בקעת הירדן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תקלדה ועיצוב רשימה |
חלקי הבקעה וכוונון גבולותיה הגיאוגרפיים תגיות: החלפה שוחזרה עריכה חזותית |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''בקעת הירדן''' (לעיתים מכונה בתקשורת בתור "'''הבקעה'''" כשדנים בהתיישבות יהודית בה ובשטחי [[יהודה ושומרון|יו"ש]]) היא חלק מן [[הבקע הסורי-אפריקני]] המשתרע לאורך [[נהר הירדן]] מ[[מקורות הירדן]] ועד ל[[ים המלח]]. |
'''בקעת הירדן''' (לעיתים מכונה בתקשורת בתור "'''הבקעה'''" כשדנים בהתיישבות יהודית בה ובשטחי [[יהודה ושומרון|יו"ש]]) היא חלק מן [[הבקע הסורי-אפריקני]] המשתרע לאורך [[נהר הירדן]] מ[[מקורות הירדן]] ועד ל[[ים המלח]]. |
||
הבקעה צרה וארוכה וגובלת ב[[הערבה|ערבה]], ב[[הרי אדום]] ו[[הרי מואב]] שב[[ירדן|ממלכת ירדן]], ב[[גולן]], ב[[בקאע|בקעת |
הבקעה צרה וארוכה וגובלת ב[[הערבה|ערבה]] בדרום , ב[[הרי אדום]] ו[[הרי מואב]] במזרח שב[[ירדן|ממלכת ירדן]], ב[[גולן|גולן בצפון מזרח]] , ב[[בקאע|בקעת הלבנוןבצפון]] , ב[[הגליל|גליל]], ובהרי [[יהודה והשומרון|יהודה ושומרון]] במערב . [[עמק החולה]] ו[[ארץ כנרות]] הם חלקים צפוניים של בקעת הירדן. |
||
בקעת הירדן המערבית |
בקעת הירדן המערבית שבשלטון ישראל מתחלקת לארבעה חלקים ( מצפון לדרום ): |
||
#[[בקעת בית שאן]] |
#[[בקעת בית שאן]] |
||
#[[בקעת צרתן]] |
#[[בקעת צרתן]] |
||
#[[בקעת פצאל]] |
#[[בקעת פצאל]] |
||
#[[בקעת יריחו]] |
#[[בקעת יריחו]] |
||
בקעת הירדן המזרחית שבשלטון הממלכה הירדנית מתחלקת ל-12 איזורי משנה רבים ( מצפון לדרום ): |
|||
בחלק ה[[ירדן|ירדני]] של הבקעה חיים 85,000 תושבים. בחלק שבשליטת ישראל ובניהול הפלסטינים יש כ-65,000 פלסטינים תושבי נפות [[נפת יריחו|יריחו]] ו[[נפת טובאס|טובאס]]{{הערה|[https://www.btselem.org/hebrew/jordan_valley רקע על בקעת הירדן], באתר בצלם, 11 בנובמבר 2017}} כ-20,000 בעיר [[יריחו]]. כמו כן קיימים למעלה מ-25 יישובים קהילתיים בהם מתגוררים כ-15,000 ישראלים, מהם 5,000{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.myesha.org.il/?CategoryID=172&ArticleID=50|כותרת=מועצה אזורית בקעת הירדן|אתר=www.myesha.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-08-21}}}} ב[[מועצה אזורית בקעת הירדן]] והיתר ב[[עמק בית שאן]] וב[[מועצה אזורית עמק הירדן]]. |
|||
1.ע'ור פרה |
|||
==גאולוגיה== |
|||
[[קובץ:PikiWiki Israel 31561 Jordan Valley Exhibit.JPG|250px|ממוזער|שמאל|מיצג בקעת הירדן ב"מפגש הבקעה"]] |
|||
בקעת הירדן היא חלק מ[[השבר הסורי אפריקני]], [[שבר גאולוגי]] גדול הנמשך מצפון [[סוריה]] עד ל[[זמבזי|נהר זמבזי]] שב[[אפריקה]]. |
|||
2. ע'ור ו'חדנה |
|||
באשר לתהליך היווצרות בקע זה חלוקות הדעות. בעבר הייתה מקובלת ההנחה שהבקע נוצר כתוצאה מתנודות טקטוניות אנכיות, אולם קיימת סברה לפיה תנועות אופקיות גרמו להיווצרותו, שכן זהו תפר בין שני [[טקטוניקת הלוחות|לוחות טקטוניים]], ונמצא כי הצד המזרחי של הבקע נע צפונה יחסית לצד המערבי. הוכחה לכך ניתן לראות בעובדה שסוגי הסלעים משני צדי הבקע אינם זהים, לעומת זאת נמצאו שכבות סלע זהות בצד המזרחי במרחק קבוע של 110 ק"מ צפונה לאלו שבצד המערבי. לדוגמה: בצפון בקעת הירדן נובעים מעיינות חמים באזור [[חמאם אל-מליח]] מתוך [[סלעי גיר]] ו[[חוואר]] צהוב מתקופת ה[[יורה (גאולוגיה)|יורה]], והם דומים לגיר ולחוואר שנמצאו באזור [[מג'דל שאמס]] לרגלי [[החרמון]], שנמצא בצד המזרחי של הבקע במרחק 110 ק"מ צפונה משם. לעומת זאת סלעי היורה שנחשפו ב[[נחל יבוק]], בערך מול ואדי מאליח ממזרח לירדן, מורכבים מגיר חול וחרסית ושונים מהגיר הקשה ומהחוואר שבוואדי מאליח ובחרמון. כמו גם ה[[נחושת]] של תמנע, שנמצא כמוה גם בפונון, מזרחית לירדן, במרחק 110 ק"מ צפונה. |
