לייף אייריקסון – הבדלי גרסאות

לייף אריקסון
Leifr Eiríksson
	"לייף אריקסון מגלה את אמריקה", קריסטיאן קרוג (1893)
לידה	970; איסלנד
פטירה	1020 (בגיל 50 בערך); גרינלנד
לאום	נורדי
תקופת הפעילות	?–1020
גילויים בולטים	האירופאי הראשון שדרך על אדמת אמריקה
אזורים שחקר	מזרח קנדה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:32, 9 במרץ 2021

לֵייף אריקסון (איסלנדית: איסלנדית: Leifur Eiríksson לֵיְבְר אֵרִיקְסוֹן; נורדית עתיקה: Leifr Eiríksson לֵיְבְר אֵיְרִיקְסוֹן; נורווגית: Leiv Eiriksson לַיְף אַיְרִיקְסוֹן; שוודית: Leif Eriksson לֵיְף אֵרִיקְסוֹן, וכך מבוטא ברוב השפות האירופיות האחרות)‏ (970–1020) היה מגלה ארצות נורדי. ככל הנראה היה לייף האירופאי הראשון שדרך על אדמת אמריקה הצפונית (לאחר שאביו הגיע לגרינלנד). קורותיו מתועדים בסאגות איסלנדיות, שלפיהן הוא הקים מושבה נורדית במקום בשם וינלנד, מדרום-מערב לגרינלנד. חוקרים מודרניים ממקמים את וינלנד על רצועת החוף של צפון אמריקה, ובפרט, לאור ממצאים ארכאולוגים המצביעים על התיישבות נורדית במקום, משערים כי היא בניופאונדלנד שבקנדה.

ביוגרפיה

לפני המסעות

לייף היה בנו של אייריק תורוואלדסון, שנודע בשם אייריק האדום (השם אריקסון אינו שם משפחה במובן המודרני אלא פטרונים - על שם אביו). הוא נולד בסביבות שנת 970, ככל הנראה באיסלנד, ועבר לגרינלנד בגיל צעיר^[1]. לייף נקרא לנורווגיה לשרת תחת אולף הראשון, מלך נורווגיה. לפי חלק מהמקורות, במהלך שהותו שם המיר את דתו לנצרות, כמו רבים בסביבתו כשחזר לגרינלנד הורה עליו להנהיג במקום את הנצרות^[2].

מסעות

אף שלייף מוזכר במספר מקורות איסלנדיים^[3], עיקר התיעוד של מסעותיו הוא בסאגת אנשי גרינלנד (Grœnlendinga saga)^[א] ובסאגת אריק האדום (Eiríks saga rauða), שתי סאגות איסלנדיות המכונות ביחד "סאגות וינלנד". הסיפור הכללי המוצג בסאגות אלה, המתאר מסעות של נורדים לאמריקה, נחשב לנכון היסטורית, אך פרטים רבים של סיפור זה, כולל מעשיו של לייף, שונים בשתי הסאגות. יש קושי בתארוך מדויק של שתי הסאגות ובאימות הפרטים השונים שלהן. הסאגות מתוארכות למאה ה-13 ולמאה ה-14 (מאות שנים לאחר האירועים המתוארים בהן), וכנראה מתבססות הן על מקורות קדומים יותר שאבדו, והן על מסורת שבעל פה. ההבדלים בפרטי הסיפורים המוצגים בשתי הסאגות עשויים להיות תוצאה של מקורות שונים או נקודות מבט שונות של הכותבים^[4]^[5]. פרטי הסיפור המוצג בסאגת אריק האדום לרוב דומים יותר לתיעודים אחרים של המסעות, כמו בהיימסקרינגלה, ורוב החוקרים מחשיבים את סאגת אנשי גרינלנד ליותר מהימנה כמקור היסטורי^[6]^[7].

שתי הסאגות מתרכזות בבניו של אריק האדום, שלייף היה אחד מהם, כשהן מתארות את המסעות לווינלנד. ייתכן כי הסיבה לכך היא שבני אריק האדום היו בני מעמד גבוה ובעמדה המתאימה כדי להוציא את המסעות לפועל, וייתכן כי אנשים אחרים אשר מוזכרים בסאגות היו ממגלי הארצות והסאגות לא מזכירות אותם מכיוון שנעשה ניסיון להאדיר את שמה של משפחה איסלנדית מסוימת במאה ה-13 על ידי יצירת מיתוס משפחתי^[4].

סאגת אנשי גרינלנד

סאגת אנשי גרינלנד מספרת על אדם אחר אשר ראה לראשונה את חופי צפון אמריקה - ביארני האריולפסון, אשר ניסה לשוט לגרינלנד בסביבות שנת 985^[7]. לפי הסאגה, כאשר הוא הגיע ליבשה, היא הייתה מיוערת, בשונה מהתיאורים שהוא שמע של גרינלנד. הוא מצא עוד שני חופים שונים, אך החליט שלא לרדת לחוף, משום שהם לא התאימו לתיאור של גרינלנד, שאמורה הייתה להיות קפואה. בסופו של דבר ספינתו של ביארני הגיעה לחופי גרינלנד. השיט של ביארני עורר את סקרנותו של לייף, שהחליט להפליג אל החופים הלא מוכרים בעקבותיו, יחד עם 35 אנשי צוות.

האדמה הראשונה אליה הגיעה משלחתו של לייף הייתה מכוסה בסלעים מבריקים ושטוחים, לכן קיבלה את השם "הלולנד", שמשמעו בנורדית עתיקה "ארץ האבנים השטוחות". לאחר מכן נחתה המשלחת בארץ שטוחה ומיוערת עם חופים בעלי חול לבן, לה הוענק השם "מארקלנד" שמשמעו "הארץ המיוערת"^[8].

