לייף אייריקסון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
|שם בשפת המקור=Leifr Eiríksson
|שם בשפת המקור=Leifr Eiríksson
|תמונה=[[קובץ:Christian-krohg-leiv-eriksson.jpg|אמצע|250px]]
|תמונה=[[קובץ:Christian-krohg-leiv-eriksson.jpg|אמצע|250px]]
|כיתוב=בסביבות שנת 1000 לספירה לייב אייריקסון הגיע למה שהוא כינה [[וינלנד]], חופיה של [[צפון אמריקה]] באזור [[ניופאונדלנד ולברדור]]
|כיתוב="לייב אייריקסון מגלה את אמריקה", קריסטיאן קרוג (1893)
|תאריך לידה=970
|תאריך לידה=970
|מקום לידה=[[איסלנד]]
|מקום לידה=[[איסלנד]]

גרסה מ־23:45, 6 במרץ 2021

לייב אייריקסון
Leifr Eiríksson
"לייב אייריקסון מגלה את אמריקה", קריסטיאן קרוג (1893)
"לייב אייריקסון מגלה את אמריקה", קריסטיאן קרוג (1893)
לידה 970
איסלנד
פטירה 1020 (בגיל 50 בערך)
גרינלנד
לאום נורדי איסלנדי
תקופת הפעילות ?–1020 עריכת הנתון בוויקינתונים
גילויים בולטים האירופאי הראשון שדרך על אדמת אמריקה
אזורים שחקר מזרח קנדה
בול של איי פארו המציג את המסע בו לייב אייריקסון גילה את אמריקה לצד המסע בו כריסטופר קולומבוס גילה את אמריקה

לייב אייריקסון (מבוטא לֵיְיב; בנורדית עתיקה: Leifr Eiríksson; באיסלנדית: Leifur Eiríksson;‏ 9701020) היה מגלה ארצות איסלנדי וככל הנראה היה האירופאי הראשון שדרך על אדמת אמריקה הצפונית (אם האי גרינלנד אינו נכלל). מסעותיו מתועדים בסאגות איסלנדיות, אשר טוענות כי הוא הקים מושבה נורדית במקום אשר הסאגות קוראות לו וינלנד, שמשוער על ידי חוקרים מודרניים להיות רצועת החוף של צפון אמריקה, ובפרט, לאור ממצאים ארכאולוגים המצביעים על התיישבות נורדית במקום, קשור בצורה כלשהי לניופאונדלנד שבקנדה.

ביוגרפיה

לפני המסעות

לייב, בנו של אייריק תורוואלדסון, נולד בסביבות שנת 970, ככל הנראה באיסלנד, ועבר לגרינלנד בגיל צעיר.[1] לייב נקרא לנורווגיה לשרת תחת מלך נורווגיה, אולף הראשון. במהלך שהותו שם המיר את דתו לנצרות, כמו רבים בסביבתו. כשחזר לגרינלנד הורה עליו להנהיג במקום את הנצרות.[2][3]

המסעות ממערב גרינלנד

עיקר התיעוד של מסעותיו של לייב אייריקסון הוא בסאגת אנשי גרינלנד (Grœnlendinga saga)[א] ובסאגת אייריק האדום (Eiríks saga rauða), שתי סאגות איסלנדיות המכונות ביחד "סאגות וינלנד" השייכות לקבוצת הסאגות הנקראות "סאגות האיסלנדים". הסאגות הללו אינן היסטוריות לחלוטין, והסיפור המוצג בהן של המסעות לצפון אמריקה אינו זהה. הסיפור המוצג בסאגת אייריק האדום לרוב דומה יותר לתיעודים אחרים של המסעות, כמו בהיימסקרינגלה, ורוב החוקרים מחשיבים את סאגת אנשי גרינלנד ליותר מהימנה כמקור היסטורי.[3][4]

סאגת אנשי גרינלנד

"לייב אייריקסון מגלה את אמריקה", האנס דאל

סאגת אנשי גרינלנד מספרת על אדם אחר אשר ראה לראשונה את חופי צפון אמריקה. האדם הזה היה ביארני האריולפסון, אשר ניסה לשוט לגרינלנד בסביבות שנת 985.[4] לפי הסאגה, כאשר הוא הגיע ליבשה, היא הייתה מיוערת, בשונה מהתיאורים שהוא שמע של גרינלנד. הוא מצא עוד שני חופים שונים, אך החליט שלא לרדת לחוף, משום שהם לא התאימו לתיאור של גרינלנד, שאמורה הייתה להיות קפואה. בסופו של דבר ספינתו של ביארני הגיעה לחופי גרינלנד. השיט של ביארני עורר את סקרנותו של לייב, שהחליט להפליג אל החופים הלא מוכרים בעקבותיו יחד עם 35 אנשי צוות.

