בתואל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ חסום
שורה 1: שורה 1:
'''בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי''', [[דמות מקראית]], בנו הצעיר של [[נחור אחי אברהם|נחור]] אחי [[אברהם]] ושל [[מילכה]] ואביהם של [[לבן הארמי]] ו[[רבקה]] אשת [[יצחק]].
[[קובץ:Rebecca and Eliezer taking leave of her father, Bethuel, set in a landscape, a large tree to the left MET DP832451.jpg|שמאל|ממוזער|אליעזר ועמו רבקה נפרדת מאביה [[בתואל הארמי]] היושב ליד העץ, צייר [[קלוד לורן]] [[1680]]]]
אחיו מנחור ומילכה: [[עוץ]], [[בוז (שם)|בוז]], [[קמואל]], [[כשד]], [[חזו]], [[פלדש]] ו[[ידלף]].<br />מילכה היא גם אימו וגם בת דודתו. כמו כן, סבא של נחור ([[תרח]]) הוא גם סבא של אימו.
'''בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי''', [[דמות מקראית]], בנו הצעיר של [[נחור אחי אברהם|נחור]] אחי [[אברהם]] ושל [[מילכה]] ואביהם של [[לבן הארמי]] ו[[רבקה]] אשת [[יצחק]].
אחיו מנחור ומילכה: [[עוץ]], [[בוז (שם)|בוז]], [[קמואל]], [[כשד]], [[חזו]], [[פלדש]] ו[[ידלף]].<br />מילכה היא גם אימו וגם בת דודתו. כמו כן, סבא של בתואל ([[תרח]]) הוא גם סבא של אימו.


==אזכורים במקרא==
==אזכורים במקרא==


בתואל נזכר לראשונה ב[[תורה]] כאחד מבניהם של נחור ומלכה, אחיו וגיסתו של אברהם{{הערה|בראשית פרק כ"ב, פסוקים כ', כ"א, כ"ב.}}:
בתואל נזכר לראשונה בתורה כאחד מבניהם של נחור ומלכה, אחיו וגיסתו של אברהם{{הערה|בראשית פרק כ"ב, פסוקים כ', כ"א, כ"ב.}}:
{{ציטוטון|וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ: אֶת - עוּץ בְּכרוֹ וְאֶת-בּוּז אָחִיו וְאֶת-קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם: וְאֶת- כֶּשֶׂד וְאֶת-חֲזוֹ וְאֶת-פִּלְדָּשׁ וְאֶת-יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל}}.
{{ציטוטון|וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ: אֶת - עוּץ בְּכרוֹ וְאֶת-בּוּז אָחִיו וְאֶת-קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם: וְאֶת- כֶּשֶׂד וְאֶת-חֲזוֹ וְאֶת-פִּלְדָּשׁ וְאֶת-יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל}}.


שורה 12: שורה 11:
== מותו על פי הדרש ==
== מותו על פי הדרש ==
ב[[ילקוט שמעוני]] ([https://www.sefaria.org.il/Yalkut_Shimoni_on_Torah.109.5?lang=he&with=all&lang2=he קט,ה]) מובא תיאור אגדי על נסיבות מותו של בתואל:
ב[[ילקוט שמעוני]] ([https://www.sefaria.org.il/Yalkut_Shimoni_on_Torah.109.5?lang=he&with=all&lang2=he קט,ה]) מובא תיאור אגדי על נסיבות מותו של בתואל:
{{ציטוט|נִתְּקַבֶּצוּ לַהֲרוֹג לְאֵלִיעֵזֶר וְרָאוּ שֶׁהָיָה נוֹטֵל ב' גְּמַלִּים בב' יָדָיו וּמַעַבִירָן אֶת הַנַּחַל כֵּיוַן שֶׁרָאוּ כֵּן אָמְרוּ אֵין אָנוּ יֵכוֹלִין לְהֹרֵגוֹ וְהִנִּיחוּ קְעָרָה לְפָנָיו וְסַם הַמָּוֶות בְּתוֹכָהּ וּבִּזְכוּת אַבְרָהָם נִתְּחַלֵפַה הַקְּעָרָה וְאָכַל בֵּתּוּאֵל מִמֶּנָּה וּמֵת. וְאֵין וַיוּשַּׂם אֶלָּא לְשׁוֹן סַם. וּמִפְּנֵי מָה מֵת בֵּתּוּאֵל? שֶׁהוּא הָיָה מֶלֶךְ בֵּאַרַם נַהָריִם וְכָול בְּתוּלָה שֶׁתִּינָּשֵׂא בּוֹעֵל אוֹתָהּ לַיְלָה רִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ חוֹזֶרֶת לְבַעֲלָהּ, נִתֵּקַבֶּצוּ כָּל הַשַּׂרִים וְאָמְרוּ, אִם הוּא עוֹשֶׂה לְבִתּוֹ כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לִבְנוֹתֵינוּ מוּטָב, וְאִם לָאו אָנוּ הוֹרְגִים אוֹתוֹ וְאֶת בִּתּוֹ, לְפִיכָךְ מֵת כְּדֵי שֶׁיְּנַצֵּל אֵלִיעֵזֶר וְרִבְקָה}}בתרגום המיוחס ליונתן (תרגום ירושלמי) מביא גם הוא את עניין הרעל שהכניסו לתבשילו של [[אליעזר עבד אברהם|אליעזר]], אך לדעתו היה אליעזר עצמו שהרגיש בכך ונמנע מלאכלו:<blockquote>'''וְסַדָרוּ קוּמֵיהּ לְמֵכוּל תַּבְשִׁילָה דְבֵיהּ סַמָא דִקְטוֹל וְאַרְגִישׁ בֵּיהּ וַאֲמַר לָא אֵיכוּל עַד דַאֲמַלֵיל פִּתְגָמָי וַאֲמַר מַלֵיל''' (בראשית כד לג)</blockquote>דרשה זו נובעת מהמילה: "וַיּוּשָׂם" שעל פי הדרשה נקראת בצורה כפולה, כך: "ויושם-סם לפניו", ויש בכך רמז לסם המוות שבאמצעותו ניסו להרעילו כדי לקחת את כל הרכוש הרב שהביא עמו.
{{ציטוט|נתקבצו להרוג לאליעזר וראו שהיה נוטל ב' גמלים בב' ידיו ומעבירן את הנחל כיון שראו כן אמרו אין אנו יכולין להרגו והניחו קערה לפניו וסם המות בתוכה ובזכות אברהם נתחלפה הקערה ואכל בתואל ממנה ומת. ואין ויושם אלא לשון סם. ומפני מה מת בתואל שהוא היה מלך בארם נהרים וכל בתולה שתנשא בועל אותה לילה ראשונה ואחר כך חוזרת לבעלה נתקבצו כל השרים ואמרו אם הוא עושה לבתו כשם שעשה לבנותינו מוטב ואם לאו אנו הורגים אותו ואת בתו לפיכך מת כדי שינצל אליעזר ורבקה}}בתרגום המיוחס ליונתן (תרגום ירושלמי) מביא גם הוא את עניין הרעל שהכניסו לתבשילו של אליעזר, אך לדעתו היה אליעזר עצמו שהרגיש בכך ונמנע מלאכלו:<blockquote>'''וְסַדָרוּ קוּמֵיהּ לְמֵכוּל תַּבְשִׁילָה דְבֵיהּ סַמָא דִקְטוֹל וְאַרְגִישׁ בֵּיהּ וַאֲמַר לָא אֵיכוּל עַד דַאֲמַלֵיל פִּתְגָמָי וַאֲמַר מַלֵיל''' (בראשית כד לג)</blockquote>דרשה זו נובעת מהמילה: "וַיּוּשָׂם" שעל פי הדרשה נקראת בצורה כפולה, כך: "ויושם-סם לפניו", ויש בכך רמז לסם המוות שבאמצעותו ניסו להרעילו כדי לקחת את כל הרכוש הרב שהביא עמו.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־20:47, 17 בפברואר 2021

בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, דמות מקראית, בנו הצעיר של נחור אחי אברהם ושל מילכה ואביהם של לבן הארמי ורבקה אשת יצחק. אחיו מנחור ומילכה: עוץ, בוז, קמואל, כשד, חזו, פלדש וידלף.
מילכה היא גם אימו וגם בת דודתו. כמו כן, סבא של נחור (תרח) הוא גם סבא של אימו.

אזכורים במקרא

בתואל נזכר לראשונה בתורה כאחד מבניהם של נחור ומלכה, אחיו וגיסתו של אברהם[1]: ”וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ: אֶת - עוּץ בְּכרוֹ וְאֶת-בּוּז אָחִיו וְאֶת-קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם: וְאֶת- כֶּשֶׂד וְאֶת-חֲזוֹ וְאֶת-פִּלְדָּשׁ וְאֶת-יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל”.

כמו כן נזכר בתואל בתשובת משפחת רבקה לבקשת עבד אברהם לקחה לאשה ליצחק: ”וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב: הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'” (בראשית פרק כ"ד, פסוקים י'-י"א)

מותו על פי הדרש

בילקוט שמעוני (קט,ה) מובא תיאור אגדי על נסיבות מותו של בתואל:

נתקבצו להרוג לאליעזר וראו שהיה נוטל ב' גמלים בב' ידיו ומעבירן את הנחל כיון שראו כן אמרו אין אנו יכולין להרגו והניחו קערה לפניו וסם המות בתוכה ובזכות אברהם נתחלפה הקערה ואכל בתואל ממנה ומת. ואין ויושם אלא לשון סם. ומפני מה מת בתואל שהוא היה מלך בארם נהרים וכל בתולה שתנשא בועל אותה לילה ראשונה ואחר כך חוזרת לבעלה נתקבצו כל השרים ואמרו אם הוא עושה לבתו כשם שעשה לבנותינו מוטב ואם לאו אנו הורגים אותו ואת בתו לפיכך מת כדי שינצל אליעזר ורבקה

בתרגום המיוחס ליונתן (תרגום ירושלמי) מביא גם הוא את עניין הרעל שהכניסו לתבשילו של אליעזר, אך לדעתו היה אליעזר עצמו שהרגיש בכך ונמנע מלאכלו:

וְסַדָרוּ קוּמֵיהּ לְמֵכוּל תַּבְשִׁילָה דְבֵיהּ סַמָא דִקְטוֹל וְאַרְגִישׁ בֵּיהּ וַאֲמַר לָא אֵיכוּל עַד דַאֲמַלֵיל פִּתְגָמָי וַאֲמַר מַלֵיל (בראשית כד לג)

דרשה זו נובעת מהמילה: "וַיּוּשָׂם" שעל פי הדרשה נקראת בצורה כפולה, כך: "ויושם-סם לפניו", ויש בכך רמז לסם המוות שבאמצעותו ניסו להרעילו כדי לקחת את כל הרכוש הרב שהביא עמו.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ בראשית פרק כ"ב, פסוקים כ', כ"א, כ"ב.