|||
3. ע'ור בלוינה |
|||
כיום נמדדת תזוזה קבועה של כס"מ אחד בשנה{{מקור}} בצד המזרחי יחסית למערבי. כמו כן נמדדת פעילות טקטונית רבה וחזקה יחסית, ומוקדי הרעשים האחרונים שהורגשו בישראל היו לאורך השבר.[[קובץ:EinKelt.jpg|260px|ממוזער|[[עין קלט]], סמוך ל[[יריחו]]]]במשך כשלושה מיליוני השנים האחרונות מילאו כמה גופי מים חלקים שונים של הבקעה. בסוף תקופת ה[[פליוקן]] חדרה אל הבקע [[לשון ים]] מן [[הים התיכון]] דרך [[עמק יזרעאל]], עובדה המסבירה את הימצאותם של משקעי [[מלח בישול|מלח]], [[אבן גיר|גיר]] ו[[גבס]] בכמות גדולה בבקע. לאחר שנקטעה לשון הים נותר אגם לא גדול, [[אגם עובדיה]], שמימיו היו מתוקים. מתקופה זו קיימים ממצאים של [[רכיכות]] במשקעים של ימות מראשית תקופת ה[[פליסטוקן]]. |
|||
עקב שינוי [[אקלים]] ותוספת לחות בשלהי הפליסטוקן נוצרה בבקע ימה מלוחה גדולה מ[[הכנרת]] עד [[חצבה]] הנקראת "[[ימת הלשון]]" שבשיאה הגיעה לגובה 180 מ' מתחת לפני הים. בתקופת התייבשותה שהחלה לפני 25,000 שנה, נוצר מישור [[כיכר הירדן]] (ע'ור) שבתוכו התחתר נהר הירדן ויצר את מישור ההצפה שלו הנקרא [[גאון הירדן]] (זור). לפני 15,000 שנה הצטמקה הימה סופית והשאירה אחריה את הכנרת ואת [[ים המלח]]. |
|||
<div style="text-align: center;"> |
|||
{{תמונה רחבה|Sartaba5.jpg|800px|נוף בקעת הירדן, מראה פנורמי מ[[סרטבה]]}} |
|||
</div> |
|||
4.ע'ור אבו עוביידה ( עמק סוכות ) |
|||
== טופוגרפיה == |
|||
חתך לרוחב הבקע מציג מבנה כללי של שתי מדרגות: התחתונה היא מישור ההצפה של הירדן הנקרא "גאון הירדן" (זור בערבית) שרוחבו הממוצע הוא 1,200 מטר אך במקומות רבים הוא מצטמצם ל-500 מטר ואף פחות. והעליונה היא "ככר הירדן" (ע'ור) בה ממוקמים היישובים ושטחי החקלאות, ובה עובר [[כביש 90|כביש הבקעה]] (מס' 90). מבנה זה קיים בשני צידי [[הירדן]], אלא שבצד המזרחי (הירדני) השטח לרוב רחב יותר, משום שה[[נחל]]ים ממזרח גדולים יותר ונושאים סחף רב יותר אל הירדן. בין הע'ור לזור ישנם מדרונות תלולים שגובהן 15–25 מ' בצפון ועד 40 מטר ויותר בדרום, ובתוכן ישנו אזור של בתרונות שרוחבו מ-1 ק"מ בצפון עד 3 ק"מ במרכז הבקע, באזור שפכו של [[נחל יבוק]] ממזרח, ומשם ודרומה הוא הולך וצר. |
|||
5. ע'ור אל מסעיד |
|||
ממערב לע'ור מתרוממים המדרונות המזרחיים של הרי השומרון בשיפוע ממוצע של כ-4 מעלות, אולם ישנם קטעי שטח בהם מגיע השיפוע עד 15 ואף 20 מעלות. בגזרה הצפונית קיימות מספר פרצות טופוגרפיות כאשר העמוקה שבהן היא ה[[גראבן]] (פרוזדור טקטוני) של נחל תרצה (ואדי פאריעה) ופרצות נוספות הן ביקעת טמון וואדי מאליח באזור [[מחולה]], ובגבול הצפוני [[נחל בזק]] (ואדי שובש). פרצות אלו מכתיבות את כווני הדרכים מגב ההר לבקע. |
|||
בדרומו ובמרכזו המדרון מ[[השומרון]] לבקע רצוף ובקושי מאפשר מעבר בכוון מזרח-מערב. |
|||
6. עור דמייה ( אדם ) |
|||
===גופי המים בבקעת הירדן=== |
|||
{{להשלים|סיבה=אין התייחסות לנחלים המתנקזים מצפון לכנרת, אין הבדלה בין נחלים הזורמים מזרחה ומערבה|נושא=ישראל}} |
|||