לייף וצוותו עזבו את מארקלנד ובפעם הבאה שגילו יבשה, הם החליטו שהמקום מתאים להתיישבות והקימו שם בתים על מנת להעביר שם את החורף. המקום היה נוח מאוד. להקות גדולות של דגי סלמון שחו בנהר הקרוב, מזג האוויר היה נוח ולא הייתה בעיה של מחסור בעצים בשל היער הסמוך. השם וינלנד ניתן לארץ הזו לאחר שאחד מעוזריו של לייף, טירקיר, גילה במקום גפני בר רבים, ולייף החליט לקרוא לה וינלנד, מילה שלפי סיפור זה משמעותה "ארץ היין".

באביב המשלחת של לייף חזרה לגרינלנד, עם ספינה עמוסה בעצים ובענבים. בדרכם לגרינלנד פגש לייף ב-15 גברים שספינתם נהרסה, והציל אותם. מאז הוא כונה "לייף בר-המזל" (Leifur heppni)^[ב].

לאחר שלייף הגיע לגרינלנד, אחיו ת'ורוואלד (Þórvaldr) שט בעקבותיו לווינלנד, ומצא מקלט במקום הקרוי בשם "לייפסבודיר" (Leifsbuðir - "המחסה של לייף")^[10]. הסאגה מתארת עוד מספר מסעות.

סאגת אריק האדום

סאגת אריק האדום לא מציינת את ביארני כלל, ומייחסת ללייף את גילוי החופים. על פי הסאגה, לייף גילה את חופי וינלנד בצורה דומה לצורה שבה ביארני גילה אותם בסאגת אנשי גרינלנד בסביבות שנת 1000^[7]. על פי הסאגה, כשלייף היה אצל אולף הראשון בנורווגיה, אולף הציע לו לשוב לגרינלנד, וכאשר לייף הסכים לבקשה, אולף הורה עליו להטיף שם לנצרות. בשיט שלו חזרה לגרינלנד, סופות סחפו אותו הרחק מדרכו, והוא נתקל בארץ חדשה שלא הכיר שבה גדלו גפנים וחיטה פראית. אחרי שהוא גילה את הארץ החדשה, לייף נתקל באנשים שספינתם נהרסה, לקח אותם איתו לגרינלנד ודאג להם בחורף, ומאז כונה "לייף בר-המזל"^[ב]. הגילויים של לייף עוררו את סקרנות תושבי גרינלנד. ת'ורסטיין, אחיו של לייב, החליט לצאת למסע לארץ שלייף גילה, אך לא הצליח להגיע אליה וחזר למושבה בגרינלנד.

בסאגה זו מסופר כי סוחר איסלנדי עשיר בשם ת'ורפין קארלסווני, ולא לייף, היה מגלה הארצות אשר סייר בחופי מארקלנד והלולונד ונתן להם את שמם. שמו של לייף מוזכר פעם אחת בתיאור המסע של קארלסווני, כשמסופר על כך שהמלך אולף טריגבאסון "העניק" ללייב שני אנשים סקוטים שהיו "יותר מהירים מחיות פרא". לייב ואייריק שלחו את שני העבדים הללו למסע עם קארלסווני. לאחר הגעתם לפורדוסטרנדיר (Furdustrandir) קארלסווני הורה לשני הסקוטים לסייר בשטח.

חוקרים רבים טוענים כי הפרטים הללו שונים בסאגת אריק האדום מכיוון שהסאגה נכתבה כדי להאדיר את צאצאיו של ת'ורפין קארלסווני, אך לא כל החוקרים מסכימים על כך שהראיות מספיקות בשביל לטעון שזו הסיבה להבדל בין הסיפורים^[11]^[12]^[5].

אזכורים היסטוריים של וינלנד

וינלנד מוזכרת בשני טקסטים הנחשבים היסטוריים בהגדרה מחמירה, שניהם נכתבו לפני סאגות וינלנד.

האזכור המוקדם ביותר של וינלנד נמצא ב"מעשי הבישופים של כנסיית המבורג" שכתב הכרוניקן הגרמני אדם מברמן בעשור השמיני של המאה ה-11. אדם כתב כך על מידע שמסר לו סוון השני, מלך דנמרק^[13]:

"הוא סיפר לי שהיה שם עוד אי ושמו וינלנד, והוא קרוי בשם זה מכיוון שגפנים גדלים שם בעצמם ומייצרים יין נהדר ביותר. על כך שיש שם דגנים שגדלים בעצמם... למדנו מהדיווח המהימן של הדנים"

"ספר האיסלנדים" (Íslendingabók) הוא ספר אודות ההיסטוריה האיסלנדית שנכתב על ידי הכרוניקן האיסלנדי ארי ת'ורגילסון (Ari Þorgilsson) בתחילת המאה ה-12. בספר זה יש את האזכור המוקדם ביותר באיסלנדית של וינלנד ושל גרינלנד^[13]:

"הארץ אשר שמה גרינלנד נגלתה דרך איסלנד ויושבה משם. אריק האדום היה שמו של אדם מבריידאפיורד שעשה את המסע מפה לשם, למקום הנקרא אריקספיורד. הוא קרא לה גרינלנד, ואמר שאנשים ירצו לבוא אליה אם ההיה לה שם טוב. גם במזרח הארץ וגם במערבה הם מצאו מגורים של בני אדם, רסיסי סירות מצופות עור וכלי אבן שמהם היה ניתן להבין כי האנשים שהיו פעם שם היו מהשוכנים בווינלנד אשר הגרינלנדים קראו להם סקראלינגים."

הראלדור בסאסון, מהמחלקה האיסלנדית באוניברסיטת מניטובה, כתב על טקסט זה: "בזמנו של הסופר נדמה שהאיסלנדים כבר הכירו את המושג של וינלנד ברמה שלא היה צורך בהסברים בהתייחסויות אליה"^[13].

