חמסה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:43, 7 במרץ 2021

ערך זה עוסק בקמע בצורת כף יד. אם התכוונתם ללהקה, ראו חמסה.

חמסה עם עין, דגים, המילה "חי" וקישוטי צמחים

חמסה (מערבית: خمسة - חמישה) הוא סמל בצורת כף יד בעלת חמש אצבעות פרושות שישמש כהגנה מאגית בעיקר מפני עין הרע. החמסה נפוצה בעיקר בארצות ערב במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ונהוג לתלותה בעיקר בפתחי הבתים, על הצוואר, במכונית, בארנק, או במחזיק המפתחות.

החמסה מופיעה לרוב במבנה סימטרי, בו האגודל והזרת זהות ומקבילות זו לזו, אם כי קיימות גם חמסות המעוצבות בצורות מדויקות יותר מבחינה אנטומית.

בחמסה משולבים לעיתים קרובות סמלים נוספים כנגד עין הרע, כגון עיניים, דגים, מגני דוד, ושמו של אללה (الله). הצבע תכלת, הנחשב גם הוא כמגן מפני עין הרע, הוא צבע מקובל לחמסה.

רקע

ערך מורחב – עין הרע

החשש מפני נזקיה של העין (עין הרע) הוא קדום, ויש לו ביטויים גם בחז"ל^[1], במהלך הדורות התפתחו שלל פרקטיקות מאגיות כמו כריכת חוט אדום על היד, תליית דגים, נקישות על השולחן ועוד, האמורות להגן מפני עין הרע.

בארצות ערב בעיקר בצפון אפריקה, המספר חמש נתפס כמועיל גם הוא נגד עין הרע, או בפי העם "חמסה" לדוגמה כאשר הועלה חשש לעין הרע התגובה המידית הייתה "חמסה עליק" עד כדי שבשיחת חולין רגילה נמנעו לומר בפירוש את המספר 5 (חמסה) כדי שהשומע לא יחשוב שחושדים בו כי הטיל עין הרע, ולכן השתמשו בכינוי "אידק" (=כמספר האצבעות שבידך). אדם שנחשד כמטיל עין הרע קולל בתגובה "חמסה פי עינק" (=חמישה בעיניך), בתוניס צבא השחרור מהנאצים נקרא "כמוס" שלא תשלוט עליהם עין רעה.

באסלאם

על-פי המסורת המוסלמית, היד מייצגת את ידה של פאטמה, בתו של מוחמד נביא האסלאם, על פי אגדה עממית פאטמה הכניסה את ידה לתוך תבשיל רותח כאשר ראתה את בעלה עלי מביא אישה חדשה לבית, החמסה מסמלת את האיפוק של פטמה, צורת העין שבחמסה מסמלת את דמעתה וחמש האצבעות בה מסמלות את חמשת עמודי האסלאם^[2]

ביהדות

ביהדות, קמעות ה'חמסה' מופיעות לאחר תפוצתו בעולם המוסלמי^[3], ומוזכרת לראשונה במאה ה-17 בספרו של הרב יצחק עונקיניירה "איומא כנגדלות" כחלק מסגולות המאגיות של האות ה, כך כתב:”"שיש ב-הא סגולה גדולה שבכל מקום שתמצא, או בפועל - בכתב, או בכח - בציור או באמירה, או - בציור כף אחת בחמישה אצבעות מאיזה מתכת שתהיה, ויתלו על הנער או על איזה דבר שבעולם לא ישלטו המקרים עליו ובפרט להסיר שרירות לב ועין הרע” את דבריו העתיקו הרב אברהם ראובן הכהן סופר בספרו ילקוט הראובני והחיד"א^[4]. הבן איש חי^[5] הביא את דברי החיד"א.

לקריאה נוספת

שלום צבר, "ייהוד הח’מסה: מוטיב היד המאגית בהגות ובפולקלור של היהודים בארצות האסלאם", מחניים, חוב’ 14 (תשס"ג), ע’ 193-203

קישורים חיצוניים

סיגל נמיר, הסמל המפורסם ב-555 וריאציות, באתר Xnet‏, 27 במאי 2018

הערות שוליים

^ דעתו של רב בתלמוד בבלי כי רוב מוחלט של מקרי המוות מקורם בעין הרע תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ז, עמוד ב'
^ הכרזת האמונה, התפילה, הצדקה, הצום והעלייה לרגל.
^ הרב שלמה אבינר, נר באישון לילה, אמונות טפילות לאור התורה והמדע, עמוד 148
^ פתח עיניים ברכות כ,א.
^ בן איש חי שנה שנייה פרשת פנחס סעיף יג

[1] דעתו של רב בתלמוד בבלי כי רוב מוחלט של מקרי המוות מקורם בעין הרע תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ז, עמוד ב'

[2] הכרזת האמונה, התפילה, הצדקה, הצום והעלייה לרגל.