[[קובץ:Tirza1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחל תרצה באזור הג'יפתליק]] |
|||
[[קובץ:NAHAL-PATZA'EL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד ממעינות פצאל בנחל פצאל]] |
|||
מצפון לדרום:{{ש}} |
|||
*'''[[מקורות הירדן]]''': ארבעה נחלים מתאחדים ליצירת נהר הירדן: [[נחל שניר]], [[נחל חרמון]], [[נחל דן]] ו[[נחל עיון|נחל עִיּוֹן]]. |
|||
*[[נהר הירדן]] שמצפון לכנרת |
|||
*[[אגם החולה]] |
|||
*[[הכנרת]] |
|||
*[[ירמוך]] ו[[נחל תבור]] |
|||
*הירדן שמדרום לכנרת |
|||
*הנחלים המתנקזים אל הירדן דרומית לכנרת: |
|||
**[[נחל בזק]] - נחל אכזב. מפריד בין [[השומרון]] המזרחי לרכס [[הגלבוע]]. אורכו כ-10 ק"מ. יורד מאזור הכפר רבא לכיוון צפון מערב ופונה מזרחה ב"ברך". שטח [[אגן ניקוז|אגן הניקוז]] 40 קמ"ר. יוצא לבקע באזור "[[הקו הירוק]]". |
|||
** ואדי חשנה - מתחיל מצפון ל[[תיאסיר]], יורד לצפון מזרח אל הכפר [[ברדלה]] צפונית ל[[מחולה]]. |
|||
** [[נחל מלחה]] או ואדי אל מאליח - מתחיל מצפון מערב ל[[טובאס]], אורכו כ-20 ק"מ, אגן ניקוז בשטח של 90 קמ"ר, יוצא לבקע בין מחולה ל[[שדמות מחולה]], בנחל זורמים מי מעינות מלוחים הנובעים ב[[חמאם אל-מליח]] ובעין ג'מאל. |
|||
** [[נחל יבוק]] |
|||
** ערוצי רכס אום זוקה - אלו מספר נחלים קצרים היורדים בתלילות מאום זוקה לבקע. בהם יש קניונים קטנים אך יפים, כמו ואדי פיראן ונחל תלכיד. |
|||
** ואדי דורה אבו סידרה - אורכו מ[[טמון]] עד מרג' נעג'ה (ליד [[ארגמן (מושב)|ארגמן]]) 21 ק"מ. מנקז את [[בקעת טמון]] ועובר בדרכו לדרום מזרח ליד המושב [[רועי (מושב)|רועי]]. אגן ניקוז בשטח של 60 קמ"ר. |
|||
** [[נחל תרצה]] (ואדי פאריעה) - הגדול בנחלים המנקזים את מזרח השומרון. אורכו כ-40 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו הוא 300 קמ"ר. הנחל מתחיל מזרחית לשכם ב[[בקעת בית דג'ן]] ונמשך צפונה, שם הוא נקרא ואדי עזמוט ואחר כך ואדי בידא. באזור [[עינות בידאן]] שעל כביש שכם - [[גשר אדם]] ([[כביש 57]]) הוא פונה מזרחה בתוך בקע טקטוני, ולמעשה בנקודה זו הוא משלים הקפה של [[הר כביר]] במעגל ובזה הוא מנקז את כל מורדות ההר. 3 ק"מ מזרחית לשם נשפך אליו יובל המושך מים ממעינות פריעה, אל הבקעה הוא יוצא באזור [[הג'יפתליק]]. לפני שהוא נשפך אל הירדן, באזור בתרונות החואר הוקמה על ידי אגודת המים של [[המועצה האזורית בקעת הירדן]] מערכת מאגרי מים גדולה ומשוכללת לתפיסת מי השיטפונות, מי המאגרים משמשים להשקיית שטחי החקלאות של היישובים באזור. את מי הנביעות הזורמים בנחל תופסים החקלאים הפלסטינים להשקיית שדותיהם שלאורך הנחל, בעיקר באזור הג'יפתליק. |
|||
** ואדי אל אחמר - הנחל מתחיל מדרום לכפר [[בית דג'ן (נפת שכם)|בית דג'ן]] נמשך לדרום-דרום מזרח ובבקעת [[גיתית]] - [[מכורה]] פונה לדרום, וצפונית ל[[מעלה אפרים]] חוזר ופונה לדרום מזרח בקניון קצר בסלע גיר. אורכו כ-20 ק"מ ומנקז שטח של 105 קמ"ר. |
|||
** [[נחל פצאל]] - באורך 11 ק"מ, במוצאו אל מישור הבקעה מתחבר אליו ואדי רשאש, בסמוך לעינות פצאל. אגן הניקוז של שני הואדיות הוא 32 קמ"ר. בוואדי רשאש נובע עין רשאש. |
|||
** ואדי מלחה הדרומי - נחל המנקז אליו מס' נחלים קצרים ותלולים של 5–7 ק"מ כל אחד. אל עבר ביצות מלחה. השטח המנוקז המשותף הוא 40 קמ"ר. |
|||
** [[נחל ייט"ב]] (ואדי עוג'ה) - מתחיל ב[[הר בעל חצור]], יוצר מעוק עמוק מזרחית לבקעת סמיה, אורכו כ-13 ק"מ ושטח אגן הניקוז הוא 70 קמ"ר. לאורך הנחל נובעים שני מעינות גדולים: [[עין סמיה]] ו[[עין עוג'ה]]. |
|||
