קזויו סג'ימה – הבדלי גרסאות

קזויו סג'ימה
妹島和世
לידה	29 באוקטובר 1956 (בת 67); היטאצ'י (עיר), איבראקי, יפן
מקום לימודים	Japan Women's University; Ibaraki Prefectural Mito First High School; Sukegawa Junior High School ;
תחום יצירה	אדריכלות
זרם באמנות	מודרניזם
הושפעה על ידי	טויו איטו
יצירות ידועות	Institut Valencià d'Art Modern
פרסים והוקרה	פרס פריצקר (2010); Prix de l'Équerre d'Argent (2013); קצין מסדר האמנויות והספרות (20 באפריל 2010); פרס האמנות של ברלין (2007); פרס רולף שוק לאמנות חזותית (2005); מדליית כבוד עם סרט סגול (2016); Erna Hamburger Prize (2009)
	www.sanaa.co.jp

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:40, 5 במרץ 2021

זהו שם יפני; שם המשפחה הוא סג'ימה.

קזויו סג'ימה (ביפנית: 妹島和世; נולדה ב-29 באוקטובר 1956) היא אדריכלית יפנית בינלאומית. בין עבודותיה המרכזיות נכללים המוזיאון החדש לאמנות עכשווית בניו יורק ומרכז הלמידה של רולקס באוניברסיטת EPFL שבשווייץ. הייתה האישה השנייה שזכתה בפרס פריצקר לאדריכלות.

ביוגרפיה

ב-1981 סיימה סג'ימה תואר שני באדריכלות באוניברסיטת יפן לנשים (japan women's university). לאחר חניכות אצל האדריכל היפני טויו איטו היא פתחה חברה משלה ב-1987 בשם Kazuyo Sejima and Associates^[1]^[2]. היא פתחה את החברה יחד עם ריו נישיזאווה (אנ'), שהיה אדריכל נוסף אצל איטו, וקנתה לעצמה מוניטין לאומי כאשר בשנת 1992 זכתה בתואר "אדריכלית השנה" על-פי מכון האדריכלים היפני (Japanese Institute of Architects). נישיזאווה רצה לפתוח משרד משלו ב-1990, אך סג'ימה שכנעה אותו להישאר בחברה ובשנת 1995 הם הקימו את חברת Sejima and Nishizawa and Associates ,או בקיצור SANAA.

ב-1997 כל אחד מהם הקים משרד משלו ועסק בפרויקטים בקנה מידה קטן בעוד שבזמן השותפות עבדו על פרויקטים שאפתניים וגדולים. דוגמה לכך היא ה-O-Museum שנבנה בעיר נאגנו בין השנים 1995- 1999. כמו ברוב העבודות המשותפות של השניים היה קשה להצביע של מי הרעיונות וההצעות כיוון שעבדו באופן צמוד ואינטנסיבי.

פרויקט נוסף עליו עבדו יחד היה מוזיאון המאה ה-21 לאומנות מודרנית בקנאזווה, שנבנה בין השנים 1999- 2004, שמאופיין בעיצוב עגול עם חזית זכוכית. המראה הפנורמי והקומות העגולות עודדו את המבקרים לבחור מסלול משלהם מנגד למוזיאונים הליניארים הרבים הקיימים^[1]^[2].

בשנת 2001 סג'ימה לקחה על עצמה משרת הוראה באוניברסיטת קיו של טוקיו. באותו הזמן SANAA החלו את הפרויקטים הראשונים שלהם מחוץ ליפן: בית הספר צולפריין לניהול ועיצוב בגרמניה ומוזיאון טולדו לאומנות שבאוהיו. עבודות בינלאומיות אחרות הראויות לציון כוללות את המוזיאון החדש לאומנות עכשווית בניו יורק שנבנה בין השנים 2003- 2007, תיאטרון ומרכז התרבות של דה קונסטליני (El Kunstlinie) שנבנה בהולנד בין השנים 1998- 2007, מרכז הלמידה של רולקס באוניברסיטת שווייץ לטכנולוגיה בלוזאן ("EPFL Learning Centre") שנבנה בין השנים 2005- 2009 ומוזיאון הלובר שבלנס, צרפת שעוצב ב-2005 ונפתח לקהל הרחב ב-2012^[1]^[2].

פרסים

במהלך הקריירה שלה, קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה זכו בפרסים רבים. בין הבולטים שהם זכו יחדיו נכללים:^[1]

2002- מדליית האקדמיה האמריקאית לאומנות ומכתבים לזכרו של ארנולד בורנר (Arnold Brunner Memorial Medal of the American Academy of Arts and Letters)
2006- פרס עיצוב מהמכון האדריכלי ביפן (Architectural Institute of Japan).
2007- פרס האמנות של ברלין (Kunstpreis Berlin).
2010- פרס פריצקר לאדריכלות (Pritzker Prize) יחד עם ריו נישיזאווה.

