שורט סקוויז – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''{{מונחון|שורט|מכירה בחסר}} סקוויז''' (ב[[אנגלית]]: '''Short Squeeze''') מתרחש ב[[מניה]] או ב[[מכשיר פיננסי]] שבהם יש פוזיציה גדולה של [[מכירה בחסר|מוכרים בחסר]] (המכונים "שורטיסטים"), בדרך כלל לאחר עלייה של המנייה מסיבה כלשהי. התהליך כרוך בעלייה חזקה של מחיר המנייה בעקבות לחץ על השורטיסטים לסגור את פוזיציית השורט שלהם, אם מסיבה של היעדר בטחונות או מחשש להפסד עתידי. עליית מחיר המניה בעת סחיטת שורט אינה נובעת מ[[ניתוח פונדמנטלי]] של ה[[חברה (תאגיד)|חברה]], כי אם מנסיבות טכניות הנוגעות ל[[חוזה|חוזים]] ולבטחונות.
'''{{מונחון|שורט|מכירה בחסר}} סקוויז''' (ב[[אנגלית]]: '''Short Squeeze''') מתרחש ב[[מניה]] או ב[[מכשיר פיננסי]] שבהם יש פוזיציה גדולה של [[מכירה בחסר|מוכרים בחסר]] (המכונים "שורטיסטים"), בדרך כלל לאחר עלייה של המנייה מסיבה כלשהי. התהליך כרוך בעלייה חזקה של מחיר המנייה בעקבות לחץ על השורטיסטים לסגור את פוזיציית השורט שלהם, אם מסיבה של היעדר בטחונות או מחשש להפסד עתידי. המוכרים בחסר מתחילים לקנות מניות בהיקף גדול, מה שמביא לעלייה במחיר, ומכניס עוד שורטיסטים למעגל הקונים.
עליית מחיר המניה בעת שורט סקוויז אינה נובעת מ[[ניתוח פונדמנטלי]] של ה[[חברה (תאגיד)|חברה]], כי אם מנסיבות טכניות הנוגעות ל[[חוזה|חוזים]] ולבטחונות.


== תהליך השורט סקוויז ==
== תהליך השורט סקוויז ==

גרסה מ־10:02, 31 בינואר 2021

שורט סקוויזאנגלית: Short Squeeze) מתרחש במניה או במכשיר פיננסי שבהם יש פוזיציה גדולה של מוכרים בחסר (המכונים "שורטיסטים"), בדרך כלל לאחר עלייה של המנייה מסיבה כלשהי. התהליך כרוך בעלייה חזקה של מחיר המנייה בעקבות לחץ על השורטיסטים לסגור את פוזיציית השורט שלהם, אם מסיבה של היעדר בטחונות או מחשש להפסד עתידי. המוכרים בחסר מתחילים לקנות מניות בהיקף גדול, מה שמביא לעלייה במחיר, ומכניס עוד שורטיסטים למעגל הקונים. עליית מחיר המניה בעת שורט סקוויז אינה נובעת מניתוח פונדמנטלי של החברה, כי אם מנסיבות טכניות הנוגעות לחוזים ולבטחונות.

תהליך השורט סקוויז

אילוסטרציה של השפעת שורט סקוויז - הביקוש המוגבר, שנובע מניסיון המוכרים בחסר לסגור את הפוזיציה שלהם, מוביל לעלייה חדה במחיר המניה (החץ הכחול), לעומת העלייה האפשרית לו הייתה המניה מושפעת מנתוני החברה בלבד (החץ האדום).

פוזיציית שורט דורשת מהמשקיע העמדת ביטחונות כנגד מצב בו מחיר המכשיר הפיננסי יעלה, ולברוקר לא יהיה מספיק כסף בחשבון של המשקיע על מנת לרכוש בחזרה את המכשיר הפיננסי במחירו החדש (הגבוה יותר). ככל שמחיר המכשיר הפיננסי עולה, כך נדרש המשקיע להעמיד ביטחונות נוספים. כאשר מתרחשת עלייה חדה במחיר המכשיר הפיננסי, ולמשקיע אין אפשרות להעמיד ביטחונות נוספים, הברוקר של המשקיע שמחזיק בפוזיציית שורט רשאי לסגור את פוזיציית השורט (קרי, לקנות בחזרה את המכשיר הפיננסי).

תופעה של עליית מחיר חדה ופתאומית (בניגוד לתחזיותיו של מי שביצע מכירה בחסר) עלולה להביאה לכך שפוזיציית השורט תתחיל לרשום הפסדים "על הנייר" (הפסד לא ממומש). ככל שהעלייה תימשך יתקרב הרגע בו הביטחונות שהופקדו לא יהיו מספקים, עד כדי פניה מהברוקר לסוחר שעליו להוסיף ביטחונות בטרם תבוצע על ידו סגירה של הפוזיציה בהפסד רב בשל קניית הנכס המושאל (Buying back).