אחרית ימיו

לאחר מות אביו, כמה שנים אחרי שנת 1000, ירש לייף את נחלת משפחתו בגרינלנד והפך לראש ההתיישבות שם^[2]. הסאגות אינן מזכירות את אחריתו של לייף, אך ניתן לשער שמותו אירע בין האזכור האחרון שלו בשנת 1019 ובין עליית בנו למעמד ראש המשפחה בשנת 1025^[14].

עדויות ארכאולוגיות

ערך מורחב – ל'אנס או מדוז

מחקר שנעשה בשנות ה־50 וה־60 של המאה ה־20 על ידי הארכאולוגית אן שטיין אינגסטאד ובעלה החוקר הֶליֶה אינגסטאד (Helge Ingstad) גילה עדויות משמעותיות לכך שהתיישבות לייף וצוותו הייתה בקצה הצפוני של ניופאונדלנד, אזור הידוע כיום כל'אנס או מדוז. הקשר בין וינלנד המתוארת בסאגות לבין ל'אנס או מדוז אינו ודאי, ויש השערות שונות בהקשר להגדרה של וינלנד ולמיקומה. ישנם חוקרים הטוענים כי וינלנד הייתה אזור רחב של'אנס או מדוז היה חלק ממנו. ישנם גם חוקרים הטוענים כי וינלנד עצמה הייתה ממוקמת במקומות אחרים^[11]^[15].

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לייף אייריקסון בוויקישיתוף

לייף אייריקסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Reeves, Arthur M. (Middleton); Beamish, North Ludlow; Anderson, Rasmus B. (1906). Buel, J. W. (ed.). The Norse Discovery of America: A Compilation in Extensó of All the Sagas, Manuscripts, and Inscriptive Memorials Relating to the Finding and Settlement of the New World in the Eleventh Century - מכיל תרגום לאנגלית של סאגת אייריק האדום וסאגת אנשי גרינלנד

ביאורים

^ נורדית עתיקה, נכתב גם באיסלנדית מודרנית - Grænlendinga saga
^ ¹ ² המושג "מזל" אינו תרגום מדויק - בתרבות הנורדית, הכינוי מתייחס לסגולה של אדם שהיא תכונה או מיומנות מולדת ואף משפחתית. לאדם בר-מזל, אירועים היו מתרחשים כפי שהוא רצה שהם יתרחשו^[9]

הערות שוליים

^ Gunnar Karlsson, The Ethnicity of the Vinelanders, Journal of the North Atlantic, 2009, עמ' 126–130
^ ¹ ² בריג'יטה וואלס, Leif Eriksson | The Canadian Encyclopedia, www.thecanadianencyclopedia.ca
^ Gunnar Karlsson, Why was Leifr Eiríksson called 'Lucky'?, Saga-Book 41, Viking Society for Northern Research, 2017, עמ' 35-49
^ ¹ ² Pragya Vohra, The Eiríkssynir in Vínland: Family Exploration or Family Myth, Viking and Medieval Scandinavia 4, Brepols, 2008, עמ' 249--267
^ ¹ ² Helgi Þorláksson, The Vinland Sagas in a Contemporary Light, Approaches to Vínland, 2001, עמ' 63-78
^ Leif Erikson | Biography, Accomplishments, & Facts, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
^ ¹ ² ³ ג'יין סמיילי, Preface, The Sagas of the Icelanders, Penguin Classics, 2005
^ ג'ון ספטון, סאגת אריק האדום, באתר מאגר הסאגות האיסלנדיות, ‏1880 (באנגלית)
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרים [ כתובת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית Bettina Sejbjerg Sommer, The Norse Concept of Luck, Scandinavian Studies, Society for the Advancement of Scandinavian Study, University of Illinois Press, עמ' 275-294
^ מתורגם לאנגלית כ-"Leif's booths"
^ ¹ ² בריג'יטה וואלס, The Norse in Newfoundland: L'Anse aux Meadows and Vinland, Newfoundland and Labrador Studies, 2003
^ Lesley Abrams, Early Religious Practice in the Greenland Settlement, Journal of the North Atlantic, Eagle Hill Institute, 2009, עמ' 52--65
^ ¹ ² ³ Haraldur Bessason, New Light on Vinland from the Sagas, Mosaic: A Journal for the Interdisciplinary Study of Literature, 1967, עמ' 52--65
^ האלדור הרמאנסון, The Problem of Wineland, Volume 1, Cornell University Press, 2005, עמ' 48
^ אריק ואלגרן, The Vikings and America, Thames & Hudson, 2000, ISBN 9780500281994

[4] נורדית עתיקה, נכתב גם באיסלנדית מודרנית - Grænlendinga saga

[מזל-11] ¹ ² המושג "מזל" אינו תרגום מדויק - בתרבות הנורדית, הכינוי מתייחס לסגולה של אדם שהיא תכונה או מיומנות מולדת ואף משפחתית. לאדם בר-מזל, אירועים היו מתרחשים כפי שהוא רצה שהם יתרחשו^[9]

[1] Gunnar Karlsson, The Ethnicity of the Vinelanders, Journal of the North Atlantic, 2009, עמ' 126–130

[:2-2] ¹ ² בריג'יטה וואלס, Leif Eriksson | The Canadian Encyclopedia, www.thecanadianencyclopedia.ca

[3] Gunnar Karlsson, Why was Leifr Eiríksson called 'Lucky'?, Saga-Book 41, Viking Society for Northern Research, 2017, עמ' 35-49

[:7-5] ¹ ² Pragya Vohra, The Eiríkssynir in Vínland: Family Exploration or Family Myth, Viking and Medieval Scandinavia 4, Brepols, 2008, עמ' 249--267

[:6-6] ¹ ² Helgi Þorláksson, The Vinland Sagas in a Contemporary Light, Approaches to Vínland, 2001, עמ' 63-78

[:1-7] Leif Erikson | Biography, Accomplishments, & Facts, Encyclopedia Britannica (באנגלית)

[:0-8] ¹ ² ³ ג'יין סמיילי, Preface, The Sagas of the Icelanders, Penguin Classics, 2005