[3] הרב שלמה אבינר, נר באישון לילה, אמונות טפילות לאור התורה והמדע, עמוד 148

[4] פתח עיניים ברכות כ,א.

[5] בן איש חי שנה שנייה פרשת פנחס סעיף יג

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 [[קובץ:WPVA-khamsa.svg|שמאל|ממוזער|100px|חמסה עם עין במרכזה]]
 [[קובץ:Hamsa.jpg|ממוזער|שמאל|100px|חמסה עם עין, דגים, המילה "חי" וקישוטי צמחים]]
-'''חמסה''' (מ[[ערבית]]: '''خمسة''' - חמישה) הוא סמל בצורת [[כף יד]] בעלת חמש אצבעות פרושות שישמש כהגנה מאגית בעיקר מפני [[עין הרע]]. החמסה נפוצה בעיקר בארצות ערב ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] וב[[צפון אפריקה]], ונהוג לתלות אותה בעיקר בפתחי הבתים, על הצוואר, במכונית, בארנק, או במחזיק המפתחות.
+'''חמסה''' (מ[[ערבית]]: '''خمسة''' - חמישה) הוא סמל בצורת [[כף יד]] בעלת חמש אצבעות פרושות שישמש כהגנה מאגית בעיקר מפני [[עין הרע]]. החמסה נפוצה בעיקר בארצות ערב ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] וב[[צפון אפריקה]], ונהוג לתלותה בעיקר בפתחי הבתים, על הצוואר, במכונית, בארנק, או במחזיק המפתחות.
 החמסה מופיעה לרוב במבנה סימטרי, בו האגודל והזרת זהות ומקבילות זו לזו, אם כי קיימות גם חמסות המעוצבות בצורות מדויקות יותר מבחינה אנטומית.
-בחמסה משולבים לעיתים קרובות סמלים נוספים האמורים לסייע כנגד עין הרע, כגון [[עיניים]], [[דג|דגים]], [[מגן דוד|מגני דוד]], ושמו של אללה (الله). הצבע [[תכלת]], הנחשב גם הוא כמגן מפני עין הרע, הוא צבע מקובל לחמסה.
+בחמסה משולבים לעיתים קרובות סמלים נוספים כנגד עין הרע, כגון [[עיניים]], [[דג|דגים]], [[מגן דוד|מגני דוד]], ושמו של אללה (الله). הצבע [[תכלת]], הנחשב גם הוא כמגן מפני עין הרע, הוא צבע מקובל לחמסה.
 ==רקע==
 {{הפניה לערך מורחב|עין הרע}}
-החשש מפני נזקיה של העין (עין הרע) הוא קדום, ויש לו ביטויים גם בחז"ל{{הערה|דעתו של [[רב]] בתלמוד בבלי כי רוב מוחלט של מקרי המוות מקורם בעין הרע {{בבלי|בבא מציעא|קז|ב}}}}, במהלך הדורות התפתחו שלל פרקטיקות מאגיות כמו כריכת חוט אדום על היד, תליית דגים, נקישות על השולחן ועוד האמורות להגן מפני עין הרע, בארצות ערב בעיקר בצפון אפריקה, המספר חמש נתפס כמועיל גם הוא נגד עין הרע, או בפי העם "חמסה" לדוגמה כאשר הועלה חשש לעין הרע התגובה המידית הייתה "חמסה עליק" עד כדי שב[[שיחת חולין]] רגילה נמנעו לומר בפירוש את המספר 5 (חמסה) כדי שהשומע לא יחשוב שחושדים בו כי הטיל עין הרע, לחלופין השתמשו בכינוי "אידק" (=כמספר האצבעות שבידך), אדם שנחשד כמטיל עין הרע קולל בתגובה "חמסה פי עינק" (=חמישה בעיניך), בתוניס צבא השחרור מהנאצים נקרא "כמוס" שלא תשלוט עליהם עין רעה.
+החשש מפני נזקיה של העין (עין הרע) הוא קדום, ויש לו ביטויים גם בחז"ל{{הערה|דעתו של [[רב]] בתלמוד בבלי כי רוב מוחלט של מקרי המוות מקורם בעין הרע {{בבלי|בבא מציעא|קז|ב}}}}, במהלך הדורות התפתחו שלל פרקטיקות מאגיות כמו כריכת חוט אדום על היד, תליית דגים, נקישות על השולחן ועוד, האמורות להגן מפני עין הרע.
