גויאניה – הבדלי גרסאות

**גויאניה**
**Goiânia**
סמל גויאניה סמל גויאניה	דגל גויאניה דגל גויאניה
	קולאז' של גויאניה
מדינה	ברזיל
מדינה	גויאס
ראש העיר	איריס רזנדו מצ'אדו
רשות מחוקקת	Municipal Chamber of Goiânia
תאריך ייסוד	24 באוקטובר 1933
שטח	789 קמ"ר
גובה	749 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	1,437,237 (2022)
‑ במטרופולין	2,004,000 (2005)
‑ צפיפות	1,549 נפש לקמ"ר (2005)
קואורדינטות	16°40′50″S 49°15′23″W / 16.680555555556°S 49.256388888889°W
אזור זמן	UTC -3
	http://www.goiania.go.gov.br
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת ברזיל רגילה) ברזיליה ריו דה ז'ניירו סאו פאולו סלבדור פורטלזה בלו הוריזונטה קוריטיבה מנאוס רסיפה פורטו אלגרה בלם אורוגוואי ארגנטינה צ'ילה פרגוואי בוליביה פרו קולומביה ונצואלה גויאנה האוקיינוס האטלנטי גויאניה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:30, 12 בפברואר 2021

ערך זה עוסק בעיר בברזיל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גינאה (פירושונים).

גויאניה (בפורטוגזית: Goiânia) היא בירת מדינת גויאס שבברזיל. בעיר מתגוררים 1,201,006 (2005) תושבים, והיא ממוקמת בבקעה הפורייה של נהר מיה פונטה.

היסטוריה

בירתה של מדינת גויאס עברה מעיר לעיר בהתאם לשינויים בכלכלתה של המדינה. הבירה הראשונה של המדינה - וילה בואה (כיום גויאס וליו) הייתה הבירה בעת שכלכלת המדינה התבססה על חיפוש זהב בנהרות האזור. לאחר שכלכלת המדינה עברה להתבסס על גידול בקר ועל חקלאות נוצר הצורך לבחור בירה המתאימה לשינויים אלה. במשך שנים רבות התדיין בית המחוקקים של המדינה בדבר הצורך לשנות את הבירה, והדיונים בדבר שינוי החוקה נמשכו בין 1891 עד שינוי החוקה ב-1898 ושינוי נוסף בשנת 1918. על אף השינויים בחוקה לא הועברה הבירה עד שלטונו של המושל פדרו לודוויקו שמונה למושל לאחר ההפיכה הצבאית של 1930. בשנת 1932 הוקמה ועדה לצורך קביעת מיקומה של הבירה החדשה, ובשנת 1933 נבחר מיקום העיר גויאניה והונחה אבן הפינה של העיר.

העיר תוכננה כעיר המיועדת ל-50,000 תושבים בצורה מעגלית כאשר הרחובות יצאו מכיכר מרכזית ה- Praça Cívica, בה הוקמו בניין הפרלמנט המדינתי ובניין העירייה.

בשנת 1937 נחתם הצו המעביר את הבירה מסידדה דה גויאס (Cidade de Goiás) לגויאניה, וטקס המעבר הרשמי נערך בשנת 1942 בנוכחות נשיא הרפובליקה, שרים ומושלי המדינות השונות.

שמה של העיר - גויאניה נבחר בשנת 1933 לאחר תחרות שנערכה על ידי עיתון מקומי. בין השמות האחרים שהוצעו היו:

פטרוניה (Petrônia)
אמריקנה (Americana)
פטרולנדיה (Petrolândia)
גויאנופוליס (Goianópolis)
גויאניה (Goiânia)
ברטולומאו בואנו (Bartolomeu Bueno)
קמפניה (Campanha)
אלדורדו (Eldorado)
אנהגוארה (Anhanguera)
ליברדדה (Liberdade)
גויאנסיה (Goianésia)
פאטריה נובה (Pátria Nova)

ואחרים. בשנת 1935 נעשה שימוש לראשונה בשם גויאניה בצו המושל המקים את העירייה של העיר.

בשנת 1987 אירעה בעיר תקרית גרעינית חמורה.

אדריכלות

בנייני העיר תוכננו על יד האדריכל ארטיו קוריה לימה (Artílio Correia Lima ) בסגנון האר דקו. בשל היותה של העיר מתוכננת, ובשל בנייתה בפרק זמן קצר (שנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20) נחשבת העיר כאחת הערים היפות בברזיל, מבחינה ארכיטקטונית, והאזור הוגדר כאזור לשימור על ידי המכון הלאומי הברזילאי למסורת היסטורית ואמנותית.

