מגפת הקורונה בחברה החרדית – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגית: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} |
{{בעבודה מתמשכת}} |
||
{{להשלים|כל הערך=כן}} |
{{להשלים|כל הערך=כן}} |
||
עם התפשטות [[מגפת הקורונה]] ב-2020, [[יהדות חרדית|היהדות החרדית]] הייתה לאחת החברות שנפגעו ברמה הקשה ביותר מן המגפה.{{הערה|שם=medRxiv|1=Mor Saban, Tal Shachar, Oren Miron, Rachel Wilf-Miron, [https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.05.25.20111575v1 Effect of Socioeconomic and Ethnic Characteristics on COVID-19 Infection: The Case of the Ultra-Orthodox and the Arab Communities in Israel], medRxiv, 25 May 2020|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=השילוח|1=יהושע פפר, [https://hashiloach.org.il/wp-content/uploads/2020/08/coronahashiloach_pfeffer.pdf ממגזר לעם: החברה החרדית לנוכח משבר הקורונה], עיתון [[השילוח (כתב עת ישראלי)|השילוח]], ספטמבר 2020}} ב[[ישראל]], ב[[בריטניה]] ובמדינות נוספות, שיעור התחלואה והתמותה בקרב מבוגרים בקהילות החרדיות היה גבוה במידה ניכרת מהשיעור המקביל בשאר האוכלוסייה.{{הערה|1={{כלכליסט|דורון אביגד, שומרים|חרדים מבוגרים מתו פי 4 יותר מקורונה לעומת כלל האוכלוסייה היהודית|3892790|10 בפברואר 2021}}}}{{הערה|1=כנען ליפשיץ, [https://www.jtahebrew.com/1425/ שיעור היהודים שמתו מקורונה בבריטניה גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסיה. הנה כמה הסברים אפשריים לכך], סוכנות הידיעות היהודית, 1 באפריל 2020}}{{הערה|L. Daniel Staetsky and Ari Paltiel, [https://jpr.org.uk/documents/JPR.COVID-19_mortality_and_Jews._December_2020.pdf COVID-19 mortality and Jews: A global overview of the first wave of the coronavirus pandemic, March to May 2020], Institute for Jewish Policy Research, December 2020|כיוון=שמאל}} שורה של אדמו"רים ורבנים בכירים חלו בנגיף, חלקם אף נפטרו ממנו. |
עם התפשטות [[מגפת הקורונה]] ב-2020, [[יהדות חרדית|היהדות החרדית]] הייתה לאחת החברות שנפגעו ברמה הקשה ביותר מן המגפה.{{הערה|שם=medRxiv|1=Mor Saban, Tal Shachar, Oren Miron, Rachel Wilf-Miron, [https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.05.25.20111575v1 Effect of Socioeconomic and Ethnic Characteristics on COVID-19 Infection: The Case of the Ultra-Orthodox and the Arab Communities in Israel], medRxiv, 25 May 2020|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=השילוח|1=יהושע פפר, [https://hashiloach.org.il/wp-content/uploads/2020/08/coronahashiloach_pfeffer.pdf ממגזר לעם: החברה החרדית לנוכח משבר הקורונה], עיתון [[השילוח (כתב עת ישראלי)|השילוח]], ספטמבר 2020}} ב[[ישראל]], ב[[בריטניה]] ובמדינות נוספות, שיעור התחלואה והתמותה בקרב מבוגרים בקהילות החרדיות היה גבוה במידה ניכרת מהשיעור המקביל בשאר האוכלוסייה.{{הערה|1={{כלכליסט|דורון אביגד, שומרים|חרדים מבוגרים מתו פי 4 יותר מקורונה לעומת כלל האוכלוסייה היהודית|3892790|10 בפברואר 2021}}}}{{הערה|1=כנען ליפשיץ, [https://www.jtahebrew.com/1425/ שיעור היהודים שמתו מקורונה בבריטניה גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסיה. הנה כמה הסברים אפשריים לכך], סוכנות הידיעות היהודית, 1 באפריל 2020}}{{הערה|L. Daniel Staetsky and Ari Paltiel, [https://jpr.org.uk/documents/JPR.COVID-19_mortality_and_Jews._December_2020.pdf COVID-19 mortality and Jews: A global overview of the first wave of the coronavirus pandemic, March to May 2020], Institute for Jewish Policy Research, December 2020|כיוון=שמאל}} שורה של [[אדמו"ר|אדמו"רים]] ורבנים בכירים חלו בנגיף, חלקם אף נפטרו ממנו. |