תופעה זו נפוצה בעיקר במניות בעלות שווי שוק קטן יחסית ובעיקר במניות בהן נוכחות ה"שורטיסטים" עולה על 7-8%. פקודות הקנייה הרבות אשר משמשות כפקודות הגנה לשם קטיעת ההפסד (Stop loss), ממוקמות מעלה על ציר המחיר. לעיתים, פקודות אלה מתבססות על ניתוח טכני כגון נקודת שיא קודמות של המחיר שהסוחר מניח שיהוו מעין חסם במקרה של עלייה במחיר. עלייה קטנה ופתאומית במחיר המניה, שעשויה להיגרם בשל חדשות שוק או התערבות של משקיע מוסדי, עשויה להביא לתחילה של הפעלת פקודות הגנה. כאשר חלקם היחסי של סוחרי השורט במניות אלו גבוה, פקודות ה-stop loss מופעלות בזו אחר זו כבמעגל קסמים, ומייצרות חיש מהר זרם ביקוש אדיר למניה הניזון מפקודות stop loss נוספות שהוצבו במעלה מחיר המניה.

תיאור תהליך השורט סקוויז:

  1. בשל עליה במחיר המניה, כמות מסוימת של משקיעים בחסר נאלצים לסגור את הפוזיציה, וכתוצאה מכך מזרימים ביקושים.
  2. הביקושים מתחילים להעלות את מחיר המניה
  3. כתוצאה מהעלייה, משקיעים נוספים מבקשים לסגור את הפוזיציה בין אם בגלל חוסר ביטחונות ובין אם בגלל רצון לצמצם הפסדים שעלולים להגיע כתוצאה מהמשך העלייה במחיר. כתוצאה מכך, מוזרמים ביקושים נוספים.
  4. התהליך מזין את עצמו כאשר בכל פעם נכנסים משקיעים נוספים המבקשים לסגור את פוזיציית השורט שלהם, וכמות הביקושים הולכת ועולה.
  5. בשלב מסוים, לאחר קפיצה משמעותית ופתאומית מאד, מתחילים להופיע מוכרים והתהליך מאט ונעצר. לאחר הסקוויז, יכולה להיות גם ירידה כאשר מוכרים הרוצים לנצל את רמת המחירים הגבוהה, מזרימים היצעים.

התופעה ההפוכה לשורט סקוויז, ונפוצה פחות היא הלונג סקוויז.

אירועי שורט סקוויז

ב-26 באוקטובר 2008 הכריזה חברת פורשה על כוונתה להשתלט על חברת פולקסווגן. באותו זמן, כ-18% ממניות פולקסווגן היו מושאלות למשקיעים שפתחו פוזיציית שורט (מכירה בחסר). מניית פולקסווגן, שנסחרה ב-DAX, עלתה מ-210.85 ל-1,005€ תוך יומיים. העלייה החדה במחיר המניה יוחסה גם לקניות בהיקף גבוה של המניה שנעשו על ידי המשקיעים שהיו בפויזציית שורט על המניה (שורט סקוויז). סגירת פוזיציית השורט נעשתה בצורה כה מהירה, שתוך יומיים ירד מספר המניות הנתונות למכירה בחסר ל-8.5%.[1][2]

בינואר 2021 ביצעו סוחרים מפורום באתר Reddit הרצת מניות גלויה, במטרה להביא לשורט סקוויז במניית חברת גיימסטופ - חברה שנמצאה בקשיים פיננסיים משמעותיים. ההרצה החלה לאחר שמספר קרנות גידור ביצעו מכירה בחסר למניית החברה, מתוך הערכה שמחיר המניה צפוי לרדת. באותה עת, 140% ממניות החברה היו נתונות למכירה בחסר[3] בעקבות ההרצה, עלה מחירה של מניית גיימסטופ מ-19.94$ ב-11 בינואר לשיא של 483$ ב-28 בינואר. חלק גדול מהעלייה במחיר המניה נבע כתוצאה משורט סקוויז. ההפסדים שספגו קרנות הגידור שהיו בפוזיציית שורט על החברה נאמדו ב-6 מיליארד דולר.[4]

לקריאה נוספת

  • Albert S. Kyle (1992). "A Theory of Futures Market Manipulations" (PDF). In Paul Weller (ed.). The Theory of Futures Markets. oxford: Blackwell's. pp. 272–303. {{cite book}}: פרמטר לא ידוע |chapterurl= (הצעה: |chapter-url=) (עזרה); פרמטר לא ידוע |publicationdate= (הצעה: |publication-date=) (עזרה)
  • Wei Xu; Yu Zheng (2016). "The Short Squeeze: The 'Invisible' Cost of Short Sales". doi:10.2139/ssrn.2783374. SSRN 2783374. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Franklin Allen; Marlene Haas; Eric Nowak; Angel Tengulov (2019). "Market Efficiency and Limits to Arbitrage: Evidence from the Volkswagen Short Squeeze". 17-64. Swiss Finance Institute. doi:10.2139/ssrn.2977019. SSRN 2977019. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  2. ^ אריאל אטיאס, מניות פולקסווגן מזנקות ב-70%: פורשה מעוניינת להגיע להחזקה של 75%, באתר ביזפורטל‏, 27 באוקטובר 2008.
  3. ^ כלומר, חלק מהמניות נמכרו בחסר יותר מפעם אחת.
  4. ^ Katherine Greifeld and Bailey Lipschultz, GameStop Short-Sellers Reload Bets After $6 Billion Loss, Bloomberg.com, 25 January 2021.