תאגיד השידור הישראלי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
שורה 82: שורה 82:
**[https://www.youtube.com/channel/UCyCwrphSEOGE2U7E0_69deQ כאן כלכלי] – סרטונים קצרים על כלכלה הרלוונטית לחיי היומיום בישראל.
**[https://www.youtube.com/channel/UCyCwrphSEOGE2U7E0_69deQ כאן כלכלי] – סרטונים קצרים על כלכלה הרלוונטית לחיי היומיום בישראל.
**[https://www.youtube.com/channel/UCG3axRElHqA9DTiQIAodjNw ארכיון השידור הציבורי] – קטעי ארכיון ואקטואליה משידורי הערוץ הראשון, ערוץ 33 ותחנות הרדיו של קול ישראל. תוצרי פרויקט הדיגיטציה לשימור, הצלת והנגשת אוצרות העבר של השידור הציבורי.
**[https://www.youtube.com/channel/UCG3axRElHqA9DTiQIAodjNw ארכיון השידור הציבורי] – קטעי ארכיון ואקטואליה משידורי הערוץ הראשון, ערוץ 33 ותחנות הרדיו של קול ישראל. תוצרי פרויקט הדיגיטציה לשימור, הצלת והנגשת אוצרות העבר של השידור הציבורי.
**[https://www.youtube.com/user/23tv כאן חינוכית] – תוכניות מלאות מערוץ כאן חינוכית (ולשעבר מערוץ הטלוויזיה החינוכית) וקטעי ארכיון משידורי [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית]].
**[https://www.youtube.com/channel/UC_fUfLFo31WTFZPxgr1EcLA כאן חינוכית] – תוכניות מלאות מערוץ כאן חינוכית (ולשעבר מערוץ הטלוויזיה החינוכית) וקטעי ארכיון משידורי [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית]].
**[https://www.youtube.com/channel/UCNeddAJjp9vxE4gcuQlc4WA כאן אוצרות החינוכית - ארכיון השידור הציבורי] – קטעים נדירים והיסטוריים מארכיון החינוכית. תוצרי פרויקט הדיגיטציה לשימור, הצלת והנגשת אוצרות העבר של השידור הציבורי.
**[https://www.youtube.com/channel/UCNeddAJjp9vxE4gcuQlc4WA כאן אוצרות החינוכית - ארכיון השידור הציבורי] – קטעים נדירים והיסטוריים מארכיון החינוכית. תוצרי פרויקט הדיגיטציה לשימור, הצלת והנגשת אוצרות העבר של השידור הציבורי.
**[https://www.youtube.com/user/23music כאן מוזיקה] – קליפים שהופקו ברצועות הקליפים של [[זהו זה!]] ובתוכניות נוספות של הטלוויזיה החינוכית מתחילת שנות השמונים ועד 2018.
**[https://www.youtube.com/channel/UCCLP0sZ8fmtoc3y1__5P3JQ כאן מוזיקה] – קליפים שהופקו ברצועות הקליפים של [[זהו זה!]] ובתוכניות נוספות של הטלוויזיה החינוכית מתחילת שנות השמונים ועד 2018.
**[https://www.youtube.com/user/23Culture כאן תרבות] – ארכיון קטעי ראיונות עם גיבורי תרבות ישראליים ופרקים מלאים מתוכניות התרבות של [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית|החינוכית]].
**[https://www.youtube.com/channel/UCXWC6GybXKgpNdpdXr7i-eg כאן תרבות] – ארכיון קטעי ראיונות עם גיבורי תרבות ישראליים ופרקים מלאים מתוכניות התרבות של [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית|החינוכית]].
**[https://www.youtube.com/user/23language כאן שפות] – מבחר תוכניות ללימוד שפה, בעברית, אנגלית, ערבית וצרפתית.
**[https://www.youtube.com/channel/UCb4iRmRE6mQc3FvNS3lAxVg כאן שפות] – מבחר תוכניות ללימוד שפה, בעברית, אנגלית, ערבית וצרפתית.
**[https://www.youtube.com/channel/UCwWAWxZFtKR9BoXGTi_c8Qg כאן לומדים] – ערוץ הכולל מגוון קטעי לימוד להכנה לבגרות.
**[https://www.youtube.com/channel/UCwWAWxZFtKR9BoXGTi_c8Qg כאן לומדים] – ערוץ הכולל מגוון קטעי לימוד להכנה לבגרות.
**[https://www.youtube.com/channel/UC0_B_wGJuCn9YktQ0mEuHAQ מכאן] – סרטונים קצרים ותוכניות מלאות מערוץ מכאן 33 בשפה הערבית.
**[https://www.youtube.com/channel/UC0_B_wGJuCn9YktQ0mEuHAQ מכאן] – סרטונים קצרים ותוכניות מלאות מערוץ מכאן 33 בשפה הערבית.
* ערוצי יוטיוב לשעבר:
* ערוצי יוטיוב לשעבר:
**[https://www.youtube.com/user/The23Kidz חינוכית ילדים] – תוכניות הילדים של הטלוויזיה החינוכית. קלאסיקות מהעבר לצד תוכניות חדשות {{קישור שבור|10 באוגוסט 2019}}
**[https://www.youtube.com/channel/UCYFLZdLRZGnmKQBH6RB8IjA חינוכית ילדים] – תוכניות הילדים של הטלוויזיה החינוכית. קלאסיקות מהעבר לצד תוכניות חדשות {{קישור שבור|10 באוגוסט 2019}}