*צפון [[ים המלח]] |
|||
7. ע'ור אל כת'ר |
|||
== אקלים == |
|||
האקלים בבקעת הירדן הוא חם מאוד ויבש. קיים בו אפקט [[מדבר צל גשם]], כלומר האוויר המגיע אליו מתחמם במהלך ירידתו לבקע וההרים התוחמים את הבקע מונעים חדירה של אוויר אחר. מבחינת האקלים דרומו של הבקע מהווה למעשה את ההמשך של [[מדבר יהודה]] . |
|||
8. עור כביד |
|||
==הצומח == |
|||
[[קובץ:Shizaf mazui5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שיזף מצוי]]]] |
|||
הצומח בבקע מחולק לרצועות אורך על פי ההבדלים בסוגי הסלע, האקלים, הגורם האנושי והתבליט של רצועות אלו. |
|||
כללית, ככל שהאזור מזרחי יותר, עולה אחוז האלמנטים הסהרו-ערביים ויורד אחוז האלמנטים הים תיכוניים בצמחייה. |
|||
9.. ע'ור נמרין |
|||
== חלוקת יחידות הצומח בבקעה == |
|||
===המדרגה העליונה=== |
|||
במורדות השומרון המזרחיים בהם עובר [[כביש אלון]] והיישובים [[מכורה]] [[גיתית]] ו[[מעלה אפרים]] (בגובה 300–400 מ'), דרומה יותר המדרגה גבוהה יותר ובה נמצאים היישובים [[כוכב השחר (יישוב)|כוכב השחר]] ו[[רימונים]] (660 מ'). |
|||
10. ע'ור כפרין |
|||
באזור זה שולטים [[שיח]]ים ו[[בן שיח|בני שיח]] המאפיינים בתות ספר ים תיכוניות כגון [[סירה קוצנית]] ו[[קידה שעירה]] הפורחת בחודש מרץ בפריחה צהובה וריחנית. כמו כן מכסים את השטח חד שנתיים ורב שנתיים, ביניהם [[שלהבית קצרת שיניים]] ו[[קיפודן מצוי]], ובמקומות המסולעים [[געדה מצויה]], [[כתלה חריפה]], ו[[לענת המדבר]]. ו[[גאופיטים]] כמו [[חצב מצוי]] ו[[עירית גדולה]]. בין ה[[דגניים]] נמצא [[שיבולת-שועל]] מצויה, [[בן שעורה מצוי]], [[ברומית מאוגדת]], [[שעורת התבור]], [[מלעניאל מצוי]] ו[[חיטת הבר]]. פה ושם ניתן לראות עצים בודדים כמו [[אלה אטלנטית]] ו[[חרוב מצוי]]. |
|||
11. ע'ור אל רמה |
|||
===אזור כפיפת השכבות=== |
|||
מדרונות ה[[קירטון]] הפונים מזרחה ונופלים עד למישור הבקעה, והערוצים החוצים אותם. |
|||
1חלקי הבקה ודיוק בגבולות ה |
|||
כמות המשקעים של 150–200 מ"מ והגיר הקשה גורמים לתפוצה רבה של [[רותם המדבר]] וצומח סלעים כמו [[געדה מצויה]] ו[[כתלה חריפה]]. כמו כן מצויים כאן [[קידה שעירה]], [[אוג קוצני]] ו[[קיצנית צפופת עלים]]. בדרום מופיע צומח מדברי כמו [[זוגן השיח]] ו[[ערטל מדברי]] (בסביבות [[נחל פרת]]). |
|||
מזרחית לשכבות הגיר הקשה מצויות גבעות [[קירטון]] נמוכות ומפאת כמות המשקעים הקטנה ( 200-300 מ"מ) נמצא כאן [[מלחית אשונה]] ו[[נואית קוצנית]], וגם [[אוכם מדברי]]. בתוך הערוצים ניתן למצוא מינים נדירם כמו [[לבנה רפואי]] בוואדי עוג'ה, ובואדי קיס הנשפך אליו פורחת בתחילת החורף [[חלמונית גדולה]]. |
|||
===הבקעה=== |
|||
המישור שבין גבעות הקירטון לבין ביתרונות החואר. חלק ממנו משמש לחקלאות ולמרעה. |
|||
במישור זה קרקע מלוחה והשיח המסוגל להתקיים כאן בזכות שורשיו העמוקים הוא [[מלחית אשונה]], ואתו מינים חד שנתיים כגון [[חיעד ספרדי]], [[עדעד תכול]], [[מלחית עדינה]] ו[[אספרגולריה דו אבקנית]], וליד [[יריחו]] [[אהל מצוי]]. |
|||
במוצאי הנחלים נמצא עצים כמו [[שיזף מצוי]] ובדרום [[זקום מצרי]] ו[[תפוח סדום]]. |
|||
מזרחית ל[[פצאל]] מצויה מלחה שבה צומח מלחות: השיחים [[מלוח קיפח]], [[ימלוח פגום]] ומיני [[אוכם]]. בני שיח כמו [[בן מלח מכחיל]], ועצי [[אשל]]. מן ה[[עשבוניים]] נזכיר [[עדעדית משובלת]] [[עדעד הביצות]] ו[[עדעד מאובק]]. מצוי כאן גם טפיל בשם [[טופל אדום]]. |
