ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 651: שורה 651:
תודה. {{אלמ}}
תודה. {{אלמ}}
: א. יש בהחלט ממשקים (כגון [[PuTTY]]{{כ}} {{אנ|PuTTY}}.<br>ב. מסורת וגם שימושים.<br>SSH נוצרה בתור המשך לשתי תוכניות: rsh: הרצת תוכניות על מחשב מרוחק ו־rlogin: קבלת shell על מחשב מרוחק. היא גם הייתה יותר בטוחה מהן והחלופה הפופולרית [[Telnet]] וגם נוחה יותר לשימוש ולכן הפכה להיות פופולרית בקרב משתמשים ב[[מערכות הפעלה דמויות יוניקס]]. במערכות כאלו מקובל (באופן מסורתי) לעשות הרבה דברים בשורת הפקודה. במקור עבדו ב[[מסוף מחשב|מסופים אמתיים]] כגון [[VT100]] אבל בהמשך עברו לעבוד ב[[מדמה מסוף|תוכנות מדמות מסוף]] כגון [[xterm]]. אם אתה עובד בסביבה כזו, אין ממש הפרדה בין המערכת המקומית שלך למערכת המרוחקת: לשתיהן אתה ניגש דרך מסוף. אז במקרה אחד אתה צריך להקיש איזו פקודה בהתחלה.<br>כמובן שיש כל מיני אנשים מוזרים שלא עובדים בסביבות כאלו. בשבילם נוצרו ממשקי משתמש שמשלבים את במימוש של SSH עם מדמה מסוף. למישהו כמוני אין טעם לנסות להתרגל לסוג נפרד של מסוף רק בשביל חיבורי SSH{{כ}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:53, 3 במרץ 2021 (IST)
: א. יש בהחלט ממשקים (כגון [[PuTTY]]{{כ}} {{אנ|PuTTY}}.<br>ב. מסורת וגם שימושים.<br>SSH נוצרה בתור המשך לשתי תוכניות: rsh: הרצת תוכניות על מחשב מרוחק ו־rlogin: קבלת shell על מחשב מרוחק. היא גם הייתה יותר בטוחה מהן והחלופה הפופולרית [[Telnet]] וגם נוחה יותר לשימוש ולכן הפכה להיות פופולרית בקרב משתמשים ב[[מערכות הפעלה דמויות יוניקס]]. במערכות כאלו מקובל (באופן מסורתי) לעשות הרבה דברים בשורת הפקודה. במקור עבדו ב[[מסוף מחשב|מסופים אמתיים]] כגון [[VT100]] אבל בהמשך עברו לעבוד ב[[מדמה מסוף|תוכנות מדמות מסוף]] כגון [[xterm]]. אם אתה עובד בסביבה כזו, אין ממש הפרדה בין המערכת המקומית שלך למערכת המרוחקת: לשתיהן אתה ניגש דרך מסוף. אז במקרה אחד אתה צריך להקיש איזו פקודה בהתחלה.<br>כמובן שיש כל מיני אנשים מוזרים שלא עובדים בסביבות כאלו. בשבילם נוצרו ממשקי משתמש שמשלבים את במימוש של SSH עם מדמה מסוף. למישהו כמוני אין טעם לנסות להתרגל לסוג נפרד של מסוף רק בשביל חיבורי SSH{{כ}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:53, 3 במרץ 2021 (IST)
:יש את WinSCP שמאפשר עבודה ב SSH עם ממשק GUI, וזה מיועד לשליטה מרחוק על ממשק ה shell, אז זה הגיוני שזה יהיה CLI, אם כי מסתבר שאפשר להעביר גם תוכניות GUI ע"ג זה. זה נקרא x11 forwarding. לא יצא לי לראות איך עובדים עם זה, אבל נראה שזה לא פשוט, ופחות יעיל מ RDP. מכיוון שזה לשימוש בשרתים, לרוב אין GUI למערכת ההפעלה, והרבה פעמים יותר קל ונוח לעשות דווקא שימוש בפקודות טרמינל, אפילו כדי לעשות לפעולות אוטומציה עם סקריפטים, שזה יותר פשוט עם ממשק CLI. כאשר זה דרך GUI לעשות אוטומציה זה לא פשוט, אך יש כלים כמו AutoIt (שעובד רק ב Windows). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:18, 4 במרץ 2021 (IST)


== אם מפספסים את מועד החיסון השני ==
== אם מפספסים את מועד החיסון השני ==

גרסה מ־01:18, 4 במרץ 2021

לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים


שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול
אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ←

מצב טיפול: טופל
מטפל: חיים

התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.

  • מצב טיפול אחד מהבאים:
חדש

מצב טיפול: חדש

בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון

מצב טיפול: בטיפול

טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה

מצב טיפול: טופל

דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר

מצב טיפול: דיווח שגוי

הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור

מצב טיפול: הצעה לשיפור

כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר

מצב טיפול: כבר דווח

לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע

מצב טיפול: ללא תוכן

אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה

מצב טיפול: אחר

  • שם המטפל - אופציונלי
  • שם תצוגה - אופציונלי

ראו גם

דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף


האם תאורטית אפשר להכניס אדם לכלא בגלל שלא התחסן?

האם תאורטית אפשר להכניס אדם לכלא בגלל שלא התחסן לקורונה בתואנה של הפצת מחלה במזיד לאור עשרות התקנות שהותקנו על ידי ממשלת ישראל בשנה האחרונה גם אם מעולם לא ביצע בדיקה לקורונה ועל כן אין לדעת אם אי פעם חלה באמת או רק באופן אסימפטומטי בקורונה? 147.236.232.254 12:37, 11 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

עזוב אותך, פשוט תתחסן. בר 👻 שיחה 23:28, 11 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
@בר: המשוואה "מי שלא התחסן לקורונה = הפצת מחלה במזיד" שגויה מהיסוד. חזרתי • ∞ • שיחה 01:47, 12 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
איך מה שכתבתי הוביל אותך למשוואה הזאת? בר 👻 שיחה 02:53, 12 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
התלבלבתי פעמיים עם השואל המקורי... חזרתי • ∞ • שיחה 12:48, 12 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
יש חוק שמאפשר למדינת ישראל להכריח אדם להתחסן. הוא לא הופעל אף פעם. לעומת זאת, מה שיותר מטריד אותי הוא שבינתיים אין כמעט סנקציות גם נגד אנשים שבפועל הפיצו מחלות (הפרו בידוד וכדומה). נדמה לי שעד היום לא הורשע אף אחד בארץ בעברה זו מאז פרוץ המגפה. וכן: מצטרף להמלצה להתחסן: לטובתך ולטובת כולנו. Tzafrir - שיחה 10:41, 12 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

כולם מנסים לשכנע את השואל להתחסן, למרות שהוא בכלל לא בא לבקש מכם עצות רפואיות. הוא שאל משהו. אז: במדינת ישראל הממשלה יכולה להנפיץ כל החלטה שרירותית בלי להתחשב בחוקי יסוד, כהוראה לשעת חירום. לא רואה שום מניעה משפטית לכלוא אנשים שלא חוסנו. אחרי הכל, היו הוראות המגבילות את חופש התנועה עד לרמה שמשטרה עצרה גלשני רוח. מונעים מישראלים חזרה לביתם אם הם נמצאים בחו"ל: עד לפני בימים בודדים אפילו אם יש להם חיסון ונוגדים בדם, הם עדיין היו מחויבים לקבל אישור מועדת חריגים לעליה לטיסה. היום ישראלים רבים לא יכולים לחזור לביתם כי טיסות החילוץ מלאות עד אפס מקום ויש ישראלים שקיבלו לפני שבוע סירוב לחזור למדינת ישראל. עסקים רבים כמו חנויות תכשיטים או ציוד משרדי שבהם אין כמעט תנועה ואין מגע בין הלקוחות נסגרו בכוח, דבר שפוגע בזכויות היסוד. ככה שאין סיבה לחשוב שבשם המלחמה בנגיף לא יכולים לחוקק בידוד כפוי לכל מי שלא חוסן. הממשלה יכולה לוותר על זכויות האזרח ועל חוקי היסוד בעת משבר ולהוריד את כל המגבלות על עצמה. והיסטורית לא מעט דמוקרטיות נפלו בעת משברים בטענה שהתקנות לשעות חירום נועדו להגן על העם. אז התשובה הקצרה היא: כן. 77.124.111.185 18:50, 12 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

לשואל המקורי ולעונה האנונימי גם-כן-לא-לעניין: לא. אפשר לשפוט אדם על עברה לפי סעיף 218 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 אם במעשהו (כולל "במחדלו" – סעיף 18 (ב)) עשה "מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות". לא סביר שבית המשפט ירשיע נאשם שכל מעשהו (מחדלו) היה שלא התחסן; הרי אפשר לטעון טענה זו כלפי כל אדם שלא חיסן עצמו נגד כל חיסון שקיים עלי אדמות. גם אם לא חוסן אדם נגד שפעת או חזרת לדוגמה – הוא יכול במחדלו – אם יידבק, ידביק פלוני ופלוני יידבק ומחלתו תסתבך עד כדי סכנת נפשות – "להפיץ [לכאורה] מחלה שיש בה סכנת נפשות". כדי להרשיע בדין לפי סעיף זה הדן בהפצת מחלה לא די באי התחסנות ותו לא. ב"חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש" (ובתקנות לפיו) לא מצאתי ענישה על ידי מאסר לעברה כלשהי. חזרתי • ∞ • שיחה 02:59, 13 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ומה הבעיה להוסיף סעיפים ל"חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש"? זה שהיום אין ענישה על ידי מאסר, זה לא אומר שבאופן עקרוני אי אפשר להוסיף אותו שבוע הבא. הממשלה יכולה להוסיף כמעט כל דבר העולה על רוחה בשם שמירה על בריאות הציבור.
הממשלה לא יכולה להוסיף אפילו קוצו של יוד לחוק כלשהו ללא אישור הכנסת. חזרתי • ∞ • שיחה 12:58, 14 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
חשיבה קצת תמימה, שמתאימה לספר אזרחות בבית ספר תיכון, אבל מתעלמת מהמציאות בה הממשלה היא חלק ענק מהכנסת והחלטות מה לחוקק מתקבלות על ידי ראש הממשלה. לדגומה, אם נחזור לשאלה המקורית, היום רה"מ עצמו טען כי הוא "בוחן אפשרות למאסר" למסרבי מלונית. כלומר, הרשות המבצעת היא זו שמחליטה בפועל מה יהיה החוק. והכנסת היא חותמת גומי. כך שאם הממשלה תחליט להוסיף חוק המאפשר לכלוא את מי שמסרב להתפנות למלונית, אין שום סיבה מניעה שהיא תשקול לכלוא מי שמסרב להתחסן.

כיצד ניתן להתמודד עם נגיפים, למעט חיסון?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

כיצד ניתן להתמודד עם נגיפים, למעט חיסון? בר 👻 שיחה 23:32, 11 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

@בר: תרופה, בידוד, היגיינה. חזרתי • ∞ • שיחה 01:42, 12 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
יש תרופות שמחסלות נגיפים? בר 👻 שיחה 02:57, 12 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
כן, יש תרופות לחלק מהנגיפים. כנראה שהתרופות המפורסמות ביותר הן אלה שמרכיבות את הקוקטייל נגד איידס, אבל יש נוספות. גילגמש • שיחה 10:16, 12 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

מענה לשאלה המקורית

הדרך הראשונה בחשיבותה להתמודד עם כלל המיקרובים (לאו דווקא נגיפים תוקפי אדם אלא גם חיידקים תוקפי אדם ועוד) היא תזונה אופטימלית ופעילות גופנית אופטימלית.
מערכת החיסון צריכה מגוון נוטריאנטים בכדי לתפקד כראוי כך שיש קשר בל ינותק בין איכות התזונה של כל בעל חיים לבין תפקוד המערכת החיסונית שלו (לפחות במובן של חיים כפי שאנו מכירים אותם מהטבע בכדור הארץ).
תזונה מלאה הכוללת את ששת אבות המזון (פחמימות שאינן סיבים, פחמימות שהינן סיבים, חלבונים, שומנים, מינרלים ו-ויטמינים) בצורה מגוונת כל אחת וככלל ב-3 ארוחות סדורות ביום (כולל תיסוף תזונתי אם ומתי שיש בו צורך) לצד פעילות גופנית אופטימלית היא הדבר הבסיסי ביותר; הרבה יותר בסיסי מהיגיינה קפדנית, בידודים, סגרים וחיסונים.

הדרך השנייה בחשיבותה להתמודד עם כלל המיקרובים היא היגיינה יתרה.
היגיינה במובן הרחב זה לא רק ניקיונות, חיטויים ומניעת צפיפות אלא גם שינה היגיינית (סביב ה-8 שעות רצוף בלילה), היעדר שימוש בסמים שלא למטרה רפואית, הימנעות מזיהום אוויר וזיהום רעש ועוד.

אם כך, לסיכום, תזונה ופעילות גופנית אופטימליות זה נאמבר וואן והיגיינה יתרה זה נאמבר טוו, אחר כך בא כל השאר אם ומתי שהוא נדרש. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

בהתחלה הסרתי את הדברים אך לאחר התייעצות עם שני משתמשים ותיקים החלטתי להחזיר. הטענות כאן שגויות מן היסוד. שמירה על אורח חיים בריא לא תספיק כדי להתמודד עם וירוסים או עם חיידקים. הדבר היחיד מהתחום הזה שיכול למנוע דבר כזה הוא נעילה של האדם האמור בצינוק סטרילי בלי מגע עם גורם כלשהו מבחוץ. אם זה לא ניתן להשגה אז לא משנה כמה פעמים פלונים יאכל שומנים או סיבים או מה שזה לא יהיה - זה לא ימנע הדבקה בווירוס או בחיידק. גילגמש • שיחה 11:29, 12 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
החזרת דברי מוערכת ומבורכת. לפי דעתי טענותיי בתשובתי לא שגויות בשום צורה כי לפי תגובתך אני ואתה התכוונו לשני דברים שונים; אני דיברתי על התמודדות במובן הכללי (אליה בפירוש התייחס השואל) ואתה הצגת התמודדות כמניעת הדבקה טוטאלית - בשיח שבו הנחת היסוד שההתמודדות עם כל מיקרוב היא רק מניעה טוטאלית אז כמובן שבידוד סטרילי הוא דרך ההתמודדות היחידה, אך באופן כללי זה פשוט לא המקרה; כלומר באופן כללי השיח כן סובב סביב תזונה אופטימלית ופעילות גופנית אופטימלית, היגיינה יתרה (אם נדרש), טיפול רפואי (אם נדרש) וכדומה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

Seamless RDP

ממזמן ראיתי את הסרטון הזה, שמראה הפעלה של תוכניות של Windows XP ע"ג לינוקס דרך מכונה וירטואלית ו-RDP (באופן דומה לאיך ש XPMode מימש זאת). איך ניתן לעשות זאת? ראוי לציין, ל-RDP יש תמיכה בפיצ'ר שנקרא RemoteApp שמאפשר להעביר יישום בודד, כפי שרואים פה (Citrix XenApp לדוגמא עושה שימוש בזה). מה שמעניין הוא שיש לו תפריט שקשור ל-VirtualBox שמציג את כל היישומים הללו (גם דומה למה ש XPMode עשה). (¯`gal´¯) - שיחה 19:35, 12 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

דבר נוסף, איכשהו Compiz עובד על זה. וראיתי בעבר משהו שקיים ב VirtualBox שנקרא SeamlessRDP, אבל הוא לא ממש עושה זאת בצורה כזו, הוא פשוט רק מעלים את הדסקטופ, דרך ה Guest Additions, וכל מה שרץ דרך המכונה הוא מקשה אחת. יש חלון אחד של כל מה שרץ ע"ג המכונה כפי שהיה בכל מקרה אחר של הרצת מכונה וירטואלית. (¯`gal´¯) - שיחה 19:45, 12 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

כיום מה שמבצע הפניית HTTP ל HTTPS או מהיעדר WWW ל-WWW זה webservers, אבל האם יש מגמה לכך שזה יהיה דפדפנים (במקרי הצורך הכוונה)?

כיום מה שמבצע הפניית HTTP ל HTTPS (או מהיעדר WWW ל-WWW) זה webservers, אבל האם יש מגמה לכך שזה יהיה דפדפנים?

ככה יחסכו אנרגיה ששרתים מבזבזים על הפניות וגם למפתחים של תוכנות SSL automation כמו LetsEncrypt או CDN כמו CloudFlare שיוצרות הפניות wildcard כאלה או לסיסאדמינים של חברות אחסון שיוצרים הפניות wildcard כאלה.

