משה דוקטורי – הבדלי גרסאות
Shokachief (שיחה | תרומות) |
Shokachief (שיחה | תרומות) |
||
שורה 41: | שורה 41: | ||
===משפחתו=== |
===משפחתו=== |
||
נשוי לנועה (בת מינה וד"ר [[עמנואל לפין]] ונכדת ד"ר [[אבא לפין]]), ואב לחמישה ילדים. |
נשוי לנועה (בת מינה וד"ר [[עמנואל לפין]] ונכדת ד"ר [[אבא לפין]]), ואב לחמישה ילדים. כלתו, יעל מיבר דוקטורי נרצחה ב[[פיגוע ירי]]. |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
גרסה מ־19:30, 23 בפברואר 2021
משה דוקטורי בשנות ה-70, בתקופת כהונתו כראש המועצה האזורית גזר | |||||
לידה |
6 בספטמבר 1933 (בן 90) ירושלים א"י, המנדט הבריטי | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
השכלה | חקלאי | ||||
עיסוק | יו"ר ועד מושב (1955-1962), מזכיר מושב | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
משה דוקטורי (נולד ב-6 בספטמבר 1933) כיהן כיושב ראש המועצה האזורית גזר, יושב ראש רשות ניקוז "אילון-שורק", וחבר הנהלה במספר ארגונים ומוסדות ציבור.
ביוגרפיה
נולד בירושלים למשפחה קשת יום, בן לרחל, עקרת בית ורחמים, נוטר ופועל במפעל לייצור לבנים. דוקטורי למד בתלמוד תורה "מזרחי". כנער בתקופת המנדט יצא לפעולות מחתרתיות ומטווחים במסגרת הגדנ"ע וההגנה ועבד במכירת עיתונים בירושלים. עם קום המדינה עבד במחלקת ההסברה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל בירושלים ובשנת 1949 עלה לקרקע עם הוריו וחברי גרעין יעז"ק לחורבות הכפר הערבי אלבריה, והיה ממקימי מושב עזריה, שם מתגורר גם כיום. בשנת 1954 עבר הכשרת רכזי משקים. במקביל לעיסוקיו הציבוריים, מנהל דוקטורי במשך עשרות שנים משק חקלאי פעיל. כמו כן היה מחלוצי ייצור החשמל הסולארי בישראל.
פעילות ציבורית
דוקטורי כיהן כחבר מליאת מועצה אזורית גזר משנת 1953 ועד 1968, במקביל בשנת 1955 נבחר לחבר ועד ויו"ר ועד מושב עזריה וכיהן בתפקיד עד 1962, ובהמשך גם כמזכיר המושב[1]. במקביל היה פעיל בהסתדרות הפועלים החקלאיים ומועמד ברשימת הבחירות המרכזית לוועידה החקלאית ברשימת מפא"י ובלתי מפלגתיים[2], בהמשך לבקשתו של סגן שר החקלאות בן ציון חלפון נתמנה למזכיר חוץ מושב במושב גבעתי ואחר כך כמזכיר משמר השבעה. דוקטורי נבחר לשלוש קדנציות כיושב ראש מועצה אזורית גזר (1968–1980).
בשנים אלו חלו פיתוח ובנייה מואצת במועצה,[3] נסללו כבישים, הותקנה תאורת רחובות, נבנו מועדונים, הוקמו בתי ספר יסודיים, ספרייה אזורית, מגרשי ספורט ומקלטים ציבוריים, הוקם בית העלמין האזורי, הורחבו השירותים הקהילתיים במושבים ובקיבוצים של המועצה, והחלו לפעול לראשונה קווי תחבורה ציבורית שנכנסו לתוך היישובים. בנוסף היה יוזם ומייסד היישוב הקהילתי בית חשמונאי ובהמשך פעל להקמת היישוב כרמי יוסף וכן פעל להסדרת מעמד היישוב הקהילתי גני הדר, בנוסף יזם דוקטורי אימוץ של בה"ד 6 ובסיס משמר הגבול בבית חורון על ידי המועצה האזורית[4]. במקביל כיהן כחבר הוועדה המקומית לתכנון ובניה "לודים", ויושב ראש "שדות גזר", אגודה שיתופית חקלאית לפיתוח אזור גזר.
לאחר סיום תפקידו כיהן דוקטורי כיושב ראש רשות ניקוז "אילון-שורק" (1980–1997). כן היה במשך שלושה עשורים חבר הנהלה באיגוד ערים לשירותי כבאות והצלה 'אילון' וגזבר האיגוד, תפקיד אותו מילא בהתנדבות. דוקטורי כיהן כיושב ראש ועדת הבחירות למועצה אזורית גזר בבחירות מוניציפליות בארבע מערכות הבחירות בשנים 2004, 2009, 2013, ו 2018.
שירות צבאי
דוקטורי התגייס לצה"ל בשנת 1951 ושירת בחטיבת הראל כלוחם ומפקד, והיה לחייל הראשון שהתגייס ממושב עזריה.[5] במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות לשחרור ירושלים וברמת הגולן. באוקטובר 1971 נפצע כאשר רכב הסיור שבו נהג עלה על מוקש ברפיח. על אף פציעתו והיותו נבחר ציבור המשיך להתנדב לשירות מילואים ביחידה קרבית שנים ארוכות ושוחרר בשנת 1985 לאחר 34 שנות שירות צבאי.
משפחתו
נשוי לנועה (בת מינה וד"ר עמנואל לפין ונכדת ד"ר אבא לפין), ואב לחמישה ילדים. כלתו, יעל מיבר דוקטורי נרצחה בפיגוע ירי.
הערות שוליים
- ^ דבר, 18 באוגוסט 1957, עמוד 5
- ^ מפלגת פועלי ארץ ישראל ובלתי מפלגתיים, רשימות ארציות של מועמדים לוועידה החקלאית. על המשמר, 12 במאי 1959, עמוד 5
- ^ מתוך: מועצה אזורית גזר חוברות מידע 1977 עד 1980
- ^ מועצת גזר אימצה יחידה צבאית, על המשמר, 4 באוגוסט 1969, עמוד 5
- ^ מתוך: נחום ברוכי, "חטיבת הראל שריון (10) במלחמת ששת הימים", הוצאת אריאל, עמותת גבעת התחמושת
ראשי המועצה האזורית גזר | |
---|---|
|