|||
באזור זה קיימת חורשת [[סלוודורה פרסית]] בגבולה הצפוני של תפוצתה. |
|||
בנאות המדבר קיימים [[זקום מצרי]], [[מורינגה רותמית]], [[פתילת המדבר הגדולה]], [[סולנום החדק]], [[בלוטנית אפריקנית]] ועוד. |
|||
===ככר הירדן (ע'ור)=== |
|||
שולט כאן צומח של אדמות מלוחות בתנאי יובש: מצפון לארגמן שיחים כמו [[מלחית אשונה]] ו[[מלוח קיפח]], ודרומה יותר [[מלחית קשקשנית]] ו[[אוכם ארץ ישראלי]]. בדרום הבקעה לעיתים אין כל צומח על הבתרונות עקב היות האזור יבש וצחיח, אך בשנים גשומות מופיעים בחורף חד שנתיים כגון [[אספרגולריה דו אבקנית]], [[חיעד ספרדי]], [[אהל מצוי]], [[מלעניאל מצוי]], [[לחך סגלגל]], [[גרגרנית כוכבנית]], [[אהרונסונית פקטורובסקי]] ועוד. ובתוך הערוצים מופיעים השיחים שהוזכרו. |
|||
===גאון הירדן (זור)=== |
|||
זהו [[בית גידול]] לח ומלוח, לאורך הירדן גדלים בצפיפות עצים כמו [[צפצפת הפרת]] ו[[אשל היאור]]. פה ושם ישנן נביעות מים מלוחים ולידם [[סמר ימי]] ו[[קנה מצוי]]. בשטח מלחות שגדלים בהן [[בן מלח מכחיל]] ומיני [[אוכם]]. |
|||
==החי== |
|||
[[קובץ:Camels in Jordan valley (4568207363).jpg|250px|ממוזער|[[גמל|אורחת גמלים]] בבקעת הירדן]] |
|||
מבין ה[[יונקים]] אוכלי העשב ניתן לראות עדרים של [[צבי|צבאים]] בכל חלקי הבקעה, |
|||
וגם ה[[דורבן (מכרסם)|דורבן]] נפוץ בכל השטח. בגאון הירדן נמצאים גם [[חזיר בר|חזירי בר]], במקומות מסולעים מושבות של [[שפן סלע|שפני סלע]], ו[[ארנבת|ארנבות]] ישנן באזור כביש אלון ובביצת מלחה. |
|||
מבין ה[[טורפים]] שכיח ה[[שועל]] בכל השטח, וכן [[זאב מצוי|זאבים]] ו[[צבוע מפוספס|צבועים]] במידה מועטה יותר. בגאון הירדן ניתן למצוא [[חתול ביצות]], [[גירית מצויה]] [[תן]] ו[[סמור]]. בביצת מלחה נמצא [[קרקל]] ו[[נמייה מצויה|נמייה]]. ובאזור כביש אלון נמצא [[דלק (בעל חיים)|דלק]]. [[נמר]]ים נצפו פעמים בודדות בביצת מלחה ובעין סמיה. |
|||
==היסטוריה== |
|||
{{להשלים|נושא=ישראל}} |
|||
באזור בקעת הירדן נמצאו מספר אתרים פרה-היסטוריים ובהם אתר מ[[התקופה הנאוליתית]] שהתגלה בסמוך ל[[גלגל (קיבוץ)|גלגל]] וכן בסמוך ל[[יריחו]], מספר אתרים מהתקופה הכלקוליתית נמצאו ב[[בקעת פצאל]] וכן מה[[תקופת הברונזה]] הקדומה. המחקרים מעידים כי בקעת הירדן הייתה מרכז התיישבותי חשוב והופיעו בה לראשונה טכנולוגיות חדשות כגון הלהב הכנעני וכן קיימת בה עדות לראשית תופעת העיור ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|[http://www.bikathayarden.co.il/היסטוריה-ומחקר-ארכיאולוגי היסטוריה ומחקר ארכאולוגי], באתר תיירות בקעת הירדן}}. |
|||
ב[[ספר יהושע]] מוזכר [[גלגל (אתר מקראי)|גלגל]] כמקום דרכו נכנסו בני ישראל אל ארץ ישראל. במחקרים עדכניים נמצאו מספר אתרים דומים ותכליתם ממשיכה להיחקר. בקעת הירדן מזוהה עם נחלות [[שבטי ישראל|שבטי]] יהודה, גד, ראובן, מנשה ובנימין. |
|||
בתקופת בית שני נבנו באזור מספר מבצרים-הצפוני והחשוב שבהם הוא מבצר אלכסנדריון בפסגת ה[[סרטבה]]. במהלך [[המרד הגדול]], לאחר דיכוי המרידה בגליל, הצבא הרומי ערך מסע כיבושים במישור החוף ובהמשך התקדם דרך בקעת הירדן אל [[פראה]] שהייתה ממוקמת בעבר הירדן המזרחי. לאחר כיבוש אזור בקעת הירדן, הכוחות הרומיים נערכו לכיבוש ירושלים, כאשר עדיין נותרו כיסי התנגדות ב[[מצדה]] וב[[מכוור]] שהחזיקו מעמד גם לאחר נפילת ירושלים. לאחר נפילת המרד, [[הצבא הרומי]] המשיך להחזיק מחנות באזור בקעת הירדן. |