אוכלוסין

בעיר מתגוררים 1,137,962 תושבים (2003) בצפיפות של 1,549.86 נפשות לקמ"ר. מספר משקי הבית בעיר 313,708 (2000). קצב גידול האוכלוסייה בעיר גבוה, והיה בין השנים 1991 - 2000 כ- 1.91%. מספר התושבים בעיר גדל מ-717,519 תושבים בשנת 1980, ו- 922,222 תושבים בשנת 1991 למעל מיליון תושבים בשנת 2000.

גאוגרפיה

גובה העיר מעל פני הים הוא 749 מטרים. אזור העיר רבתי כולל 17 ערים שבהן מתגוררים 1,633,899 (2000) בשטח כולל של 6,848.00 קמ"ר.

אקלים העיר הוא אקלים טרופי לח. הטמפרטורה הממוצעת 21.9°C. הטמפרטורות נמוכות יותר בחודשי החורף (מאי - אוגוסט): 18.8°C עד 21.0°C. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה אי פעם הייתה בחודש יולי בו נמדד 1.2 °C. האביב (ספטמבר - אוקטובר) היא העונה החמה ביותר, בה טמפרטורות המקסימום מגיעות ל-30°C עד 36°C בממוצע. ממוצע המשקעים הוא 1,400 מילימטרי גשם בשנה.

שלטון מקומי

מספר הבוחרים בעיר הוא 791,150 (06/09/2004). בבחירות המוניציפליות האחרונות שנערכו בינואר 2005, נבחרו איאז רזנדה מצ'אדו (Iris Rezende Machado ) לראש עיר, ולדיבינו ז'וסה דה אוליביירה (Valdivino José de Oliveira) לסגנו. במועצת העיר 34 חברים.

תחבורה

דרכים מהירות מקשרות את העיר לברזיליה, בירת ברזיל ולסאו פאולו. העיר אינה מקושרת למסילת רכבת. בעיר נמצא שדה התעופה סנטה ג'נובבה (Santa Genoveva) בו עוברות טיסות פנימיות (בשנת 2003 עברו בו 717,788 נוסעים). בעתיד מתוכננת הרחבת שדה התעופה והפיכתו לשדה תעופה בינלאומי.

בעיר מספר המכוניות לנפש הגדול ביותר בברזיל - מכונית אחת לכל שני תושבים. בעיר מספר האופנועים לנפש הגדול ביותר בברזיל, ומספר האופנועים השנים בגודלו בברזיל (אחרי סאו פאולו).

כלכלה

אזור העיר הוא אחד האזורים העשירים ביותר בברזיל מבחינת תפוקת תוצרת חקלאית. בעבר היה גידול הבקר המרכיב העיקרי של כלכלת המדינה, והוא מרכיב חשוב בכלכלה גם בימינו. בשל מיקומה של העיר והמרחקים השווים יחסית בינה לבין ערים אחרות בברזיל, מהווה העיר צומת מסחרי, תעשייתי ותקשורתי חשוב. כיום מתבססת כלכלת העיר על מסחר ושירותים, וכן על תעשיית ייצור מוצרי מזון רהיטים וביגוד. באזור מגדלים כותנה, סויה וחמניות לצורך ייצור שמן.

התוצר הגולמי של העיר בשנת 2002 היה 7,093,000 ריאל ברזילאי, ובשנת 2003 7,670,590 ריאל ברזילאי. התוצר הגולמי של העיר הוא הגבוה ביותר מבין 246 העיריות בברזיל. ההכנסה הממוצעת לנפש בשנת 2002 הייתה 6,290 ריאל (גבוה מהממוצע המדינתי שעומד על 5,921 ריאל), ובשנת 2003 ההכנסה הממוצעת לנפש הייתה 6,601 ריאל.

מספר כלי הרכב בשנת 2004 היה:
- כלי רכב פרטיים: 326,559
- משאיות: 20,651
- רכבים מסחריים: 23,841
- אופניים: 95,501
- אופנועים: 17,081

תוצרת חקלאית

בקר: 33,000 ראשים (2004)
עופות: 210,000
חזירים: 7,800
תוצרת של בננה, קנה סוכר, קוקוס, פפאיה וסויה.

