הכחשה – הבדלי גרסאות
הוספת מקור, תמונה, קטגוריה, הסרת no-wiki תגיות: החלפה שוחזרה הסרת קטגוריות עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של 79.178.30.178 (שיחה) לעריכה האחרונה של Mod |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[פסיכולוגיה]], '''הכחשה''' היא [[מנגנון הגנה]] ראשוני ("פרימיטיבי") המאפשר לתוכן [[תת מודע|לא מודע]] לעלות ל[[מודעות]], בתנאי שהוא מלווה בטענה המציינת שהתוכן אינו נכון. |
|||
נהוג לחשוב על מקורו של מנגנון ההכחשה בתקופת הינקות והילדות המוקדמת, כאשר הילד האגוצנטרי מאמין שכל עוד הוא אינו מכיר בקיומה של מציאות כלשהי, הרי שזו אינה מתרחשת באמת{{הערה|The Magic Years. Understanding and Handling the Problems of Early Childhood: By Selma H. Fraiberg. New York: Charles Scribner's Sons, 1959|כיוון=שמאל}}. שרידים של מנגנון זה נשמרים אצל כולנו, ובאים לידי ביטוי למשל בנטייה להגיב בביטויים כמו "לא נכון!" (או "הו, לא!") לנוכח אירוע מצער או מצב קשה. |
|||
מרבית בני האדם משתמשים במנגון ההכחשה באופן שגרתי, מתוך ניסיון למסך את החלקים הקשים יותר של מציאות היומיום - פנימית או חיצונית. אדם שריגשותיו נפגעו בסיטואציה שבה הקוד החברתי אינו מאפשר בכי, יכחיש בדרך כלל את דבר הפגיעה. מפעם לפעם אנו שומעים על מי שפעל להצלת חייהם של הקרובים לו (או של זרים גמורים) מתוך הכחשה של הסכנה הנשקפת לו תוך כדי כך. בצד הפתולוגי של הסקאלה, הכחשה עשויה להביא לתוצאות הפוכות. כך למשל אדם הנמנע מביצוע בדיקה מוקדמת לגילוי סרטן מתוך תחושה שבכך הוא מונע באופן כלשהו את התפתחות המחלה בגופו; או אחר המתעקש שאינו מכור להימורים. ההפרעה הנפשית הידועה כ[[מאניה]] מערבת בתוכה אלמנט חזק של הכחשה, כאשר הפרט אינו מכיר במגבלות שמציבה בפניו המציאות כמו הצורך בשינה, היעדר אמצעים כלכליים ואפילו היותו בן-תמותה. |
|||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
*[[הדחקה]] |
|||
* |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים|ויקימילון=הכחשה}} |
{{מיזמים|ויקימילון=הכחשה}} |
||
* [http://www.betipulnet.co.il/lexicon/הכחשה/#lexicon הכחשה], בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט" |
|||
* |
|||
* {{אוניברסיטת חיפה|יעל ברנבך-ברעם|הכחשת הפחד: בדיקה תאורטית ומעבדתית של תהליך הכחשת הרגש|542131|1997}} |
|||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{קצרמר|פסיכולוגיה}} |
|||
[[קטגוריה:מנגנוני הגנה]] |
|||
[[קטגוריה:הונאה]] |
|||
[[קטגוריה:הטיות קוגניטיביות]] |
גרסה מ־09:50, 11 בפברואר 2021
בפסיכולוגיה, הכחשה היא מנגנון הגנה ראשוני ("פרימיטיבי") המאפשר לתוכן לא מודע לעלות למודעות, בתנאי שהוא מלווה בטענה המציינת שהתוכן אינו נכון.
נהוג לחשוב על מקורו של מנגנון ההכחשה בתקופת הינקות והילדות המוקדמת, כאשר הילד האגוצנטרי מאמין שכל עוד הוא אינו מכיר בקיומה של מציאות כלשהי, הרי שזו אינה מתרחשת באמת[1]. שרידים של מנגנון זה נשמרים אצל כולנו, ובאים לידי ביטוי למשל בנטייה להגיב בביטויים כמו "לא נכון!" (או "הו, לא!") לנוכח אירוע מצער או מצב קשה.
מרבית בני האדם משתמשים במנגון ההכחשה באופן שגרתי, מתוך ניסיון למסך את החלקים הקשים יותר של מציאות היומיום - פנימית או חיצונית. אדם שריגשותיו נפגעו בסיטואציה שבה הקוד החברתי אינו מאפשר בכי, יכחיש בדרך כלל את דבר הפגיעה. מפעם לפעם אנו שומעים על מי שפעל להצלת חייהם של הקרובים לו (או של זרים גמורים) מתוך הכחשה של הסכנה הנשקפת לו תוך כדי כך. בצד הפתולוגי של הסקאלה, הכחשה עשויה להביא לתוצאות הפוכות. כך למשל אדם הנמנע מביצוע בדיקה מוקדמת לגילוי סרטן מתוך תחושה שבכך הוא מונע באופן כלשהו את התפתחות המחלה בגופו; או אחר המתעקש שאינו מכור להימורים. ההפרעה הנפשית הידועה כמאניה מערבת בתוכה אלמנט חזק של הכחשה, כאשר הפרט אינו מכיר במגבלות שמציבה בפניו המציאות כמו הצורך בשינה, היעדר אמצעים כלכליים ואפילו היותו בן-תמותה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הכחשה, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
- יעל ברנבך-ברעם, הכחשת הפחד: בדיקה תאורטית ומעבדתית של תהליך הכחשת הרגש, באתר של אוניברסיטת חיפה, 1997 (דף הקטלוג של המאמר)
הערות שוליים
- ^ The Magic Years. Understanding and Handling the Problems of Early Childhood: By Selma H. Fraiberg. New York: Charles Scribner's Sons, 1959