|||
בתקופה הרומית המאוחרת נקשר נהר הירדן עם עליית הנצרות [[בית עברה|כמקום שבו לפי האמונה הנוצרית פעל יוחנן המטביל]]. במהלך התקופה המוסלמית הקדומה ארץ ישראל נכבשה על ידי המוסלמים מידי הביזנטים ומנזרים רבים ננטשו אך בבקעת הירדן חלק מהמנזרים המשיכו לפעול. בניגוד לתקופת שגשוג שהאזור ידע במהלך התקופה המוסלמית, בעקבות קושי של השלטון העות'מאני לשמור על הביטחון באזורי הספר ובשל קרבת הבקעה למדבר, האזור סבל מהזנחה ופשיטות של שבטים נודדים-האחרונה שבהם בקיץ 1947. |
|||
ניסיונות לחידוש ההתיישבות היהודית באזור הבקעה החלו עוד בתקופת השלטון העות'מאני אך הוכתרו בהצלחה רק בתקופת המנדט הבריטי, כאשר הוקם [[בית הערבה|קיבוץ בית הערבה]] על אדמות ה[[זיכיון (ממשל)|זיכיון]] של חברת האשלג בים המלח. לאחר אישור [[תוכנית החלוקה]] בכ"ט בנובמבר הקיבוץ נותר מחוץ לגבולות העתידיים ולמחרת יום הכרזת המדינה ניתנה הוראת פינוי לקיבוץ. |
|||
מ-1948 ועד 1967 הייתה הבקעה תחת שלטון [[ירדן]]. ב[[מלחמת ששת הימים]] נכבשה הבקעה על ידי ישראל, והיא הקימה בה יישובים חקלאיים, לפי [[תוכנית אלון]]. לאחר המלחמה החל באזור מאבק מתמשך במחבלים פלסטינים שחדרו דרך הגבול עם ירדן, שבעקבותיו הבקעה קיבלה את הכינוי [[ארץ המרדפים]]. בעקבות פעילות [[חטיבת הבקעה]] ולאחר שהצבא הירדני החל לפעול ביד חזקה כנגד המחבלים, השקט חזר. |
|||
בעקבות [[הסכם אוסלו]] בשנות ה-90, הוכרזו קרוב ל-90% משטחי הבקעה כאזורים בשליטה ישראלית מלאה (שטחי C). שטחים אלו מהווים כ־40% מכללי שטחי C. |
|||
<!-- חלוקה אפשרית לפסקאות משנה: |
|||
===מתקופת יהושע ועד חורבן בית שני=== |
|||
גלגל, מצדה |
|||
===רומית מאוחרת, ביזנטית, מוסלמית קדומה=== |
|||
הנצרות (אתר ה[[טבילה (נצרות)|טבילה]]) |
|||
===בתקופה העות'מאנית והמנדט הבריטי=== |
|||
פשיטות בדויים, קיבוץ בית הערבה ופינויו |
|||
===תחת שלטון ירדן === |
|||
===לאחר מלחמת ששת הימים=== |
|||
ארץ המרדפים, התנחלויות |
|||
===לאחר הסכם אוסלו=== |
|||
העברת יריחו לידי הפלסטינים, התייחסות לבעייתיות האזור מבחינה מדינית-עליית נושא מעמד הבקעה במהלך משא ומתן, הפניה לערכים בנושא |
|||
--> |
|||
== אוכלוסייה == |
|||
באזור בקעת הירדן חיים כ־65,000 פלסטינים וכ־14,800 ישראלים יהודים, מהם 10,300 ביישובים שב[[מועצה אזורית עמק הירדן]], בצפון הבקעה, ו-4,500 ב[[התנחלות|התנחלויות]] במועצות האזוריות [[מועצה אזורית ערבות הירדן|ערבות הירדן]]{{הערה|1=זהו שמה הרשמי. קרויה גם מועצה אזורית בקעת הירדן.}} ו[[מועצה אזורית מגילות|מגילות]] השייכות ל[[מחוז יהודה ושומרון]]. |
|||
===התיישבות ישראלית בבקעה=== |
|||
החלק בין נהר הירדן לבין המורדות המזרחיים של יהודה ושומרון נכבש על ידי [[צה"ל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], והוקמו בו יישובים חקלאיים על פי "[[תוכנית אלון]]" בהתאם לתפיסה הביטחונית שמיקום היישובים הוא שיסמן [[גבולות בני הגנה]] ושמקומה הגאוגרפי של [[ירושלים]], על מנת שתתפקד כבירה, במרכז הארץ ולא בגבולה המזרחי. [[יגאל אלון]] התווה תוכנית שעל פיה תוקם [[שדרה כפולה]] של יישובים בבקעה: קו יישובים אחד יימתח לאורך כביש הבקעה והאחר לאורך ציר שנקרא על שם תוכניתו "[[כביש אלון]]" במדרונות מזרח השומרון. התוכנית זכתה לקונצנזוס רחב {{מקור}} והביאה להקמת יישובים בעלי אופי חקלאי בבקעת הירדן. |
|||