אשמח לדעות בנושא... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

זה כ"כ נורא? זה נחשב לזניח ביחס לשאר הבקשות (כמות וגודל). יש תוסף לכרום שעושה את זה, נועד עבור המקרים בהם יש SSL אבל אין ניווט אוטומטי. (¯`gal´¯) - שיחה 15:24, 13 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
מבחינתי זה לא נורא כלל (אם כי הייתי שמח אם באמת דפדפנים היו מטפלים בזה דרך סטנדרטים כל שהם) אבל משום מה Google PageSpeed Insights מזהה את זה כבעיה; ייתכן שיש הטיה בבדיקה בגלל תגובת שרת איטית שגורמת לזה להיחשב מקור אפשרי לאיטיות, כלומר יש מצב שחומרה גורמת להטיה שגורמת לזה להיות מוצג כבעיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
ביחס למה? גם אם הלקוח בודק וגם אם השרת יבדוק, זה עדיין יוביל לתקורה מסויימת, וכנראה שבדיקה של השרת תגרור פחות תקורה. (¯`gal´¯) - שיחה 23:38, 18 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לא הבנתי את כוונתך בשאלה ביחס למה. בכל מקרה, אם אפשר פחות להעמיס על שרתים מסכנים של שטחי אחסון פרטיים או ב VPS ב-5 דולר לא תרחם? (הרי ייתכנו עוד הפניות "טרייואליות" כמו short URLs שגם בהן צריך לטפל)... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
את המשתמש הפשוט זה פחות מעניין. בשביל זה יש CDN. אגב, הבעיה היא לא באכסון, אלא ביכולת עיבוד ובעומס הבקשות. זה כבר עניין שאולי יטריד את מי שעוסק בנושא הענן, מי שעוסק בעיצוב של המערכת לצרכים של המוצר ואמור לתכנן את המערכת בהתאם לעומס שיהיה עליה, בין היתר. זה יותר הגיון של DNS, לא רוצים להכביד על שרתי ה DNS אז לא עושים בהם כמעט שימוש, אלא ב cache, במקום לבזר את ה DNS (כמו ש namecoin לדוגמא עושה, אבל לא צריך ממש בלוקציין כדי לממש את זה ב P2P. היה אפשר שיהיה פרוטוקול אחר לסנכרון מידע DNS ללא ריכוז, שאינו בנוי להתמודד איתו). גם ה TLD הגיע מהניסיון הזה, שלא תורם כמעט לדבר. (¯`gal´¯) - שיחה 03:18, 21 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

לולאת זמן ביחסי יוליוס קיסר ואלכסנדר הגדול

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

כך כתוב בויקיפדיה:

  1. אלכסנדרר הגדול חי לפני יוליוס קיסר, ושימש השראה ליוליוס קיסר.
  2. בתקופת יוליוס קיסר היו רק 10 חודשים בשנה, ובעת שלטונו של יוליוס, הוא הוסיף חודש, וקרא לו על שם עצמו, "יולי".
  3. אלכסנדר הגדול נולד בחודש יולי.

הכיצד זה אפשרי? האם הייתה פה לולאת זמן? 77.126.66.41 14:57, 13 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

עמים שונים השתמשו בלוחות שנה שונים. אנחנו משתמשים בלוח הגרגוריאני, שהוא הנפוץ בעולם, אבל אין מניעה להשתמש בלוח שנה אחר - למשל הלוח העברי. קיומו או העדרו של חודש מסוים בלוח שנה אחד לא משפיע על לוח שנה אחר. לכן, כשכותבים בתקופה המודרנית על דבר מה שקרה בחודש מסויים הכוונה היא תמיד לחודש שמופיע בלוח הגרגוריאני, אלא אם צוין במפורש אחרת. כך למשל היום 13 בפברואר, לפי הלוח הגרגוריאני. כל התאריכים הלועזיים שמופיעים במקום כלשהו הם תמיד לפי הלוח הזה, אלא אם צוין במפורש אחרת או לחלופין הם מופיעים בפרסום במדינה שבה נהוג לוח אחר. כך למשל באנגליה היה נהוג הלוח היוליאני לפני שהם קיבלו על עצמם את הלוח הגרגוריאני. לכן, לאייזק ניוטון יש שני תאריכי לידה, אחד לפי הלוח המקובל בתקופתו והשני לפי הלוח המקובל בעת הנוכחית. ראה את הפירוט בערך. אני מקווה שזה עונה על השאלה. גילגמש • שיחה 15:21, 13 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
תודה. 77.126.66.41 21:06, 13 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
הערה קטנה לשאלה - לפי הערך לוח השנה הרומי, היו בלוח 12 חודשים גם לפני הרפורמה של יוליוס קיסר. --א 158 - שיחה 21:58, 15 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
זה אחרי הרפורמה של יוליוס קיסר. זה כתוב בפרק "התפתחות הלוח הרומי". גילגמש • שיחה 22:30, 15 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
גילגמש - לא ברור לי אם השבת לדברי ולמה בדיוק כוונתך. לפי הערך, לוח של 12 חודשים הונהג מאות שנים לפני יוליוס קיסר. ציטוט: "מבחינה היסטורית, העדות הראשונה ללוח בן 12 חודשים הוא פרסום לוח שנה מתוקן על ידי הדקמווירי בשנת 450 לפני הספירה כחלק מ"חוקת שנים עשר הלוחות". הרעיון של עיבור השנה אומץ כנראה בהשפעת הלוח היווני."--א 158 - שיחה 14:05, 19 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אכן הגבתי לך. השורה שאתה מצטט לא מדויקת. מחקתי אותה. הינה הציטוט המדויק מהערך "על פי האגדה רומולוס, מייסד רומא, נחשב ליוצר לוח השנה הרומי. כאשר בימיו, השנה הרומית הייתה מורכבת מעשרה חודשי ירח, ובהם ארבעה חודשים בעלי 31 יום וששה חודשים בעלי 30 יום. מספר הימים הקלנדריים בשנה היה 304, אולם בפועל אורך שנת עשרה חודשי ירח עומד על כ-295 יום. הסיבה לכך היא, מכיוון שיום מולד הירח נספר פעמיים, הן כיום האחרון בחודש והן כיום הראשון בחודש הבא". היה שם עניין עם תוספת ימים שהכוהן הראשי היה צריך להוסף. הערך הזה קצר למדי ודורש הרחבה. אולי אטפל בזה בהזדמנות. גילגמש • שיחה 14:56, 19 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ראה גם כאן - הגדלת מספר החודשים מעשרה לשנים עשר מיוחסת לנומה פומפיליוס. --א 158 - שיחה 15:16, 19 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אבדוק במקורות. גילגמש • שיחה 16:01, 19 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
בתרגום י. נ. שמחוני למלחמת היהודים, יש נספח של לוח מאורעות המלחמה, ובראשו טבלה של "שמות החודשים המקדוניים בהתאמה לחודשים העבריים". לפי הטבלה, החודש "פנמוס" מקביל לחודש תמוז והחודש "לואוס" מקביל לחודש אב. זה הערך על לוח השנה המקדוני באנגלית: (Ancient Macedonian calendar), למי שמעוניין לקרוא או לתרגם. Liad Malone - שיחה 23:20, 21 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

גב תפוס

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שלום למומחים. הכירופרקט שלי מנסה ללמוד עברית ואתמול הוא שאל אותי שאלה שהשאירה אותי ללא מענה. Stiff back בעברית הוא "גב תפוס". אבל למה זה נקרא ככה? מה הקשר בין תפיסה למצב הגב? ועוד שאלה - האם קיים בעברית מושג מקביל ל"גב תפוס" שיהיה תרגום מילולי לstiff back? משהו דומה ל"גב קשיח" או "גב נוקשה". תודה, יודה אווזי - שיחה 04:17, 14 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

התרגום משפה לשפה לא עובד ככה. לא חשוב מה משמעות המילים בביטוי בשפה מסוימת. כך בית ספר הוא לא house of the book או משהו כזה באנגלית. תרגום מילולי לא יכול לעבוד במקרים כאלה. גילגמש • שיחה 04:22, 14 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
זהו בדיוק, אני מנסה להבין מה משמעות המילה "תפוס" בביטוי בעברית (בלי קשר לשאלת התרגום). "Stiff" נשמע הגיוני בגלל שהשרירים מרגישים נוקשים. אבל "תפוס"? אני לא מבין מה הקשר. יודה אווזי - שיחה 07:41, 14 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
בערך כאב גב יש פסקה שעוסקת בטיפול. ראוי לציין כי כירופרקטיקה היא רפואה אלטרנטיבית, אז לדעתי, (למרות שבוויקיפדיה לא נותנים יעוץ רפואי), גם בטיפולי גב יש להעדיף רפואה קונבנציונאלית. אני אישית ממליץ בנוסף גם לבדוק אפשרות לטיפול בשיטת טריגר פויינט (אנ'), שהיא שיטת עיסוי נקודות כאב בשרירים שהם "תפוסים" ולכן כואבים במיוחד כאשר לוחצים עליהם. כאשר לא מגיע דם וחמצן לנקודה בשריר, היא נחשבת תפוסה, ועיסוי אט אט גורם להזרמת דם וחמצן לאזור בשריר ה"תפוס" ו"משחרר" אותו. יצוין כי שיטה זו היא בתחום הרפואה הקונבנציונלית, וצוברת פופולריות גדולה בעולם, אם כי הרבה פחות ותיקה וידועה כמו פיזיותרפיה . אגסי - שיחה 10:24, 14 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
כשלא מגיע דם לרקמה מסוימת (שריר או כל רקמה אחרת שצורכת חמצן) נוצר נמק והרמקה מתה ולא רק משהו שנפתר על ידי עיסוי. גילגמש • שיחה 10:28, 14 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אז מהו שריר תפוס? לא מצאתי אף ערך שלנו שמתייחס לכך. Tzafrir - שיחה 17:21, 14 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
יש הרבה סיבות לתופעה זו. זה יכול להתרחש כתוצאה ממחלה מסוימת למשל מנינגיטיס תגרום לצוואר תפוס או כתגובה של הגוף לסטרס - למשל כתוצאה מאימון גופני בעצימות גבוהה ביחס ליכולת של המתאמן. אני לא יודע מה הבסיס האטימולוגי של הביטוי. גילגמש • שיחה 08:52, 15 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לא שאלתי על הגורם אלא על התופעה עצמה. השריר מופעל בעצימות גבוהה ואז מרגישים פתאום כאבים וקשה להזיז את השרירים, מה בדיוק קרה לשריר (או אולי לאברים שמסביבו)? מהם המונחים הרפואיים? (אין לי מושג עם ההתקשות שנגרמת בדלקת קרום המוח היא דומה או שונה מבחינה פיזיולוגית). Tzafrir - שיחה 13:42, 15 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
זהו מצב בו טונוס השריר הוא כיווץ בעוצמה גבוהה בהרבה מהנורמה. כתוצאה כל פעולה בכיוון הפוך לכיווץ גורמת כאב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:40, 15 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

האם יש מדינות שבהן מס הכנסה גובה את המס ללא "שיטת המקדמות"?

שיטת המקדמות מקובלת בישראל אך לפי מה שאני מבין אין הכרח שהיא השיטה היחידה לגבות מס הכנסה ואני תוהה לגבי מדינות אחרות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

מלחמת האזרחים באמריקה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בערך נכתב: "...הכריזו שבע מדינות הכותנה על פרישתן מהאיחוד ויצרו יחד את הקונפדרציה...הממשל הנכנס של הנשיא הרפובליקני אברהם לינקולן, דחו את חוקיותו של מהלך הפרישה, והכריזו עליו כמרד." על מה נלחמו הצפון במלחמת האזרחים באמריקה? מה היה האינטרס שלהם להשאיר את הדרום באיחוד נגד רצונו?יונת זהב - שיחה 15:46, 14 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

באמצע המאה ה-19, אף ממשל בעולם לא וויתר מרצונו על שליטה בשטחים חשובים. ארה"ב אמנם הייתה ייחודית בעולם בכך שהקימה מדינות חדשות במעמד שווה לזה של הוותיקות, אבל אפילו היא לא הייתה מתקדמת עד-כדי-כך שתאפשר למדינות לפרוש ממנה כי מתחשק להן. האמריקאים היו בשיא הפאזה האימפריאליסטית שלהם, האמינו באמונה שלמה שהאל נתן להם את יבשת אמריקה, ורק עשור וחצי קודם לכן פלשו למקסיקו וכבשו ממנה שטחים נכבדים. H. sapiens - שיחה 16:30, 14 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

הר הבית בידינו

שמעתי שבהספדו של יצחק רבין על מוטה גור הוא אמר "כולנו זוכרים את הרגע המרגש בו הכריז מוטה גור הכותל בידינו". רציתי לברר, האם זה נכון?

מחיפוש קצר באינטרנט לא מצאתי כלום. איפה שמעת את הציטוט? ג'ון בונהם המלך! | דברו! | מיזם תוניסיה 11:33, 15 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
בערך מוטה גור בדקת? אבל אולי רצוי להוסיף לו ערך בויקיציטוט. לא רק המשפט הזה: בסמוך לו מוזכר עוד משפט מפורסם מאותו מקום. Tzafrir - שיחה 13:35, 15 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
הציטוט אינו מדוייק. הודעתו המדוייקת למפקד פיקוד מרכז אז, אלוף עוזי נרקיס, היתה "הר הבית בידינו, הר-הבית בידינו, עבור". שמעתי את ההקלטה הזו אינספור פעמים, בכנסים ובאירועים רלוונטיים, כולל בימי זיכרון וימי עצמאות, והיא גם מופיעה בספרי היסטוריה של מדינת ישראל ומאמרים העוסקים בזה. אני מתרשם שהשואל/ת צעירים דיים, וחבל שהדברים אינם נלמדים בבתי-הספר, או שלא במידה מספקת. בנצי - שיחה 14:00, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
שאלת השואל אינה על דבריו של מוטה גור. לא נראה לי שמישהו כיום חושב שהוא אמר "הכותל בידינו". השואל שאל על האזכור של רבין לדבריו של מוטה גור: האם רבין אכן טעה וציטט את מוטה גור כאומר "הכותל בידינו"? אביתר ג' • שיחה • 14:15, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

העיר הגדולה בישראל

יש סתירה בין שני ערכים בויקיפדיה. בערך ירושלים כתוב שירושלים היא העיר הגדולה בישראל ואילו בערך דימונה כתוב שהיא "העיר הגדולה בשטחה בישראל". איך זה הגיוני??? ספסף - בואו נדבר! - הצטרפו למיזם היחסים! 10:52, 16 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

אולי מבחינת כמות תושבים? (¯`gal´¯) - שיחה 15:30, 16 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
נכון, כך מקובל. Gil mo - שיחה 15:50, 16 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לא זה לא מבחינת תושבים, בדימונה יש פחות מ-100,00 איש ובירושלים כתוב במפורש "והעיר הגדולה בה, הן בשטחה והן בגודל האוכלוסייה.". ספסף - בואו נדבר! - הצטרפו למיזם היחסים! 17:49, 16 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
תחומה המוניציפלי של דימונה הוא הגדול בישראל. אבל העיר עצמה שוכנת על חלק קטן ממנו. אם נסתכל על תחומה המוניציפלי נראה שמסביבה יש שטח לא מיושב. אבל צמוד אליו שטחה של הקריה למחקר גרעיני – נגב ומצפון לה יש מובלעת של בסיס נבטים. השטחים הללו משלמים ארנונה לעירייה ומעשירים מאוד את קופתה. אין לי מושג מתי הם הועברו לעיר, אבל בהחלט ראוי להוסיף את זה לפרק ההיסטוריה שלה.
גם ירושלים היא עיר שעברה ניפוח. מטרופולין גוש דן דומה יותר למטרופולין טיפוסי: תל אביב-יפו במרכז, אבל מסביבה ישובים רבים שכל אחד מהם צמח להיות יישוב עירוני משל עצמו. לעומתם כמעט כל היישובים שסביב ירושלים סופחו לתוכה: או שנחרבו במלחמת העצמאות, או שסופחו לתוך ההרחבה הגדולה של מזרח ירושלים. Tzafrir - שיחה 18:21, 16 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
תודה רבה! 😎ספסף😎 - 😁בואו נדבר!😁 - הצטרפו למיזם היחסים! 13:41, 19 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

האם אזרח שמסורב להכינס למדינתו נחשב לפליט?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

מה הסטטוס המשפטי של אזרח שהמדינה שלו לא מוכנה להכניס אותו לשטחה? האם החוק הבינלואמי מכיר במקרה של גירוש ו/או חוסר אפשרות לחזור למדינה היחידה בה יש לאיש אזרחות? האם הוא יכול לבקש מעמד של פליט במדינה בה הוא נמצא?