== הנהלת התאגיד ==
== הנהלת התאגיד ==

גרסה מ־20:36, 27 בפברואר 2021


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
פרמטרים [ סיסמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

כאן
مكان
Kan
נתונים כלליים
סוג גוף סטטוטורי
שידור ציבורי
מייסדים ישראלישראל מדינת ישראל
תקופת הפעילות הקמתו: מרץ 2015
עלייתו לאוויר: 15 במאי 2017 – הווה
מיקום המטה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי בית הדפוס 32 (כנפי נשרים 23), ירושלים
יו"ר גיל עומר עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל אלדד קובלנץ
 
kan.org.il
makan.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תאגיד השידור הישראלי[א] (בערבית ידוע כ: هيئة البث الاسرائيلي, בתרגום חופשי: תאגיד השידור הישראלי; באנגלית ידוע כ: Israeli Public Broadcasting Corporation, ובר"ת IPBC, בתרגום חופשי: תאגיד השידור הציבורי הישראלי), תחת המותג "כאן" בעברית ובאנגלית (בתעתיק לאנגלית "Kan") ו"מַכַּאן" בערבית ("مكان", תרגום מילולי: מקום), הוא תאגיד סטטוטורי ישראלי שהוקם בשנת 2015 מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, לשם החלפתה של רשות השידור, שהחוק הורה על סגירתה. התאגיד החל לשדר, בטלוויזיה וברדיו, ב-15 במאי 2017. מנכ"ל התאגיד הוא אלדד קובלנץ ויושב ראש הדירקטוריון הוא גיל עומר.

תאגיד השידור מפעיל 3 ערוצי טלוויזיה, 8 תחנות רדיו של קול ישראל, ותכנים בדיגיטל כגון פודקאסטים ("חיות כיס", "המדריך לדמוקרטיה", ועוד), סדרות רשת ("סליחה על השאלה", "סוף הדרך" ועוד) ותכני וידאו. התאגיד מפיץ את הפקותיו בפלטפורמות השונות בטלוויזיה, ברדיו, באתר האינטרנט "כאן", ברשתות החברתיות פייסבוק, יוטיוב, ספוטיפיי, אינסטגרם ובאפליקציות המותאמות לטלוויזיות חכמות, לרכב ולנייד. כמו כן, בדומה לרשות השידור, מפעיל גם התאגיד את מוקד התנועה של קול ישראל בשם "כאן מוקד התנועה".[2]

התאגיד נושא במותג "כאן" החל ממאי 2017. לפני כן, השתמש בלוגו זמני ובשם "התאגיד" בשידורי הניסיון טרם עלייתו לשידור. בתאגיד הסבירו את הבחירה בשם "כאן" כמותג המייצג את התאגיד: ”"כאן" מבטא את ההכרה שהשידור הציבורי הוא חלק מהחברה הישראלית, שייך לחברה הישראלית והוא כלי הביטוי לכל המתרחש כאן”. את הלוגו יצר סטודיו "פירמה".[3] בעת תחילת פעילותו טרם סגירת רשות השידור באמצעות רשתות חברתיות, מיתג עצמו כ"כאן בהקמה" ובמהלך שנת השידור הראשונה שלו לאחר סגירתה מיתג עצמו כ"כאן בהרצה".

חטיבות התאגיד

צוות של תאגיד השידור משדר מהפגנת המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, פתח תקווה, ספטמבר 2017

חטיבת טלוויזיה

חדר בקרה של שידורי הטלוויזיה של התאגיד בתל אביב

תאגיד השידור הישראלי משדר החל מ-15 במאי 2017 ב-2 ערוצי טלוויזיה, המשודרים דרך משדרי עידן+, דרך פלטפורמות הטלוויזיה הרב-ערוצית: HOT, yes, סלקום tv ופרטנר TV ודרך אתר האינטרנט של "כאן". ערוץ כאן חינוכית החל לפעול באוגוסט 2018. סמנכ"לית חטיבת החדשות היא טל פרייפלד. על פי החוק, כל תוכני המקור של התאגיד בטלוויזיה, למעט תוכני חטיבת החדשות, מופקים באמצעות מיקור חוץ על ידי חברות הפקה מקומיות.

ערוצים קבועים של התאגיד

ערוצים זמניים שפעלו בעבר

  • שמות הנופלים – ערוץ שעולה מדי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לצורך הצגת שמות חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. הערוץ עלה לראשונה בשנת 2018 באפיק 22 אשר שימש את ערוץ 2 עד הפיצול בנובמבר 2017, שמות הנופלים הוצגו בערוץ 33 בעבר ומאחר שמַכַּאן מיועד לציבור הערבי נפתח הערוץ. ב־2020 עבר שידור זה לאפיק 26.[4] הערוץ מועבר בכל הפלטפורמות.[5]
  • כאן 4K – מהווה גרסת 4K למשחקי המונדיאל ששודרו בכאן 11. שידר באפיק 511 באיכות 4K החל מ-14 ביוני, לקראת תחילת מונדיאל 2018 ברוסיה. השידור הראשון בערוץ זה היה טקס פתיחת מונדיאל 2018, ומונדיאל זה היה המונדיאל הראשון ששודר ב-4K בישראל. סיים את שידוריו עם תום המונדיאל ב-15 ביולי.[6][7][8]
  • מכאן 33 HD (עידן פלוס בלבד) - ערוץ מכאן 33 באיכות HD. שידר בתקופת מונדיאל 2018, ירד משידור בחודש יולי 2018.