גם האדריכל המנוח פרופסור [[אברהם וכמן]] פירסם את אסטרטגיית ההתיישבות בבקעת הירדן שנקראת ' [[תכנית השדרה הכפולה]] ' והגישה לשר [[גלילי|ישראל גלילי]]. על פי תכניתו זו בקעת הירדן כלולה בשטח השידרה המזרחית של מדינת ישראל מהחרמון בצפון ,דרך בקעת הירדן ועד הערבה , אילת ואופירה . |
|||
[[קובץ:HABIKA-HABIKA-monument-2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת הבקעה]] |
|||
[[קובץ:Shadmot Mehola.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדמות מחולה]] |
|||
[[קובץ:HPIM3674.JPG|שמאל|ממוזער|250px|נערן]] |
|||
הקמת היישובים בוצעה בשלושה שלבים: |
|||
# [[1967]]–[[1970]]: הקמת [[ארגמן (מושב) | ארגמן]], [[גלגל (קיבוץ) |גלגל]], [[מחולה]], [[משואה (מושב) | משואה]] ו[[קליה (יישוב)|קליה]] ולאורך [[כביש הבקעה]]. |
|||
# [[1971]]–[[1974]]: תחילת יישוב השדרה המערבית: [[בקעות]], [[גיתית]], [[מצפה שלם]], [[חמרה (מושב)|חמרה]], [[פצאל]] ו[[ייט"ב]]. |
|||
# [[1975]]–[[1999]]: עיבוי שני צירי ההתיישבות: [[בית הערבה]], [[ורד יריחו]], [[יפית]], [[מבואות יריחו]], [[מכורה]], [[מעלה אפרים]], [[נעמי (מושב) | נעמה]], [[נערן]], [[נתיב הגדוד]], [[רועי (מושב) | רועי]], [[שדמות מחולה]], [[תומר (מושב) | תומר]] והיאחזויות ה[[נח"ל]] [[אבנת]], [[אלמוג (קיבוץ)| אלמוג]], [[חמדת (יישוב)|חמדת]], [[משכיות]], ו[[רותם (יישוב) |רותם]]. |
|||
#קצב גידול האוכלוסייה ב[[שנות האלפיים]] איטי באופן יחסי בשל חוסר הוודאות המדיני אשר לעתיד האזור. עם זאת ניכרת יציבות בגידול היישובים בעיקר בגוש הצפוני - היישובים הדתיים מחולה, שדמות מחולה, חמדת ורותם. |
|||
#2016 - 2018: הוקמו בבקעה מספר מאחזים בלתי חוקיים ובהם המאחז בתחומי שמורת הטבע אום זוקא. הקמת המאחזים הבלתי חוקיים הביאה לגידול ניכר במספר העימותים עם פעילי זכויות אדם ולהקמתה של "קואליציית הבקעה". |
|||
במרץ [[2011]] ביקר ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] בבקעת הירדן והכריז שבכל הסדר עתידי תהיה נוכחות ישראלית בבקעת הירדן. נתניהו הוסיף ש"קו ההגנה של ישראל מתחיל בבקעת הירדן", אם הקו הזה יפרץ יהיה ניתן להעביר טילים ליהודה ושומרון ומשם לירות על חיפה ותל אביב{{הערה|יתד נאמן, ג' אדר ב', עמוד 3, אריה זיסמן}}. |
|||
===אספקת המים=== |
|||
מפעל אספקת המים בקעת הירדן של חברת "[[מקורות]]" נועד לספק מים לתושבים היהודיים בבקעת הירדן. המפעל עצמאי ואינו קשור למערכת הארצית וכולל 44 בריכות, 28 קידוחים ו-28 תחנות שאיבה. כמות ההפקה השנתית עומדת על 31,500 מיליון מ"ק. |
|||
לפי אתר החברה: "התנאים הטופוגרפיים באזור קשים ביותר – העברת מים מרום של 400 מטרים מתחת לפני הים עד לרום של 800 מטרים מעל פני הים, האקלים הקיצוני במיוחד, 45 מעלות בקיץ, וכן התנאים הביטחוניים הבעייתיים באזור עקב המגע עם אוכלוסייה עוינת יצרו אתגרים רבים בפיתוח מפעל אספקת המים". |
|||
[[מאגר תרצה]] הנמצא בשפך [[נחל תרצה]] ו[[נהר הירדן]] מהווה את אחד ממאגרי המים החשובים בבקעת הירדן. יפה רזיאל כותבת כי :"מדובר בשלושה סכרים מדורגים ... העליון מבין המאגרים משמש לשיקוע הבוץ והסחף, האמצעי לשאיבה לאחר הגשם והתחתון לתיירות בלבד - כבריכת חורף. מן המאגר האמצעי שואבים את המים למאגר מלאכותי הממוקם על גבעה קרובה, ולמאגר זה מחובר צינור המים של בקעת הירדן, שנועד להשקיית גידולי השדה"{{הערה|{{Ynet|יפה רזיאל|בקעת הירדן: יש לי ארץ אחרת|3283467|31 ביולי 2006}}}}. |
|||
=== יישובים פלסטיניים בבקעה === |
|||