רדוקציה של המתמטיקה

האם מבחינת מינוח יהיה זה נכון או מדויק להגיד שמתמטיקה היא רק "אופרטורים, אופרנדים והיחסים ביניהם" כאשר אופרטור הוא למשל קבוצה (כגון מספר, צורה, פונקציה, משוואה) ואופרטור הוא סימן המתאר פעולה. בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אפשר לרדד זאת רק להגדרות בתורת הקבוצות, יחסים ופונקציות (שהן סוג של יחס). היה כבר דיון בנושא כאן. (¯`gal´¯) - שיחה 19:01, 16 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אני משוכנע שהשאלה ששאלתי לא נשאלה פה מעולם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
לא אמרתי שנשאלה אותה שאלה, אלא שהתקיים דיון על מה ששאלת. לא זוכר מה הייתה בדיוק השאלה. (¯`gal´¯) - שיחה 03:23, 17 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אני מאמין שהתקיים דיון דומה אבל על הרדוקציה שהצגתי הפעם - "אופרטורים ואופרנדים והיחסים ביניהם" אני מאמין שלא שחו כאן עדיין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
לא יהיה נכון לומר כך. יש להבדיל בין השפה בה מדברים על מתמטיקה (שנחקרית במסגרת לוגיקה מתמטית) לבין המתמטיקה עצמה, שהיא תחום דעת רחב יותר. הסתברות למשל היא לא רק מה שמקיים את אקסיומות ההסתברות אלא ניסיון לדון בתופעות יומיומיות של שכיחות ואמונה. דניאל 23:23, 16 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ממה שהבנתי, הוא דיבר על אובייקטים מתמטיים, או על ייצוג במבנים מתמטיים. מה שציינת פה לא יותר קשור לפילוסופיה? (¯`gal´¯) - שיחה 03:23, 17 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

כאן אפשר למצוא את הגליונות האחרונים של כתב העת של האיגוד האמריקאי למתמטיקה. דגימה מתקבלת על הדעת של המתמטיקה העכשווית. אתה מוזמן למצוא שם אופרטור, אופרנד או יחס ביניהם. עוזי ו. - שיחה 12:15, 17 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

מחמיאה לי מאד ההזמנה, אבל אני חושב שאני לא מספיק בקיא במתמטיקה בשביל להרשות לעצמי את הכבוד הזה; אפשר לפרש מדבריך שזה לא מופיע שם או שזה כן מופיע שם אז אני אשמח אם תגיד אם נתקלת בזה שם ואחרים וגם אני נחכים. עם הערכה עצומה אליך, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
למרות הדמיון הצורני שבין הטענות "הסוציולוגיה היא חקר האנשים והיחסים ביניהם" ו"הספרות היא חקר האותיות והיחסים ביניהן", הטענה הראשונה אומרת משהו מתקבל על הדעת, והשניה חסרת כל ערך. הטענה "המתמטיקה היא חקר האופרטורים והיחסים ביניהם" דומה יותר לשניה. עוזי ו. - שיחה 15:31, 17 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אם כך אני מבין ששגיתי בגישה של רדוקציה של המתמטיקה רק ל"אופרטורים והיחסים ביניהם" או "אופרטורים, אופרנדים והיחסים ביניהם" כי זה כללי מדי. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
האם הבעיה בטענה שספרות היא חקר האותיות והיחסים ביניהן היא שהטענה הזו כללית מדי. עוזי ו. - שיחה 18:02, 17 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אני חושב שהבעיה היא בכך שהטענה הזו לא נכונה ונכתבה ככזו ביודעין. בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

האם יש נאצים שחיים היום?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

האם היום יש אנשים חיים שהיו חברים במפלגה הנאצית הגרמנית? ―2a0d:6fc0:7b0:5a00:3851:2991:9c8b:7da2 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

כן. ראה קישורים בתשובות כאן לגבי אנשים ששירתו באס אס. ―45.80.90.81 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
לצערנו יש נאו נאצים. Danny-w - שיחה 09:17, 17 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

תלוי איך מוגדר "נאצי"; יכול להיות שחיים היום זקנים גרמניים (רובם מעל גיל 95) שהיו חברים צעירים מאד במפלגה הנאצית ועם השנים נטשו את האידאולוגיה הזאת. אמרתי שרובם מעל גיל 95 כי אם מאז 1945 עברו 76 שנים והגיל המינימלי להצטרפות למפלגה היה 18 אזי 2021-1945+18 = 95 כך שגם אם מישהו הצטרף בגיל 18 בשנה האחרונה של קיום המפלגה והוא חי היום אז הוא יהיה זקן משמעותית היום (אני מניח שהנאצים קבעו גיל מינימלי להצטרפות כמו 18 או 17). אם מגדירים גם את מי שהיו ילדים וחברים ב"היטלר יוגנד" כ"נאצים" אז מרחיבים את ההגדרה אבל גם במקרה הזה ייתכן שחלק מאותם אנשים נטשו את האידאולוגיה הזו ולכן לפי דעתי שגוי לעשות כך. היו כמובן גם גרמנים ומשתפי פעולה לא גרמנים שכבר בתחילת המלחמה לקחו חלק פעיל בפשעי הנאצים ולא היו חברי מפלגה וכלל אנשים אלה כבר אינם בחיים ומי שכן סביר להניח שגילו 100 או יותר ואולי הסיר מעליו את רעיונות הנאציזם. אפשר גם להגיד שמרגע שפורקה המפלגה הנאצית ומות כל מנהיגיה, חדל הנאציזם המקורי מלהתקיים; זה כמובן לא אומר כלום על מה שמכונה "נאו נאציזם" (לא בהכרח תמיד בצדק כי לפעמים עיתונאים מעוותים עובדות בכדי לייצר דרמה ורייטינג). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

המעבר מן הכותרת (נאצים) לשאלה (חברים במפלגה הנאצית) מאשר את הסברה המקובלת, שהנאצים הגיעו מכוכב נאציה-17, התנפלו על הגרמנים השלווים, הכריחו אותם לצאת למלחמת העולם, וכשהפסידו - ארזו בחיפזון את מזוודותיהם ועלו בחזרה לחלליות, ונעלמו. מאז 1945 אין יותר נאצים בגרמניה. עוזי ו. - שיחה 13:56, 17 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

המתהלך בימים אלה באזורים חרדיים יכול לשמוע מפעם לפעם זעקות "נאצים!" המופנות כלפי עובדי ציבור (שוטרים, פקחים וכדומה) - סימן שיש עדיין נאצים. לדעתי הקרובים יותר לנאציזם הם המגדפים וזועקים ומאשימים אחרים. בברכה. ליש - שיחה 14:16, 17 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

גם המאשים אחרים שהם נאצים בגלל שהם מאשימים אחרים שהם נאצים ראויים לאותה כינוי ―Ukukuk789 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]


על פי אחרית-הדבר בספר שואה שלנו, רוב פושעי המלחמה הנאציים לא נענשו מעולם. סביר להניח שמקצת החברים במפלגה הנאצית עודם בחיים, לרבות חברי SS המקבלים קצבאות מממשלת גרמניה.
לצערי, במבט מבחוץ לפחות, נראה כי קיימת בגרמניה חיבה מסוימת לפירוש אבסורדי של החוקים האנטי-נאציים שנכפו עליה בתום המלחמה. נתבונן למשל במקרה של 86 היהודים שנרצחו במחנה הריכוז נאצוויילר-שטרוטהוף באוגוסט 1943 לצורך הצגת גופותיהם המשומרות במוזיאון גופות היהודים ([1],[2],[3],[4],[5], (גר'),(אנ')). בתום המלחמה נגזר עונש מוות על ארבעה מהמעורבים ברצח, בין היתר על פשעים נוספים נגד האנושות שביצעו. אחד מהם התאבד ושלושה נתלו. בהכנת המוזיאון היו מעורבים גם שלושה אנתרופולוגים ששירתו כקציני SS: יוזם הקמת המוזיאון סרן ברונו בגר (גר')(אנ'), סגן האנס פליישהאקר (גר')(אנ') ואובר-שטורמפיהרר וולף-דיטריך וולף (Wolf-Dietrich Wolff). רק בשנת 1968 הוגש כתב תביעה נגד השלושה ע"י התובע הכללי פריץ באואר - כתב התביעה האחרון שהספיק להגיש בטרם הלך לעולמו בנסיבות מחשידות. ביולי 1977 הורשע בגר ב-86 מקרי רצח ונגזר עליו העונש המזערי האפשרי בחוק - שלוש שנות מאסר - שהומתק בערעור למאסר על-תנאי. הוא התפגר בשיבה טובה בחיק משפחתו בשנת 2009, בגיל 88. פליישהאקר ווולף זוכו במרץ 1971, בטענה כי לא הוכח שידעו על הכוונה לרצוח את הקורבנות שבדקו במחנה ההשמדה אושוויץ ובחרו לצורך הצגה במוזיאון. זאת אף כי וולף עצמו רכש את הגז הדרוש להשמדתם ([6]). פליישהאקר, שעבודת התזה שלו הוקדשה לגוון עורם של יהודים והפוסט-דוקטורט שלו לטביעות אצבעות שאסף מיהודים בגטו לודז', נקלט בשנת 1950 במכון האנתרופולוגי של אוניברסיטת פרנקפורט, לאחר שפוטר באוקטובר 1945 מהמכון האנתרופולוגי של אוניברסיטת טובינגן בהוראת שלטונות הכובש הצרפתי. הוא אמנם הושעה מעבודתו במאי 1968 עם הגשת כתב האישום נגדו, אך חזר לעבודתו עם זיכויו המופרך, המשיך במסלול חייו האקדמי והתפגר בשנת 1992, בגיל 79. רק בשנת 2015 נטמנו בבית קברות יהודי דגימות מרקמותיו של מנחם טפל, אחד מ-86 הנרצחים המשומרים האמורים, שנאספו כראיות לצורך משפט הרופאים בגרמניה.
מה נשתנה מאז בגרמניה האחרת? לפני שבוע פתחה משטרת קלן בחקירת מקרה של הפצת הסתה אנטישמית. החשוד הוא יהודי גרמני שתייג את המשטרה הגרמנית כשצייץ צילום של כרזה אנטישמית שחולקה בקרון רכבת בעירו. בחקירתו במשטרה הומלץ לו למחוק את הציוץ. ליאור पॣ • ה' באדר ה'תשפ"א • 14:52, 17 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

שם האוריואידס

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

― הועבר מהדף וק:במ#בקשות העברת דף תוך כדי מחיקת דף אחר / העברת קובץ
תבנית:העברה לדעתי ה'נ' התפספסה. Asaf M - שיחה 06:05, 15 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

זו סיומת לועזית, אבל כנראה בעברית אומרים אוריואידים. שאל נא בהכה את המומחה או ביעוץ לשוני. Eldad? ביקורת - שיחה 11:44, 15 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ביקורת, ראשית, ה-נ' אכן התפספסה (צריך להיות אוריונידס או אוריונידים). שנית, כדאי באמת להתייעץ הן ב"הכה את המומחה" והן ב"ייעוץ הלשוני" כדי לדעת כיצד קוראים להם בעברית. אלדד • שיחה 12:14, 15 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

― סוף העברה

כפולה (מתמטיקה)

אם אני לא טועה, המונח "כפולה" (multiple) הוא לא פורמלי במתמטיקה ויכולות להיות לו משמעויות שונות, כגון:

  • כל המכפלות האפשריות של מספר שלם הן כפולות שלו (למשל, 4 ו 8 ... אלו כפולות של 2)
  • כל מספר שלם המתחלק במספר שלם לכדי מספר שלם הוא כפולה (למשל, 16 הוא מספר שלם המתחלק במספר השלם 8 לכדי המספר השלם 2 ולכן 16 הוא כפולה של 8)

האם אני צודק וזה אכן מונח לא פורמלי בעל משמעויות שונות? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

שתי המשמעויות שהצגת מתלכדות: כפולה (שלמה) של a היא גם מספר המתחלק ב-a. העובדה שמונח תלוי בהקשר אינה הופכת אותו למעורפל ולא פורמלי. איבר יכול להיות כפולה של איבר אחר בכל חוג, אבל בדרך כלל מדברים על כפולות בחוג המספרים השלמים. עוזי ו. - שיחה 13:53, 17 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

הסיכוי להדבק בווריאנט הבריטי של הקורונה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שלום למומחים,
ראיתי בכתבה שפירסם פרופ' רן בליצר שיש רושם שהנגיף הבריטי מתפשט מהר יותר ואני מנמה להבין את המשמעות. אם נאמר שהנגיף הבריטי מתפשט פי שתיים יותר מהר מהנגיף הסיני, האם זה אומר שהסיכוי שלי להדבק בנגיף הבריטי בפגישה של רבע שעה זה כמו הסיכוי להדבק בנגיף הסיני בפגישה של חצי שעה באותם תנאים? זו הכוונה של ההתפשטות המהירה או שיש פה עוד אלמנטים? תודה למומחים, שאינו יודע - שיחה 21:46, 17 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

לפי דעתי, אם הערכתו זו של פרופ' בליצר נכונה אז באופן כללי, או, בערך, כן, תיארת נכון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

מה הדרך להעלות טבלאות וגרפים שמקורם ברשות המסים או ב OECD?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מה הדרך להעלות טבלאות וגרפים שמקורם ברשות המסים או ב OECD?

עזרה:גרפים מתניה • שיחה 11:35, 18 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

האם עבריים בתקופת המקרא ידעו קרוא וכתוב?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

האם בתקופת ממלכת ישראל וממלכת יהודה יש תיעוד של דוברי שפה עברית כאנשים שיודעים קרוא וכתוב? אם יש עדות כלשהי לבערות באותה התקופה? 2A0D:6FC0:76E:4E00:F1BB:FCF0:4A97:D5FA 17:53, 18 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

באחד החרסים ממכתבי לכיש, הכותב הושעיהו, ככל הנראה מפקד זוטר של מצודה מחוץ ללכיש, מתלונן למפקדו יאוש שמלעיזים עליו שאיננו יודע לקרוא:

עבדך הושעיהו שלח להגד לאדני יאוש. ישמִעַ יהוה את אדנִי שמֻעת שלֹם ושמֻעַת טֹב ועתָ, הַפְקַח נא אֶת אֹזֶן עבדךָ לַסֵפֶר אשר שלחתה לעבדך אמש. כי לֵב עבדך דָוֵה מאז שלחֶךָ אל עבדךָ. וכי אמר אדנֹי: "לא ידעתה קרא ספר". חַיהוה אם נסה איש לקרא לי ספר לנצח. וגם כל ספר אשר יבא אלי, אם קראת אתה, ועוד אֶתנֶנהוּ אל מאוּמ[ה]. ולעבדך הֻגַד לאמֹר ירד שר הצבא כניהו בן אלנתן לבֹא מצרימה ואת ...

זה רומז שבמאה השישית לפנה"ס (סוף ימי מלכות יהודה) ידיעת קרוא וכתוב לא הייתה נחלת הכלל, אך גם לא נדירה.
המצב בראשית ממלכות יהודה וישראל, במאה העשירית ותחילת התשיעית, היה כנראה שונה, ומהן שרדו מעט מאוד תעודות כתובות כלשהן, חלקן עדיין באלפבית פרוטו-כנעני, קצרות מאוד, ברמת כתיבה נמוכה או בלתי-ניתנות לפיענוח. H. sapiens - שיחה 19:14, 18 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
על פי ניתוח פורנזי של 18 מכתבים שאותרו בתל ערד משלהי ימי ממלכת יהודה, לפחות תריסר סופרים שונים היו מעורבים בחיבורם, כפי שמתאר מאמר חופשי זה שהתפרסם אשתקד. ממצאים אלה, במוצב שאויש על ידי 20-30 איש, תומכים בסברה כי בתקופה ההיא רבים בממלכה ידעו קרוא וכתוב. ליאור पॣ • ז' באדר ה'תשפ"א • 19:25, 18 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

הצ'ופצ'יק של הקומקום

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

כולם יודעים שלצ'ופצ'יק של הקומקום קוראים זרבובית. אבל למה לזרבובית קוראים "צ'ופצ'יק"?2A0D:6FC0:76E:4E00:F1BB:FCF0:4A97:D5FA 18:08, 18 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

ר’ הערך המילוני זרבובית. Tzafrir - שיחה 22:44, 18 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
האם קראת את הדף שקישרת אליו וגם את השאלה? כי אין שום קשר בין השאלה לתשובה. 87.70.14.106 23:41, 18 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ר’ הערך המילוני צ'ופצ'יק (אם היית בערך הקודם יכולת כבר להקליד את המילה בתיבת החיפוש שם). זו מילה כללית למשהו קטן, אבל בגלל המערכון הכה את המומחה מקושרת לזרבובית, עם זַ. Tzafrir - שיחה 12:19, 19 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

רישום תאריך לידה בבתי חולים בישראל

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הי, נולדתי בישראל בתאריך י"ג באדר, 26.2 . אני לא מבינה אם נולדתי בתענית אסתר או בפורים... אז אודה על תשובה. הלידה התרחשה בלילה. למעשה בזמן מסיבת פורים אמא שלי התפנתה לבית חולים. אבל אמא שלי והשכנים שלה חילוניים ולא ניתן לדעת אם ערכו את המסיבה לאחר צאת תענית אסתר, על אף שההיגיון אומר שכן. אין לי כבר בני משפחה לשאול. תודה רבה. --שירי2000 - שיחה 11:36, 19 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

@שירי2000: אין סיכוי שנולדת בתענית אסתר, שחל ב-י"א אדר, 24 בפברואר. פורים חל בי"ד באדר. כך שאם הנתונים נכונים אז לא נולדת לא בתענית אסתר ולא בפורים. אם נולדת ב-26.2 בין שעה 18:11 לחצות, הרי שנולדת ב-26.2, י"ד באדר, פורים – וזה אומר שהנתון שהלידה הייתה ב-י"ג אדר – שגוי. חזרתי • ∞ • שיחה 15:35, 19 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לפי הערך תענית אסתר, ברוב השנים התענית חלה ב-י"ג אדר ורק לפעמים מוקדמת ל-י"א אדר --84.229.186.148 17:03, 19 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
וזה כלל לא סותר את מה שכתבתי. לא סתם קישרתי לערך תענית אסתר. ואין קשר בין "רוב השנים" לבין שנת הולדתה הספציפית של השואלת. חזרתי • ∞ • שיחה 17:10, 19 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

שלומות ורוב תודות לכל העונים/ות. בשנת הולדתי הספציפית על פי לוח השנה calender2net תענית אסתר אכן הוקדמה לי"א באדר כדי שלא תכול בשבת (כנראה...). אני נולדתי בי"ג באדר 26.2.... זה מופיע בת.ז שלי וגם בלוח השנה calender2net. ואכן פורים חל בי"ד באדר... הבנתי מכך שהשכנים (שיחיו) החילונים ערכו מסיבת פורים יום לפני פורים... חח. תודה רבה.--שירי2000 - שיחה 08:07, 20 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

@שירי2000: למה יום לפני פורים? אם המסיבה הייתה ב-26.2 אחרי שעה 18:10 – זה כבר שייך ליום של פורים, י"ד באדר. חזרתי • ∞ • שיחה 16:06, 20 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

אוקיי, מהיכרות עם השכנים, סביר בהחלט להניח שהמסיבה נערכה הרבה אחרי 18:10. רוב תודות.--שירי2000 - שיחה 16:49, 20 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

האם עבדאללה השני, מלך ירדן מוסלמי?

