תאגיד סטטוטורי – הבדלי גרסאות
העיתונאי המנטר (שיחה | תרומות) מ העיתונאי המנטר העביר את הדף גוף סטטוטורי לשם תאגיד סטטוטורי תוך דריסת הפניה: ראו דף שיחה |
העיתונאי המנטר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
''' |
'''תאגיד סְטָטוּטוֹרִי''' (או '''תאגיד חָקוּק'''{{הערה|[https://hebrew-academy.org.il/2019/06/17/מילים-ומונחים-חדשים-סיוון-תשעט-יוני-2019/ מילים ומונחים חדשים (סיוון תשע"ט, יוני 2019)] באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}}) הוא ישות משפטית אוטונומית למחצה אשר פועלת מתוקף חוק ויכולה להחזיק בסמכויות [[רשות מחוקקת|חקיקתיות]], [[רשות מבצעת|ביצועיות]] ו[[רשות שופטת|שיפוטיות]]. לעיתים מוקם גוף סטטוטורי ביוזמת [[חוק|חקיקה]] [[ממשלה|ממשלתית]] ב[[הכנסת|כנסת]], ולעיתים זהו גוף פרטי שמקבל סמכויות בחוק. המונח "סטטוטורי" פירושו "על פי החוק". |
||
==בעולם== |
==בעולם== |
||
תאגידים סטטוטורים משמשים בדרך כלל במדינות המנוהלות על ידי הסגנון הבריטי של [[דמוקרטיה פרלמנטרית]] כגון [[הממלכה המאוחדת]] ומדינות [[חבר העמים הבריטי]], כגון: [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[הודו]] ו[[ניו זילנד]]. |
תאגידים סטטוטורים משמשים בדרך כלל במדינות המנוהלות על ידי הסגנון הבריטי של [[דמוקרטיה פרלמנטרית]] כגון [[הממלכה המאוחדת]] ומדינות [[חבר העמים הבריטי]], כגון: [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[הודו]] ו[[ניו זילנד]]. |
גרסה מ־14:01, 31 בינואר 2021
תאגיד סְטָטוּטוֹרִי (או תאגיד חָקוּק[1]) הוא ישות משפטית אוטונומית למחצה אשר פועלת מתוקף חוק ויכולה להחזיק בסמכויות חקיקתיות, ביצועיות ושיפוטיות. לעיתים מוקם גוף סטטוטורי ביוזמת חקיקה ממשלתית בכנסת, ולעיתים זהו גוף פרטי שמקבל סמכויות בחוק. המונח "סטטוטורי" פירושו "על פי החוק".
בעולם
תאגידים סטטוטורים משמשים בדרך כלל במדינות המנוהלות על ידי הסגנון הבריטי של דמוקרטיה פרלמנטרית כגון הממלכה המאוחדת ומדינות חבר העמים הבריטי, כגון: אוסטרליה, קנדה, הודו וניו זילנד.
בישראל
מטרת גופים סטטוטוריים היא להוות אוטונומיה חוקית מקצועית וביצועית בתחום מסוים אשר לרשויות השלטון אין את המשאבים המקצועיים (לדוגמה: במכון התקנים) או בתחום בו יש צורך באוטונומיה פוליטית (לדוגמה: לשכת עורכי הדין או בנק ישראל) ואין יכולת להעניק לגוף סמכויות על ידי תיאגוד (פרטי או ציבורי).
על מנת להעניק לגופים אלה את הסמכויות הנדרשות להם למלא את ייעודם ומאידך לתחום סמכויות אלה לייעודם המקורי בלבד, נדרשת חקיקה. ההליכים המנהליים והפרלמנטריים שקודמים לחקיקתו של החוק המקים את התאגיד הסטטוטורי הם למעשה הליכי הייזום שלו. משום כך, לתאגיד סטטוטורי אין "בעלים". החוק דואג לפרט את זהותם של הגוף או האישיות המוסמכים למנות את הנהלתו, שברוב המקרים הם הממשלה או השר הממונה על הענף[2].
לעתים, תאגיד סטטוטורי הופך לחברה בע"מ, כך לדוגמה חברת דואר ישראל החליפה את רשות הדואר שהייתה תאגיד סטטוטורי[3].
בשנת 2019, האקדמיה ללשון העברית נתנה שם עברי למונח תאגיד סטטוטורי - תאגיד חָקוּק[4].
גופים סטטוטוריים בישראל (רשימה חלקית)
הערות שוליים
- ^ מילים ומונחים חדשים (סיוון תשע"ט, יוני 2019) באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ הדרה בר-מור, דיני תאגידים - כרך א', האוניברסיטה הפתוחה, 2007
- ^ ערן גבאי, חברת דואר ישראל תחליף את רשות הדואר; תצמצם 450 משרות בתוך שלוש שנים, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2005
- ^ שירה קדרי-עובדיה, איך אומרים לגליזציה בעברית? האקדמיה ללשון אישרה 1,400 מונחים משפטיים חדשים, באתר הארץ, 18 ביוני 2019