[:5-9] ג'ון ספטון, סאגת אריק האדום, באתר מאגר הסאגות האיסלנדיות, ‏1880 (באנגלית)

[10] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרים [ כתובת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית Bettina Sejbjerg Sommer, The Norse Concept of Luck, Scandinavian Studies, Society for the Advancement of Scandinavian Study, University of Illinois Press, עמ' 275-294

[12] מתורגם לאנגלית כ-"Leif's booths"

[:4-13] ¹ ² בריג'יטה וואלס, The Norse in Newfoundland: L'Anse aux Meadows and Vinland, Newfoundland and Labrador Studies, 2003

[14] Lesley Abrams, Early Religious Practice in the Greenland Settlement, Journal of the North Atlantic, Eagle Hill Institute, 2009, עמ' 52--65

[:3-15] ¹ ² ³ Haraldur Bessason, New Light on Vinland from the Sagas, Mosaic: A Journal for the Interdisciplinary Study of Literature, 1967, עמ' 52--65

[16] האלדור הרמאנסון, The Problem of Wineland, Volume 1, Cornell University Press, 2005, עמ' 48

[17] אריק ואלגרן, The Vikings and America, Thames & Hudson, 2000, ISBN 9780500281994

[1]

[2]

[3]

[א]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[ב]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מגלה ארצות
-|שם=לייב אייריקסון
+|שם=לייף אריקסון
 |שם בשפת המקור=Leifr Eiríksson
 |תמונה=[[קובץ:Christian-krohg-leiv-eriksson.jpg|אמצע|250px]]
-|כיתוב="לייב אייריקסון מגלה את אמריקה", קריסטיאן קרוג (1893)
+|כיתוב="לייף אריקסון מגלה את אמריקה", קריסטיאן קרוג (1893)
 |תאריך לידה=970
 |מקום לידה=[[איסלנד]]
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 |אזורים שחקר=מזרח [[קנדה]]
 }}
-[[קובץ:Faroe stamps 225-226 Discovery of America.jpg|250px|ממוזער|בול של [[איי פארו]] המציג את המסע בו לייב אייריקסון גילה את אמריקה לצד המסע בו כריסטופר קולומבוס גילה את אמריקה]]
+[[קובץ:Faroe stamps 225-226 Discovery of America.jpg|250px|ממוזער|בול של [[איי פארו]] המציג את המסע בו לייף אריקסון גילה את אמריקה לצד המסע בו כריסטופר קולומבוס גילה את אמריקה]]
-'''לייב אייריקסון''' (מבוטא לֵיְיב; ב[[נורדית עתיקה]]: '''Leifr Eiríksson'''; ב[[איסלנדית]]: '''Leifur Eiríksson''';{{כ}} [[970]]–[[1020]]) היה [[מגלה ארצות]] נורדי וככל הנראה היה ה[[אירופה|אירופאי]] הראשון שדרך על אדמת [[אמריקה הצפונית]] (אם האי [[גרינלנד]] אינו נכלל). מסעותיו מתועדים ב[[סאגה|סאגות]] איסלנדיות, אשר טוענות כי הוא הקים מושבה [[ויקינגים|נורדית]], או הוביל להקמתה, במקום אשר הסאגות קוראות לו [[וינלנד]], שמשוער על ידי חוקרים מודרניים להיות רצועת החוף של צפון אמריקה, ובפרט, לאור ממצאים ארכאולוגים המצביעים על התיישבות נורדית במקום, קשור בצורה כלשהי ל[[ניופאונדלנד]] שב[[קנדה]].
+'''לֵייף אריקסון''' (איסלנדית: [[איסלנדית]]: '''Leifur Eiríksson''' לֵיְבְר אֵרִיקְסוֹן; [[נורדית עתיקה]]: '''Leifr Eiríksson''' לֵיְבְר אֵיְרִיקְסוֹן; [[נורווגית]]: '''Leiv Eiriksson''' לַיְף אַיְרִיקְסוֹן; [[שוודית]]: '''Leif Eriksson''' לֵיְף אֵרִיקְסוֹן, וכך מבוטא ברוב השפות האירופיות האחרות){{כ}} ([[970]]–[[1020]]) היה [[מגלה ארצות]] נורדי. ככל הנראה היה לייף ה[[אירופה|אירופאי]] הראשון שדרך על אדמת [[אמריקה הצפונית]] (לאחר שאביו הגיע ל[[גרינלנד]]). קורותיו מתועדים ב[[סאגה|סאגות]] איסלנדיות, שלפיהן הוא הקים מושבה [[ויקינגים|נורדית]] במקום בשם [[וינלנד]], מדרום-מערב לגרינלנד. חוקרים מודרניים ממקמים את וינלנד על רצועת החוף של צפון אמריקה, ובפרט, לאור ממצאים ארכאולוגים המצביעים על התיישבות נורדית במקום, משערים כי היא ב[[ניופאונדלנד]] שב[[קנדה]].
 ==ביוגרפיה==
 === לפני המסעות ===
-לייב, בנו של [[אייריק האדום|אייריק תורוואלדסון]], נולד בסביבות שנת [[970]], ככל הנראה באיסלנד, ועבר ל[[גרינלנד]] בגיל צעיר.<ref>{{צ-מאמר|שם=The Ethnicity of the Vinelanders|קישור=https://www.jstor.org/stable/26686943|כתב עת=Journal of the North Atlantic|שנת הוצאה=2009|עמ=126–130|מחבר=Gunnar Karlsson}}</ref> לייב נקרא ל[[נורווגיה]] לשרת תחת מלך נורווגיה, [[אולף הראשון]]. לפי חלק מהמקורות, במהלך שהותו שם המיר את דתו ל[[נצרות]], כמו רבים בסביבתו כשחזר לגרינלנד הורה עליו להנהיג במקום את הנצרות.<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.thecanadianencyclopedia.ca/en/article/leif-ericsson|הכותב=בריג'יטה וואלס|כותרת=Leif Eriksson {{!}} The Canadian Encyclopedia|אתר=www.thecanadianencyclopedia.ca|תאריך_וידוא=2021-03-02}}</ref>
