אפרים וולף – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אישיות
{{אישיות
| שם = אפרים וולף
| תמונה =אפרים וולף.jpg|200px
| תמונה =אפרים וולף.jpg|200px
| מקום לידה = [[נירנברג]], [[גרמניה]]
| מקום לידה = [[נירנברג]], [[גרמניה]]

גרסה מ־13:37, 1 במרץ 2021


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אפרים וולף
לידה 5 באוגוסט 1920
כ"א באב ה'תר"ף
נירנברג, גרמניה
פטירה 29 בינואר 2003 (בגיל 82)
כ"ו בשבט ה'תשס"ג
ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל, מנהל ישיבות חב"ד ישראל
תקופת הפעילות מ-1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אפרים וולף (כ"א באב ה'תר"ף, 5 באוגוסט 1920 - כ"ו בשבט ה'תשס"ג, 29 בינואר 2003) היה יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל ומנהל ישיבות חב"ד בישראל.

תולדות חייו

נולד בעיר נירנברג שבגרמניה לבנימין ורבקה וולף. בגיל 12 נפטרה אימו. בגיל בר מצווה התוודע לחסידות חב"ד. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, נמלט עם משפחתו להולנד. בשנת תרצ"ט נסע לרבי יוסף יצחק שניאורסון באוטבוצק, שם התוודע לראשונה גם לחתנו של הריי"צ, הרבי מליובאוויטש.

משם נסע וולף לווילנה ולאודסה, שם עלה על אונייה לארץ ישראל, מהאחרונות שעזבו את אודסה בעת המלחמה. למד בישיבת תורת אמת בירושלים. בה'תש"ב נישא לפסיה, בתו של הרב אברהם פריז.

בשנת ה'תש"ט (1949) מונה למנהל ישיבת תומכי תמימים בלוד, שהוקמה תקופה קצרה קודם לכן. עם התרחבות המוסדות התמנה גם כמנהל ישיבות חב"ד בכפר חב"ד, קריית מלאכי, קריית גת, מגדל העמק וירושלים. זאת בנוסף לניהול בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וקריאת מלאכי וכוללי האברכים בכפר חב"ד ובקריית מלאכי.

כיהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל וכחבר בהנהלת ארגון הגג של חסידי חב"ד בישראל במשך כשלושים שנה, עד 1990 (ה'תש"ן). במסגרת תפקידו ניהל את הקמת שכונות חב"ד בלוד ובקריית מלאכי וסייע בהקמת קריית חב"ד בצפת.

במשך כחמישים שנה היה וולף מראשי עסקני חב"ד בישראל. רוב ההוראות של הרבי לחסידי חב"ד בישראל ניתנו דרכו.

בשנת ה'תש"ן (1990) הודח מתפקידו באגודת חב"ד על ידי בית דין רבני חב"ד בישראל בעקבות תמיכתו בהשתתפות אגודת ישראל בתרגיל המסריח והטענה כי היה שותף בהצגת הרבי מליובאוויטש כמי שתומך במועמדותו של שמעון פרס לתפקיד ראש הממשלה. וולף טען כי הדחתו הונעה משיקולים אישיים של הרבנים, אך הרבנים הציגו מענה כתוב של הרבי ליצחק יהודא ירוסלבסקי שבו הוא מכנה את המערערים על שיקוליהם כ"אנשי מדין" שמטרתם חרחור ריב. מחליפו בראשות אגודת חסידי חב"ד היה שלמה מיידנצ'יק.

וולף נפטר בכ"ו בשבט ה'תשס"ג, ונקבר בהר המנוחות לצד בנו, ברק'ה וולף.

לקראת השלושים לפטירתו נערך אירוע לזכרו באולם ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד בהשתתפות הרבנים ישראל מאיר לאו, משה יהודא ליב לנדא, מרדכי שמואל אשכנזי ועוד[1].

נכדו, זושא וולף, הוציא לאור סדרת ספרים בשם "ימי תמימים" שבה חומר רב על פועלו, מתוך ארכיוניו. הסדרה מונה 8 כרכים. בשנת ה'תשע"ד הוציא את הספר 'עסקנות ציבורית', הכולל התכתבויות בינו לבין הרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומים של ההתכתבויות.

משפחתו

ילדיו:

עץ משפחתי

 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם פריז
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אפרים וולף
 
פסיה וולף
 
רחל לוין
 
טובה
 
חנוך גליצנשטיין
 
ברוך פריז
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מני וולף
 
ברק'ה וולף
 
שרה
 
יחזקאל סופר
 
מאיר פריימן[2]
 
זלטה
 
ישעיהו הרצל[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלי וולף
 
זושא וולף
 
 


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלושים לפטירתו של הרב אפרים וולף, באתר col תשס"ג
  2. ^ בעלה הראשון שנפטר
  3. ^ בעלה השני הנוכחי