האדמה הראשונה אליה הגיעה משלחת המחקר הייתה מכוסה בסלעים מבריקים ושטוחים, לכן קיבלה את השם "הלולנד", שמשמעו בנורדית עתיקה "ארץ האבנים השטוחות".[5]

לאחר מכן נחתה המשלחת בארץ שטוחה ומיוערת עם חופים בעלי חול לבן, הוענק לה השם "מארקלנד" שמשמעו "הארץ המיוערת".[5]

לייב אייריקסון וצוותו עזבו את מארקלנד ובפעם הבאה שגילו יבשה, הם החליטו שהמקום מתאים להתיישבות והקימו שם בתים על מנת להעביר שם את החורף. המקום היה נוח מאוד. להקות גדולות של דגי סלמון שחו בנהר הקרוב, מזג האוויר היה נוח ולא הייתה בעיה של מחסור בעצים בשל היער הסמוך. השם וינלנד ניתן לארץ הזו לאחר שאחד מעוזריו של לייב, טירקיר, גילה במקום גפני בר רבים, ולייב החליט לקרוא לה וינלנד, מילה שלפי סיפור זה משמעותה "ארץ היין".

באביב המשלחת של לייב חזרה לגרינלנד, עם ספינה עמוסה בעצים ובענבים. בדרכם לגרינלנד לייב נתקל ב-15 גברים שספינתם נהרסה, ומאז הוא מכונה "לייב בר-המזל".[ב]

כשלייב הגיע לגרינלנד, אחיו ת'ורוואלד (Þórvaldr) שט בעקבותיו לווינלאנד, ומצא מקלט במקום הקרוי בשם "לייבסבודיר" (Leifsbuðir - "המחסה של לייב").[7] הסאגה מתארת עוד מספר מסעות.

סאגת אייריק האדום

סאגת אייריק האדום לא מציינת את ביארני בכלל, ומייחסת ללייב אייריקסון את גילוי החופים. על פי הסאגה, לייב גילה את חופי וינלנד בצורה דומה לצורה שבה ביארני גילה אותם בסאגת אנשי גרינלנד בסביבות שנת 1000.[4] על פי הסאגה, כשלייב היה אצל אולף הראשון בנורווגיה, אולף הציע לו לשוב לגרינלנד, וכאשר לייב הסכים לבקשה, אולף הורה עליו להטיף שם לנצרות. בשיט שלו חזרה לגרינלנד, סופות סחפו אותו הרחק מדרכו, והוא נתקל בארץ חדשה שלא הכיר שבה גדלו גפנים וחיטה פראית. אחרי שהוא גילה את הארץ החדשה, לייב נתקל באנשים שספינתם נהרסה, לקח אותם איתו לגרינלנד ודאג להם בחורף, ומאז מכנים אותו "לייב בר-המזל".[ב]

בנוסף, בסאגה זו מסופר כי אדם איסלנדי בשם ת'ורפין קארלסווני, ולא לייב, היה מגלה הארצות אשר סייר בחופי מארקלנד והלולונד ונתן להם את שמם. שמו של לייב מוזכר פעם אחת בתיאור המסע של קארלסווני, כשמסופר על כך שהמלך אולף טריגבאסון "העניק" ללייב שני אנשים סקוטים שהיו "יותר מהירים מחיות פרא". לייב ואייריק שלחו את שני העבדים הללו למסע עם קארלסווני. לאחר הגעתם לפורדוסטרנדיר (Furdustrandir) קארלסווני הורה על שני הסקוטים לסייר בשטח.

חוקרים רבים טוענים כי הפרטים הללו שונים בסאגת אייריק האדום מכיוון שהסאגה נכתבה כדי להאדיר את צאצאיו של ת'ורפין קארלסווני, אך לא כל החוקרים מסכימים על כך שהראיות מספיקות בשביל לטעון שזו הסיבה להבדל בין הסיפורים.[8][9]

אזכורים היסטוריים של וינלנד

העמוד הראשון של הספר הרביעי מתוך "מעשי הבישופים של כנסיית המבורג" שכתב אדם מברמן. ספר זה מכיל תיאור של וינלנד.

וינלנד מוזכרת בשני טקסטים הנחשבים היסטוריים בהגדרה מחמירה, שניהם נכתבו לפני סאגות וינלנד.

האזכור המוקדם ביותר של וינלנד נמצא ב"מעשי הבישופים של כנסיית המבורג" שכתב הכרוניקן הגרמני אדם מברמן בעשור השמיני של המאה ה-11. אדם כתב כך על מידע שמסר לו סוון השני, מלך דנמרק:[10]

"הוא סיפר לי שהיה שם עוד אי ושמו וינלנד, והוא קרוי בשם זה מכיוון שגפנים גדלים שם בעצמם ומייצרים יין נהדר ביותר. זה שיש שם דגנים שגדלים בעצמם ... למדנו מהדיווח המהימן של הדנים"

