רפאל הכהן כ"ץ – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:רבני אה"ו באמצעות HotCat |
←מחיבוריו: קישור חיצוני לספר |
||
שורה 61: | שורה 61: | ||
* '''מרפא לנפש'''. פירוש לחובת הלבבות של ר' בחיי |
* '''מרפא לנפש'''. פירוש לחובת הלבבות של ר' בחיי |
||
* '''תוכחת מוסר'''. |
* '''תוכחת מוסר'''. |
||
*דור דעה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ר' יקותיאל אריה קאמעלהאר|שם=ספר דור דעה|מקום הוצאה=בילגוריי : דפוס נ' קרוננברג|מו"ל=ה'תרצ"ג|שנת הוצאה=באתר הספריה הלאומית –ישראל|קישור=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002058423/NLI}}</ref> |
|||
ועוד כתבים שונים שנשארו בכתב יד. |
ועוד כתבים שונים שנשארו בכתב יד. |
||
גרסה מ־12:37, 18 בפברואר 2021
רבי רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג | |
לידה |
1722 כ"ד בחשוון תפ"ג ליבוניה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
1803 (בגיל 81 בערך) כ"ו בחשוון תקס"ד אלטונה, דוכסות הולשטיין (אנ') |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי באלטונה |
תקופת הפעילות | ? – 11 בנובמבר 1803 |
השתייכות | יהדות גרמניה |
תחומי עיסוק | הלכה, תלמוד |
רבותיו | רבי אריה לייב גינצבורג |
הרב רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן כ"ץ (רפאל המבורגר או רפאל הכהן; כ"ד בחשוון תפ"ג, 1722 - כ"ו בחשוון תקס"ד, 1803) היה רב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו), מחבר הספר תורת יקותיאל ושו"ת ושב הכהן.
תולדות חייו
נולד בשנת תפ"ג (1722) לרב יקותיאל זיסקינד הכהן, אב"ד מחוז ליבוניה (ליפלנד) ובירתה העיר ריגה (כיום בלטביה). בצעירותו למד אצל דודו רבי אריה לייב גינצבורג, ה"שאגת אריה", שכיהן אז כרב וכראש ישיבה בעיר מינסק.
בשנת 1735 נשא את תמר, צאצאית הרב יהושע פלק כץ.[1] לאחר נישואיו למד שש שנים בישיבה במינסק, ובגיל 19 התמנה לראש הישיבה במינסק במקום דודו. בהמשך כיהן כרב בערים רקאווי (תק"ה), וילקומיר (תק"ז), מינסק (תקי"ז), פינסק (תקכ"ג) ופוזנן (תקל"ב).
בשנת תקל"ו נבחר לשמש כרב בשלוש הקהילות אלטונה, המבורג וואנדסבק (אה"ו), תפקיד אותו מילא במשך כ-23 שנים. לעת זקנותו הודיע לאנשי קהילתו על רצונו לפרוש מתפקידו כרב העיר מחמת גילו. לאחר פרישתו שלח לו המלך פרנץ השני מכתב תודה על עבודתו למען הקהילה היהודית.[2]
נפטר באלטונה בכ"ו בחשון תקס"ד.[3]
תקופת חייו של הרב רפאל הכהן כ"ץ על ציר הזמן |
---|
|
אישיותו
מלחמתו בתנועת ההשכלה
הרב רפאל הכהן היה מהלוחמים הגדולים בתנועת ההשכלה. הוא היה מהראשונים שהחרימו את פירושו של משה מנדלסון על התנ"ך, ואף נפגש עמו ודיבר איתו קשות. אף נפגש עם הרב שלמה מדובנא, ושכנעו שלא להשתתף בהדפסת פירושו של מנדלסון על התנ"ך.[4] בשנת 1789, לאחר הדפסת ספרו תורת יקותיאל, בו כתב דברים חריפים נגד המשכילים, כתב שאול ברלין, תחת שם העט "עובדיה בן ברוך מפולין", את הספר "מצפה יקתאל", שבו ציין ביקורת נקודתית וחריפה נגד פסיקות רבות בספר.[5]
יחסו לתנועת החסידות
רבי רפאל היה תלמיד קרוב של הגר"א, ותלמידו של השאגת אריה, ועל כן יחסו אל תנועת החסידות היה מורכב.