+בארצות ערב בעיקר בצפון אפריקה, המספר חמש נתפס כמועיל גם הוא נגד עין הרע, או בפי העם "חמסה" לדוגמה כאשר הועלה חשש לעין הרע התגובה המידית הייתה "חמסה עליק" עד כדי שב[[שיחת חולין]] רגילה נמנעו לומר בפירוש את המספר 5 (חמסה) כדי שהשומע לא יחשוב שחושדים בו כי הטיל עין הרע, ולכן השתמשו בכינוי "אידק" (=כמספר האצבעות שבידך). אדם שנחשד כמטיל עין הרע קולל בתגובה "חמסה פי עינק" (=חמישה בעיניך), בתוניס צבא השחרור מהנאצים נקרא "כמוס" שלא תשלוט עליהם עין רעה.
 ==באסלאם==
-על-פי המסורת המוסלמית, היד מייצגת את ידה של [[פאטמה בת מוחמד|פאטמה]], בתו של [[מוחמד]] נביא ה[[אסלאם]], על פי אגדה עממית פאטמה הכניסה את ידה לתוך תבשיל רותח כאשר ראתה את בעלה עלי מביא אישה חדשה לבית, החמסה מסמלת את האיפוק של פטמה, צורת העין שבחמסה מסמלת את דמעתה וחמש האצבעות בה מסמלות את [[חמשת עמודי האסלאם]]{{הערה| [[שהאדה|הכרזת האמונה]], [[צלאה|התפילה]], [[זכאת|הצדקה]], ה[[צום]] ו[[חג'|העלייה לרגל]].}}
+על-פי המסורת המוסלמית, היד מייצגת את ידה של [[פאטמה בת מוחמד|פאטמה]], בתו של [[מוחמד]] נביא ה[[אסלאם]], על פי אגדה עממית פאטמה הכניסה את ידה לתוך תבשיל רותח כאשר ראתה את בעלה [[עלי בן אבי טאלב|עלי]] מביא אישה חדשה לבית, החמסה מסמלת את האיפוק של פטמה, צורת העין שבחמסה מסמלת את דמעתה וחמש האצבעות בה מסמלות את [[חמשת עמודי האסלאם]]{{הערה|[[שהאדה|הכרזת האמונה]], [[צלאה|התפילה]], [[זכאת|הצדקה]], ה[[צום]] ו[[חג'|העלייה לרגל]].}}
 ==ביהדות==
-ב[[יהדות]], קמעות ה'חמסה' מופיעות לאחר תפוצתו בעולם המוסלמי{{הערה|הרב שלמה אבינר, נר באישון לילה, אמונות טפילות לאור התורה והמדע, עמוד 148}}, ומוזכרת לראשונה במאה ה-17 בספרו של הרב יצחק עונקיניירה "איומא כנגדלות" כחלק מסגולות המאגיות של האות [[ה]], כך כתב:{{ציטוטון|"שיש ב-'''הא''' סגולה גדולה שבכל מקום שתמצא, או בפועל - בכתב, או בכח - בציור או באמירה, '''או - בציור כף אחת בחמישה אצבעות''' מאיזה מתכת שתהיה, ויתלו על הנער או על איזה דבר שבעולם לא ישלטו המקרים עליו ובפרט להסיר שרירות לב ועין הרע}} את דבריו העתיקו הרב [[אברהם ראובן הכהן סופר]] בספרו [[ילקוט הראובני]] וה[[חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]]{{הערה|פתח עיניים ברכות כ,א.}}. ה[[יוסף חיים מבגדאד|בן איש חי]]{{ הערה|1= בן איש חי שנה שנייה פרשת פנחס סעיף יג}} הביא את דברי ה[[חיד"א]].
+ב[[יהדות]], קמעות ה'חמסה' מופיעות לאחר תפוצתו בעולם המוסלמי{{הערה|הרב שלמה אבינר, נר באישון לילה, אמונות טפילות לאור התורה והמדע, עמוד 148}}, ומוזכרת לראשונה במאה ה-17 בספרו של הרב [[יצחק עונקיניירה]] "איומא כנגדלות" כחלק מסגולות המאגיות של האות [[ה]], כך כתב:{{ציטוטון|"שיש ב-'''הא''' סגולה גדולה שבכל מקום שתמצא, או בפועל - בכתב, או בכח - בציור או באמירה, '''או - בציור כף אחת בחמישה אצבעות''' מאיזה מתכת שתהיה, ויתלו על הנער או על איזה דבר שבעולם לא ישלטו המקרים עליו ובפרט להסיר שרירות לב ועין הרע}} את דבריו העתיקו הרב [[אברהם ראובן הכהן סופר]] בספרו [[ילקוט הראובני]] וה[[חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]]{{הערה|פתח עיניים ברכות כ,א.}}. ה[[יוסף חיים מבגדאד|בן איש חי]]{{ הערה|1= בן איש חי שנה שנייה פרשת פנחס סעיף יג}} הביא את דברי ה[[חיד"א]].
 ==לקריאה נוספת==

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: חמסה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חמסה