||
ההתפשטות הנרחבת בחברה החרדית נבעה בין היתר ממאפייניו הייחודים של המגזר, כמו גם מהיחס ומן ההתנהלות כלפי המגפה אשר בהם ניכר הבדל משמעותי בין הקהילות השונות.{{הערה|שם=המכון הישראלי לדמוקרטיה|1=אסף מלחי, גלעד מלאך, שוקי פרידמן, [http://fs.knesset.gov.il/23/Committees/23_cs_bg_570661.pdf חרדים לקורונה: התמודדות המגזר החרדי עם מגפת הקורונה והמלצות למדיניות], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 26 במרץ 2020}} בעוד שב[[חרדים ספרדים|מגזר החרדי-ספרדי]] נטו לרוב לציית להוראות הממשלה,{{הערה|שם=המכון הישראלי לדמוקרטיה}} במרבית הקהילות [[ליטאים (זרם)|הליטאיות]] ו[[יהדות חסידית|החסידיות]] פעלו ב[[אוטונומיה]] יחסית בהתאם לעמדת הרבנים גם כשזו התנגשה עם ההנחיות הבריאותיות.{{הערה|שם=המכון הישראלי לדמוקרטיה}} התנהלות זו ספגה ביקורת ציבורית נוקבת כלפי החרדים בתוך המגזר ומחוצה לו,{{הערה|שם=המכון הישראלי לדמוקרטיה}} ואילו מנגד היו שהאשימו את המתנגדים ב[[אנטישמיות]]. |
ההתפשטות הנרחבת בחברה החרדית נבעה בין היתר ממאפייניו הייחודים של המגזר, כמו גם מהיחס ומן ההתנהלות כלפי המגפה אשר בהם ניכר הבדל משמעותי בין הקהילות השונות.{{הערה|שם=המכון הישראלי לדמוקרטיה|1=אסף מלחי, גלעד מלאך, שוקי פרידמן, [http://fs.knesset.gov.il/23/Committees/23_cs_bg_570661.pdf חרדים לקורונה: התמודדות המגזר החרדי עם מגפת הקורונה והמלצות למדיניות], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 26 במרץ 2020}} בעוד שב[[חרדים ספרדים|מגזר החרדי-ספרדי]] נטו לרוב לציית להוראות הממשלה,{{הערה|שם=המכון הישראלי לדמוקרטיה}} במרבית הקהילות [[ליטאים (זרם)|הליטאיות]] ו[[יהדות חסידית|החסידיות]] פעלו ב[[אוטונומיה]] יחסית בהתאם לעמדת הרבנים גם כשזו התנגשה עם ההנחיות הבריאותיות.{{הערה|שם=המכון הישראלי לדמוקרטיה}} התנהלות זו ספגה ביקורת ציבורית נוקבת כלפי החרדים בתוך המגזר ומחוצה לו,{{הערה|שם=המכון הישראלי לדמוקרטיה}} ואילו מנגד היו שהאשימו את המתנגדים ב[[אנטישמיות]]. |
||
גרסה מ־21:37, 9 במרץ 2021
 |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך מגפת הקורונה בישראל.
| |
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך מגפת הקורונה בישראל. | |
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה. | |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
עם התפשטות מגפת הקורונה ב-2020, היהדות החרדית הייתה לאחת החברות שנפגעו ברמה הקשה ביותר מן המגפה.[1][2] בישראל, בבריטניה ובמדינות נוספות, שיעור התחלואה והתמותה בקרב מבוגרים בקהילות החרדיות היה גבוה במידה ניכרת מהשיעור המקביל בשאר האוכלוסייה.[3][4][5] שורה של אדמו"רים ורבנים בכירים חלו בנגיף, חלקם אף נפטרו ממנו.
ההתפשטות הנרחבת בחברה החרדית נבעה בין היתר ממאפייניו הייחודים של המגזר, כמו גם מהיחס ומן ההתנהלות כלפי המגפה אשר בהם ניכר הבדל משמעותי בין הקהילות השונות.[6] בעוד שבמגזר החרדי-ספרדי נטו לרוב לציית להוראות הממשלה,[6] במרבית הקהילות הליטאיות והחסידיות פעלו באוטונומיה יחסית בהתאם לעמדת הרבנים גם כשזו התנגשה עם ההנחיות הבריאותיות.[6] התנהלות זו ספגה ביקורת ציבורית נוקבת כלפי החרדים בתוך המגזר ומחוצה לו,[6] ואילו מנגד היו שהאשימו את המתנגדים באנטישמיות.
רקע
לחברה החרדית מספר רב של מאפיינים ייחודיים שתרמו להתפשטות מואצת של המגפה בתוכה. רוב החרדים בישראל חיים בצפיפות רבה ובעוני, כאשר מרבית הקהילות ממוקמות באזורים מתוחמים מתוך רצון לאפשר בדלנות חברתית-מרחבית משאר האוכלוסייה, מה שמהווה כר פורה מבחינה אפידמיולוגית להתפשטות מגפה.[1][7][2] כך לדוגמה, בני ברק, העיר הראשונה עליה הוטל סגר נוקשה במסגרת המאמצים למיגור המגפה, היא העיר הצפופה בישראל ואחת הערים הצפופות בעולם.
