמונו בנמרוד כ-200 שנה לפני כן, התגאה בכתובת משנת 865 לפני הספירה כי "האלים נינטורה ונרגל, שאוהבים את כהונותי, נתנו לי את חיות הבר במישורים, מצווה עלי לצוד. 30 פילים שלכדתי והרגתי; 257 שוורי בר גדולים שהורדתי עם כלי הנשק שלי, תוקפים ממרכבי; 370 אריות גדולים שהרגתי בחניתות ציד". בתבליט מתואר אשורנצירפל השני יורה חצים לעבר אריות ממרכבתו, כך שאולי זה היה ציד קונבנציונאלי יותר במרחב הפתוח, או יתכן גם שהוא נמצא בזירה. תבליטים מאוחרים יותר מתארים כיצד משוחררים אריות שנתפסו לחלל סגור, שנוצר על ידי חיילים שיצרו חומת מגן. למרות הציד, אריות מסופוטמיים שרדו במדבר, עד 1918.

לפעמים האריות גדלו בשבי. אשורנאסירפאל השני, בכיתוב המתגאה בגן החיות שלו, הצהיר: "בלבי העז לכדתי 15 אריות מההרים והיערות. לקחתי 50 גורי אריות. הבאתי אותם לקלהו (נמרוד) לתוך ארמונות ארצי. גידלתי את הגורים שלהם בכמויות גדולות".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 Reade, Julian, Assyrian Sculpture, 1998 (2nd edn.), The British Museum Press, ISBN 978-0-7141-2141-3