כאשר פורסם כתב החרם נגד תנועת החסידות לא הסכים לחתום עליו, ואף אמר על המגיד ממזריטש שרוח הקודש מתנוססת בבית מדרשו. אף לאחר שאמרו לו ש"הרב הדומה למלאך השם צבאות" (הגר"א) חתם על החרם, אמר שמסיפור עקידת יצחק רואים שכשהקב"ה אמר לאברהם לשחוט את יצחק הוא הודיע לו את זה בעצמו, אך כשאמר לו לא לשחוט הודיעו על ידי שליח, מלאך. ומכאן שכדי להציל אדם מספיק שליח, אך לשחוט אדם זאת רק על ידי הקב"ה בעצמו, ואפילו לא על ידי מלאך.
יחסו החיובי לתנועת החסידות נולד בעקבות שליחות שהטיל המגיד ממזריטש על תלמידו רבי זושא מאניפולי, שהביא את רבי רפאל אל רבו הרב המגיד, ושם התוודע רבי רפאל לגדלותו הרוחנית של הרב המגיד. לאחר שובו אל רבו הגר"א אמר לו הגר"א שהשוחד יעוור עיני חכמים ושלא יוסיף לנסוע למזריטש. רבי רפאל נענה לו ולא הוסיף לנסוע למזריטש משום כבוד רבו, אך גם לא הוסיף לנסוע אל רבו רבי אליהו.[6] בשנותיו האחרונות כשנכנסו אצלו אנשים ביקש שלא ידברו בביתו אודות שום איש.[7]
מחיבוריו
- תורת יקותיאל יו"ד, באתר hebrewbooks.
- מרפא לשון, על הלכות לשון הרע, באתר hebrewbooks.
- שו"ת ושב הכהן, באתר hebrewbooks.
- שאלת הכהנים תורה, על סדר קדשים, באתר hebrewbooks.
- דעת קדושים, דרושים שונים, באתר hebrewbooks.
- מרפא לנפש. פירוש לחובת הלבבות של ר' בחיי
- תוכחת מוסר.
- דור דעה.[8]
ועוד כתבים שונים שנשארו בכתב יד.
בניו וחתניו
- בנו, רבי צבי הירש כ"ץ, אב"ד ור"מ קראטשין[9]
- חתנו, רבי צבי הירש, אב"ד פוזנן ופיורדא[10] (בן רבי אברהם[11]) - נפטר בחייו
- חתנו, רבי יחיאל מיכל שפייאר, אב"ד ור"מ גלהויזין ומדינת מערהאלץ ואגפיה[12]
מצאצאיו
- גבריאל ריסר
- משפחת כ"ץ-כהן
- הרב רפאל נחמן הכהן ובנו הרב יואל כהן
- הרב דוד יהודה אריה לייב כהן, "הרב הנזיר"
קרוב משפחה שלו:
- הרב ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים")[13]
תלמידיו
- רבי חיים מוולוז'ין.
- רבי זלמן מוולוז'ין.
לקריאה נוספת
- תולדותיו בספר תורת כהן גדול.
- שמואל פיינר, מהפכת הנאורות - תנועת ההשכלה היהודית במאה ה-18. ירושלים: מרכז זלמן שזר, ה'תשס"ב.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יקותיאל אריה קאמעלהאר, דור דעה בתקופות של תסיסות תנועות ומלחמות ת"ק - ת"ר, פיעטרקוב תרצ"ה, באתר היברובוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ושב הכהן, תולדות רבינו המחבר, באתר היברובוקס- 'ר' רפאל ב"ר יקותיאל־זיסקינד הכהן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 96 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1294).
- רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ושב הכהן, תולדות רבינו המחבר, באתר היברובוקס - ^ mytzadik.com
- ^ בספרים רבים כתוב שנפטר ביום הולדתו כ"ד חשון, אך על מצבתו כתוב שנחלה ביום כ"ד חשון אך נפטר ביום כ"ו חשון
- ^ דור דעה - קמלהר, יקותיאל אריה, 1871-1937 (page 1 of 337), באתר www.hebrewbooks.org
- ^ מצפה יקתאל באתר hebrewbooks
- ^ שלמה רסקין, קברי צדיקים באשכנז, עמ' 128.
- ^ שמירת הלשון שער התבונה, פרק ג'.
- ^ ר' יקותיאל אריה קאמעלהאר, ספר דור דעה, בילגוריי : דפוס נ' קרוננברג: ה'תרצ"ג, באתר הספריה הלאומית –ישראל
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ושב הכהן, באתר היברובוקס - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ושב הכהן, באתר היברובוקס - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ושב הכהן, באתר היברובוקס - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ושב הכהן, באתר היברובוקס - ^ "החפץ חיים חייו ופעלו", משה מאיר ישר, תל אביב: נצח, תשי"ח-תשכ"א. כרך א', עמוד רעא. אמנם ככל הנראה היה בן משפחתו ולא צאצא ישיר.