חטיבת רדיו

אולפני הרדיו של התאגיד בתל אביב

שידורי הרדיו של התאגיד המשיכו, בשינויים מסוימים, את תחנות הרדיו של קול ישראל כפי שהיו ברשות השידור. חלק מהתחנות נותרו בשם המקורי וחלק שונו. תחנות הרדיו בתאגיד הן:

בנוסף תאגיד "כאן" משדר דרך האינטרנט בשבעה ערוצי רדיו דיגיטליים, בשבע סוגות מוזיקה שונות (ים תיכוני, 80-90, קצת אחרת, קלאסי, להיטים, נוסטלגי, שיא הרגש). סמנכ"ל חטיבת הרדיו הוא לי-אור אברבך.

חטיבת חדשות

ערך מורחב – כאן חדשות

חטיבת החדשות של התאגיד, "כאן חדשות" (בעבר כונתה "כאן ועכשיו", אך הכינוי הוצא משימוש כמה חודשים לאחר העלייה לאוויר) הוקמה כדי לספק תוכן חדשותי לדיגיטל, לטלוויזיה ולתחנות הרדיו של התאגיד. סמנכ"ל החדשות של תאגיד השידור הוא ברוך שי.

חטיבת דיגיטל

במהלך הקמת התאגיד לא היו לו אפיקי שידור רגילים, מפני שהשידור בערוצי הרדיו והטלוויזיה עדיין בוצע על ידי רשות השידור. התאגיד הוקם בתקופה שבה נפוצה צריכת תוכן בכלל וחדשות בפרט באמצעות פלטפורמות סושיאל ובראשן פייסבוק. ולפיכך, הוא החל לשדר באמצע 2016, כשנה לפני העלייה לאוויר של ערוצי הטלוויזיה והרדיו. התאגיד נקט בעקרון של דיגיטל וסושיאל תחילה והפך לגוף התקשורת הראשון בישראל המשקיע משאבים בייצור תוכני מקורי איכותיים לרשת. עם פתיחת שידורי הטלוויזיה והרדיו, השתמש התאגיד ברשתות החברתיות ובערוצים הדיגיטליים כערוצי הפצה מרכזיים ושוויוניים מתוך תפיסת "דיגיטל תחילה".

סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל של תאגיד השידור הוא אלעד טנא. החטיבה מורכבת משני אגפים:

  • אגף תוכן – אחראי על יצירת תוכן מקורי וייעודי לרשתות החברתיות השונות ועל יצירת תוכן עוטף לחטיבות הטלוויזיה והרדיו. מנהלו הוא מתן דרורי.
  • אגף מוצרים – אחראי על בניית הפלטפורמות הדיגיטליות ותפעולן.[10] מנהלו הוא אסא ארבל.

השירותים שהחטיבה מספקת[11]:

  • ערוצי סושיאל - עשרות חשבונות בפייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, המנגישים את תוכני התאגיד וכוללים סרטוני מקור של הדיגיטל, פרקים מלאים של תוכניות טלוויזיה, הקלטות של הופעות חיות באולפני הרדיו ותכני ארכיון השידור הציבורי.[12] עם הקמת כאן חינוכית, עברו לניהול התאגיד ערוצי הסושיאל של החינוכית הטלוויזיה הלימודית.
  • אתר אינטרנט – האתר מהווה בסיס לפעילות הדיגיטלית של "כאן" ומכיל כתבות תוכן, חדשות ותחקירים, קטעי וידאו, תוכניות מלאות משידורי ערוץ כאן 11, תחנות רדיו דיגיטלי וצרכי מנהלה (דרושים, מכרזים, חופש המידע ועוד).
סמליל היישומון לשעבר "כאן OD". ב-2019 היישומון התמזג עם היישומון הראשי של כאן. חטיבת הפודקאסטים מותגה מחדש בפברואר 2020 בשם "כאן הסכתים"
  • אפליקציות מובייל – תאגיד השידור מפעיל אפליקציה אחת תואמת iOS ואנדרואיד בשם "כאן" ובה גישה לכל התוכן שמפיק התאגיד. עד ה-20 ביוני 2019 תוכני התאגיד היו מפוצלים על פני שתי אפליקציות שהושקו ב-2018:
    • "כאן" הכוללת חדשות, סדרות רשת, תוכני טלוויזיה ושידור חי
    • "כאן OD" הכוללת ערוצי רדיו רגילים, רדיו אינטרנטי, תוכניות רדיו ופודקאסטים.
  • תחנות הרדיו – מספר תחנות רדיו דיגיטליות המשדרות 24/7, הניתנות להאזנה באתר הראשי וזמינות באפליקציה לאנדרואיד.
  • כאן בלוג – בלוג התאגיד ליווה את תהליך ההקמה וההרצה וסיפק הצצות לנקודות ציון לאורך התהליך.[13] עם סיום תקופת ההרצה נעצרה פעילות הבלוג.[14]
  • פודקאסטים - פודקאסטים רבים במגוון תחומים. חטיבת הפודקאסטים מותגה מחדש בפברואר 2020 בשם "כאן הסכתים".
  • משחק כלכלי – משחק "כאן הכסף" המנגיש לאזרחים את תקציב המדינה בצורה יצירתית וחווייתית.[15]
  • ערוצי יוטיוב - לתאגיד השידור 12 ערוצי יוטיוב:
    • כאן דיגיטל – סרטונים קצרים, ביניהם טורי דעה, סדרות רשת וסדרות דוקו כגון דוקותיים. ב-2 בנובמבר 2017 החל תאגיד השידור הישראלי להעלות תכנים ברזולוציית 4K. ערוץ היוטיוב של התאגיד "כאן" הוא הערוץ הנצפה ביותר ביוטיוב לשנת 2019, לפי יוטיוב ישראל.[16]
    • כאן 11 – תוכניות מלאות מערוץ כאן 11 בשידורי בכורה וקטעי ארכיון משידורי הערוץ הראשון.
    • כאן חדשות – תוכן חדשותי דיגיטלי, קטעים מומלצים מתוך החדשות ותוכניות אקטואליה מלאות מערוץ כאן 11.
    • כאן רדיו – הופעות חיות מהקלטות באולפני הרדיו של מיטב האמנים, בעיקר מהתוכניות ג'אם 88 של תחנת כאן 88 וגימלייב של תחנת כאן גימל
    • כאן כלכלי – סרטונים קצרים על כלכלה הרלוונטית לחיי היומיום בישראל.
    • ארכיון השידור הציבורי – קטעי ארכיון ואקטואליה משידורי הערוץ הראשון, ערוץ 33 ותחנות הרדיו של קול ישראל. תוצרי פרויקט הדיגיטציה לשימור, הצלת והנגשת אוצרות העבר של השידור הציבורי.
    • כאן חינוכית – תוכניות מלאות מערוץ כאן חינוכית (ולשעבר מערוץ הטלוויזיה החינוכית) וקטעי ארכיון משידורי הטלוויזיה החינוכית הישראלית.
    • כאן אוצרות החינוכית - ארכיון השידור הציבורי – קטעים נדירים והיסטוריים מארכיון החינוכית. תוצרי פרויקט הדיגיטציה לשימור, הצלת והנגשת אוצרות העבר של השידור הציבורי.
    • כאן מוזיקה – קליפים שהופקו ברצועות הקליפים של זהו זה! ובתוכניות נוספות של הטלוויזיה החינוכית מתחילת שנות השמונים ועד 2018.
    • כאן תרבות – ארכיון קטעי ראיונות עם גיבורי תרבות ישראליים ופרקים מלאים מתוכניות התרבות של החינוכית.
    • כאן שפות – מבחר תוכניות ללימוד שפה, בעברית, אנגלית, ערבית וצרפתית.
    • כאן לומדים – ערוץ הכולל מגוון קטעי לימוד להכנה לבגרות.
    • מכאן – סרטונים קצרים ותוכניות מלאות מערוץ מכאן 33 בשפה הערבית.
  • ערוצי יוטיוב לשעבר:
    • חינוכית ילדים – תוכניות הילדים של הטלוויזיה החינוכית. קלאסיקות מהעבר לצד תוכניות חדשות (הקישור אינו פעיל, 10 באוגוסט 2019)

הנהלת התאגיד

בראשות התאגיד עומדים המועצה והמנהל הכללי:

מועצת התאגיד

מועצת תאגיד השידור הישראלי היא הגוף המטפל במדיניות התאגיד ופיקוח על יישומה, לרבות מדיניות השידורים הכוללת, אישור לוחות השידורים ותקציביו של התאגיד. המועצה היא זו שבוחרת וממנה את המנהל הכללי, את מבקר התאגיד ואת נציב קבילות הציבור. בנוסף, המועצה מאשרת את מינויים של חברי ההנהלה הבכירה. המועצה אחראית גם לגבש את נוהליו של התאגיד, לאשר את המבנה הארגוני, את מדיניות ההעסקה, את היקף שיא כוח האדם ולדון בתוכנית העבודה השנתית של התאגיד ולאשר אותה.

מועצת תאגיד השידור הציבורי מורכבת מ-12 נציגי ציבור אשר נבחרים על ידי ועדה מקצועית בלתי תלויה בראשות שופט וממונים על ידי שר התקשורת. הרכב המועצה כולל לפחות 6 נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לפי המלצת ועדת האיתור, כמתואר בחוק.