ענפי תעסוקה

מנהל ציבורי: 123,248 (2003)
מסחר: 109,403
תעשייה: 51,482
חינוך: 19,165
בריאות: 19,133

פארקים ואזורים ירוקים

על אף שמרכזה של העיר הוא אזור בו מרובים גורדי השחקים, מרבית שטחי העיר הם למעשה בתים חד קומתיים, וביניהם חורשות רבות. שדרות העיר כוללות צמחייה טרופית ובעיקר עצי פרי טרופיים. 30% משטחי העיר הם שטחים מיוערים.

החשוב בפארקי העיר הם הפארק הזואולוגי, פארק ואקה בראבה, פארק אקולוגיקו, בוסק דוס בוריטיס ופארק אריאאו.

פארק זואולוגיקו (Parque Zoológico): הפארק, המהווה את גן החיות של העיר, הוקם בשנת 1946 ומכיל למעלה מ-1,000 בעלי חיים. בפארק זה עוברים חמישה נחלים, ויש בו מספר רב של אגמים.
פארק בוריטיס (Buritis Park): שטחו של פארק זה, המצוי במרכז העיר והמהווה את הפארק הוותיק ביותר בעיר, 120,000 מ"ר. הפארק כולל מסלולי ריצה ושלושה אגמים מלאכותיים. בפארק נמצא המוזיאון לאומנות של העיר.
פארק ואקה בראבה (Vaca Brava Park): שטחו של פארק זה 18,000 מטרים והוא כולל מסלולי הליכה רבים, וכן יער טבעי.
המרכז לחקר הנחשים (Cobra Veiga): שטחו של אזור זה 44,000 מ"ר והוא כולל מעבדות ושטחים בהם מגדלים 750 זני נחשים למטרות מחקר והכנת נסיובים למקרי הכשות.

תרבות וספורט

בעיר פועלות כמה קבוצות כדורגל גדולות, כמו אתלטיקו גויאניינסה וגויאס. בעיר נמצא אצטדיון הכדורגל סרה דורדה (Serra Dourada) הנחשב אחד מהיפים בברזיל, וכן מסלול מרוצים.

מוזיאונים

בעיר מספר מוזיאונים ובהם המוזיאון הפדרלי לאנתרופולוגיה (Museu Antropológico da Universidade Federal de Goiás), המכון לפרה היסטוריה ואנתרופולוגיה (Instituto Goiano de Pré-História e Antropologia), המוזיאון לאורניתולוגיה (Fundação Museu de Ornitologia), המוזיאון לאומנות מודרנית (Museu de Arte Contemporânea ) ומוזיאון זורואסטרו ארטיגה (Museu Zoroastro Artiaga).

השכלה

בעיר נמצאת האוניברסיטה הפדרלית של גויאס וכן האוניברסיטה הפרטית הקתולית (Universidade Católica de Goiás). כמו כן בעיר מספר מכללות.

אחוז יודעי קרוא וכתוב: 95.2% (2000).
מספר התלמידים הכולל: 205,666 (2004).
מספר בתי הספר יסודיים: 528.
מספר בתי ספר התיכוניים: 156.
מספר גני הילדים: 435.
מספר המורים בבתי הספר היסודיים: 10,433.
מספר המורים בבתי הספר התיכוניים: 3,668.
מספר המורים בגני הילדים: 1,558.

בריאות

תמותת תינוקות: 21.30 על כל 1,000 לידות (2000).
מספר בתי החולים: 60.
מספר המיטות: 6,037.
מרפאות יום: 667.
מספר הרופאים בשירות הציבורי: 6,315 (2002).
מספר האחיות בשירות הציבורי: 808.
מספר רופאי השיניים בשירות הציבורי: 659.

ראו גם

תאונת גויאניה - תאונת פסולת גרעינית.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של גויאניה
תמונות של העיר
גלריית תמונות של העיר
מפת העיר
האוניברסיטה הפדרלית של גויאס בגויאניה
גויאניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

@@ שורה 47: / שורה 47: @@
 ואחרים. בשנת [[1935]] נעשה שימוש לראשונה בשם גויאניה בצו המושל המקים את העירייה של העיר.
+בשנת [[1987]] אירעה בעיר [[תאונת גויאניה|תקרית גרעינית חמורה]].
 ===אדריכלות===
 בנייני העיר תוכננו על יד האדריכל ארטיו קוריה לימה (Artílio Correia Lima ) בסגנון ה[[אר דקו]]. בשל היותה של העיר מתוכננת, ובשל בנייתה בפרק זמן קצר (שנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20) נחשבת העיר כאחת הערים היפות בברזיל, מבחינה ארכיטקטונית, והאזור הוגדר כאזור לשימור על ידי המכון הלאומי הברזילאי למסורת היסטורית ואמנותית.