מאניה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.8
שורה 45: שורה 45:
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
* אברהם ויצמן, מיכאל פוירובסקי וורד טל, [https://web.archive.org/web/20130918091853/http://www.manicare.co.il/doc/medicin.doc טיפול באפיזודה מאנית - פרק מתוך הספר "מאניה דפרסיה"]
* אברהם ויצמן, מיכאל פוירובסקי וורד טל, [https://web.archive.org/web/20130918091853/http://www.manicare.co.il/doc/medicin.doc טיפול באפיזודה מאנית - פרק מתוך הספר "מאניה דפרסיה"]
* [http://psychcentral.com/lib/2006/what-is-a-manic-episode/ What is a Manic Episode?]{{D}}
* [http://psychcentral.com/lib/2006/what-is-a-manic-episode/ What is a Manic Episode?] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20100907212133/http://psychcentral.com/lib/2006/what-is-a-manic-episode/ |date=2010-09-07 }}{{D}}
* {{בריטניקה}}
* {{בריטניקה}}



גרסה מ־00:15, 5 במרץ 2021

מאניה
תחום פסיכיאטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D000087122
סיווגים
ICD-10 F30 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאניה, או בשמה הרשמי אפיזודה מאנית, (אנגלית: ManicEpisode) היא מצב רוח המאופיין בתחושת התעלות, תחושת כל-יכולות ופעלתנות יתר. מצבים מאניים מאופיינים במצב רוח מרומם, אופטימיות, לעיתים אופוריה, עצבנות, אלימות, רמות אנרגיה גבוהות, חוסר שינה, חשיבה ודיבור מהירים (לוגומניה), ולא ברורים, כך שלעיתים משמיט האדם מדיבורו משפטים או חלקי משפטים, דבר המקשה את הבנתו. הוא עשוי להיראות רציונלי ברגע אחד וחסר כל שליטה ברגע שלאחר מכן. מאניה היא מצב נפשי שעשוי להיות חלק מהתמונה הקלינית של הפרעה נפשית קשה. למרות הדמיון בשם אין כל קשר מבחינה קלינית בין מאניה לבין מצבים והפרעות נפשיות כמו ארוטומניה, קלפטומניה, פירומניה, טריכוטילומניה וכדומה.[1]

אבחנה

קריטריונים לאבחנת אפיזודה מאנית לפי DSM 5[2]

  1. מצב הנמשך שבוע לפחות ללא הפסקות, של מצב-רוח מרומם או נרגן, לצד התנהגות פעלתנית מכוונת מטרה ואינטנסיבית מאד.
  2. במהלך תקופה זו לפחות שלושה מהסימפטומים הבאים (או ארבעה אם קיימת רק נרגנות), נוכחים בעוצמה רבה השונה מאד מהתנהגותו הרגילה של האדם:
    1. הערכה עצמית מנופחת וגרנדיוזית;
    2. צורך מופחת בשינה (פחות משלוש שעות);
    3. דברנות יתר, דברנות מתוך דחף לדבר;
    4. מחשבות מהירות - מעוף מחשבות או מרוץ מחשבות;
    5. הסטת הקשב בקלות לנושאים לא חשובים ולא רלוונטיים;
    6. הגברת פעילות לקראת מטרה. הגברת פעילות זו מלווה בעוררות גבוהה;
    7. ישנה מעורבות, לעיתים חסרת רסן, בפעילות בעלת פוטנציאל לנזק: קניות בלתי מרוסנות, פעילות מינית בלתי מרוסנת, או החלטות הרות גורל.
  3. הפרעה במצב הרוח חמורה דייה כדי לגרום לפגיעה קשה בתפקוד החברתי והתעסוקתי, או שיש צורך באשפוז פסיכיאטרי כדי למנוע פגיעה עצמית או פגיעה באחרים.
  4. האפיזודה אינה תוצאת השפעה של סמים או תרופות כלשהן. (אפשרית אבחנה של אפיזודה מאנית מלאה במהלך של טיפול נוגד דיכאון בתרופות או נזעי חשמל, אם התסמינים נמשכים מעבר לטווח ההשפעה הצפוי של הטיפול)

הערה: בעקבות טיפול נזעי חשמל יכולים להופיע תסמינים דמויי מאניה. תסמינים אלה אמורים לחלוף, בחלוף ההשפעה הפיזיולוגית של הטיפול, זאת בניגוד למאניה שנשארת כמצב יציב למשך שבוע לפחות ללא הפסקות,

אבחון מאניה לפי ICD 10:[1]

ICD 10 מאפשר להגדיר אפיזודה מאנית יחידה כאירוע יחיד שאינו חלק מהפרעה דו קוטבית. אם המאניה חוזרת על עצמה, היא תוגדר כחלק מהפרעה דו קוטבית. משמעות הדבר היא שלפי ICD 10 אדם יכול לעבור אפיזודה מאנית בודדת בלי לקבל אבחנה של הפרעה דו קוטבית.

מאפייני התמונה הקלינית

אפיזודה מאנית מתחילה לעיתים קרובות בפתאומיות ונמשכת (באינטנסיביות רבה) בין שבועיים למספר חודשים. טיפול תרופתי מתאים יכול לקצר זמן זה[3]. המשך החציוני של אפיזודה מאנית הוא כארבעה חודשים[1].

דרגות חומרה

מאניה יכולה להופיע בשלוש דרגות חומרה, לכולן משותף מצב רוח מרומם וגידול בכמות, וקצב הפעילות הנפשית והגופנית:

  1. היפומאניה;
  2. מאניה ללא תסמינים פסיכוטיים;
  3. מאניה עם תסמינים פסיכוטיים. סוג זה קשור לפרוגנוזה גרועה יותר מהשאר, מבחינת החזרה לתפקוד לאחר האפיזודה המאנית.[4][5]

אבחנה מבדלת

אבחנה מבדלת של מאניה תיקח בחשבון כל הסבר חלופי העלול ליצור תסמינים קליניים דומים למאניה:

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאניה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 חנן מוניץ (עורך), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, שישית, דיונון, 2016, עמ' 277-278
  2. ^ American Psychiatric Association., Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), 5, WDC: American Psychiatric Association., 2013, עמ' 124
  3. ^ L N Yatham, S Beaulieu, A Schaffer, M Kauer-Sant'Anna, Optimal duration of risperidone or olanzapine adjunctive therapy to mood stabilizer following remission of a manic episode: A CANMAT randomized double-blind trial, Molecular Psychiatry 21, 2016/08, עמ' 1050–1056 doi: 10.1038/mp.2015.158
  4. ^ C. Mar Bonnín, María Reinares, Diego Hidalgo-Mazzei, Juan Undurraga, Predictors of functional outcome after a manic episode, Journal of Affective Disorders 182, 2015-08-15, עמ' 121–125 doi: 10.1016/j.jad.2015.04.043
  5. ^ Lynn Boschloo, Annet T. Spijker, Erik Hoencamp, Ralph Kupka, Predictors of the Onset of Manic Symptoms and a (Hypo)Manic Episode in Patients with Major Depressive Disorder, PLOS ONE 9, 2014-09-26, עמ' e106871 doi: 10.1371/journal.pone.0106871