ישיבות המועצה מתקיימות בירושלים. החלטותיה עומדות לעיון הציבור בין השאר באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי.[17]

מינוי חברי המועצה הוא באחריות של שר התקשורת ובאישורו. מינוי חבר מועצה הוא לתקופה של ארבע שנים, אולם, שר התקשורת, בהמלצת ועדת האיתור, רשאי להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת. ב-13 וב-16 באפריל 2016 אישר שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו, על פי המלצת ועדת האיתור בראשות השופט עזרא קמא, את חברי המועצה, ובראשם גיל עומר.[18]

המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי

מנכ"ל התאגיד מתמנה לתפקידו על ידי מועצת התאגיד. לשם כך, הוקמה ועדת איתור מיוחדת, בראשות השופט עזרא קמא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר. החוק קובע במפורש את איסור הזיקה, האישית או העסקית, בין מנכ"ל התאגיד לבין מי משרי הממשלה, עסקנים פוליטיים או מפלגתיים. מנכ"ל התאגיד ממונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריכה בעוד תקופה אחת נוספת, בלבד. בין תפקידיו, להיות אחראי לניהול השוטף, לשמש כעורך הראשי של השידורים, להעביר את לוחות השידורים לאישור המועצה, להגיש הצעות תקציב ותוכנית עבודה שנתיות ולהגיש דו"חות פעילות חצי-שנתיים. סמכויותיו כוללות ייצוג של התאגיד, חתימה על מסמכים ועסקאות וקבלת עובדים לתאגיד.

לתאגיד מונה מנהל כללי זמני, אלדד קובלנץ, על ידי ועדת איתור, לתקופה של עד שנתיים מיום תחילת השידורים, וזאת במקביל להליך מינוי המנהל הכללי.[19] עיקר עיסוקו של המנהל הכללי הזמני הוא הקמת התשתית הנדרשת לתחילת פעילות התאגיד עד ליום תחילת השידורים, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם ההיערכות לכך. החל מיום תחילת השידורים ועד לתום תקופת כהונתו, ממלא המנהל הכללי הזמני את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי.

ב-19 במרץ 2019 נבחר אלדד קובלנץ לתפקיד המנכ"ל הקבוע של תאגיד השידור, לתקופה של ארבע שנים.[20]

היסטוריה

החלטה על סגירת רשות השידור

במשך השנים חלה הידרדרות במעמדה ובתפקודה של רשות השידור. ועדות ציבוריות[ב] אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.[21]

ביולי 2013 שכר שר התקשורת, גלעד ארדן, חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.[22] לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית מרץ 2014. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015 ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.[23][24]

חקיקה

לגיבוש החקיקה הנדרשת הקימה הכנסת את הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר. הוועדה החלה את דיוניה ב-11 ביוני 2014 וקיימה מספר ישיבות רב בזמן קצר על מנת לאפשר את סיום הליך החקיקה עד תום מושב הכנסת בחודש יולי, דבר שעורר ביקורת מצד כמה מחברי הכנסת.[25] ב-9 ביולי אושר נוסח הצעת החוק והיא הועברה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שם אושר ב-29 ביולי 2014 חוק השידור הציבורי,[26] המורה על הקמת תאגיד השידור הישראלי ועל סגירת רשות השידור.[27] אחד מסעיפי החוק החדש קובע שרבע מעובדי הגוף החדש יגיעו מרשות השידור ומהטלוויזיה החינוכית.[28]

סעיף 7 לחוק מאפיין את פעילות התאגיד:

(א) תאגיד השידור הישראלי יקיים שידורים ויספק סוגי תוכן שונים באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.
(ב) התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
(ג) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.
(ד) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן מגוון הפונה לילדים ולנוער, ויקדם יצירה של תוכן ערכי, חינוכי ולימודי לילדים ולנוער.
(ה) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית, ובכלל זה שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית בישראל ושידורים בשפות נוספות הרווחות בחברה הישראלית.
(ו) במילוי תפקידיו כאמור בסעיף זה יפעל תאגיד השידור הישראלי –
 (1) להרחבת ההשכלה והדעת;
 (2) לקידום התרבות, היצירה האיכותית הישראלית המקורית, והמוזיקה הישראלית;
 (3) לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור;
 (4) לטיפוח ולקידום השפה העברית.

גיוס עובדים ומינויים

גיוס העובדים בתאגיד השידור נעשה בהנחיית כללי המנהל התקין והמשרות הפתוחות מפורסמות באתר התאגיד. כמו כן, מתפרסמים קולות קוראים ומכרזים. עם זאת, באוגוסט 2018 פורסם כי בתהליך הגיוס של עובדים שונים בתאגיד שולבו שיקולים זרים וביניהם דעות קדומות, הערות גזעניות, ויריבויות אישיות.[29][30]

בספטמבר 2014 החל לפעול אתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג.[31] בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון של הגוף החדש, ובמקביל נמשך תהליך סיום עבודתם של עובדים ותיקים ברשות השידור.

במרץ 2015 פורסם כי אלדד קובלנץ מונה לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש.[32] יו"ר דירקטוריון התאגיד הוא גיל עומר. דוברת התאגיד היא העיתונאית גילי שם טוב. לתאגיד הצטרפו מספר עיתונאים, בהם אריה גולן, אסתי פרז ומלאכי חזקיה מרשת ב'.

ב-7 ביוני 2016 מונתה שלומית אברהם גלוברזון למנהלת חטיבת החדשות.[33] עוד באותו יום מונה למנהל כאן ב' עומר בן-רובי, שב-15 השנים האחרונות מילא תפקידי ניהול ועריכה בגל"צ. למנהל רשת ג' מונה יובל גנור, שכיהן בין השנים 2008–2011 כמנהל רדיו 88FM ומשנת 2012 ערך מהדורות חדשות בקול ישראל וערך והגיש תוכניות ויומני אקטואליה ברשת ב'. כן הוחלט כי משה מורד ימשיך בתפקידו כמנהל רדיו 88FM תחת התאגיד החדש.