הוא תמיד לבוש בצניעות ועם זקן, אבל אשתו ראניה לא מתעטפת בכאפיה/ניקאב ואם אני לא טועה גם לא הבנות שלו; עם זאת, למיטב זכרוני לא פעם התבטא בשבח האסלאם.

האם הוא מוסלמי אדוק ואם לא, איך הייתכן שאזרחי ירדן שרובם מוסלמים תומכים בו כל כך הרבה שנים (אין במדינה מהומות משמעותיות)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הוא מוסלמי בהחלט ואפילו צאצא של הנביא מוחמד לכאורה. אינני יודע עד כמה הוא אדוק. Reuveny - שיחה 17:44, 20 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ולמה אישה מוסלמית חייבת לכסות את כל גופה? איפה זה כתוב? מזכיר לי את כל היהודים שדורשים, בשם המסורת הקדושה של 3,000 שנה, לחבוש מגבעות שנוצרו באירופה בסוף המאה ה־19 או תחילת המאה ה־20 או ללבוש חליפות שנוצרו שם באותה תקופה. Tzafrir - שיחה 09:48, 21 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
היהדות איננה דתי וגם לא האסלאם; לא הבנתי למה אתה פותח דיון צד על סמך הדיון הנקודתי הזה שפתחתי בשאלה אם הוא מוסלמי; ברור שיש מסורת של צניעות כמתואר, באסלאם. אנא מחק את תגובתך יחד עם תגובתי אליה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אנא הפסק לחלק הוראות לעורכים למחוק את תגובותיהם. זכותך לשאול מה שבא לך, זכותם לענות מה שבא להם. 84.109.65.247 15:30, 21 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לא, "זכויות" השאלות והתשובות בדף זה הן נושא ושיח מכובד ולכן יש לענות לגופן של שאלות או לא לענות כלל, אחרת הדף חוטא למטרתו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
ברור שיש? [דרוש מקור] Tzafrir - שיחה 15:50, 21 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אם לא היו מסורות כאלו חיג'אב וניקאב לא היו נזכרים פה, אין היגיון שאקשר עבורך לערכים עליהם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
האם עבדאללה ואשתו מוסלמים? כן. האם הוא מלך ירדן? לדברי שר המושבות וינסטון צ'רצ'יל, הוא יצר את אמירות עבר הירדן בתור שסתום בטיחות שהעומד בראשה יהיה חלש דיו כדי להיות תלוי לחלוטין בממשלת בריטניה: ”It would be preferable to use Trans-Jordania as a safety-valve by appointing a ruler on whom [Britain] could bring pressure, to check anti-Zionism. The ideal would be a person who was not too powerful, and who was not an inhabitant of Trans-Jordania, but who relied upon His Majesty's Government for the retention of his office.”. גבולותיה שורבטו על מפית ביום ראשון אחד אחר צהריים בקהיר. מאז דעך כוחה של בריטניה ואת מקומה ממלאת ארצות הברית, אולם מעמדו של הרודן הירדני נותר דומה לזה של הרודן הסורי - שליט זר הרודה במדינה מלאכותית, שתכליתה להוליך נפט מיצרניות הנפט שממזרח לה לבתי הזיקוק שממערב לה. ליאור पॣ • י' באדר ה'תשפ"א • 18:16, 21 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
צפריר, חבישת מגבעות זה עניין חברתי ולא דתי, אם כי גם בתקופת התלמוד היה קוד לבוש יחודי ללומדי התורה. ובכל מקרה, זו לא "דרישה". --שמש מרפא - שיחה 20:55, 21 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
שמש מרפא, תוכל להפנות לתיאור הלבוש הזה בתלמוד? Liad Malone - שיחה 22:53, 21 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ראה למשל רש"י, מסכת שבת, דף ע"ז, עמוד ב', ד"ה סודרא, ותלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד ב'. הכוונה לצורה כלשהי של עיטוף הראש. --שמש מרפא - שיחה 02:51, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

האם ניתן לתבוע את הממשלה על החלטותיה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

נניח הממשלה החליטה להוציא הוראה כשלהי, שמנוגדת לחוקי יסוד. לצורך זה היא כינסה את הכנסת והעבירה חוק בהתאם. ואז כתוצאה מההוראה החדשה כמה אנשים נהרגו. כשיוצא שהממשלה אחראית למותם ואילו לא היו מעבירים את ההוראה אותם אנשים היו נשארים בחיים. לצורך דוגמה בלבד: הממשלה רוצה למנוע התפשטות של נגיף ועוצרת כניסת אזרחיה למדינה דרך מעברים יבשתיים. האזרחים נחטפים על ידי מחבלים במצריים ונרצחים סמוך למעבר הגבול. סתם לצורך דוגמה.

האם ניתן לתבוע את הממשלה על כך או שהחסינות למעשה פוטרת את השרים מאחריות משפטית? 2A0D:6FC0:6A0:A800:6C9D:A2BB:D825:FD01 17:41, 20 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

עקרונית, כל אזרח יכול לתבוע כל גוף ממשלתי. לתבוע את הממשלה זו בעיה, כי הממשלה היא מושג די מופשט. אם לדעתך, נפגעת אישית מפעולה של משרד או בעל תפקיד או גוף הכפוף להם, אתה רשאי לתבוע, ולהוכיח פגיעה מהותית בך. חסינות לא פוטרת שרים מאחריות לפעולה לא חוקית, אם נעשתה. לשרים ומשרדיהם אסור לעשות פעולות הסותרות חוקים, כמו כל אזרח, רשות ומוסד. אחת היא אם מדובר בחוק יסוד או חוק רגיל. זו עבירה לכל דבר. כמו כן, הממשלה לא מעבירה חוקים, אלא הכנסת. הממשלה יכולה להגיש לכנסת הצעת חוק ממשלתית, ורק הכנסת תאשר ותחוקק אותו בהליך חקיקה מוסדר הכולל כמה שלבים עד להכנסת החוק לספר החוקים. לעניין הדוגמה שלך: ממשלה רשאית, לכאורה, לאסור כניסת אזרחים לתחום הריבוני של המדינה, מטעמים המצדיקים זאת, ומן הסתם, כל המשמעויות של ההחלטה נלקחת בחשבון. אבל זו החלטת ממשלה מתוקף סמכותה, ולא חוק. בשורה התחתונה, אציין שלמשרדי הממשלה ולשרים מותר לעשות רק פעולות שהחוק מסמיך אותם ומתיר להם מפורשות.--נדב - שיחה 18:50, 20 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
עובדה היא שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע חד משמעית כי "כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל" ללא שום אפשרות לפרשנות. ומצד שני, עובדה שקיימת ועדת חריגים המחליטה איזה אזרח ישראלי זכאי ואיזה לא זכאי להכניס לישראל. כלומר קיים גוף ממשלתי (ועדת חריגים) שעצם מטרתו היא הפרת חוק יסוד. כלומר אולי על הנייר מה שכתבת נכון, אבל במציאות הממשלה כן יכולה מתוך סמכותה לפעול בניגוד לחוק אם יש לה סיבה לכך (מגיפה במקרה הזה).
השאלה היא האם יש לחברים בממשלה גם אחריות משפטית בנושא. כלומר, אם עקב פעילות הממשלה אדם נהרג במדינה זרה, האם ניתן לתבוע את ראש הממשלה או את השרים שקיבלו את ההחלטות בגין גרימת מוות? 2A0D:6FC0:805:400:25F0:DBE0:DDD2:BEF7 00:26, 21 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ראשית, ועדת החריגים הנ"ל, ואף הממשלה כולה, הוסמכה על ידי חוק של הכנסת לעשות מה שהיא עושה. אם לא היה חוק המסמיך אותה היא לא הייתה מורשית לאסור את כניסתם של אזרחי ישראל לארץ או להקים ועדת חריגים. הכנסת יכלה לחוקק את החוק הנ"ל אף שהוא "פוגע בזכויות שלפי חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו", משום שבחוק היסוד עצמו נתקנה פסקת ההגבלה המתירה לפגוע בזכויות אלו, "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". עד כאן לעניין יכולתה של הממשלה לפעול בניגוד לחוק. לגבי שאלתך השנייה, אינני יודע. תביעות כבר הוגשו בעבר נגד שרים, אך איני יודע אם ניתן להגיש תביעה פלילית כנגד השרים או הממשלה על החלטות שהיא קיבלה ברשות ובסמכות. כך או כך, במקרה של תביעה פלילית, לא אתה הוא המגיש את התביעה, אלא מדינת ישראל. אביתר ג' • שיחה • 14:53, 25 בפברואר 2021 (IST).[תגובה]
אם אתה כזה מומחה גדול לניהול מדינות בזמן מגיפה, אולי תקים מפלגה, ותרוץ לכנסת, ותרכיב ממשלה משלך שלא עושה טעויות אף פעם. עוזי ו. - שיחה 19:29, 20 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ותכתוב על זה ספר אסף השני - שיחה 11:31, 21 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

דייסת סולת ללא בישול

בצניעות, לשמחתי אינני סובל מצליאק ויש לי רגישות נמוכה לגלוטן.

לא פעם ולא פעמיים יצא לי לערבב סולת חיטה עם סוכר, שמן, מעט מלח ומים לכדי מעין דייסה, בלי לבשל ולאכול מיד. המאכל היה עבורי טעים ולא גרם לי לשום תופעה רעה על אף היעדר הבישול.

ברצוני לשאול האם יש תרבויות בהן הכנת דייסה מסולת (לאו דווקא סולת חיטה) היא כמו שאני עצמי הכנתי, ללא בישול כלל, והאם דווח בספרות התזונה או הרפואה איזו שהיא בעיה עם זה (כל עוד המזון טרי ונאכל מיד כמובן, על אף היעדר הבישול).

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

האם יש הבדל בין דרוויניזם לתורת האבולוציה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

? עמית - שיחה 20:52, 21 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

תורת האבולוציה התפתחה לא מעט לאחר דרווין. דרווין העלה לא מעט רעיונות חשובים, אבל התקדמנו מאז. אני נתקל בכינוי דרוויניזם במקרים רבים אצל מתנגדי הרעיון שמתייחסים אליו כאמונה דתית שדרווין היה נביאה. זה כמובן לא נכון. כמה התפתחויות מעניינות שהגיעו לאחר דרווין: הסינתזה האבולוציונית המודרנית מאמצע המאה העשרים, שילוב מודלים מתמטיים כמותיים, שימוש במידע גנטי לאימות ושחזור נכון יותר של „עץ״ היצורים (ואישוש טוב מאוד לכך שמדובר על עץ). Tzafrir - שיחה 21:01, 21 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
בתחום האבולוציה משתמשים במונח דרוויניזם ע"מ להבדיל בין אבולוציה דרוויניסטית לתאוריות אחרות של אבולוציה, בעיקר לאמארקיזם. הסינתזה האבולוציונית המודרנית לפעמים מכונה "ניאו-דרוויניזם", ובהקשר הזה "דרוויניזם" יכול להתייחס לתאוריה הספציפית שהועלתה ע"י דרווין עצמו, לפני שעברה סינתזה עם גנטיקה ותחומים נוספים. H. sapiens - שיחה 20:28, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
עמית, יכול להיות שהתכוונת לדרוויניזם חברתי?

בעניין פרשת ילדי תימן

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ממשלת ישראל קיבלת החלטה לפצות, כספית, משפחות שגורל ילדן נותר עלום לאחר אישפוז, בשנות ה-50. מדובר במשפחות ממוצא תימני, מה שמכונה עדות מזרח ואף ממוצא בלקני. למי או לאן בדיוק פונים בהגשת בקשת פיצויים מסוג זה ? בנצי - שיחה 13:48, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

הכותרת מפוצצת, אבל לפי ההחלטה, רק משפחות שפנו בעבר לאחת מוועדות הבדיקה (אם אני מבין נכון: ועדת בהלול-מינקובסקי, ועדת שלגי או ועדת כהן-קדמי) יכולה לתבוע פיצויים. Tzafrir - שיחה 15:06, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
יתרה מכך, התשלומים הם במסגרת פשרה בין המדינה למשפחות שתבעו פיצויים.--נדב - שיחה 01:04, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

SSH פעמיים. יש דרך פשוטה לקצר?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

הי לינוקסואידים. יש שרת מהיר אחד שבשביל להיכנס אליו, אני קודם צריך לעשות כניסה לשרת אחר. כלומר הפעלות שלי הם (פקודות בbash דרך טרמינל):

  1. ssh corvus@gp.tau.ac.il
  2. הקלדת password
  3. ssh corvus@power
  4. הקלדת password

שרת הpg פועל ממש לעט והpower הוא "השרת הטוב". בעיה שאני לא יכול להתחבר אליו ישירות, אלא קודם לעשות ssh ל-gp.tau. האם יש דרך לעשות את זה מהר יותר, כלומר בשורה אחת? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:07, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

צעד ראשון: להמנע מהקלדת סיסמאות. אתה מזדהה בעזרת מפתח פרטי במחשב שלך ובן זוגו, הציבורי, כשורה בקובץ ‎.ssh/authrized_keys .
מרגע שזה נעשה, אתה יכול לעשות משהו נחמד כמו:
ssh corvus@gp.tau.ac.il ssh power
אבל אתה יכול גם לעשות משהו נחמד יותר: על חיבור SSH אפשר להעביר מספר חיבורי TCP שונים. לכן אתה יכול להתחבר ל־gp ואז לבקש שאיזשהו פורט של מחשב מרוחק יהיה זמין כפורט מקומי על המחשב שלך:
ssh -L 2222:power:22 corvus@gp.tau.ac.il -N &
ssh -p 2222 corvus@localhost
ומכיוון שהשימוש הזה שלך הפך להיות כל כך נפוץ, נוספה לו אפשרות נפרדת שמחביאה את יצירת המנהרה:
ssh -J corvus@gp.tau.ac.il power
אז מה ההבדל בין הפקודה הזו לפקודה הראשונה? שבפקודה הזו יש לך חיבור ישיר מהמחשב שלך ל־power‏. Tzafrir - שיחה 16:33, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אם אתה רוצה לחסוך עוד, יש פה מדריך טוב תהנה. מתניה • שיחה 16:42, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אני אזרוק מבט בלינק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:50, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
המממ... אני רואה שאני מנסה לקפוץ קצת מעל הפופיק, מתוך עצלות להקליד ססמה פעמיים. להסר הספק, אני לא מבין גדול בלינוקס. אני רושם את פקודות הbash שלי בטרמינל שאני פותח בחלונות 10 (יש בווינדוס מודרני טרמינל לינוקס מותכן). ככה שאני לא הכי יודע מה הכוונה בקובץ ‎ .ssh/authrized_keys האם הקובץ המדובר אמור להיות על המחשב שלי או על השרת? וכיצד אני מוצא אותו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:50, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
סליחה, הנחתי שאתה משתמש בלינוקס, והנחתי שאתה בקיא ורק מחפש קיצור דרך קטן. מהתחלה:
תתחבר לשרת המרוחק, ושם תיצור בתוך תיקיית הבית שלך תקייה בשם .ssh (עם הנקודה לפני המילה) ובתוכה קובץ בauthrized_keys. בתוך הקובץ תכניס מפתח ציבורי שיצרת על המחשב שלך. אם אתה לא יודע איך ליצור מפתחות, תגיד. אחרי ששמת את המפתח הציבורי שלך בשני השרתים, כמו שהסברתי בשורה הקודמת, תוכל להשתמש בשיטה של צפריר או בשיטה שקישרתי לעיל. אם יש לך שאלות ואתה רוצה הדרכה מפורטת יותר, אתה מוזמן לשלוח לי מייל ואדריך אותך פרטנית. מתניה • שיחה 17:09, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ליתר דיוק: הקישור מסביר גם כל מיני דרכים אחרות ויותר מסובכות לבצע את מה ש־‎-J עושה (אבל האפשרות הזו לא נתמכת בגרסאות ישנות יותר, ולכן הוא מפרט). הזדהות בעזרת מפתח פרטי לא נועדה סתם למנוע הקלדת סיסמה, היא גם בטוחה יותר מכיוון שהסיסמה לא נשלחת ברשת. Tzafrir - שיחה 17:16, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לא בטוח שאני יודע איך בונים את המפתח המדובר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:22, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אולי תשתמש ב-securecrt? ‏ Shannen - שיחה 20:41, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
באופן כללי: ssh-keygen . מעתיקים למחשב אחר חד פעמית את החלק הציבורי בעזרת הפקודה ssh-copy-id שמתחברת למחשב מרוחק ויוצרת או מעדכנת את קובץ ב־authrized_keys של המשתמש שלך שם (אבל כמובן אפשר לערוך ידנית). חיפוש העלה לדוגמה את [7] ואת [8]‏. Tzafrir - שיחה 21:03, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