{{להשלים|נושא=ישראל}} |
|||
בתקופת השלטון הירדני 1948–1967 יושבו בבקעה עשרות אלפי פליטים פלסטינים. ב-[[1961]] מנתה יריחו 10,441 תושבים, והבקעה כולה 64,000 תושבים, רובם פליטים{{הערה|1=לי כהנר, [[ארנון סופר]], יובל כנען, [http://geo.haifa.ac.il/~ch-strategy/publications/books/yarden/yarden.pdf עתיד בקעת הירדן], [[קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה]], [[אוניברסיטת חיפה]], פברואר 2006}}. במלחמת ששת הימים ברחו עשרות אלפי פלסטינים אל מעבר לנהר הירדן, והבקעה התרוקנה ממרבית תושביה. בין היישובים הפלסטינים בבקעה: [[יריחו]], [[פארעה אל-ג'יפתליק]], [[עקבת ג'בר]], [[עוג'ה א-תחתא]], [[ברדלה]], עין אל-בידה, פסאיל, [[זובידאת]], מרג' נאג'ה, באב אל נקב, אל-עקבה, אבזיק וח'רבת חומסה. |
|||
== ראו גם == |
|||
* [[כיכר הירדן]] |
|||
== לקריאה נוספת == |
|||
* [[צבי אילן]], ''' בקעת הירדן ו[[מדבר שומרון]]''', הוצאת [[עם עובד]], [[תשל"ג]] |
|||
* [[יהושע בן אריה]], '''עמק הירדן התיכון''', [[תשכ"ה]] |
|||
* לי כהנר, ארנון סופר ויובל כנען, '''עתיד בקעת הירדן: השארתה בריבונות ישראלית - השיקולים בעד ונגד''', הקתדרה לגאואסטרטגיה ע"ש ראובן חייקין, אוניברסיטת חיפה, פברואר 2006 |
|||
* {{צ-מאמר|מחבר=מרדכי סופר|שם=בקעת הירדן|כתב עת=נופים ואתרים|כרך=,[[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]]|שנת הוצאה=תשל"ז / 1977|עמ=155-159}} |
|||
== קישורים חיצוניים == |
|||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
* [https://web.archive.org/web/20150225164333/http://www.bikathayarden.co.il/היסטוריה-ומחקר-ארכיאולוגי היסטוריה ומחקר ארכאולוגי], באתר תיירות בקעת הירדן, המועצה האזורית בקעת הירדן |
|||
* {{TheMarker|אשר שכטר|פלפלים דהויים // "החקלאים בבקעה הם כמו מתאגרף עם יד אחת קשורה"|1.2237549|7 בפברואר 2014}} |
|||
* {{ישראל היום|[[הילה אלפרט]]|אבירי הבקעה|294837|3 ביולי 2015}} |
|||
* {{ידיעות אחרונות|אלישע בן קימון|"דווקא ממשלה ימנית גורמת לחבל ארץ שלם להיכחד"|5514262|23 במאי 2019}} |
|||
* {{TheMarker|שוקי שדה|"נתניהו יוכל לספח קוצים ודרדרים, כי יהודים לא יהיו פה"|1.8876481|28 במאי 2020}} |
|||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{אזורים בארץ ישראל}} |
|||
{{קואורדינטות מוויקינתונים|display=title|type:adm2nd}} |
|||
[[קטגוריה:בקעת הירדן|*]] |
[[קטגוריה:בקעת הירדן|*]] |
||
[[קטגוריה:ארץ ישראל: אזורים]] |
[[קטגוריה:ארץ ישראל: אזורים]] |
||
גרסה מ־12:27, 12 בפברואר 2021
בקעת הירדן (לעיתים מכונה בתקשורת בתור "הבקעה" כשדנים בהתיישבות יהודית בה ובשטחי יו"ש) היא חלק מן הבקע הסורי-אפריקני המשתרע לאורך נהר הירדן ממקורות הירדן ועד לים המלח.
הבקעה צרה וארוכה וגובלת בערבה בדרום , בהרי אדום והרי מואב במזרח שבממלכת ירדן, בגולן בצפון מזרח , בבקעת הלבנוןבצפון , בגליל, ובהרי יהודה ושומרון במערב . עמק החולה וארץ כנרות הם חלקים צפוניים של בקעת הירדן.
בקעת הירדן המערבית שבשלטון ישראל מתחלקת לארבעה חלקים ( מצפון לדרום ):
בקעת הירדן המזרחית שבשלטון הממלכה הירדנית מתחלקת ל-12 איזורי משנה רבים ( מצפון לדרום ):
1.ע'ור פרה
2. ע'ור ו'חדנה
3. ע'ור בלוינה
4.ע'ור אבו עוביידה ( עמק סוכות )
5. ע'ור אל מסעיד
6. עור דמייה ( אדם )
7. ע'ור אל כת'ר
8. עור כביד
9.. ע'ור נמרין
10. ע'ור כפרין
11. ע'ור אל רמה
1חלקי הבקה ודיוק בגבולות ה