נכון לנובמבר 2016 גויסו כ-600 עובדים לשורות התאגיד, רובם אנשי מנהלה, כספים וטכנולוגיה. תקציב כוח האדם שהועמד לטובת גיוס עובדים מאפשר גיוס של עד 912 עובדים.[34]

בינואר 2018 הכריז ארגון העיתונאים על סכסוך עבודה בתאגיד על רקע חששות כי ההנהלה מתכננת לפטר עשרות עיתונאים.[35] בהודעה ששלח מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ לעובדים נאמר כי "אנו מאמינים בחשיבותה של העבודה המאורגנת... נמצאים בקשר הדוק ובהידברות עם ועד הפעולה ומקפידים לעדכן אותו בכל מהלך משמעותי... עם זאת, לא נוכל לאפשר פגיעה ביכולתם של מנהלי התאגיד לקבל החלטות, אשר באות להיטיב ולייעל את העבודה בתאגיד ולהבטיח את קיומו העתידי".[36] בתגובה לדבריו ענו בוועד העובדים כי "אנחנו ועד הגיוני. אנחנו רוצים לעבוד בגוף בריא, מקצועי ויעיל, גוף שפועל בשקיפות ולפי החוק, ביושר ובהגינות... חבל שההנהלה מצד אחד ממשיכה לנופף בדגל 'בהרצה' כדי לזכות ליחס של חמלה בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות – אך מנגד שוכחת שיש גם עובדים בהרצה, ועליהם היא לא חסה".[36]

לאחר סגירת הטלוויזיה החינוכית הישראלית, והקמת ערוץ ילדים תחת התאגיד במקומו, הוחלט על קליטת חלק מן העובדים מהחינוכית בארגון, בדומה לקליטת עובדים מרשות השידור, אך כיוון שהגוף החדש נועד להתנהל ארגונית כגוף יותר יעיל ולהשתמש בעיקר בגופי הפקה חיצוניים להפקות עבור ערוץ "כאן חינוכית" בשונה מה"חינוכית" שהפיקה את מרבית תכניה בעצמה, הוגבלה מכסת העובדים למתכונת הרבה יותר קפדנית ומצומצמת.

עיכובים בפירוק רשות השידור

סמליל התאגיד הראשוני שפורסם בעמוד הפייסבוק של התאגיד. היה הסמליל הזמני עד לחשיפת הסמליל והמיתוג הרשמיים.
צילום מסך מיום תחילת השידורים – שקופיות המודיעות על עליית התאגיד לאוויר בשעה 17:00

המועד שנקבע לפירוק הרשות (31 במרץ 2015) נדחה, והוחלט כי הרשות תפורק עד אוקטובר 2015.[37][38] ב-14 ביולי 2015 נדחה הפירוק פעם נוספת, עד ל-31 במרץ 2016.[39] ב-8 במרץ 2016 נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-1 באוקטובר 2016.[40]

ביולי 2016 הסכימו ראש ממשלת ישראל ושר התקשורת, בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לפעול לדחיית מועד פירוק רשות השידור והפעלת התאגיד לתחילת 2018.[41] הסכמה זו עוררה התנגדות, משום שיש שראו בה פגיעה בעובדי התאגיד[42][43] וניסיון לבטל את הקמתו של התאגיד. בדיון בוועדת השרים לחקיקה העירה שרת התרבות והספורט, מירי רגב:

מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט. מה, נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים?[44]

בהסכמה נוספת, בין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, נקבע לפעול לדחיית שידורי התאגיד ל-30 באפריל 2017, אלא אם יודיע התאגיד כי מוכן לשידור מ-1 בינואר 2017.[45] ב-25 באוקטובר 2016 אכן הודיע התאגיד כי יעלה לשידור ב-1 בינואר 2017.[46] בדצמבר 2016 סיכמו נתניהו וכחלון שהתאגיד יתחיל לשדר ב-30 באפריל 2017.[47][48]

במרץ 2017 פעל ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לסגירת התאגיד, מול התנגדותו של שר האוצר, משה כחלון, על רקע מחלוקות באשר לאנשי התקשורת המועסקים בתאגיד. כפשרה חוקק חוק חדש לפיו הפעלת התאגיד תידחה ל-15 במאי וחטיבת החדשות תפוצל ממנו ותפעל כתאגיד נפרד ("תאגיד החדשות").[49][50][51] ב-11 במאי 2017 אישרה הכנסת את החוק לפיצול חטיבת החדשות מהתאגיד.[52] בעקבות עתירות שהוגשו בג"ץ, ב-14 במאי הוציא בג"ץ צו ארעי המעכב את הפיצול.[53][54][55][56] ארגון העיתונאים בישראל פנה לבג"ץ בבקשה לדחות את ההכרעה בנושא עד שתתברר עדותו של עד המדינה שלמה פילבר בסוגיה.[57] ב-26 ביוני 2018 חזר בו ראש הממשלה נתניהו מדרישתו לפיצול התאגיד, לאחר שקיבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפיה פיצול התאגיד עלול לפגוע בקיום תחרות האירוויזיון 2019 בישראל,[58] ופיצול התאגיד בוטל קודם שמומש.[59]

הפולמוס סביב פעילות תאגיד השידור הציבורי

עוד בטרם תאגיד השידור הציבורי החל לשדר, נשמעו קריאות לסגור אותו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה.

ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות.[60][61][62][63] בין היתר נשמעו קריאות כי לתאגיד "1.5% רייטינג".[64] כמו כן ניסה שר התקשורת איוב קרא לסגור את התאגיד מלבד רשת ב' ולהקים במקומו קרן לעידוד הפקות מקור. תוכניות אלו נגנזו כאשר העלו מנהלי התאגיד תוכנית התייעלות, רייטינג התאגיד עלה בהדרגה במהלך שנת 2017.

הצטרפות התאגיד לאיגוד השידור האירופי ואחריות על בחירת הנציג הישראלי בתחרות האירוויזיון

ב-24 במאי 2017 הגיש תאגיד השידור הישראלי בקשה להצטרף לאיגוד השידור האירופי. ביוני 2017 פורסם כי על פי מסמך הבנות שנחתם בין תאגיד השידור הישראלי לבין איגוד השידור האירופי, התאגיד הישראלי יחזיק בחברות זמנית באיגוד שיאפשר לו להמשיך להשתתף באירוויזיון בתנאי שהתהליך הרשמי להצטרפותו לאיגוד יימשך במקביל.[דרוש מקור] ב-7 בדצמבר 2018 האספה הכללית הצביעה פה אחד בעד קבלת "כאן" כחבר קבוע באיגוד.[65] לכבוד הצטרפותו הקבועה של התאגיד, הופק סרטון תדמית, שפורסם על ידי האיגוד.[66] ב-2019 התאגיד הפיק את אירוויזיון 2019 שנערך בישראל, בעקבות זכייתה של נטע ברזילי. הוחלט בתאגיד שהחל משנת 2021, בחירת המועמד לאירוויזיון תוחזר לתאגיד. זאת לאחר שהנציג נבחר בתוכנית "הכוכב הבא" של "קשת", בין השנים 2018–2020 תחת הנהלתו של התאגיד. הסכם עם "קשת" על בחירת הנציג לאירוויזיון היה קיים עוד בתקופת רשות השידור, החל מ-2015, וב-2019 נבחנו חלופות שמאפשרות את קיום התחרות על ידי ערוץ מסחרי, במסגרת תוכנית ריאליטי. ההסכם עם "קשת" כלל חבילת פרסום לקידום תאגיד השידור, השתתפות במימון ערב בחירת השיר, מימון הקליפ ומימון המשלחת הישראלית לאירוויזיון במהלך השהייה לפני התחרות ובמהלכה.[67] ב-2019 פורסם כי הוחלט בתאגיד לאמץ מודל לבחירת הנציג באמצעות הקהל והרשתות החברתיות, באופן דומה לנעשה בצ'כיה.[68] ב-2021 נבחנה שוב האפשרות להעביר את ההפקה לערוץ מסחרי, עקב עלויות ההפקה.[69]

פרישת התאגיד מוועדת המדרוג הישראלית

ב-29 במאי 2019 הצהיר התאגיד על כוונתו לפרוש מהוועדה הישראלית למדרוג בסוף 2019, עקב חוסר הסכמה על שינויים בשיטת המדרוג עבור תוכני הגופים המשדרים באינטרנט.[70][71] ב־11 בדצמבר 2019 הודיע התאגיד על פרישתו מהוועדה.[72][73] על אף פרישת התאגיד מהוועדה, הוועדה ממשיכה למדוד ולהפיץ את נתוני המדידה אודות שידורי התאגיד. התאגיד דרש שהוועדה תימנע ממדידת הנתונים והפצתם.[74] החל מ-1 בינואר 2020, מפרסם התאגיד את נתוני הצפייה בתכניו באתר האינטרנט שלו. בעוד שנתוני הוועדה עבור הערוצים המסחריים מופצים בשעות הבוקר, נתוני "כאן" מתפרסמים בשעות הצהריים ולא יופיעו עם פילוח לפי תוכנית אלא ישקללו את מספר הצפיות ודקות הצפייה של התכנים של "כאן" באינטרנט, דרך הרשתות החברתיות, כאשר התוכן מסווג ל-3 מחלקות: תוכני טלוויזיה, דיגיטל ואודיו. המדידה של תוכני וידאו היא אך ורק על פי הצריכה בפלטפורמות אינטרנטיות, גם עבור תכנים שהופקו לשידור בטלוויזיה. עבור תוכני אודיו, שילוב של סקר TGI עם האזנות דרך ממשק האינטרנט והאזנות בפודקאסטים. התאגיד מפרסם נתוני צריכה יומיים[75] ושבועיים.[76]

אולפנים

בניין התאגיד ברחוב כנפי נשרים בירושלים

בחוות דעת שפורסמה במאי 2016 לאחר שהנהלת התאגיד לא מצאה מקום מתאים בשטחה של ירושלים, כפי שנדרש בחוק השידור הציבורי הישראלי, קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, כי:

תכליתו של החוק היא ברורה - הקמת משדר ציבורי חדש, עצמאי, יעיל, רלוונטי ומצטיין. הצורך הבוער להתחיל בשידורי התאגיד החדש, והיעדר חלופה מתאימה בתוך העיר ירושלים, מכריעים את הכף לטובת פרשנות אשר תאפשר את תחילת השידורים לתקופה זמנית מחוץ לעיר ירושלים. ללא פרשנות זו לא ניתן יהיה לקיים את תכליתו העיקרית של החוק - הקמת התאגיד ושיפור השידור הציבורי.[77]

בהתאם לחוות הדעת, נקבע כי התאגיד יחל לפעול באופן זמני מאולפני ערוץ 9 שבמודיעין, הפרוסים על שטח כולל של 4,500 מ"ר.[78] במקביל, חתם התאגיד על הסכם הבנות לרכישת משכן קבע בשכונת גבעת שאול שבירושלים. בהקשר זה נקבע, כי מתחם רוממה, בו מוקמה רשות השידור, אינו מתאים לצורכי התאגיד. ביולי 2016 רכש התאגיד מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים.[79]

סניף הרדיו של התאגיד הוקם בתל אביב.[80] משרדי התאגיד שוכנים במבנה לשעבר של אתר החדשות ynet שממוקם בצומת הרחובות יגאל אלון ונח מוזס.

במאי 2016 החל התאגיד בהפקה של שידורי ניסיון, המוצגים בדף הפייסבוק שלו, תחת שם זמני – "התאגיד".[81] בסרטונים, על נושאים שונים בחברה הישראלית, משולבים שדרני התאגיד, ביניהם בן המגזר החרדי אלימלך זילברשלג, השדרנית המוסלמית הראשונה המופיעה עם כיסוי ראש מלא סמאח ותד, ואחרים. אחר כך נפתח גם דף טוויטר, ובהמשך נפתחו ערוצים נוספים בסנאפצ'ט, ביוטיוב ובאינסטגרם, במטרה לשנות את התדמית המיושנת שאפיינה את רשות השידור ולפנות לקהל צעיר ומגוון יותר מבעבר.[82] באוגוסט נפתח אתר אינטרנט חדש המכיל מספר תחנות רדיו פעילות.

פרומו ההשקה של האולפנים החדשים בירושלים
בניין התאגיד כפי שמופיע בפרומו

מעבר התאגיד לירושלים היה אמור להתקיים ב-28 באוקטובר 2018, אולם לאחר מכן בעקבות לחץ העובדים, מעבר תאגיד השידור לירושלים נדחה לנובמבר 2018.[83][84] ב-19 בפברואר 2020 נחשפו האולפנים החדשים בירושלים וב-23 בפברואר 2020 החלו השידורים מהאולפנים החדשים שהוקמו בירושלים.[85][86][87][88][89]

תקציב

תקציב ההקמה של התאגיד עמד על סכום של 350 מיליון ש"ח – 120 מיליון לציוד מקצועי, 28 מיליון לשכר עבודה, 14 מיליון לתפעול השוטף, 128 מיליון לנדל"ן ו־60 מיליון לרכש תוכן.

בשנת 2018 עמד תקציב התאגיד על 747 מיליון ש"ח, כאשר הוא מורכב ברובו (650 מיליון) מכסף שמעביר משרד התחבורה מגביית אגרת הרכב (סכום אגרת הרדיו, נכון ל-2017, הוא 161 ש"ח). 315 מיליון ש"ח מתקציבו של התאגיד (42%) מופנה לרכש תוכן בשנת 2018. התקציב שמופנה לרכש התוכן מתחלק כך ש-50 מיליון יושקעו בדרמה, 40 מיליון בתוכן דוקומנטרי, ו-110 מיליון בתרבות, בידור וספורט. 20 מיליון מועברים לחטיבה בערבית ו-15 מיליון לתוכן לילדים ונוער, והחל משנת 2019 מושקעים בתחום זה 40 מיליון ש"ח מדי שנה. עוד דיווחו בתאגיד כי 60 מיליון ש"ח מתקציב ההקמה הועברו להשקעה בהפקות מקור בשנת 2018. תקציב חטיבת החדשות עומד על 160 מיליון ש"ח, מתוכו 25 מיליון לחדשות בערבית ועל פי הערכות 18 מיליון לרשת ב'. כ-220 מיליון שקלים (29.5%) יוקצו להוצאות שכר.[90]

לאחר שלב ה"הרצה"

התאגיד הגדיר את פעילותו הראשונית כשלב "הרצה". שלב זה, בו ציינו בכל השידורים, ברדיו ובטלוויזיה, "כאן - בהרצה", הסתיים רשמית בשעה 22:00 ב-12 במאי 2018, עת החל שידור שלב הגמר של תחרות האירוויזיון.[91]

ב-2018 זכתה ישראל בתחרות האירוויזיון, ועל כן תאגיד השידור הפיק את אירוויזיון 2019.[92] בעקבות הזכייה הוחלט בממשלה לבטל את פיצול התאגיד, שהטיל בספק את אישור חברותו של התאגיד באיגוד השידור האירופי, הגוף האחראי על האירוויזיון.[93]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: תאגיד השידור הישראלי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תאגיד השידור הישראלי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תאגיד_השידור_הישראלי&oldid=30757135"