מושא הערך הצעיר ביותר

נשאלתי ומפנה לקהל, איזה ערך בויקיפדיה העברית נכתב על האישיות הצעירה ביותר שעשתה משהו שזיכה אותה בערך (לא למשל משתייכת למשפחת אצולה, או צאצאית למנהיג כלשהו ונכתב עליה ערך מטעם זה). תודה ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 18:46, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

מה שפרסם את לואיס בראון(אנ'), תינוקת המבחנה הראשונה, הוא רגע ההפרייה. קשה ללכת מוקדם מזה. אסף השני - שיחה 20:30, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
השאלה הייתה על מישהו ש'עשה משהו', מה שקשה לומר על הנ"ל.--שמש מרפא - שיחה 21:32, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
@Tomtom: אולי ילד פלא, קטגוריה:ילדי פלא והמקבילים באנגלית יספקו את התשובה. חזרתי • ∞ • שיחה 22:15, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
רוב ילדי הפלא שהצצתי בערכים שלהם נולדו לפני עידן ויקיפדיה העברית, אבל ניתן לנסות להעריך בהתאם באיזה גיל היו זוכים בערך, אילו הייתה אז ויקיפדיה. למשל שירלי טמפל זכתה בפרס אוסקר לשם כבוד בהיותה בת שש, פרס שכיום בוודאי היה מזכה אותה בערך אצלנו. H. sapiens - שיחה 12:29, 23 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ישנים רבים, למשל ז'ורדי שהתפרסם בגיל 4. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 18:04, 23 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לינה מדינה רכשה את חשיבותה האנציקלופדית בגיל חמש ושבעה חודשים (לשיטת בית שמאי אפשר לטעון כי חשיבותה הוקנתה לה כתשעה חודשים קודם לכן). שלהבת פס הי"ד נרצחה בגיל עשרה חודשים, אך כמובן לא עשתה דבר כדי להקנות לעצמה את חשיבותה האנציקלופדית המצערת. זכור לי שהיה מתמטיקאי מבריק שרכש את השכלתו המתמטית מדודו, עת התחבאו יחד בבור מפני הגרמנים. מבחן גוגל טוען שמדובר בפליקס זנדמן ומכאן שהיה בן 16 באותה עת, אך אולי היה עוד מקרה דומה בגיל מוקדם יותר. ליאור पॣ • י"א באדר ה'תשפ"א • 15:08, 23 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
מצד שני מה הכוונה ל״עשה משהו״? אנא מן השואל הבהרה. Gil mo - שיחה 17:28, 23 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אם מורידים את הדרישה לגבי "עשה משהו", אז: על נסיך יפן היסוהיטו נכתב ערך בשבוע הראשון לחייו. וכבר ביומו הראשון התינוק הוא היה בעל חישבות אנציקלופדית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:13, 23 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
השאלה היתה לגבי מישהם שאינם שייכים למעמד עליון. Gil mo - שיחה 08:37, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
יש דבר כזה?! (לפי ויקיפדיה: בוודאי). עוזי ו. - שיחה 13:46, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

מה זה Internal Field Separator או בראשי תיבות נפוצים בספרות הלינוקס (IFS)?

אם הבנתי נכון זה מונח שמתאר כל הפרדה בין מילה למילה שבתוך שורה (indentation), בין אם ההפרדה הזו היא רווח (whitespace indent), טאב (tab indent), או אפילו תו ירידת השורה המקובל בלינוקס הנקראת Line Feed ובראשי תיבות LF (זאת להבדיל מתו ירידת השורה המקובל בווינדווס הנקרא Carriage Return Line Feed ובראשי תיבות CRLF)

האם הבנתי נכון? בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

השם indentation לא קשור. מדובר אכן בסוג פשוט מאד של חלוקה למילים (או ליתר דיוק: שדה ברשומה). זהו שם של משתנה פנימי בBourne Shell וכל נגזרותיה (כולל bash). ב־AWK יש משתנה עם שם דומה: FS (ושם יש גם RS, כלומר Record Separator, כשכרגיל כל שורה היא רשומה). Tzafrir - שיחה 09:31, 23 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אם ההפרדה בין מילים בשורה (או לחלופין שדות ברשומה) לא מבוצעת דרך indentation אז דרך מה תגדיר שהיא מבוצעת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
תו מפריד (או תווים מפרידים ב־awk). לדוגמה:
cat /etc/passwd | (IFS=: ; while read user pass uid gid gecos shell; do echo "user: $user, name (gecos): $gecos"; done)
awk -F: '{print $1, $5}' /etc/passwd
Tzafrir - שיחה
התכוונתי לשאול, מהו המינוח הסטנדרטי לתאר תווים מפרידים באופן כללי אם לא Indentation characters? אולי Separator characters, אולי Delimiter characters? הערך האנגלי Delimiter לא מזכיר את המונחים Internal Field Separator או IFS, משום מה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
כאמור, המונח הכללי יותר הוא Field Separator. הוא מופיע גם בערך שאליו קישרת. Tzafrir - שיחה 16:27, 23 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

איך זה שחלק מהמחלות עושות נזלת וחלק שיעול?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

איך הוירוס יודע "איפה לתקוף"? כלומר למה וירוס קורונה עושה שיעול יבש ווירוס שפעת עושה נזלת וליחה? אני יודע שזה תגובה חיסונית שלנו לוירוס. אז למה לחלק הגוף מגיב ככה ולחלק ככה?

וירוסים שונים תוקפים תאים שונים. כך למשל וירוס הHIV נוהג לתקוף את תאי מערכת החיסון. וירוס הצינון (רובם מסוג רינווירוס) נוהגים לתקוף תאים במערכת הנשימה. כל וירוס ואזור הפגיעה המועדף עליו. גילגמש • שיחה 06:17, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

למה חיסון הקורונה מוזרק לשריר ולא לווריד?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אתמול עשיתי את החיסון השני, וכשהאח הזריק לי את החיסון תוך כמה שניות בודדות, הבעתי תמיהה בפני אבא שלי (אני טרם בן 18) איך הוא מצא לי וריד כל כך מהר. אבא שלי אמר שהחיסון מוזרק לשריר ולא לווריד, ובאמת הזרוע שלי מרגישה כאילו חטפתי כדור. בכללי אני לא יודע אם חיסונים מוזרקים לווריד, אבל אשמח לקבל תשובה שתניח את הדעת. ניב - שיחה 23:36, 23 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

לא מזריקים חיסונים לוריד. האפשרויות הן בגדול: זריקה תוך-שרירית (לחיסונים המכילים חומר שעלול לגרום גירוי לשכבות העור), זריקה תת-עורית, וזריקה תוך-עורית (משמשת פחות לחיסונים ויותר לתבחינים). --שמש מרפא - שיחה 01:05, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
@שמש מרפא: חיסון אבעבועות שחורות בוצע על ידי שריטה במחט, שמותירה צלקת עשרות שנים. חזרתי • ∞ • שיחה 01:49, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
יש מספר שיטות לתת תרופה. ככל שהתרופה ניתנת קרוב יותר לזרם הדם או לדם עצמו כך קליטתה מהירה יותר בגוף. כך למשל זריקה לווריד היא הדרך המהירה ביותר להעביר תרופה מסוימת למטופל. לפעמים, מהירות זו לא נדרשת ואף מזיקה. קצת כמו אכילת גלידה - מי רוצה לבלוע את כל הכדור בבת אחת? הזרקה לשריר יוצרת מסלול איטי יחסית של התפשטות התרופה בגוף. חיסונים מוזרקים בדרך כלל בשריר אבל לא רק חיסונים. למשל השימוש במזרק אפיפן (epi-pen - עט אפניפרין, אפניפרין הוא השם שבו משתמשים האמריקאים לאדרנלין) נהוג שהמשתמש מזריק את האדרנלין לשריר הירך. גילגמש • שיחה 06:15, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
הערך זריקה מזכיר סוגים שונים של זריקות אבל מפרט בעיקר מי מוסמך לתת אותן ולא כל כך מהי מטרתן. Tzafrir - שיחה 12:43, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
צריך לשפר אותו. אולי אטפל בזה בהמשך. גילגמש • שיחה 12:47, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
המטרה בחיסון היא להחדיר רצפי RNA לתוך התאים, ורק לאחר שהחלבון (או המעטפת החלבונית) נבנית בתוך התא, התוצר המוגמר יוצא למערכת הדם. צריך לזכור שבחיסון הקורונה לא משתמשים בוירוס מוחלש או מומת, ולכן יש צורך קודם לייצר את החלבון בתוך התא. אם הזריקה היתה מבוצעת לתוך הוריד, החיסון לא היה עושה שום דבר. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:22, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
גם חיסון שמכיל וירוס מוחלש/מומת מוזרק לשריר או לעור. --שמש מרפא - שיחה 03:08, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

כשפוטין נואם הוא אומר גם קללות?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

שלום, קראתי שברוסית יש משהו שנקרא שפת המאט שכולה קללות. פוטין אומר בנאומים בלאט ופיזדייץ?

