סעדיה הלוי אשכנזי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:22, 2 במרץ 2021

רבי סעדיה הלוי אשכנזי (נולד בא' בכסלו ה'תקט"ו, נובמבר 1754) המכונה מירקאדו היה פוסק הלכה, ומרבני העיר איזמיר שבטורקיה.

קורות חייו

נולד בא' בכסליו התקט"ו באיזמיר. בראש חודש כסלו ה'תקכ"ח חגג את אירוע בר המצווה שלו, ונשא נאום שהפליא את שומעיו בגדולתו כבר בגיל זה^[1]. בבחרותו למד אצל הרב אלישע שוחמי^[2].

בי"א באייר ה'תקנ"ג נפטרה רעייתו בגיל צעיר, ובהספד לה כתב "שבחיים חיותה לא הפילה דבר מדברי ארצה, ומכל שכן עכשיו שמתה בעווה"ר, שבודאי אני חייב להתעסק בהספדה, לספוד לצרה ולבכותה, וכן לעשות השתדלות כדי לקבור אותה בקבר טוב ולעשות כל דצריך לפי הכבוד"^[3].

תאריך פטירתו לא ידוע, אך ידוע שנפטר קודם שנת ה'תר"א, בה יצא ספרו.

בתו רחל מזל-טוב נישאה לרבי רחמים נסים יצחק פלאג'י, בנו של רבי חיים פלאג'י. בין המחותנים היה קשר רב שנים, והרב פלאג'י הביאו רבות בספריו. ציטוט מעניין שמביא בשמו הרב פלאג'י "ובכתבי הקודש להרב סעדיה הלוי ז"ל בעל ס' נוה צדק, נמצא כתוב דיש להיזהר שלא לעשות זיווג עם אשתו בלילה שנולד הנביא שלהם דקורין לא כן תדפנו רוח, כי הזמן גרמא שיוליד בן פריץ. וגילה הרב בעש"ט זיע"א דמשומדים שיש בעולם הן הם שיצאו מזיווג אותה הלילה"^[4].

ספריו

בשנת ה'תר"א 1840 יצא לאור ספרו נווה צדק על יד החזקה לרמב"ם ובסופו לקט חידושים ודרשות, בהשתדלות בנו אברהם חיים אשר נודע כמומחה לענייני טריפות^[5].

בשנת 1959 יצא לאור בסלוניקי ספר "שפתי רננות" ובו שירות ותשבחות מאת רבי סעדיה הלוי אשכנזי^[6].

השקפתו

האמין בלימוד תורה לצד עיסוק במלאכה, ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה. וכן כותב בהקדמתו לספרו "שלש שעות ראשונות ביום יצא אדם לפעולתו ולעבודתו, ואחרי כן עלה אל ביתו יושב ודן בעומקא של הלכה"^[7].

כל ימיו התרחק מהכבוד והשררה, וקודם פטירתו השביע את בניו שלא יספרו בשבחיו כלל, ואמר "חוששני מחטאת, מתיירא אני. אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה, לא מיניה ולא מקצתיה, לא תואר לו ולא הדר, תשמטנה ונטשתה, הן בעודני חי עמכם ואף כי אחרי מותי"^[8].

קישורים חיצוניים

ספרי רבי סעדיה הכהן מירקאדו, באתר הספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ נדפס בסוף ספרו נוה צדק, דרוש א
^ נווה צדק דף פ"ד ע"ג
^ ספר נווה צדק, דרוש ו להספד דף קג ע"א
^ ימצא חיים סימן ע"ג, אות ט.
^ הקדמת המגיה לספר נווה צדק.
^ דוד יונה, שרי רבי דוד גיאת, תשמ"ח, עמ' 502
^ בהתאסף גיליון ט"ז, ירושלים: איגוד עמלי התורה, תשפ"א
^ הקדמת בנו לספר נווה צדק

[1] נדפס בסוף ספרו נוה צדק, דרוש א

[2] נווה צדק דף פ"ד ע"ג

[3] ספר נווה צדק, דרוש ו להספד דף קג ע"א

[4] ימצא חיים סימן ע"ג, אות ט.

[5] הקדמת המגיה לספר נווה צדק.