+לייף היה בנו של אייריק תורוואלדסון, שנודע בשם [[אייריק האדום]] (השם אריקסון אינו [[שם משפחה]] במובן המודרני אלא [[פטרונים]] - על שם אביו). הוא נולד בסביבות שנת [[970]], ככל הנראה באיסלנד, ועבר ל[[גרינלנד]] בגיל צעיר<ref>{{צ-מאמר|שם=The Ethnicity of the Vinelanders|קישור=https://www.jstor.org/stable/26686943|כתב עת=Journal of the North Atlantic|שנת הוצאה=2009|עמ=126–130|מחבר=Gunnar Karlsson}}</ref>. לייף נקרא ל[[נורווגיה]] לשרת תחת [[אולף הראשון, מלך נורווגיה]]. לפי חלק מהמקורות, במהלך שהותו שם המיר את דתו ל[[נצרות]], כמו רבים בסביבתו כשחזר לגרינלנד הורה עליו להנהיג במקום את הנצרות<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.thecanadianencyclopedia.ca/en/article/leif-ericsson|הכותב=בריג'יטה וואלס|כותרת=Leif Eriksson {{!}} The Canadian Encyclopedia|אתר=www.thecanadianencyclopedia.ca|תאריך_וידוא=2021-03-02}}</ref>.
 ===מסעות===
-למרות שלייב אייריקסון מוזכר במספר מקורות איסלנדיים,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gunnar Karlsson|שם=Why was Leifr Eiríksson called 'Lucky'?|כתב עת=Saga-Book|כרך=41|שנת הוצאה=2017|עמ=35-49|מו"ל=Viking Society for Northern Research}}</ref> עיקר התיעוד של מסעותיו הוא ב[[סאגת אנשי גרינלנד]] (Grœnlendinga saga){{ביאור|נורדית עתיקה, נכתב גם באיסלנדית מודרנית - Grænlendinga saga}} וב[[סאגת אייריק האדום]] (Eiríks saga rauða), שתי [[סאגה|סאגות]] איסלנדיות  המכונות ביחד "סאגות וינלנד" השייכות לקבוצת הסאגות הנקראות "סאגות האיסלנדים". סאגות וינלנד אינן היסטוריות לחלוטין. הסיפור הכללי המוצג בסאגות המתאר מסעות של נורדים לאמריקה נחשב לנכון היסטורית, אך פרטים רבים של סיפור זה, כולל הפעולות של לייב אייריקסון, שונים בשתי הסאגות. ישנו קושי רב בתארוך מדויק של שתי הסאגות ושל וידוא הפרטים השונים שלהן. הסאגות מתוארכות למאה ה-13 ולמאה ה-14, והן כנראה מתבססות על מסורת שבעל פה ועל מקורות כתובים. הסיבות האפשריות לשוני הרב בפרטי הסיפורים המוצגים בשתי הסאגות כוללות התבססות על מקורות שונים (מסורת בעל-פה ומקורות כתובים) וכן אג'נדות פוליטיות של הכותבים.<ref name=":7">{{צ-מאמר|מחבר=Pragya Vohra|שם=The Eiríkssynir in Vínland: Family Exploration or Family Myth|כתב עת=Viking and Medieval Scandinavia|עמ=249--267|מו"ל=Brepols|שנת הוצאה=2008|כרך=4|קישור=http://www.jstor.org/stable/45093203}}</ref><ref name=":6" /> שתי הסאגות מתרכזות בבניו של אייריק האדום, מביניהם לייב, כשהן מתארות את המסעות לווינלנד. יתכן כי הסיבה לכך היא שילדי אייריק האדום היו בני מעמד גבוה ובעמדה המתאימה כדי להוציא את המסעות לפועל, וייתכן כי אנשים אחרים אשר מוזכרים בסאגות היו ממגלי הארצות והסאגות לא מזכירות אותם מכיוון שנעשה נסיון להאדיר את שמה של משפחה איסלנדית מסוימת במאה ה-13 על ידי יצירת מיתוס משפחתי.<ref name=":7" /> פרטי הסיפור המוצג בסאגת אייריק האדום לרוב דומים יותר לתיעודים אחרים של המסעות, כמו ב[[היימסקרינגלה]], ורוב החוקרים מחשיבים את סאגת אנשי גרינלנד ליותר מהימנה כמקור היסטורי.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/biography/Leif-Erikson|כותרת=Leif Erikson {{!}} Biography, Accomplishments, & Facts|אתר=Encyclopedia Britannica|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-02-28}}</ref><ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=ג'יין סמיילי|שם=The Sagas of the Icelanders|מו"ל=Penguin Classics|שנת הוצאה=2005|פרק=Preface}}</ref>