אין סיכוי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:28, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ממש לא. שימוש ב"מאט" (Mat (Russian profanity)) בכל שיח רשמי מנוגד לחלוטין לכללי התרבות. זה בערך כמו שהנשיא ריבלין יגיד בנאום רשמי "התכנסו כאן הערב לדון ב** אימא של הבן *** שעשה כך וכך". ניבולי זאת שפה פשוט לא יכולה להופיע בנאום כלשהו מול תקשורת. עם זאת כאן הוא ציין שכן מנבל את הפה בעבודה, שלא לעיניי המצלמות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:50, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
שתי הקללות המסוימות הללו לא, ככל הידוע לי. שפת ביבים האופיינית לעברייני רחוב ולא למדינאים - בפירוש כן. עיין למשל בשפה בה השתמש לתיאור הגורל המצפה למחבלים במשבר בני הערובה בבסלאן. ליאור पॣ • י"ב באדר ה'תשפ"א • 14:34, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לעיתים יש חילוקי דעות (אמיתיים או לא) למה התכוון המשורר. זה מזכיר לי שבקמפיין ג'ו ביידן אמר לאישה (ששאלה אותו שאלה נוקבת על כישלונו באיובה) אמירה די מעליבה: "'You're A Lying Dog-Faced Pony Soldier' הנה הסרטון אז התקשורת המוטה לטובתו טענה שהוא רק התבדח איתה, ויריביו טענו שזו תגובה ממש לא מכובדת, (והתקשורת הישראלית הסתירה זאת, כרגיל). אגסי - שיחה 17:30, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
האם לדעתך תומכי ביידן המושבעים בתקשורת הישראלית הסתירו את זה בכוונה? היו מספיק פדיחות לביידן מאותה תקופה (אבל בעצם: מספיק פדיחות לממסד של המפלגה הדמוקרטית, שלא הצליח אפילו להרים בחירות כמו שצריך). אבל כמובן שגם התקשורת האמריקאית לא אהבה את זה. חיפשתי את הביטוי. מבין חמשת התוצאות הראשונות השתמטתי שתיים שהגיעו מעיתון ימין. נשארו [9], [10] ו־[11]. בכולם זוקפים לגנותו את ההתבטאות (במקרה הטוב הוא סתם לא ענה כמו שצריך). Tzafrir - שיחה 23:59, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אגסי, כמובן שתביא את ביידן כדוגמה לניבולי פה. הרי לא היה עוד נשיא לפניו עם שפה במשלב לשוני של ילד בכיתה ט', שנהג לנבל את הפה בעקביות. ביידן אכן נתפס מקלל אנשין שעימתו אותו מול המצלמות, אבל זה מתגמד לעומת הנשיא שקרא למיט רומני תחת נפוח, כינה את הליך ההדחה שלו בולשיט, קרא לעצמו "בן ז***", אמר את המילה "לעזאזל" 72 פעם, לעג לבעלי לקויות ובאמת שהרשימה עוד ארוכה. מנגד, היו דמוקרטים שגם ניבלו את הפה. קורי בוקר אמר שלקמלה האריס "doesn't have shit to prove" [12] ואמר ב-CNN ש"מחשבות ותפילות אחרי אלימות ירי" זה בולשיט. גם בעימותים הדמוקרטים לנשיאות היו קללות כמו piss, asses ו-shit [13]. אבל יש הבדל בין סנאטור מניו ג'רזי למנהיג העולם החופשי. אגב, אני עונה מהטלפון אז מקווה שהקישורים עןבדים. ניב - שיחה 12:59, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ניב ידידי, לא התייחסתי לטראמפ, כי זה באנלי, שהרי כולם יודעים שיש לו פה גדול. לדעתי, אם יצמצם משמעותית את ההתקפות האישיות, מאוד יתכן שתצטרך בעוד קצת יותר מ-4 שנים לתרגם ערך על ניסיון הדחה כושל שלישי :)
אשר לביידן, רציתי לחדש לוויקיפדים כאן, שכן להערכתי רובם ככולם, וסביר שאתה בתוכם, לא שמעתם על ההתבטאות הזו שלו (שהוסתרה על ידי רוב התקשורת האמריקאית וכל הישראלית)... ועל שורה של טעויות מאוד מביכות שלו, שלא זכור לי ששמעתי כמותם ממתמודד פוליטי. אבל כאשר טראמפ כאשר עשה טעות בטוויטר יש ערך מיותר Covfefe, כך שאין צורך שוב להזכיר אותו כאן. אגסי - שיחה 13:33, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
Covfefe היא מילה שטראמפ הקליד ככל הנראה בטעות. קורה שטועים (אבל מי שבודק טוב יותר את מה שהוא מקליד, ופחות אימפולסיבי אולי טועה פחות). אבל מה שמעניין הוא שהוא התעקש בהמשך שהוא לא טעה. כי לא יכול להיות שטראמפ יודה בטעות. ועל כך הערך: על סמל לכך שמישהו לא מודה בטעותו.
לדוגמה, כבר ציינתי בתגובה קודמת שזה בהחלט סביר שהתקשורת הישראלית התעלמה מההערה הזו של ביידן כי היא לא התעסקה בפרטים הקטנים. ציינתי כעדות לכך את חוזר האזכור של ההערה גם בידי ישראל היום. אבל אתה בכל זאת ממשיך לכתוב שהתקשורת הישראלית הסתירה את ההתבטאות. ניב: העניין בהתבטאות הזו הוא זלזול בשואלת בצורה שמאוד לא אהודה על ידי בוחריו. ואמנם, כמו שהראיתי, כיסוי תקשורתי מהשמאל גינה אותו על ההתבטאות הזו. Tzafrir - שיחה 15:34, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לדעתי, טראמפ עצמו לא מקליד כלום. יש לו עוזרים. טראמפ התבדח אחר כך במילים מי יודע את המשמעות של המילה, והתקשורת יצאה באמירות מגוחכות שהוא לא הודה וכי "טען שניסוחו היה מכוון".
אולי לא שמת לב, אבל התקשורת הישראלית ממשיכה לפרסם רק חדשות חיוביות או נייטרליות על אובמה-ביידן, כבר יותר מ-12 שנים, למעט אירוע שממש לא ניתן להתעלם ממנו. הם גם מסתירים את כל הביקורת של הרפובליקנים עליהם. בנוסף, יש המון סרטונים מביכים ופרשיות מביכות של ביידן ושות', שכל אחת מהן הייתה בכותרות המרכזיות בישראל, לו הייתה קשורה לטראמפ או משפחתו. אגסי - שיחה 16:08, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לדעתי, אתה סותר את מה שכתוב בערך Covfefe. ואני מניח כמובן שיש לך מקורות טובים שעליהם מתבססת דעתך. ועל סמך המקורות הללו תתקן את הערך (לא משנה מי מקליד. זה נכתב בשמו ולכן הוא אחראי). בינתיים אתה ממשיך להביא דוגמאות שמופרכות ולכן אחרי שתי הדוגמאות הראשונות אין לי כבר רצון להתחיל להפריך את השלישית. Tzafrir - שיחה 16:45, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אין כאן שום הוכחות, אלא רק פרשנות מסולפת של מקורות שתומכים באופן מובהק 24/7 רק במפלגה אחת, ובעד צנזורה של כלי תקשורת שלא מיישרים איתם קו. אתה עושה בדיוק כפי שכל התקשורת האלה עושים, מסלף לחלוטין את כוונת הדברים. לא אמרתי שטרמאפ לא אחראי בגלל שהוא לא מקליד בעצמו. לא הפרכת שום דבר, להפך לא הייתה לך תשובה. קח לדוגמה שביידן צולם יותר מפעם אחת מנשק את נכדתו על השפתיים, מה שאף פוליטיקאי לא מעיז לעשות בפומבי. סביר להניח שלא שמעת על כך, ותגיד שזה "שולי". לו זה היה טראמפ, אז שבוע כלי התקשורת היו עוסקים בכך, וכמובן היה ערך בנושא בוויקפדיה האנגלית והעברית.
הנקודה שלי היא לא לגבי טיב ההתנהגות של טראמפ או ביידן, אלא שבתחום הפוליטי לא רק הפוליטיקאים צבועים ומשקרים, אלא גם כלי התקשורת שעוסקים בכך, וגם הוויקיפדים בוויקיפדיה האנגלית שעורכים בתחום הזה, חלקם בגלל שהם כנראה גם יותר מדי מושפעים מהתקשורת. אגסי - שיחה 16:51, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
היו לא מעט דיווחים על יחסו החביב יתר על המידה לאנשים שונים. אני חוזר על הבקשה הצנועה: איפה היה הדיווח בישראל היום? או שמא גם הם זממו לגרום לבחירתו של ביידן? בינתיים אתה לא מסוגל להביא מקורות וטוען שכל האחרים טועים. אולי גם הרצפה עקומה. למי שעוקב מהצד, שימו לב לטכניקה נוספת: בכל תגובה שלו אגסי מעלה טענה חדשה. זה מונע מהדיון לברר כמו שצריך את נכונות הטענה הראשונה (או השנייה) שלו מכיוון שעכשיו אנחנו רואים דוגמה חדשה. Tzafrir - שיחה 17:48, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לידעתך, עיתונאי "ישראל היום" סופגים מספיק מהברנז'ה על שהם נאלצים לתמוך בביבי, לכן בחינמון לא מחייבים אותם לחרוג מהקו של הברנז'ה בענייני הפוליטיקה האמריקאית. על מה אתה רוצה מקורות? בסך הכל מדובר בפרשנות של דברי טראמפ. וגם אם אביא לך מקורות מהתקשורת השמרנית, הרי תגיד לי שהם כלי תקשורת תומכי קונספירציות. למה? כי מאפיית NYT אמרה זאת, וכהוכחה הם הביאו איזה מקרה אחד או שניים. זו צביעות שכן כל התקשורת במשך שנתיים תמכה באמא של הקונספירציות המופרכות רוסיה-גייט ועוד אנספור פייק קונספירציות. וכרגיל כשאין לך תשובות אתה מתקיף אותי אישית....
בתקשורת הישראלית, למעט חריגים נדירים, לא אזכירו את שערוריות עבר של ביידן, לא אמירות אומללות בקמפיין (שיש עליהם סרטונים ולא דיווח מפי מקורות של NYT), לא אמירות בעיתיות של אנשיו, וכמובן אף ביקורת רפובליקנית עליו ועל הממשל שלו. וכמובן שום דיווח שלילי מפי "מקורות". זה אצלך מקורות ראויים? אגסי - שיחה 18:19, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אתה מתבלבל בין כל הטענות השונות שהעלית. אני עדיין עם הטענה לגבי ביידן. לישראל היום היה קו עקבי של תמיכה בטראמפ לכל אורך הבחירות. העורך הראשי שלהם נסע לארצות הברית לסקר אותן. אבל אנחנו פשוט פרובנציאליים ולא מסקרים כל פיפס שקורה שם. זה הסבר פשוט. אתה טוען במקום זה שכל התקשורת הישראלית, כולל ישראל היום, מקור ראשןן וערוץ 7, העלימה בכח את האירוע הזה.
אבל העלית נושא נוסף: התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016. לפי דו"ח מולר (כאן אני מסתמך על הערכים בוויקי האנגלית כי הערכים שלנו לא במצב מספיק טוב) היה קשר בין אנשים במטה הבחירות של טראמפ לגורמים רוסיים במאמץ להטות את הבחירות. הדו״ח הוביל להפללה של מספר אנשים שם (אך לא טראמפ עצמו). כמוכן הדו״ח במפורש לא ניקה את טראמפ. אני לא יודע איך בדיוק להגדיר את זה, אבל זה לא סתם קונספירציה. Tzafrir - שיחה 22:43, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
"ישראל היום" אמנם אהדו את תמיכת טראמפ בישראל, אבל לגבי טראמפ וביידן שלא בהקשר לישראל...רוב הזמן הם יישרו קו עם הברנז'ה. כלי התקשורת בישראל פרסמו כל פיפס שלילי על טראמפ ומשפחתו, למשל עשרות פעמים הראו את סטורמי דניאלס, וכלום על ביידן ומשפחתו, וגם כעת מסתירים את כל הביקורת על הממשל שלו ואנשיו, וזה לא הולך להשתנות ב-4 השנים הקרובות, כמו ב-12 הקודמות, ואני אוכיח זאת גם בהמשך. אף אחד מאנשי טראמפ לא דיבר עם הרוסים בהקשר לקנוניה. היו אפס ראיות ממהתחלה. התקשורת ידעה זאת. מנגד כשטראמפ טען שממשל אובמה ריגל אחרי אנשיו, מיד כלי התקשורת טענו שאין הוכחות, ושזה קונספירציה, והתברר שעקבו אחרי 2 אנשיו תוך הטעיית בתי המשפט, וגם את זה מסלפים. ואילו לגבי קנוניית רוסיה במקום להגיד שטרם נמצאו ראיות, שיקרו ללא הפסקה כאילו יש ראיות או יש ממש בחשדות. הערכים בוויקי האנגלית בתחום הפוליטיקה האמריקאית מוטים כאילו פלוסי כתבה אותם. אגסי - שיחה 00:58, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
חיפוש של "הנטר ביידן" (עם מרכאות) ב:ישראל היום, מקור ראשון, ערוץ 7. נראה שאצל ישראל היום יש יותר סיקור על כך. בכל מקרה, אני שמח לראות שאתה מתווכח עם תוכנם של ערכים בוויקי האנגלית. תודיע לי כשתתקן אותם. Tzafrir - שיחה 22:26, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
כתבתי לגבי "ישראל היום": "רוב הזמן הם יישרו קו עם הברנז'ה". כלומר מדי פעם הם חרגו מהקוו הכללי. הם פרסמו רק חלק קטן מפרשת האנטר ביידן. אני כבר יכול לכתוב ספרים על כל הטריקים של התקשורת הישראלית בחדשות חוץ ב-5 השנים האחרונות, לפני כן הגנתי על כלי התקשורת.... זו הרגשה לא כך נעימה לראות מדי יום איך הם לא ישרים, על בסיס הצלבת מידע. הכי גרועים הם 3 ערוצי הטלוויזיה, במיוחד בהיקף הצנזורה, ומיד לאחריהם "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", שלפעמים צריכים קליקבייט. אין לי סיכוי לשנות משהו בוויקי האנגלית, אבל מדי פעם ניסיתי לתקן הטיות בערכים שתורגמו לעברית. זה צריך להיות אינטרס של כולם, במיוחד שאין לנו השפעה על תוצאות הבחירות שם. אגסי - שיחה 22:59, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
כתבת „כלום על ביידן ומשפחתו״. אפשר גם להודות בטעות. בכל מקרה, לפי מה שכתבת בדיון הזה, העיתון שהמו״ל שלו היא מרים אדלסון מאתרג את ביידן. בהצלחה בהוכחות טענותיך. Tzafrir - שיחה 23:18, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
גם התקשורת תמיד סילפה בכוונה את דברי טראמפ כפי שאתה עושה כאן, כנראה בטעות. אמרתי ספציפית לגבי "ישראל היום" שהם רוב הזמן יישרו קו על כלי התקשרות, ולגבי כלל כלי התקשורת אמרתי שהם לא כתבו כלום על ביידן ומשפחתו, וזה כמובן כפוף לחריג שישראל היום לא תמיד ישרו קו איתם. כמובן שאתה תראה ש"ישראל היום" ימשיכו ביתר שאת, בכפוף לחריגים, לאתרג את ביידן, בענינים הפנימיים של ארה"ב, שאין להם שום נגיעה לביבי ומדיניותו. הרי ביבי מיהר לנטוש את טראמפ ולהתחנף לביידן, אז אתה חושב שהעיתון שתומך בו, יתמוך כעת בטראמפ וברפובליקנים? עיתונאי שלהם גלעד צוויג, מדי פעם מצייץ מידע נגד הדמוקרטים ובעד הרפובליקנים, כאשר העיתון שלו בכוונה לא מפרסם את המידע הזה. אגסי - שיחה 01:18, 27 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
עברתי שוב על דברי בדיון כאן וניסיתי לראות איך סילפתי את דברי טראמפ. המקום היחידי שבו התייחסתי לדברי טראמפ הוא Covfefe ועליו כתבתי שטראמפ טעה (הוא, אגב, מחק את אותו ציוץ כעבור שש שעות) אבל לא הודה בטעותו. מה ממה שכתבתי לא נכון? לגבי השאר: מיותר להגיב. Tzafrir - שיחה 05:44, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
  • התכוונתי שסילפת את דבריי לגבי ישראל היום, אבל נעזוב את זה. לסיכום, הערך Covfefe משקף את הבעיה. CNN ושות', מנפחים אירועים שנראים להם מועילים לדמוקרטים, ואילו פוקס ניוז בפריים טיים ושות' מנפחים אירועים שנראים להם מועילים לרפובליקנים, אך לא מתעלמים מפרסומי CNN. ברשת הדמוקרטים עשו עניין מ-Covfefe ואילו הרפובליקנים עשו עניין מפליטות הפה הנוראות של ביידן, אבל רק Covfefe קיבל ערך. התקשורת הדמוקרטית והשמרנית תוקפות האחת את השניה אבל ויקיפדיה מאמצת רק את העמדה הדמוקרטית, כאילו הרפובלקינים לא קיימים או אנשים פחות טובים. לנו כוויקיפדיה יש חובה לשמור על איזון. בעוד שלפוקס ניוז במשך המון שנים ברציפות יש רייטינג גבוה בהרבה מאשר של CNN (גם זה מוסתר בישראל), האירועים שמנופחים על ידי CNN זוכים לחשיפה בישראל וגם לערכים בוויקפידיה האנגלית והעברית, הרבה יותר מאשר ההפך. התוצאה היא שהנרטיב הדמקורטי השתלט על ויקיפדיה האנגלית והעברית. ואני סבור שהאינטרס שלנו הוא לתקן הטיות כאלה.
    תגיב רק אם אתה חולק על כך שבתקופת טראמפ מדי יום פורסמו דברי הביקורת נגדו, ואילו בעידן ביידן, כל הביקורת נגדו מצד חברי הקונגרס הרפ' והתקשורת השמרנית, מוסתרים בכוונה מעיני הציבור בישראל אגסי - שיחה 16:31, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

חיים בקוטב הצפוני

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם ברור למדע או לעולם על הימצאות חיים בכל חלקי כדור הארץ ? אני מתכוון האם יכול להיות שיש אנשים שחיים בקוטב הצפוני חיים שלמים ופשוט אנחנו לא יודעים מקיומם ? איך ניתן לברר או לבדוק דבר כזה מבלי לעבור מטר אחרי מטר בכל הקוטב הצפוני ? תודה !

אם תיתן לאדם מטר מרובע, לא משנה איפה על פני כדור הארץ, הוא יגווע ברעב. על מנת להאכיל ולו אדם אחד בודד צריך שטח גדול דיו להתגלות בצילומי לוויין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:11, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אנשים כנראה שלא תמצא שם. כדור הארץ מוקף בלווינים ואם היו קיימות אימפריות בקוטב הצפוני, כבר מזמן היו רואים אותן. לגבי צורות חיים באופן כללי (כשמוכללים בהם גם מני פטריות וחיידקים), אכן יש. חיים קיימים כנראה בכל מקום על פני כדור הארץ שלנו, מהמישורים הקפואים של הקטבים, דרך הרי געש ועד ים המלח. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:17, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

רגל גבר ורגל אישה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

מה ההבדל האנטומי בין רגל של גבר לזאת של אישה? לדגומה הרגליים בתמונהFile:Legs.jpg מול התמונה File:Leg male.jpg. אחנו בדרך כלל יודעים להבדיל בין רגל של אישה לבין גבר. מה ההבדל הפיזיולוגי - המבנה של השרירים שונה? עצמות? אחוזי שומן? איפה ההבדל ברמה האנטומית

אין הבדל אנטומי במבנה הרגל עצמה, לא בעצמות ולא בשרירים. אחוזי שומן לא קשורים לזה, ההבדלים שאתה רואה בתמונות לא נובעים ממבנה אנטומי, אלא מהקשרים של דימוי הגוף.--נדב - שיחה 00:54, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לפני שהבנו שההבדל בין גברים לנשים הוא רק פיקציה תרבותית, שררה תפיסה לפיה מבנה האגן של נשים שונה משל גברים כדי שיוכלו ללדת. מבנה האגן משפיע גם על זווית חיבור העצמות. המאמר הזה למשל מוצא (טבלה 3) שבכל עשרת המדדים של עצם הירך יש הבדלים מובהקים בין המינים. עוזי ו. - שיחה 01:55, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
הבדלים או הבדלים סטטיסטיים? בהינתן תמונה בודדת, האם אתה יכול לשפוט שמדובר ברגל של גבר או רגל של אישה (ברמת ודאות גבוהה מספיק. נניח של מעל 90%. תמיד יש יוצאי דופן)? Tzafrir - שיחה 22:08, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

אכילת דגנים בעולם העתיק

האם נכון להגיד שבעולם העתיק דייסות בורגול (רמת טחינה נמוכה של דגנים) ודייסות סולת (רמת טחינה בינונית של דגנים) היו הרבה יותר נפוצות מלחמים (רמת טחינה גבוהה של דגנים) או שמא דווקא ההפך?

העולם העתיק: אסיה העתיקה, מצרים וקרן אפריקה העתיקות, דרום אירופה העתיקה, מסואמריקה העתיקה ועוד

בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

באופן עקרוני, כן, בלי להתייחס לסוג ספציפי של רמת טחינה. באופן עקרוני, טחינה הייתה פעולה יקרה למדי ובדרך כלל העניים (שזה רוב האנשים באותה תקופה) הסתפקו בדייסות שבושלו מגרגירי דגנים ולא אכלו לחם מקמח שנטחן עד דק, אם כי כמובן שגם לחם היה מוצר נפוץ למדי באותה תקופה. גילגמש • שיחה 18:40, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
מעיון שטחי בערכים בוויקיפדיה, לא מצאתי סימוכין שדייסה הייתה יותר נפוצה מלחם. בערך לחם כתוב: "לחם הוא אחד המזונות המוכנים הקדומים, מתוארך לתקופת האבן החדשה ואולי אף קודם לכן[2]. חברות של ציידים-לקטים נהגו לאכול דגנים שמצאו במהלך חיפושיהם. מאחר שדגנים חיים קשים לעיכול, פותחו שיטות של קליית הגרעינים ושל טחינתם וערבובם בנוזל ואז ייבושם בשמש או באש. לחם התגלה בחפירות ארכאולוגיות שונות, במקומות רבים בעולם ובתקופות שונות". אגסי - שיחה 18:54, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
נכון, אך גרעיני חיטה קלויים אינם לחם. אני מודע לכך שהנושא לא מכוסה אצלנו די הצורך. אפשר לעיין בערך תזונת ימי הביניים. אמנם יש הבדלים רבים אבל גם דמיון רב בין תזונת האדם בתקופה זו לבין התזונה שהייתה מקובלת בעולם העתיק. חשוב להתייחס גם למושג "לחם". האם כל דגן שנטחן לסוג של אבקה (קמח) שולב עם מים ונאפה הוא לחם? אפילו אם כן, עדיין פעולת הטחינה דורשת אחד מהשניים או טחינה ידנית בבית בעזרת אבן ריחיים וזה אחרי ניקוי הגרעין או לחלופין תשלום לטחנה מקצועית שתעשה זאת. הדגן נשמר בבית בצורת גרגירים ולא בצורת קמח כי קמח מתקלקל מהר ואילו גרעינים לא. זה חשוב בתקופה שקודמת לאמצעי בקרת אקלים מודרניים. לכן, דייסה הייתה נפוצה יותר מלחם ובוודאי אצל האנשים העניים שזה, כאמור, רוב בני האדם עד המאה ה19. ב"עניים" אני מתכוון לעוני מוחלט ולא לעוני יחסי. כאלה שיכולים לרעוב למוות אם יהיה משבר כלשהו. גילגמש • שיחה 19:04, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

מתחמי חיסון של מד"א

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

היכן ניתן למצוא את מיקום מוקדי החיסון של מד"א בקריות בתקופה הקרובה (לא היום)? 2A0D:6FC0:108:BA00:61BD:7C8C:689:695D 18:47, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