[6] דוד יונה, שרי רבי דוד גיאת, תשמ"ח, עמ' 502

[7] בהתאסף גיליון ט"ז, ירושלים: איגוד עמלי התורה, תשפ"א

[8] הקדמת בנו לספר נווה צדק

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ב[[י"א באייר]] [[ה'תקנ"ג]] נפטרה רעייתו בגיל צעיר, וב[[הספד]] לה כתב "שבחיים חיותה לא הפילה דבר מדברי ארצה, ומכל שכן עכשיו שמתה בעווה"ר, שבודאי אני חייב להתעסק בהספדה, לספוד לצרה ולבכותה, וכן לעשות השתדלות כדי לקבור אותה בקבר טוב ולעשות כל דצריך לפי הכבוד"<ref>ספר נווה צדק, דרוש ו להספד דף קג ע"א</ref>.
+תאריך [[מוות|פטירתו]] לא ידוע, אך ידוע שנפטר קודם שנת [[ה'תר"א]], בה יצא ספרו.
-בתו רחל מזל-טוב נישאה לרבי יצחק פלאג'י - בנו של [[חיים פלאג'י|רבי חיים פלאג'י]]. בין המחותנים היה קשר רב שנים, והרב פלאג'י הביאו רבות בספריו. ציטוט מעניין שמביא בשמו הרב פלאג'י "ובכתבי הקודש להרב סעדיה הלוי ז"ל בעל ס' נוה צדק, נמצא כתוב דיש להיזהר שלא לעשו זיווג עם אשתו בלילה שנולד הנביא שלהם  דקורין לא כן תדפנו רוח, כי הזמן גרמא שיוליד בן פריץ. וגילה הרב [[הבעל שם טוב|בעש"ט]] זיע"א דמשומדים שיש בעולם הן הם שיצאו מזיווג אותה הלילה"<ref>[[חיים פלאג'י|רבי חיים פלאג'י]], '''ס' ימצא חיים''', סימן ע"ג, אות ט, </ref>.
-בשנת [[ה'תר"א]] - [[1840]] יצא לאור ספרו נווה צדק על [[משנה תורה|יד החזקה]] לה[[רמב"ם]] ובסופו לקט חידושים ודרשות, בהשתדלות בנו אברהם חיים אשר נודע כ[[מומחה]] לענייני [[טרפה|טריפות]]<ref>הקדמת המגיה לספר נווה צדק</ref>
+בתו רחל מזל-טוב נישאה לרבי [[רחמים נסים יצחק פלאג'י]], בנו של [[חיים פלאג'י|רבי חיים פלאג'י]]. בין המחותנים היה קשר רב שנים, והרב פלאג'י הביאו רבות בספריו. ציטוט מעניין שמביא בשמו הרב פלאג'י "ובכתבי הקודש להרב סעדיה הלוי ז"ל בעל ס' נוה צדק, נמצא כתוב דיש להיזהר שלא לעשות זיווג עם אשתו ב[[מוולד א נבי|לילה שנולד הנביא שלהם]] דקורין לא כן תדפנו רוח, כי הזמן גרמא שיוליד בן פריץ. וגילה הרב [[הבעל שם טוב|בעש"ט]] זיע"א דמשומדים שיש בעולם הן הם שיצאו מזיווג אותה הלילה"<ref>ימצא חיים סימן ע"ג, אות ט.</ref>.
-בשנת [[1959]] יצא לאור ב[[סלוניקי]] ספר "שפתי רננות" ובו שירות ותשבחות מאת רבי סעדיה הלוי אשכנזי<ref>{{צ-ספר|מחבר=דוד יונה|שם=שרי רבי דוד גיאת|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=|שנת הוצאה=תשמ"ח|עמ=502}}</ref>.
+==ספריו==
-תאריך [[מוות|פטירתו]] לא ידוע, אך ידוע שנפטר קודם שנת התר"א, בה יצא ספרו.
+בשנת [[ה'תר"א]] [[1840]] יצא לאור ספרו נווה צדק על [[משנה תורה|יד החזקה]] ל[[רמב"ם]] ובסופו לקט חידושים ודרשות, בהשתדלות בנו אברהם חיים אשר נודע כ[[מומחה]] לענייני [[טרפה|טריפות]]<ref>הקדמת המגיה לספר נווה צדק.</ref>.
+בשנת [[1959]] יצא לאור ב[[סלוניקי]] ספר "שפתי רננות" ובו שירות ותשבחות מאת רבי סעדיה הלוי אשכנזי<ref>{{צ-ספר|מחבר=דוד יונה|שם=שרי רבי דוד גיאת|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=|שנת הוצאה=תשמ"ח|עמ=502}}</ref>.
 == השקפתו ==