"ספר האיסלנדים" (Íslendingabók) הוא ספר אודות ההיסטוריה האיסלנדית שנכתב על ידי הכרוניקן האיסלנדי ארי ת'ורגילסון (Ari Þorgilsson) בתחילת המאה ה-12. בספר זה יש את האזכור המוקדם ביותר באיסלנדית של וינלנד ושל גרינלנד:[10]

"המדינה אשר שמה גרינלנד נגלתה דרך איסלנד ויושבה משם. אייריק האדום היה שמו של אדם מבריידאפיורד שעשה את המסע מפה לשם, לארץ שמאז קוראים לה אייריקספיורד. הוא קרא לה גרינלנד, ואמר שאנשים ירצו ללכת למדינה אם תהיה לה שם טוב. גם במזרח המדינה וגם במערב המדינה הם מצאו מגורים של בני אדם, רסיסי סירות מצופות עור וכלי אבן שמהם היה ניתן להבין כי האנשים שהיו פעם שם היו מהשוכנים בווינלנד אשר הגרינלנדים קראו להם סקראלינגים."

הראלדור בסאסון, מהמחלקה האיסלנדית באוניברסיטת מניטובה, כתב על טקסט זה: "בזמנו של הסופר נדמה שהאיסלנדים כבר הכירו את המושג של וינלנד ברמה שלא היה צורך בהסברים בהתייחסויות אליה".[10]

אחרי הגילויים

לאחר מות אביו כמה שנים אחרי שנת 1000 לייב ירש את נחלת משפחתו בגרינלנד ונהפך לראש ההתיישבות שם.[2] הסאגות אינן מזכירות את מותו של לייב אייריקסון, אך ניתן לשער שהמוות שלו אירע בין האזכור האחרון שלו בשנת 1019 ועד עליית בנו למעמד ראש המשפחה בשנת 1025.[11]

עדויות ארכאולוגיות

ערך מורחב – ל'אנס או מדוז

מחקר שנעשה בשנות ה־50 וה־60 של המאה ה־20 על ידי הארכאולוגית אן שטיין אינגסטאד ובעלה החוקר הֶליֶה אינגסטאד (Helge Ingstad), גילה עדויות משמעותיות לכך שהתיישבות לייב וצוותו הייתה בקצה הצפוני של ניופאונדלנד, אזור הידוע כיום כל'אנס או מדוז. הקשר המדויק בין וינלנד המתוארת בסאגות לבין ל'אנס או מדוז אינו מובן מאליו, וישנן השערות שונות בהקשר להגדרה של וינלנד ולמיקומה. ישנם חוקרים הטוענים כי וינלנד הייתה אזור רחב של'אנס או מדוז היה חלק ממנו. ישנם גם חוקרים הטוענים כי וינלנד עצמה הייתה ממוקמת במקומות אחרים.[8][12]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לייף אייריקסון בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ^ נורדית עתיקה, נכתב גם באיסלנדית מודרנית - Grænlendinga saga
  2. ^ 1 2 בנורדית עתיקה, משמעות המושג "מזל" הייתה שונה. המזל היה סגולה של אדם, וכן תכונה ומיומנות שלאדם ולכל השושלת שלו הייתה מלידה. אם אדם היה בר-מזל, אירועים היו מתרחשים כפי שהוא רצה שהם יתרחשו.[6]

הערות שוליים

  1. ^ Gunnar Karlsson, The Ethnicity of the Vinelanders, Journal of the North Atlantic, 2009, עמ' 126–130
  2. ^ 1 2 בריג'יטה וואלס, Leif Eriksson | The Canadian Encyclopedia, www.thecanadianencyclopedia.ca
  3. ^ 1 2 Leif Erikson | Biography, Accomplishments, & Facts, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 ג'יין סמיילי, Preface, The Sagas of the Icelanders, Penguin Classics, 2005
  5. ^ 1 2 ג'ון ספטון, סאגת אייריק האדום, באתר מאגר הסאגות האיסלנדיות, ‏1880 (באנגלית)
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרים [ כתובת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    Bettina Sejbjerg Sommer, The Norse Concept of Luck, Scandinavian Studies, Society for the Advancement of Scandinavian Study, University of Illinois Press, עמ' 275-294
  7. ^ מתורגם לאנגלית כ-"Leif's booths"
  8. ^ 1 2 בריג'יטה וואלס, The Norse in Newfoundland: L'Anse aux Meadows and Vinland, Newfoundland and Labrador Studies, 2003
  9. ^ Helgi Þorláksson, The Vinland Sagas in a Contemporary Light, Approaches to Vínland, 2001, עמ' 63-78
  10. ^ 1 2 3 Haraldur Bessason, New Light on Vinland from the Sagas, Mosaic: A Journal for the Interdisciplinary Study of Literature, 1967, עמ' 52--65
  11. ^ האלדור הרמאנסון, The Problem of Wineland, Volume 1, Cornell University Press, 2005, עמ' 48
  12. ^ אריק ואלגרן, The Vikings and America, Thames & Hudson, 2000, ISBN 9780500281994