תבדוק בקישור הזה: דף הפייסבוק של מדא. אגסי - שיחה 19:13, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
האם ניסית זאת בעצמך? כי אחרת זה קצת לא מכובד. 2A0D:6FC0:108:BA00:61BD:7C8C:689:695D 20:19, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
האם לחפש שם, או לשאול שם, וגם לחפש בגוגל או לצלצל למד"א, או שאתה מצפה שאנחנו נעשה הכל בשבילך, אחרת זה לא מכובד? :) אגסי - שיחה 20:43, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ניסיתי גוגל, ניסיתי מוקד מד"א ניסיתי את דף הפייסבוק. בנוסף גם ניסיתי את מוקד הבריאות ואת קופת החולים. למה אתה מניח שאני שואל בלי לבדוק לפני? המידע שאתה קישרת אליו הוא רק לתקופה של יום הקרוב ולא יותר. ובגלל זה נכנסתי לכאן לשאול אם מישהו יודע, כי יש סיכוי שיש פה מישהו שעובד במד"א וידע מה הלו"ז לשבוע הבא. אבל במקום זה אני מתקל בזלזול באינטליגנציה שלי. 2A0D:6FC0:108:BA00:5809:8F37:F434:B0CA 20:34, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
פשוט תתקשר לקופת חולים שלך ותשאל. גם קופות החולים מפעילות מתחמי חיסון. פשוט, אה?--נדב - שיחה 00:48, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לא. לא פשוט. למה הזלזול? בקופת החולים אמרו שלא יכולים לקבוע לי תור. לא משנה לאיזה טיפול רפואי, כולל חיסון. קופת חולים לא מטפלת בכל אחד. תופתע לגלות, אבל רק מבוטחים מעל ותק מסוים של תשלום ביטוח לאומי יכולים לקבל שירותים מקופת חולים, לרבות חיסון.
ורק חסרי מעמד עם ותק של חצי שנה ומעלה בישראל יכולים להתחסן במחמי חיסון לחסרי מעמד.
ככה שיש אוכלוסיה קטנה של אנשים שיכולים להתחסן רק במוקדי חיסון של מד"א. ולכן השאלה. 2A0D:6FC0:108:BA00:5809:8F37:F434:B0CA 20:34, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

מהי פעולת data stream review?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בידיעה אודות סרט עתידי, תקציר הסרט מתואר כך: A ... tech worker who discovers recorded evidence of a violent crime during an ordinary data stream review. שאלתי: מהו תפקידה של העובדת בחלק המודגש של המשפט, מה היא עושה בעבודתה השגרתית? טבעת-זרם, HanochP, ‏בעלי הידע באלקטרוניקה? המקיסט, Bharel, Meir138, טבעת-זרם, Tshuva, ‏1אברהם1, אכן, גילגול, Berebiבעלי הידע בטכנולוגיה? רמי (ידע בסיסי), Tshuva, Kotz, Mysterion, גאנדולף, CodeGuru, Dovno, Zardav, ש. יצחק, Tomer T, הווה-אומר, HiyoriX, TheStriker, אכן, TergeoSoftware, RafaelGreen, N100a, דור מאיר, מקצועי, המקיסט, Galaranty ‏בעלי הידע במחשבים? --נדב - שיחה 22:30, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

למיטב הבנתי מדובר על מושג מאוד כללי: זרם נתונים. התיאור מתאים, לדוגמה (אחת מני רבות), למי שצריך לאשר תגובות לפרסום באתר כלשהו. אין לי מושג למה הכוונה בסרט עצמו. Tzafrir - שיחה 23:28, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
Tzafrir, התפקיד שלה, אם לתרגם לעברית, זה "בודקת (או: בוחנת) זרם נתונים". יש מקצוע כזה? מה זה אומר? מה בודקים בזרם נתונים?--נדב - שיחה 11:17, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

יחסי אדון-עבד בהקשר של ילודה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

תופעת העבדות מלווה את ההיסטוריה האנושית. אני רוצה לשאול שאלה כללית, וברור לי שהתשובה משתנה בין תקופות שונות. אשמח להפניות למקורות מידע, אפילו לתקופה אחת. שאלתי היא כזו: האם לעבד היה מותר להביא ילדים? האם הוא היה צריך לקבל אישור\רישיון מהאדון? האם בת הזוג היתה בחירה שלו? זכור לי משיעורי היסטוריה יחסים פיאודליים, ושם סביר להניח שמכיוון שהוואסלים לא התגוררו עם האדון, אז הם יכלו לעשות מה שבא להם, והם רצו עוד כוח עבודה. אבל אם מדבור על עבד שמתגורר עם האדון בבית, זה עוד פה להאכיל - או אולי זה שווה בתמורה לעבודה שהוא נותן? והנה עוד קפיצה רצינית - אלפרד פניוורת' מייצג לי את המשרת הערירי. מקווה שהשאלה מספיק ברורה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

על מעמדו במשפט העברי ראה בערכים עבד כנעני ועבד עברי שרבו מסר לו שפחה כנענית. דרדק • שיחה • י"ד באדר ה'תשפ"א • 23:42, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
כל מקרה לגופו. בכל תרבות יש התייחסויות שונות לעבדים, ואף בתרבויות מסויימות היחס לעבדים השתנה לאורך השנים, ובכלל זה נושא השאלה (החופש בהבאת ילדים). לכן אם אתה רוצה תשובה תצטרך להיות ספציפי לגבי תרבות מסויימת ותקופה מסויימת. דרדק לעיל ענה לך לגבי היהדות, (ששם ספציפית היחס לא השתנה לאורך השנים כי הוא לא יכול להשתנות עקב כך שחוקי התורה נצחיים) Tshuva - שיחה 04:07, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
זה תלוי מאוד בתקופה ובאופיו של מוסד העבדות. ככל שהחברה מתקדמת יותר מבחינה כלכלית ומבחינת ההסדרים הפוליטיים שלה כך העבדות הופכת לקשה יותר. יחסים פאודלים בין האדון לאיכרים הם לא יחסי עבדות. בכל אופן, היות שאמצעי מניעה לא היו נפוצים בתקופה שבה עבדות הייתה נפוצה ברחבי העולם, העבדים בהחלט הולידו ילדים. הסטטוס שלהם השתנה מתקופה לתקופה ובהתאם למקום שבו נולדו. גילגמש • שיחה 05:31, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

מילות קסם מדיה ויקי כגון __NOINDEX__

האם מילות קסם מדיה ויקי כגון __NOINDEX__ חייבות להיות בראש עמוד קוד מקור או שמא אין בעיה לשים אותן איפה שהוא בין השורה הראשונה של העמוד לשורה האחרונה של העמוד בכלל ובתוך תגיות כגון <noinclude></noinclude> בפרט?

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

מדובר בעזרה:מילות מפתח. __NOINDEX__ – לא משנה איפה, אאל"ט בוט סדר הפרקים יסדר. אבל לדוגמה המיקום של __תוכן__ __TOC__ מציג את תוכן העניינים במקום שבו נמצא הקוד. אז התשובה הכללית: "תלוי". חזרתי • ∞ • שיחה 16:44, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

מה הוא הפיגמנט האדום/ורוד העיקרי ביין אדום?

אולי רזברטרול?

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הצבע מגיע מקליפות הענבים. החומרים העיקריים האחראיים לצבעו של היין הם תרכובות פנוליות ופוליפנוליות (ביניהן: טאנינים ואנטוציאנינים). הצבע משתנה במהלך התיישנות היין ומושפע ממספר גורמים ראו כאן ובערך האנגלי. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 17:33, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

האם ישנו הבדל לוגי-פורמלי בין המושגים "הכלה" ו"הכללה"

בשיח על נושאי יסודות המתמטיקה ועל נושאים על-יסודיים במתמטיקה עולים לעתים המונחים "הכלה" ו"הכללה".

האם יש ביניהם הבדל או שמא אלו מונחים נרדפים לחלוטין? (אישית חשבתי שהכלה היא אובייקטיבית והכללה היא סובייקטיבית אבל כנרמז אני לא יודע מה מקובל בקרב מתמטיקאים).

בתודה וברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

קבוצה יכולה להיות מוכלת באחרת. רעיון אפשר להכליל. מכיוון שהמושג "מצולע" מכליל את המושג "משולש", הרי שקבוצת המשולשים מוכלת בקבוצת המצולעים. עוזי ו. - שיחה 18:11, 27 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
במקרה כללי האובייקט מציית לאותם חוקים כמו הפרט (אולי יש גם דברים ייחודיים), ובהכלה הוא חלק ממנו. הרעיון הזה גם קיים ב OOP (הורשה (יחס is-a) לעומת הכלה (יחס has-a)). (¯`gal´¯) - שיחה 18:59, 27 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

איך להוכיח שאני לא נשוי?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

חזרתי לארץ לאחר עבודה בחו"ל. על מנת למשוך את הפנסיה הביטוחית שלי אני נדרש להציג אישור ש(א) אני תושב קבע בישראל (ב) שהמצב המשפחתי שלי הוא עדיין רווק. בעיה היא שהם דורשים את זה בשפה שהם יכולים להבין (כלומר אנגלית). ואני לא יודע איזה גוף ממשלתי יכול להפיק אישורים כאלה. הפקידות בביטוח לאומי לא מבינות למה שישראלי בכלל ירצה מסמך בשפה זרה, אז אין להם שירות כזה. חיפוש באינטרנט לא מעלה את האופציה גם במשרד הפנים. מישהו כן יודע אם בישראל קיימים אישורים כאלה בשפה האנגלית? 2A0D:6FC0:6C6:FC00:1DB5:A6C6:3E84:4D8E 11:09, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

בתעודת זהות לא כתוב מצב רווק? לא כתוב שם גם באנגלית? דרדק • שיחה • ט"ז באדר ה'תשפ"א • 11:53, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

ברור שלא. לא ראית את תעודת הזהות שלך הרבה זמן אני מניח. יש את הספח הנייר המצחיק, אבל הכל שם בעברית. 2A0D:6FC0:6C6:FC00:1DB5:A6C6:3E84:4D8E 12:26, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

כנראה באמת לא בחנתי את תעודת הזהות שלי... דרדק • שיחה • י"ז באדר ה'תשפ"א • 18:25, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
המצב המשפחתי מופיע רק בספח תעודת הזהות (ולא בתעודה עצמה) ובעברית בלבד. בברכה, Easy n - שיחה 12:26, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
כל מסמך אתה יכול לתרגם (בעצמך או באמצעות מתורגמן מקצועי) ולהחתים נוטריון על נכונות התרגום. ייתכן שתצטרך לוודא מראש (בדרך כלל עם השגרירות של המדינה הרלוונטית) אם יש רשימה סגורה של נוטריונים שמקובלים עליהם או שכל נוטריון יכול לאשר. בברכה, Easy n - שיחה 12:26, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

ברור שאפשר לתרגם, אבל זה עולה מלא והופך את הסיפור לבלתי משתלם. השאלה היא האם במדינת ישראל יש גוף המסוגל להנפיק אישורים רשמיים בשפה האנגלית. 2A0D:6FC0:6C6:FC00:1DB5:A6C6:3E84:4D8E 12:28, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

אתה יכול להתחתן עם מישהי ולהתגרש. עוזי ו. - שיחה 15:16, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
עוזי ו. אלא שאז, המצב המשפחתי הופך מ"רווק" ל"גרוש", מה שיסבך לו את החיים עוד יותר...--נדב - שיחה 18:20, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

האם כל קופות הגמל להשקעה זהות למעשה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

רפרוף קל מצא שמה שמציעים פניקס, כלל, הפועלים זה בדיוק את אותו הדבר, עם הבדלי ניסוח קלים ומספרים כמעט זהים. אז כנראה שיש רגולציה. האם זה אומר שאין באמת תחרות בין חברות הביטוח בנושא ואין שום הבדל פרקטי איזו קופות הגמל להשקעה לבחור? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:21, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

דלגלג

ניקח לדוגמה דלגלג פשוט ביותר כגון S-R שמכיל רק סיבית אחת שערכה הוגדר 0. אם יינתן זרם חשמלי והערך ישתנה לכזה שהוגדר 1 אך לאחר מכן הזרם יופסק - האם דלגלג כזה ימשיך להחזיק את הערך 1 או שמא יתאפס ל-0?

אולי השאלה הטובה יותר היא האם ה"זיכרון" שלו הוא נדיף (תלוי בזרם חשמלי) או בלתי נדיף (לא תלוי בזרם חשמלי)?

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הוא יישאר ב-1. דלגלג (פליפ פלופ) משתנה רק כאשר הוא מקבל "clock", ואפשר בהחלט להשתמש בו כ"שומר זכרון" (אם כי הוא שומר רק סיבית (ביט) בודד). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 15:06, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
למיטב ידיעתי זה תלוי ביישום הפיזי של הדלגלג. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:15, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אגב, לפי תנאי השאלה הוא יישאר על 0 בכל מקרה, ולא חשוב מה הזרם ב-S. כל זמן שהוא לא קיבל clock (אין לי מושג מה המונח העברי), הוא לא ישתנה. אם ה-clock מתבצע ללא הרף, הוא ישתנה ל-1 ולאחר ש-S חזר להיות 0, ב-clock הבא גם הפליפ פלופ יחזור לערך 0. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 15:19, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
הערך פליפ פלופ מלמד אותנו כי קיימים גם דלגלגים א-סינכרוניים. לזכרון נדיף אין שום קשר. אסף השני - שיחה 20:08, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

סוגי רשתות ציבוריות והתלהמות

אף אחת מהויקיפדיות לא מושלמות; בכולן יש ריבים ומדנים בדפי שיחה ובתקצירי עריכה.
בכל זאת מניסיוני ואני מדבר בהכללה זהירה, בויקיפדיות יש קצת פחות התלהמות מבפורומים ועוד פחות מברשתות חברתיות נוסח פייסבוק.

אני מאמין גדול שלמכניקות / מבני הטכנולוגיות יש השפעה רחבה על השיח ואני הייתי שמח לקבל את דעת המומחה (אולי אפילו ערך בנושא) למה השיח במיזמי ויקיפדיה לפחות קצת פחות נוטה להתלהמות מבפורומים ומשמעותית פחות מבפייסבוק וכו'.

התשובה שאני לא מצפה לקבל היא משהו בנוסח "כי בויקיפדיה יש אנשים יותר איכותיים מאשר שיש בפורום או בפייסבוק" גם כי אם בכלל משתמשים במונח "איכותי" לתאר בני אדם (מה שאני אישית לא עושה) אנשים יכולים לפרש אותו בצורות מאד שונות וגם כי אף ויקיפדיה היא לא מדגם מייצג של חברה אנושית נתונה. אני כן מצפה לתשובה שסוקרת את הנושא מההיבט הטכני/מכני.

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

גם ב Reddit וב Stack Exchange לא תמצא התלהמות. זו סוג הקהילה. בשתי הדוגמאות הללו, אלה קהילות שמוכוונות לנושאים ספציפיים. אלה אתרי Q&A שמכוונות לקיום שיח ודיונים מעמיקים ולא מיקרובלוגינג, שאינו סביב נושא ספציפי וחוג מסויים של אנשים. בוויקיפדיה אלה שוחרי ידע, מדובר בקהל יחסית מצומצם של עורכים ביחס לרשתות החברתיות הגדולות. אין ממש כלים טובים לנהל שיח במדיה-ויקי לצערנו, בשונה מהדוגמאות האחרות, ושיח מתנהל בד"כ סביב ערכים בדפי השיחה, כלומר מכוון לבעלי ידע מסויים. עם זאת, יש ריבים ווויכוחים, וגם התלהמות. ראה מלחמות עריכה. עם זאת, זה יותר נדיר. (¯`gal´¯) - שיחה 22:11, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
את Reddit אינני מכיר כלל אך לגבי StackExchange אני חושב שטעית ובגדול; אוהו כמה התלהמות יש שם, במידה נרחבת בחדרי צ'אט וב comment sections ; יש שם תרבות מחיקה מאסיבית (ובמידה רבה אוטומטית) אז הרבה פשוט לא מתועד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אני יודע שיש שם חוסר סובלנות כלפי מתכנתים שחדשים בתחום ואינם בקיאים מספיק, אך מבחינת תרבות השיחה, לא יצא לי להיתקל בשיח לא מכבד. (¯`gal´¯) - שיחה 21:02, 1 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
חשוב לציין שיש תחומים שונים של תכנות ואין מתכנת שבקיא בכל תחומי התכנות (מה זה בקיא מספיק ובאיזה תחום זה בכלל דיון עצמאי שאין לי כוונה לפתוח כאן); אין לי מושג כמה זמן נתת שם ובאילו קהילות ספציפיות שם אך אני מניח שהוא לא רב (יש שם עשרות קהילות שגם חלקן כלל לא קשורות במוצהר לתכנות כמו קהילת הכימיה הביולוגיה הרפואה ועוד); אני נתקלתי ברחבי הרשת שם עשרות פעמים בהתנגחויות בין עורכים ותיקים כולל עלבונות ועזיבות קהילות חגיגיות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
לא ממש הבנתי את כוונתך. אני שם בעיקר כקורא, לא כשואל, מגיע בעיקר מחיפוש בגוגל. לא ממש פעיל שם. מכיר כמה מהאתרים של הרשת, אך כמובן שהכי מוכר הוא StackOverflow. על אילו תחומים אתה מדבר? אני לא מדבר על התמחויות ספציפיות. יש את היסודות של תכנות והנדסת תוכנה שיש להכיר בתור מתכנת. בד"כ כאלה שהם מתחילים להכיר את הנושא, לא מקבלים סיוע הולם. ראיתי שיש דיונים על כך שהאתר אינו חברותי כלפי מי שאינו צבר כבר ידע מקצועי מספק. לא יצא לי כ"כ להיתקל בתופעות שתיארת, כנראה כי איני פעיל שם כמשתמש. (¯`gal´¯) - שיחה 01:20, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
שואל או עונה (או שניהם) --- כוונתי הייתה להכרות עמוקה עם מאפייני הקהילה שתארתי כמו חדרי צ'אט מחוקים, תגובות מחוקות, נטישות דרמטיות וכדומה (ולא הזכרתי גם את דיוני המטא). מה שכתבתי לא סותר את העובדה שיש יסודות תכנות; בוודאי שיש יסודות, תאורטיים או פרקטיים ועם זאת היה לי חשוב לרמוז ששפות יכולות להיות מאד שונות וגם מתכנת ותיק מאד לא יכול להיות מאסטר בכל שפה (זה על אנושי). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

פגיעות ברגשי דת ומסורת

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

לפי חוקי מדינה יש איסור על פגיעות ברגשי דת ומסורת. אם מישהו מפרסם כתבה בעיתון שטוענת שאלוהים לא קיים: האם הוא עובר על בחוק?