+אף שלייף מוזכר במספר מקורות איסלנדיים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gunnar Karlsson|שם=Why was Leifr Eiríksson called 'Lucky'?|כתב עת=Saga-Book|כרך=41|שנת הוצאה=2017|עמ=35-49|מו"ל=Viking Society for Northern Research}}</ref>, עיקר התיעוד של מסעותיו הוא ב[[סאגת אנשי גרינלנד]] (Grœnlendinga saga){{ביאור|נורדית עתיקה, נכתב גם באיסלנדית מודרנית - Grænlendinga saga}} וב[[סאגת אריק האדום]] (Eiríks saga rauða), שתי [[סאגה|סאגות]] איסלנדיות המכונות ביחד "סאגות וינלנד". הסיפור הכללי המוצג בסאגות אלה, המתאר מסעות של נורדים לאמריקה, נחשב לנכון היסטורית, אך פרטים רבים של סיפור זה, כולל מעשיו של לייף, שונים בשתי הסאגות. יש קושי בתארוך מדויק של שתי הסאגות ובאימות הפרטים השונים שלהן. הסאגות מתוארכות למאה ה-13 ולמאה ה-14 (מאות שנים לאחר האירועים המתוארים בהן), וכנראה מתבססות הן על מקורות קדומים יותר שאבדו, והן על מסורת שבעל פה. ההבדלים בפרטי הסיפורים המוצגים בשתי הסאגות עשויים להיות תוצאה של מקורות שונים או נקודות מבט שונות של הכותבים<ref name=":7">{{צ-מאמר|מחבר=Pragya Vohra|שם=The Eiríkssynir in Vínland: Family Exploration or Family Myth|כתב עת=Viking and Medieval Scandinavia|עמ=249--267|מו"ל=Brepols|שנת הוצאה=2008|כרך=4|קישור=http://www.jstor.org/stable/45093203}}</ref><ref name=":6" />. פרטי הסיפור המוצג בסאגת אריק האדום לרוב דומים יותר לתיעודים אחרים של המסעות, כמו ב[[היימסקרינגלה]], ורוב החוקרים מחשיבים את סאגת אנשי גרינלנד ליותר מהימנה כמקור היסטורי<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/biography/Leif-Erikson|כותרת=Leif Erikson {{!}} Biography, Accomplishments, & Facts|אתר=Encyclopedia Britannica|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-02-28}}</ref><ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=ג'יין סמיילי|שם=The Sagas of the Icelanders|מו"ל=Penguin Classics|שנת הוצאה=2005|פרק=Preface}}</ref>.
+שתי הסאגות מתרכזות בבניו של אריק האדום, שלייף היה אחד מהם, כשהן מתארות את המסעות לווינלנד. ייתכן כי הסיבה לכך היא שבני אריק האדום היו בני מעמד גבוה ובעמדה המתאימה כדי להוציא את המסעות לפועל, וייתכן כי אנשים אחרים אשר מוזכרים בסאגות היו ממגלי הארצות והסאגות לא מזכירות אותם מכיוון שנעשה ניסיון להאדיר את שמה של משפחה איסלנדית מסוימת במאה ה-13 על ידי יצירת מיתוס משפחתי<ref name=":7" />.
 ====סאגת אנשי גרינלנד====
-[[קובץ:Leif Erikson Discovers America Hans Dahl.jpg|ממוזער|300px|"לייב אייריקסון מגלה את אמריקה", האנס דאל]]
+[[קובץ:Leif Erikson Discovers America Hans Dahl.jpg|ממוזער|300px|"לייף אריקסון מגלה את אמריקה", האנס דאל]]
-סאגת אנשי גרינלנד מספרת על אדם אחר אשר ראה לראשונה את חופי צפון אמריקה. האדם הזה היה [[ביארני האריולפסון]], אשר ניסה לשוט לגרינלנד בסביבות שנת 985.<ref name=":0" /> לפי הסאגה, כאשר הוא הגיע ליבשה, היא הייתה מיוערת, בשונה מהתיאורים שהוא שמע של גרינלנד. הוא מצא עוד שני חופים שונים, אך החליט שלא לרדת לחוף, משום שהם לא התאימו לתיאור של גרינלנד, שאמורה הייתה להיות קפואה. בסופו של דבר ספינתו של ביארני הגיעה לחופי גרינלנד. השיט של ביארני עורר את סקרנותו של לייב, שהחליט להפליג אל החופים הלא מוכרים בעקבותיו יחד עם 35 אנשי צוות.
+סאגת אנשי גרינלנד מספרת על אדם אחר אשר ראה לראשונה את חופי צפון אמריקה - [[ביארני האריולפסון]], אשר ניסה לשוט לגרינלנד בסביבות שנת 985<ref name=":0" />. לפי הסאגה, כאשר הוא הגיע ליבשה, היא הייתה מיוערת, בשונה מהתיאורים שהוא שמע של גרינלנד. הוא מצא עוד שני חופים שונים, אך החליט שלא לרדת לחוף, משום שהם לא התאימו לתיאור של גרינלנד, שאמורה הייתה להיות קפואה. בסופו של דבר ספינתו של ביארני הגיעה לחופי גרינלנד. השיט של ביארני עורר את סקרנותו של לייף, שהחליט להפליג אל החופים הלא מוכרים בעקבותיו, יחד עם 35 אנשי צוות.
-האדמה הראשונה אליה הגיעה משלחת המחקר הייתה מכוסה ב[[סלע]]ים מבריקים ושטוחים, לכן קיבלה את השם "הלולנד", שמשמעו ב[[נורדית עתיקה]] "ארץ האבנים השטוחות".<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://sagadb.org/eiriks_saga_rauda.en|הכותב=ג'ון ספטון|כותרת=סאגת אייריק האדום|אתר=מאגר הסאגות האיסלנדיות|תאריך=1880|שפה=אנגלית}}</ref>
-לאחר מכן נחתה המשלחת בארץ שטוחה ו[[יער|מיוערת]] עם חופים בעלי חול לבן, הוענק לה השם "מארקלנד" שמשמעו "הארץ המיוערת".<ref name=":5" />