בנוסף לכך, שיעור הילדים במשפחה גרעינית בחברה החרדית גבוה בהרבה ביחס לאוכלוסייה הכללית, מה שתרם לתופעה של הדבקות בתוך המשפחה.[6][7][1] כמו כן, החברה החרדית מאופיינת באורח חיים קהילתי, כאשר שגרת היומיום כוללת שמחות משפחתיות, תפילות בבית הכנסת ועוד. באופן טבעי, בשל שיעור הילדים הגבוה בכל משפחה, אירועים שכאלו הופכים בהכרח להמוניים ולמרובי משתתפים.[7][2] לדעת חלק מהמומחים, נתון זה הופך את הסגר לכלי טיפול לא אפקטיבי במגזר החרדי ואף באופן פרדוקסלי מעודד תחלואה, שכן במצב מפושט של תחלואה וללא פינוי שוטף של חולים אל מחוץ לעיר, ההנחיה להישאר בבתים היא זו שמביאה את המחלה אל שאר בני המשפחה שעוד לא נדבקו.
סיבה נוספת שתרמה להתפשטות המגפה היא הגישה המוגבלת לידע אמין בקרב המגזר.[6][7] בבית החרדי הממוצע אין טלוויזיה, רדיו או נגישות לכבלים, ולכן מרבית החרדים בישראל צורכים ידע באמצעות תקשורת תוך קהילתית. רק כ-30% מבתי האב החרדיים מחוברים לאינטרנט ולרוב מדובר בשירותים מסוננים. בנוסף, חרדים רבים דוברים יידיש ולא עברית, כשהתוכן המוצע בשפה בענייני המגפה הוא מועט. כמו כן, ישנו חוסר אמון מובנה בחברה כלפי רשויות המדינה והציבור הכללי בישראל שנתפסים כגורם מחלן ומשכך הרבנים הם אלו שמשמשים כמקור הידע.[6][7]
לחרדים רבים יש קשרי אוכלוסין ענפים בין חלקים שונים של הקהילה; קהילה חרדית מפלג מסוים עשויה להתפרס על אזור גאוגרפי יחסית נרחב, כאשר עיקר התנועה והמעבר בקרב חרדים נעשה בין אזורים אלו בתוך הקהילות עצמן. לכן, מצב של התפרצות נרחבת בקנה מידה מקומי בתוך קהילה אחת, הוביל לייבוא והתפשטות מואצת של הנגיף אל חלקים אחרים של הקהילה על אף הריחוק הגאוגרפי ביניהם. כך למשל באפריל 2020, עת הקהילה החרדית בניו יורק הייתה בשיאו של הגל הראשון של המגפה, הווריאנט השכיח בישראל היה זה שנפוץ בארצות הברית ולא המקביל האירופאי וזאת על אף שהחולים הראשונים בישראל הגיעו ממדינות אירופה. בהמשך, בספטמבר 2020, העלייה בתחלואה בקהילה החרדית בברוקלין קושרה לתחלואה הגבוהה שהייתה בישראל באותם ימים. כמו כן, עם התפשטות הווראינט הבריטי בלונדון, נטען כי הוא חדר לישראל בידי נוסעים חרדים, ובהמשך עיקר התחלואה בישראל בווריאנט הייתה בקרב חרדים עד הפך לווריאנט הדומיננטי בכלל הארץ.
היחס בקהילות החרדיות
ביקורת וטענות לאנטישמיות
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 Mor Saban, Tal Shachar, Oren Miron, Rachel Wilf-Miron, Effect of Socioeconomic and Ethnic Characteristics on COVID-19 Infection: The Case of the Ultra-Orthodox and the Arab Communities in Israel, medRxiv, 25 May 2020
- ^ 1 2 3 יהושע פפר, ממגזר לעם: החברה החרדית לנוכח משבר הקורונה, עיתון השילוח, ספטמבר 2020
- ^ דורון אביגד, שומרים, חרדים מבוגרים מתו פי 4 יותר מקורונה לעומת כלל האוכלוסייה היהודית, באתר כלכליסט, 10 בפברואר 2021
- ^ כנען ליפשיץ, שיעור היהודים שמתו מקורונה בבריטניה גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסיה. הנה כמה הסברים אפשריים לכך, סוכנות הידיעות היהודית, 1 באפריל 2020
- ^ L. Daniel Staetsky and Ari Paltiel, COVID-19 mortality and Jews: A global overview of the first wave of the coronavirus pandemic, March to May 2020, Institute for Jewish Policy Research, December 2020
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 אסף מלחי, גלעד מלאך, שוקי פרידמן, חרדים לקורונה: התמודדות המגזר החרדי עם מגפת הקורונה והמלצות למדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 במרץ 2020
- ^ 1 2 3 4 5 משבר נגיף הקורונה באוכלוסייה החרדית בישראל, המכון החרדי למחקרי מדיניות, מאי 2020
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מגפת הקורונה בחברה החרדית".