אשלגן כלורי – הבדלי גרסאות

**אשלגן כלורי**
שמות נוספים	כלוריד האשלגן
כתיב כימי	KCl
מסה מולרית	74.55 גרם/מול
מספר CAS	7447-40-7
צפיפות	1.987 גרם/סמ"ק
מצב צבירה	מוצק
מסיסות	250 גרם בליטר
טמפרטורת היתוך	776 °C ; 1049.15 K
טמפרטורת רתיחה	1420 °C ; 1693.15 K
מקדם שבירה	1.4902
אנטרופיה מולרית תקנית	82.6±0.05 ג'ול למול־קלווין

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:11, 26 בינואר 2021

שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת
פרמטרים [ נוסחה כימית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אשלגן כלורי הוא תרכובת גבישית מוצקה המורכבת מיונים של אשלגן וכלור המסודרים כסריג יוני. התרכובת במצבה הטבעי היא חסרת ריח וצבעה לבן. לאשלגן כלורי מגוון שימושים, בין היתר הוא משמש כדשן כימי, כתרופה לטיפול בהיפוקלמיה, כתחליף למלח בישול ועוד. בנוסף, אשלגן כלורי הוא רעל חזק ומשמש לעיתים בזריקות קטלניות בעת הוצאות להורג בארצות הברית.

תפוצה בטבע

אשלגן כלורי הוא אחת מתרכובות האשלגן הנקראות אשלג, והוא מופיע במכרות אשלג כמינרל סילביט, שהיא הצורה הגבישית שלו, או כסילביניט, מינרל המכיל גם נתרן כלורי.^[1] בימות מלוחות מופיעה התרכובת בתוך המינרל קרנליט והפקתה מתבצעת על ידי הפרדתה מהמגנזיום הכלורי המהווה אף הוא רכיב במינרל.^[2]

במי ים המלח הרמה הטבעית של האשלגן הכלורי היא כ-1.2%, המהווה חלק קטן מהמלחים בימה, ששיעורם מגיע לכ-34%. במונחי מולים ריכוז האשלגן הכלורי הוא 0.188 מולים לליטר, לעומת הנתרן הכלורי שריכוזו במי הימה גבוה בהרבה - 1.66 מול לליטר.^[3]

שימושים

לתרכובת שימושים רבים כשהשימוש המוביל הוא בדישון. בשנת 1861 קיבל אדולף פרנק פטנט על דשן מבוסס אשלגן כלורי. אשלגן כלורי משמש גם בתעשיית התרופות, עיבוד מזון, תחליפי מלח בישול, מטלורגיה, טקסטיל ודפוס, וכן שימוש הנתון במחלוקת - הוצאה להורג בזריקת רעל.

אשלגן כלורי הוא התרכובת הנפוצה ביותר בין תרכובות האשלגן, המשמשות לדישון, והקרויות אשלג. הוא משמש הן לדישון ישיר והן כבסיס לייצור דשנים מורכבים, בעיקר על בסיס זרחן.

מקובל למדוד את תכולת האשלגן בדשנים כשווה הערך במונחי K₂O - אשלגן חד-חמצני. לפי גישה זו, 1.64 קילוגרם של אשלגן כלורי שווי ערך לקילוגרם אחד של K₂O.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אשלגן כלורי בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ סילביניט הוא תערובת של סילביט (31%) והליט (66%).
^ אשלגן כלורי מהווה כ-22% ממשקל הקרנליט
^ מקור

[1] סילביניט הוא תערובת של סילביט (31%) והליט (66%).

[2] אשלגן כלורי מהווה כ-22% ממשקל הקרנליט

[3] מקור

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 [[קובץ:NaCl polyhedra.png|שמאל|ממוזער|290px|מבנה גבישי של אשלגן כלורי{{ש}}<div style="direction: ltr;"><span style="color:#C0C0C0; background-color:#C0C0C0;">__</span> K<sup>+</sup>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;<span style="color:#00FF00;background-color:#00FF00;">__</span> Cl<sup>-</sup></div>
 ]]
-'''אשלגן כלורי''' הוא [[תרכובת]] [[גביש]]ית [[מוצק]]ה המורכבת מ[[יון|יונים]] של [[אשלגן]] ו[[כלור]] המסודרים כ[[סריג יוני]]. התרכובת במצבה הטבעי היא חסרת ריח וצבעה לבן. לאשלגן כלורי מגוון שימושים, בין היתר הוא משמש כ[[דשן כימי]], כ[[תרופה]] לטיפול ב[[היפוקלמיה]], כתחליף ל[[מלח בישול]] ועוד.
+'''אשלגן כלורי''' הוא [[תרכובת]] [[גביש]]ית [[מוצק]]ה המורכבת מ[[יון|יונים]] של [[אשלגן]] ו[[כלור]] המסודרים כ[[סריג יוני]]. התרכובת במצבה הטבעי היא חסרת ריח וצבעה לבן. לאשלגן כלורי מגוון שימושים, בין היתר הוא משמש כ[[דשן כימי]], כ[[תרופה]] לטיפול ב[[היפוקלמיה]], כתחליף ל[[מלח בישול]] ועוד. בנוסף, אשלגן כלורי הוא רעל חזק ומשמש לעיתים בזריקות קטלניות בעת הוצאות להורג ב[[ארצות הברית]].
 ==תפוצה בטבע==