יקותיאל אריה קמלהאר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Vernova77 (שיחה | תרומות)
מ הגהה
Hazan100 (שיחה | תרומות)
←‏חיבוריו: קישור חיצוני לספר
שורה 20: שורה 20:
*'''רבינו [[אלעזר מוורמייזא|אלעזר מגרמיזא]]''', מונוגרפיה
*'''רבינו [[אלעזר מוורמייזא|אלעזר מגרמיזא]]''', מונוגרפיה
*'''חסידים הראשונים''', רבי [[שמואל החסיד]] ורבי [[יהודה החסיד]]
*'''חסידים הראשונים''', רבי [[שמואל החסיד]] ורבי [[יהודה החסיד]]
*'''דור דעה - ת"ק-ת"ר''', סקירה כללית על נושאי דגל התורה
*'''דור דעה - ת"ק-ת"ר''', סקירה כללית על נושאי דגל התורה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ARCHIVE_AL001811962/NLI|כותרת=לספר הסרוק באתר הספריה הלאומית לחצו כאן}}</ref>
*'''דור דעה - ת"ק-תר"כ''', סקירה כללית על נושאי דגל החסידות, הוצאה חדשה ה'תשע"ו, הוצאת [[הוצאת ספרים מעיינותיך]]
*'''דור דעה - ת"ק-תר"כ''', סקירה כללית על נושאי דגל החסידות, הוצאה חדשה ה'תשע"ו, הוצאת [[הוצאת ספרים מעיינותיך]]
*'''מופת הדור''', מונוגרפיה על הרב [[יחזקאל לנדא]] ה"נודע ביהודה"
*'''מופת הדור''', מונוגרפיה על הרב [[יחזקאל לנדא]] ה"נודע ביהודה"

גרסה מ־16:47, 16 בפברואר 2021

תמונת מצבתו בהר הזיתים

הרב יקותיאל אריה קמלהאר (י"ח בטבת ה'תרל"א, 7 בינואר 1871 - י"ט באלול ה'תרצ"ז, 26 באוגוסט 1937) היה ראש ישיבה, רב וסופר יהודי-פולני. כיהן כרב בקהילות ריישא וקארטשין וכראש ישיבה בסטניסלב. חיבר ספרי הלכה ומונוגרפיות על חכמי ישראל.

קורות חיים

הרב יקותיאל אריה קמלהאר נולד בקולושיץ לגרשון קמלהאר שהיה בן ביתו וקרובו של רבי צבי הירש מרימנוב. בשנת ה'תרפ"ז היגר לארצות הברית והתגורר בניו יורק. היה רב בקהילת רישא קראטשין[דרושה הבהרה] אך פוטר על ידי נשיא הקהילה. בחודש כסלו תרצ"ג התקבל לרב בקהילה החסידית "קשר אחים", אנשי ספרד באיסט ניו-יורק. בכ"ג תמוז תרצ"ג עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים.

בשנת תרס"ג הוציא לאור את "הבונה", כתב־עת ראשון מסוגו לענייני "הדת והחיים", ובו תעודות היסטוריות, סיפורים, שירים, משלים, פתגמים ומכתמים. בגלל התנגדות לרעיון הוא לא המשיך בהוצאתו. כן ערך וכתב מאמרים בכלי המבטא "קול מחזיקי הדת" שיצא לאור בלבוב. במאמרו "שלום בפמליא של מעלה" (תרס"ח) ובעוד מאמרים הוא יצא נגד הנוהג בגליציה של רכישת משרת הרבנות בכסף לכל המרבה במחיר, וקומם נגדו רבים. הוא חזה כי תופעה זו תהיה לדיראון כפי שמעשי ה"פאכטורים" (חוכרי האחוזות) נודעו כבר לשמצה.

היה מהחותמים יחד עם רבנים אחרים בפולין על כרוז תמיכה בקרן היסוד[1]. הוא גם היה מראשוני הרבנים שהצביעו על הצורך בחינוך דתי לבנות[דרוש מקור].

ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[2]

משפחתו

היה נשוי לחנה. בנו בכורו הרב ישראל ובנותיו רחל, איטה ובילה ומשפחותיהם נספו בשואה. בניו גרשון ק' גרשוּני, משה קמלהאר (עורך ספרים) וצבי ק' אריאל (סופר) עלו לארץ.

חיבוריו

הרב קמלהאר חיבר ספרים במגוון תחומים: בהלכה, אגדה, דרוש, מוסר, פלפול, היסטוריה יהודית ופובליציסטיקה. מהם:

  • אהבת הקדמונים, מונוגרפיה על הרמב"ם
  • רבינו אלעזר מגרמיזא, מונוגרפיה
  • חסידים הראשונים, רבי שמואל החסיד ורבי יהודה החסיד
  • דור דעה - ת"ק-ת"ר, סקירה כללית על נושאי דגל התורה[3]
  • דור דעה - ת"ק-תר"כ, סקירה כללית על נושאי דגל החסידות, הוצאה חדשה ה'תשע"ו, הוצאת הוצאת ספרים מעיינותיך
  • מופת הדור, מונוגרפיה על הרב יחזקאל לנדא ה"נודע ביהודה"
  • אם לבינה, תולדות רבי מנחם מנדל מרימנוב.
  • מבשר טוב, תולדות רבי צבי הירש מרימנוב, כתב אביו הרב גרשון והוא ערך והו"ל.
  • התלמוד ומדעי התבל
  • נתיבות התלמוד, כללי התלמוד
  • מקרא קודש, קריאה לעזור לתלמידי חכמים
  • העבודה ואשי ישראל, תוכנית ללימוד "ונשלמה פרים שפתינו"
  • חדותא דשמעתתא, להתיר ספקות וחקירות בהלכה
  • ראש אריה - שאלות ותשובות
  • שילוב המסורות - הגיונות והברקות

לקריאה נוספת

  • צבי ק' אריאל, ביו-ביבליוגרפיה: הרב יקותיאל אריה קאמלהאר וכתביו, בקונטרס רשימה של כתבי-יד מעזבונו של המחבר המופקדים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, הוצאת ביבליוגרפיה-בנימין, תל אביב 1981

קישורים חיצוניים

הערות שוליים