פרויקטים עתידיים

סג'ימה התבקשה לתכנן את הרכבות והעיצוב הפנימי של רכבת האקספרס החדשה של חברת שיבו רכבות (Seibu Railway). רכבת זו תהיה "רכבת הדגל של העתיד" של החברה. כ56 קרונות יבנו עד השנה 2018 עם עיצובה של סג'ימה^[3].

ראו גם

טויו איטו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קזויו סג'ימה בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ מופיע ביוגרפיה הסבר על זכיות קודמות ., באתר פרס פיצקר 2010
^ ¹ ² ³ ביוגרפיה ועבודות מרכזיות., באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ מוסבר על פרויקט הרכבות של סג'ימה., באתר railway hobidas

[הערה_מספר_20171129065850:0-1] ¹ ² ³ ⁴ מופיע ביוגרפיה הסבר על זכיות קודמות ., באתר פרס פיצקר 2010

[הערה_מספר_20171129065850:1-2] ¹ ² ³ ביוגרפיה ועבודות מרכזיות., באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[3] מוסבר על פרויקט הרכבות של סג'ימה., באתר railway hobidas

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 == ביוגרפיה ==
-ב-[[1981]] סיימה סג'ימה תואר שני באדריכלות ב[[אוניברסיטת יפן לנשים]] (japan women's university). לאחר חניכות אצל האדריכל היפני [[טויו איטו]] היא פתחה חברה משלה ב-1987 בשם Kazuyo Sejima and Associates{{הערה|שם=הערה מספר 20171129065850:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.pritzkerprize.com/2010/bio|הכותב=|כותרת=מופיע ביוגרפיה הסבר על זכיות קודמות .|אתר=פרס פיצקר 2010|תאריך=}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171129065850:1|{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/biography/Kazuyo-Sejima-and-Ryue-Nishizawa|הכותב=|כותרת=ביוגרפיה ועבודות מרכזיות.|אתר=אנציקלופדיה בריטניקה|תאריך=}}}}. היא פתחה את החברה יחד עם {קישור שפה|אנגלית|Ryue Nishizawa|ריו נישיזאווה}}, שהיה אדריכל נוסף אצל איטו, וקנתה לעצמה מוניטין לאומי כאשר בשנת 1992 זכתה בתואר "אדריכלית השנה" על-פי מכון האדריכלים היפני (Japanese Institute of Architects). נישיזאווה רצה לפתוח משרד משלו ב-1990, אך סג'ימה שכנעה אותו להישאר בחברה ובשנת 1995 הם הקימו את חברת Sejima and Nishizawa and Associates ,או בקיצור SANAA.
+ב-[[1981]] סיימה סג'ימה תואר שני באדריכלות ב[[אוניברסיטת יפן לנשים]] (japan women's university). לאחר חניכות אצל האדריכל היפני [[טויו איטו]] היא פתחה חברה משלה ב-1987 בשם Kazuyo Sejima and Associates{{הערה|שם=הערה מספר 20171129065850:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.pritzkerprize.com/2010/bio|הכותב=|כותרת=מופיע ביוגרפיה הסבר על זכיות קודמות .|אתר=פרס פיצקר 2010|תאריך=}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171129065850:1|{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/biography/Kazuyo-Sejima-and-Ryue-Nishizawa|הכותב=|כותרת=ביוגרפיה ועבודות מרכזיות.|אתר=אנציקלופדיה בריטניקה|תאריך=}}}}. היא פתחה את החברה יחד עם {{קישור שפה|אנגלית|Ryue Nishizawa|ריו נישיזאווה}}, שהיה אדריכל נוסף אצל איטו, וקנתה לעצמה מוניטין לאומי כאשר בשנת 1992 זכתה בתואר "אדריכלית השנה" על-פי מכון האדריכלים היפני (Japanese Institute of Architects). נישיזאווה רצה לפתוח משרד משלו ב-1990, אך סג'ימה שכנעה אותו להישאר בחברה ובשנת 1995 הם הקימו את חברת Sejima and Nishizawa and Associates ,או בקיצור SANAA.
 ב-1997 כל אחד מהם הקים משרד משלו ועסק בפרויקטים בקנה מידה קטן בעוד שבזמן השותפות עבדו על פרויקטים שאפתניים וגדולים. דוגמה לכך היא ה-O-Museum שנבנה בעיר [[נאגנו]] בין השנים 1995- 1999. כמו ברוב העבודות המשותפות של השניים היה קשה להצביע של מי הרעיונות וההצעות כיוון שעבדו באופן צמוד ואינטנסיבי.