יש כתבי עת (מקוונים) שלמים וקבוצות דיון סביב אתאיזם בארץ. הם לא ממש עוברים על החוק. גם אם רוצים להציג זאת כפגיעה בדת, כמו במקרה של "היהודים באים". (¯`gal´¯) - שיחה 21:04, 1 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
למעשה, הנה משהו יותר גרוע, לא אתאיזם, אלא אנטיתאיזם - ראה את מגוון הפרסומים של "דעת אמת" שתוקף ישירות את חז"ל ופסיקותיו המשונות. (¯`gal´¯) - שיחה 21:06, 1 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
זה שזה קיים לא אומר שזה חוקי. השאלה אם מדובר בעבירה על החוק שמגדיר "פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים".
אני בספק אם זה לא היה מנוצל. יש הרבה שלא אוהבים את עצם הקיום של דעה מנוגדת לתפיסת עולמם, בטח אם היא מגובה בעובדות ולא בדוגמתיות. אפשר לראות בקהילות כאלה (נניח בקבוצות פייסבוק) שיש מי שנכנסים לשם כאופוזיציה. לי אין בעיה עם זה, אבל זה תמיד מסתיים בכך שהטענות של אותו אדם מופרכות. תראה איך בתוך העולם החרדי יש צנזורה מהחשש שייחשפו לידע מבחוץ ושישכילו להבין שהם חיים בשקר. אותו דבר ניתן להגיד גם על תעמולה ומדינות דיקטטוריות, ובאופן כללי על כל הגבלה של חופש הביטוי שלא מגיעה מצורך אמיתי, אלא מקידום של אג'נדה. ממבט חטוף בערך פגיעות ברגשי דת ומסורת, זה לא מתייחס לדבר שכזה, והנה גם כתבה בנושא. (¯`gal´¯) - שיחה 01:15, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
לשואל: אם מישהו מפרסם כתבה בה הוא טוען נחרצות כי בוודאי אין שום ישות אלוהית בשום מקום (אפילו דוקינס אולי היה חושב שהוא kook), קל וחומר אם היה מוסיף איזה עלבון למאמינים, יש מצב שיפגע ברגשותיהם של דתיים ואם זה חשוב להם הם יכולים לנסות לתבוע אותו בבית משפט על פגיעה ברגשותיהם, עוגמת נפש, בזבוז זמן וכו' (ומי יודע אולי הם אפילו יזכו, תלוי בתרבות המקומית אני מניח); אם לעומת זאת, מישהו אחר פרסם כתבה וכתב שלפי דעתו אין אלוהים אבל אולי בכל זאת יש וגם טרח לנמק את עמדתו בכבוד אז גם אם מישהו נפגע מזה לפי דעתי חבל יש פחות סיכוי שהתביעה תצלח וככלל היא תידחה על הסף במדינות דמוקרטיות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
ברור חד משמעית שאין "אלוהים". תבע אותי, ואת כל מחללי שבת בפרהסיה, פרוסיה, נורווגיה ונירוסטה. אני בטוח שהמחללים והמתופפים בשבת פוגעים ברגשות של מישהו. חזרתי • ∞ • שיחה 09:27, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
זה אולי ברור לך, לאחרים ברור אחרת. אני לא נעלבתי מדבריך ואני מניח שגם אלוהים כל שהוא לא נעלב; כל זה לא משנה את העובדה שמישהו אולי ינסה לגרור אותך לבית משפט על כך (אני מדגיש - ינסה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
נראה לי שהמשיבים כאן לא עונים לשאלה. לפי החוק במדינה, כפי שהשואל מציג אותו, לא השואל צריך לתבוע אלא המדינה. זוהי עברה פלילית (נכון?). ישנם מקרים שבהם זה קרה: טטיאנה סוסקין. אבל לרוב זה לא קורה. למה? Tzafrir - שיחה 09:57, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
הדוגמאות העולות לעיל הינן בגדר הבעת דעה, וחוסות תחת חופש הביטוי. חוק העונשין (סעיף 170 והלאה) מדבר על פגיעה פיזית במזיד במקום פולחן ובטקס דתי, החל מגרימה מכוונת לנזק במקום כזה וכלה בהפרעה למאמינים במהלך טקס פולחני. טטיאנה סוסקין הורשעה בסדרת סעיפים,בהם גזענות וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. היא הורשעה גם ב"ניסיון לפגוע ברגשות דת" ו"ניסיון להשחתת מקרקעין". אבל רק בניסיונות, ולא במעשה שיצא אל הפועל. לתשומת לבכם שלחלק מהסעיפים אין קשר לביזוי דת ומקום פולחן. סביר להניח שאם הייתה מצליחה לתלות את אחת הכרזות שלה, למשל, על מסגד, היה אפשר להרשיע אותה לפי הסעיפים הרלוונטיים, אבל זה לא קרה. הסעיפים האלה, מקורם בחקיקה מנדטורית, כאשר היו פגיעות ממשיות במקומות פולחן (מאורעות תרפ"ט). באופן כללי, לעניות הבנתי, קשה מאד להרשיע בפגיעה ברגשות דת ומסורת, כמו גם בסוגיות של גזענות או פגיעה בסמלי מדינה, בעיקר כי הגבולות בעייתיים וצריך להוכיח יסוד של כוונה (משהו דומה ל"יסוד נפשי" כדי להרשיע ברצח, למשל).--נדב - שיחה 12:52, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
בשביל שהמדינה תתבצע לא צריכה להיות מוגשת תלונה? (¯`gal´¯) - שיחה 22:19, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

פרטי החליפה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

מישהו יכול לומר מאלה בגדים מורכבת החליפה? (כגון עניבה מכנסיים חולצה לבנה וכו…) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

כמו שמצוין בערך: צריך להיות שם גם ז'קט. Tzafrir - שיחה 11:11, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

למה חיסון כואב?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

למה המקום ביד שבו עושים חיסון כואבת יום אחרי החיסון? 2A0D:6FC0:6FE:A900:B119:269:4CD5:BFE2 11:51, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

תגובת המערכת החיסונית ל"פלישה" המדומה - דלקת. ממליץ מאד על הקומיקס הנפלא של רנדל מונרו בעניין קרוב. שימ/י לב שיש המשך למטה.... !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:41, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
האם זה אומר שהחיסון פעל? או שזה סתם תגובה לפגיעה פיזית - כלומר דחפו לך חומר זר לרקמות. מלא תאים מתו ונוצר "פצע" בתוך השריר בגלל לחץ מים וזיהום בחומרים זרים שהרגו לך חלקים מהרקמה. או שהכאב מקומי (סימפטום שיש כמעט לכל מחוסן) הוא סימן שמערכת החיסון הגיבה ושהאיש הדקור הולך להיות חסין? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:52, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

איך מישהו הופך למרצה באוניברסיטה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

אחרי שמישהו מסיים את לימודי הדוקטורט שלו והוא מעניין ללמד באוניברסיטה בישראל: מה עליו לעשות? לא מצאתי באתר "דרושים" שום משרה למרצה באוניברסיטה.

מכיוון שמספר המעסיקים הפוטנציאליים מצומצם, מודעות כאלה אינן מופיעות באתרי דרושים, אלא בדרך כלל באתר של המחלקה המגייסת. הדוקטורנט שלנו צריך לקחת בחשבון את האפשרות שיחד איתו פנו 30 מועמדים אחרים. עוזי ו. - שיחה 15:06, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
30 זה לרוב פחות מכמות המועמדים למשרה בחברת הייטק. האם ידוע לך דף שמרכז את כל מודעות הדרושים למשרות אקדמיות בכירות במדינת ישראל?
לא נראה לי שיש דף כזה. המועמד אמור לדעת איזה מחלקות רלוונטיות עבורו. עוזי ו. - שיחה 16:54, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
בנוסף לאמור לעיל, אם הדוקטור הטרי ערך מחקר בתחום יחסית חדש שלא קיים בכל המוסדות האקדמיים (לדוגמה: סייבר) הוא יכול להציע לבית הספר הרלוונטי (במקרה של סייבר, מדעי המחשב) באוניברסיטה שבה אין קורס בנושא להעביר קורס כזה. לפעמים זה מצליח (בדרך כלל לא). בברכה, Easy n - שיחה 20:31, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

הדבקה לאחר קבלת חיסון קורונה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב למיטב ידיעתי החיסון של פייזר אינו מונע הידבקות במחלה אלא מונע את התסמינים הקשים שלה. כלומר, מי שמחוסן עדיין יכול להדביק אחרים בין אם הם מחוסנים או לא. אם הדבר נכון, איך אפשר להסביר את הירידה באחוז הבדיקות החיוביות מדי יום? לכאורה אחוז הבדיקות החיוביות צריך להישאר כפי שהוא, אלא שהחיוביים לא יפתחו תסמינים. ניסיתי למצוא חומר על כך אך לא מצאתי. Gil mo - שיחה 00:47, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

@Gil mo: נטע בר, מחקר חדש: החיסונים לקורונה של פייזר ומודרנה מונעים הידבקות, באתר ישראל היום, 20 בפברואר 2021. חזרתי • ∞ • שיחה 12:58, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
מהמעט שאני מבין: הוא מונע התרבות גדולה יותר של הנגיפים בגוף ולכן מקטין, בסופו של דבר, את כמות הנגיפים שמועברים מהנדבק. לכן הוא מקטין את ההסתברות להדבקה. Tzafrir - שיחה 13:03, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
תודה רבה! Gil mo - שיחה 13:45, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
ובאופן כללי, החיסון הוא לא תרופת פלא לצערנו. לפי הכתבה כאן יוצא ש-22% מכלל הנפטרים היו מחוסנים. כלומר, החיסון אינו מספק הגנה מלאה. שים לב לגרף - מחוסנים נפטרים פחות מאלו שחוסנו במנה אחת או אפס, אבל השיעור שלהם רחוק מלהיות זניח. זה אומר שאם אתה מחוסן בשתי מנות, וגם נמצא בקרבת אנשים שמחוסנים בשתי מנות: עדיין אין ביטחון של 100% שלא תדבק ותפתח מחלה קשה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:04, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
זו סטטיסטיקה מעוותת. אתה מדבר על כמה אחוזים מהמתים התחסנו. זאת אומרת שאם אתה 100% מת, הסיכוי שקיבלת חיסון – 22%. אבל אם 100% קיבלת חיסון, מה הסיכוי שתידבק? מזערי. עכשיו: מתוך הנדבקים ש-ה-ת-ח-ס-נ-ו (המחוסנים! אין שום משמעות לכל החולים שלא התחסנו, ולמניין המתים הכללי), כמה מהם מתו? זו צורת הניתוח הנכונה. דגש חזק - שיחה 16:31, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
אותם 22% כוללים גם מי שהתחסנו בשתי מנות אך עדיין לא עבר שבוע מאז המנה השנייה. אין שם נתונים מדויקים, אך נאמר שם שמדובר על יותר מחצי מאותה קבוצה. כלומר: מעל 89% מהנפטרים בחודש פברואר היו מי שנדבקו לפני שעבר שבוע מאז החיסון השני שלהם. Tzafrir - שיחה 17:41, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

שגיאה לשונית שחוזרת על עצמה במיוחד בבוט היישובים

― הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:בוט/בוט היישובים#שגיאה לשונית שחוזרת על עצמה במיוחד בבוט היישובים
חזרתי • ∞ • שיחה 12:48, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

ערך מוחזר בשפת c++

היי

לא מזמן חזרתי שוב על שפת c++ שלמדתי לפני עידן ועידנים, ומצאתי משהו מוזר מאוד. תהיתי האם יש סיבה לכתיבה הזאת, או שהיא פשוט מוגדרת כך בגלל שהיא ישנה מאוד: 

class number{
public:
    int number;
...
    number& number::operator=(int n){
        number = n;
        return *this;
    }
...
}

למה בעצם צריך להחזיר פויינטר ל-this? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:45, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

חידוד: למה זה לא נכתב כך:
class number{
public:
    int number;
...
    void number::operator=(int n){
        number = n;
    }
...
}
נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:49, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
לא "צריך" להחזיר, זו קונבנציה ובהחלט ניתן גם לממש כפי שהצעת ע"פ האופציה השניה.
הסיבה לקונבנציה של האופציה הראשונה היא תמיכה ביכולת לשרשר ביטויים כמו: 
a = b = c
כפי שניתן לבצע עם טיפוסים פרימיטיביים (כמו int). R.G. - שיחה 14:58, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

למה SSH הוא בדרך כלל עם CLI ולא עם GUI?

אולי בגלל חיסכון משאבים או שככה פיתחו את הפרוטוקול וזה נשאר כ"מסורת"?

הערה: אני לא מתייחס ל SFTP אלא להתחברות למערכת הפעלה בשלמותה ושימוש בה דרך ממשק ה GUI שלה.

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

א. יש בהחלט ממשקים (כגון PuTTY‏ (אנ').
ב. מסורת וגם שימושים.
SSH נוצרה בתור המשך לשתי תוכניות: rsh: הרצת תוכניות על מחשב מרוחק ו־rlogin: קבלת shell על מחשב מרוחק. היא גם הייתה יותר בטוחה מהן והחלופה הפופולרית Telnet וגם נוחה יותר לשימוש ולכן הפכה להיות פופולרית בקרב משתמשים במערכות הפעלה דמויות יוניקס. במערכות כאלו מקובל (באופן מסורתי) לעשות הרבה דברים בשורת הפקודה. במקור עבדו במסופים אמתיים כגון VT100 אבל בהמשך עברו לעבוד בתוכנות מדמות מסוף כגון xterm. אם אתה עובד בסביבה כזו, אין ממש הפרדה בין המערכת המקומית שלך למערכת המרוחקת: לשתיהן אתה ניגש דרך מסוף. אז במקרה אחד אתה צריך להקיש איזו פקודה בהתחלה.
כמובן שיש כל מיני אנשים מוזרים שלא עובדים בסביבות כאלו. בשבילם נוצרו ממשקי משתמש שמשלבים את במימוש של SSH עם מדמה מסוף. למישהו כמוני אין טעם לנסות להתרגל לסוג נפרד של מסוף רק בשביל חיבורי SSH‏. Tzafrir - שיחה 17:53, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
יש את WinSCP שמאפשר עבודה ב SSH עם ממשק GUI, וזה מיועד לשליטה מרחוק על ממשק ה shell, אז זה הגיוני שזה יהיה CLI, אם כי מסתבר שאפשר להעביר גם תוכניות GUI ע"ג זה. זה נקרא x11 forwarding. לא יצא לי לראות איך עובדים עם זה, אבל נראה שזה לא פשוט, ופחות יעיל מ RDP. מכיוון שזה לשימוש בשרתים, לרוב אין GUI למערכת ההפעלה, והרבה פעמים יותר קל ונוח לעשות דווקא שימוש בפקודות טרמינל, אפילו כדי לעשות לפעולות אוטומציה עם סקריפטים, שזה יותר פשוט עם ממשק CLI. כאשר זה דרך GUI לעשות אוטומציה זה לא פשוט, אך יש כלים כמו AutoIt (שעובד רק ב Windows). (¯`gal´¯) - שיחה 00:18, 4 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

אם מפספסים את מועד החיסון השני

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

אם מישהו צריך לקבל חיסון כעבור 21 יום, אבל בדיוק באותו התאריך הוא לא יכול להגיע: האם אפשר להגיע יום לפני או אחרי מבחינת קבלת תעודת מתחסן? ברור לי שרפואית אין הבדל משמעותי בין 20 יום לבין ל22 יום. וירוסים לא שולפים שעון.

השאלה היא רק מבחינת קבלת אישור. אם באים לחיסון ביום אחד, אז מבחינת הדרכון הירוק וזה: צריך לעשות חיסון שלישי 21 יום אחרי השני?

נ.ב.: אל תענו "תשאל בקופת חולים". לא כולם יכולים/זכאים לקבל שירות מקופות החולים. 87.71.4.38 19:05, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

עד כמה שידוע לי, אי אפשר להתחסן אם לא חלפו 3 שבועות בדיוק, לא 20 יום אלא 21, אלא אם ניתן אישור חריג. לפי הפרוטוקול של פייזר אפשר למשוך את החיסון השני עד 6 שבועות לאחר קבלת החיסון הראשון. לכן, אין הבדל בין חיסון 21 יום אחרי החיסון הראשון או 41 יום. גילגמש • שיחה 19:56, 3 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקיפדיה:הכה_את_המומחה&oldid=30798351"