+האדמה הראשונה אליה הגיעה משלחתו של לייף הייתה מכוסה ב[[סלע]]ים מבריקים ושטוחים, לכן קיבלה את השם "הלולנד", שמשמעו ב[[נורדית עתיקה]] "ארץ האבנים השטוחות". לאחר מכן נחתה המשלחת בארץ שטוחה ו[[יער|מיוערת]] עם חופים בעלי חול לבן, לה הוענק השם "מארקלנד" שמשמעו "הארץ המיוערת"<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://sagadb.org/eiriks_saga_rauda.en|הכותב=ג'ון ספטון|כותרת=סאגת אריק האדום|אתר=מאגר הסאגות האיסלנדיות|תאריך=1880|שפה=אנגלית}}</ref>.
-לייב אייריקסון וצוותו עזבו את מארקלנד ובפעם הבאה שגילו יבשה, הם החליטו שהמקום מתאים להתיישבות והקימו שם בתים על מנת להעביר שם את החורף. המקום היה נוח מאוד. להקות גדולות של דגי [[סלמון]] שחו בנהר הקרוב, [[מזג אוויר|מזג האוויר]] היה נוח ולא הייתה בעיה של מחסור ב[[עץ (חומר גלם)|עצים]] בשל היער הסמוך. השם וינלנד ניתן לארץ הזו לאחר שאחד מעוזריו של לייב, טירקיר, גילה במקום גפני בר רבים, ולייב החליט לקרוא לה [[וינלנד]], מילה שלפי סיפור זה משמעותה "ארץ היין".
+לייף וצוותו עזבו את מארקלנד ובפעם הבאה שגילו יבשה, הם החליטו שהמקום מתאים להתיישבות והקימו שם בתים על מנת להעביר שם את החורף. המקום היה נוח מאוד. להקות גדולות של דגי [[סלמון]] שחו בנהר הקרוב, [[מזג אוויר|מזג האוויר]] היה נוח ולא הייתה בעיה של מחסור ב[[עץ (חומר גלם)|עצים]] בשל היער הסמוך. השם וינלנד ניתן לארץ הזו לאחר שאחד מעוזריו של לייף, טירקיר, גילה במקום גפני בר רבים, ולייף החליט לקרוא לה [[וינלנד]], מילה שלפי סיפור זה משמעותה "ארץ היין".
-באביב המשלחת של לייב חזרה לגרינלנד, עם ספינה עמוסה בעצים ובענבים. בדרכם לגרינלנד לייב נתקל ב-15 גברים שספינתם נהרסה, והציל אותם. מאז הוא מכונה "לייב בר-המזל".{{ביאור|שם=מזל|בנורדית עתיקה, משמעות המושג "מזל" הייתה שונה. המזל היה סגולה של אדם, וכן תכונה ומיומנות שלאדם ולכל השושלת שלו הייתה מלידה. אם אדם היה בר-מזל, אירועים היו מתרחשים כפי שהוא רצה שהם יתרחשו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Bettina Sejbjerg Sommer|שם=The Norse Concept of Luck|כתב עת=Scandinavian Studies|עמ=275-294|כתובת=http://www.jstor.org/stable/40920756|מו"ל=Society for the Advancement of Scandinavian Study, University of Illinois Press}}</ref>}}
+באביב המשלחת של לייף חזרה לגרינלנד, עם ספינה עמוסה בעצים ובענבים. בדרכם לגרינלנד פגש לייף ב-15 גברים שספינתם נהרסה, והציל אותם. מאז הוא כונה "לייף בר-המזל" (Leifur heppni){{ביאור|שם=מזל|המושג "מזל" אינו תרגום מדויק - בתרבות הנורדית, הכינוי מתייחס לסגולה של אדם שהיא תכונה או מיומנות מולדת ואף משפחתית. לאדם בר-מזל, אירועים היו מתרחשים כפי שהוא רצה שהם יתרחשו<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Bettina Sejbjerg Sommer|שם=The Norse Concept of Luck|כתב עת=Scandinavian Studies|עמ=275-294|כתובת=http://www.jstor.org/stable/40920756|מו"ל=Society for the Advancement of Scandinavian Study, University of Illinois Press}}</ref>}}.
-כשלייב הגיע לגרינלנד, אחיו ת'ורוואלד (Þórvaldr) שט בעקבותיו לווינלנד, ומצא מקלט במקום הקרוי בשם "לייבסבודיר" (Leifsbuðir - "המחסה של לייב").{{הערה|[https://archive.org/details/discoveryameric00rafngoog/page/n92/mode/2up מתורגם] לאנגלית כ-"Leif's booths"}} הסאגה מתארת עוד מספר מסעות.
+לאחר שלייף הגיע לגרינלנד, אחיו ת'ורוואלד (Þórvaldr) שט בעקבותיו לווינלנד, ומצא מקלט במקום הקרוי בשם "לייפסבודיר" (Leifsbuðir - "המחסה של לייף"){{הערה|[https://archive.org/details/discoveryameric00rafngoog/page/n92/mode/2up מתורגם] לאנגלית כ-"Leif's booths"}}. הסאגה מתארת עוד מספר מסעות.
-====סאגת אייריק האדום====
+====סאגת אריק האדום====
-[[קובץ:Leifr hinn heppni.jpg|ממוזער|המילים "Leifr hinn heppni" ("לייב בר-המזל") בכתב היד העתיק ביותר שבו נמצאת סאגת אייריק האדום]]
+[[קובץ:Leifr hinn heppni.jpg|ממוזער|המילים "Leifr hinn heppni" ("לייף בר-המזל") בכתב היד העתיק ביותר שבו נמצאת סאגת אריק האדום]]
-סאגת אייריק האדום לא מציינת את ביארני בכלל, ומייחסת ללייב אייריקסון את גילוי החופים. על פי הסאגה, לייב גילה את חופי וינלנד בצורה דומה לצורה שבה ביארני גילה אותם בסאגת אנשי גרינלנד בסביבות שנת [[1000]].<ref name=":0" /> על פי הסאגה, כשלייב היה אצל אולף הראשון בנורווגיה, אולף הציע לו לשוב לגרינלנד, וכאשר לייב הסכים לבקשה, אולף הורה עליו להטיף שם לנצרות. בשיט שלו חזרה לגרינלנד, סופות סחפו אותו הרחק מדרכו, והוא נתקל בארץ חדשה שלא הכיר שבה גדלו גפנים וחיטה פראית. אחרי שהוא גילה את הארץ החדשה, לייב נתקל באנשים שספינתם נהרסה, לקח אותם איתו לגרינלנד ודאג להם בחורף, ומאז מכנים אותו "לייב בר-המזל".{{ביאור|שם=מזל}} הגילויים של לייב עוררו את סקרנות תושבי גרינלנד. ת'ורסטיין, אחיו של לייב, מחליט לצאת למסע לארץ שלייב גילה, אך הוא לא מצליח להגיע אליה וחוזר למושבה בגרינלנד.
+סאגת אריק האדום לא מציינת את ביארני כלל, ומייחסת ללייף את גילוי החופים. על פי הסאגה, לייף גילה את חופי וינלנד בצורה דומה לצורה שבה ביארני גילה אותם בסאגת אנשי גרינלנד בסביבות שנת [[1000]]<ref name=":0" />. על פי הסאגה, כשלייף היה אצל אולף הראשון בנורווגיה, אולף הציע לו לשוב לגרינלנד, וכאשר לייף הסכים לבקשה, אולף הורה עליו להטיף שם לנצרות. בשיט שלו חזרה לגרינלנד, סופות סחפו אותו הרחק מדרכו, והוא נתקל בארץ חדשה שלא הכיר שבה גדלו גפנים וחיטה פראית. אחרי שהוא גילה את הארץ החדשה, לייף נתקל באנשים שספינתם נהרסה, לקח אותם איתו לגרינלנד ודאג להם בחורף, ומאז כונה "לייף בר-המזל"{{ביאור|שם=מזל}}. הגילויים של לייף עוררו את סקרנות תושבי גרינלנד. ת'ורסטיין, אחיו של לייב, החליט לצאת למסע לארץ שלייף גילה, אך לא הצליח להגיע אליה וחזר למושבה בגרינלנד.
-בסאגה מסופר כי סוחר איסלנדי עשיר בשם ת'ורפין קארלסווני, ולא לייב, היה מגלה הארצות אשר סייר בחופי מארקלנד והלולונד ונתן להם את שמם. שמו של לייב מוזכר פעם אחת בתיאור המסע של קארלסווני, כשמסופר על כך שהמלך אולף טריגבאסון "העניק" ללייב שני אנשים סקוטים שהיו "יותר מהירים מחיות פרא". לייב ואייריק שלחו את שני העבדים הללו למסע עם קארלסווני. לאחר הגעתם לפורדוסטרנדיר (Furdustrandir) קארלסווני הורה על שני הסקוטים לסייר בשטח.
+בסאגה זו מסופר כי סוחר איסלנדי עשיר בשם ת'ורפין קארלסווני, ולא לייף, היה מגלה הארצות אשר סייר בחופי מארקלנד והלולונד ונתן להם את שמם. שמו של לייף מוזכר פעם אחת בתיאור המסע של קארלסווני, כשמסופר על כך שהמלך אולף טריגבאסון "העניק" ללייב שני אנשים סקוטים שהיו "יותר מהירים מחיות פרא". לייב ואייריק שלחו את שני העבדים הללו למסע עם קארלסווני. לאחר הגעתם לפורדוסטרנדיר (Furdustrandir) קארלסווני הורה לשני הסקוטים לסייר בשטח.
-חוקרים רבים טוענים כי הפרטים הללו שונים בסאגת אייריק האדום מכיוון שהסאגה נכתבה כדי להאדיר את צאצאיו של ת'ורפין קארלסווני, אך לא כל החוקרים מסכימים על כך שהראיות מספיקות בשביל לטעון שזו הסיבה להבדל בין הסיפורים.<ref name=":4">{{צ-מאמר|מחבר=בריג'יטה וואלס|שם=The Norse in Newfoundland: L'Anse aux Meadows and Vinland|כתב עת=Newfoundland and Labrador Studies|שנת הוצאה=2003}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Lesley Abrams|שם=Early Religious Practice in the Greenland Settlement|כתב עת=Journal of the North Atlantic|עמ=52--65|שנת הוצאה=2009|מו"ל=Eagle Hill Institute|קישור=https://www.jstor.org/stable/26686937}}</ref><ref name=":6">{{צ-מאמר|מחבר=Helgi Þorláksson|שם=The Vinland Sagas in a Contemporary Light|כתב עת=Approaches to Vínland|עמ=63-78|שנת הוצאה=2001}}</ref>
+חוקרים רבים טוענים כי הפרטים הללו שונים בסאגת אריק האדום מכיוון שהסאגה נכתבה כדי להאדיר את צאצאיו של ת'ורפין קארלסווני, אך לא כל החוקרים מסכימים על כך שהראיות מספיקות בשביל לטעון שזו הסיבה להבדל בין הסיפורים<ref name=":4">{{צ-מאמר|מחבר=בריג'יטה וואלס|שם=The Norse in Newfoundland: L'Anse aux Meadows and Vinland|כתב עת=Newfoundland and Labrador Studies|שנת הוצאה=2003}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Lesley Abrams|שם=Early Religious Practice in the Greenland Settlement|כתב עת=Journal of the North Atlantic|עמ=52--65|שנת הוצאה=2009|מו"ל=Eagle Hill Institute|קישור=https://www.jstor.org/stable/26686937}}</ref><ref name=":6">{{צ-מאמר|מחבר=Helgi Þorláksson|שם=The Vinland Sagas in a Contemporary Light|כתב עת=Approaches to Vínland|עמ=63-78|שנת הוצאה=2001}}</ref>.
 === אזכורים היסטוריים של וינלנד ===
-[[קובץ:CVP521 69v.jpg|ממוזער|200px|העמוד הראשון של הספר הרביעי מתוך "מעשי הבישופים של כנסיית המבורג" שכתב אדם מברמן. ספר זה מכיל תיאור של וינלנד.]]
+[[קובץ:CVP521 69v.jpg|ממוזער|200px|העמוד הראשון של הספר הרביעי מתוך "מעשי הבישופים של כנסיית המבורג" שכתב [[אדם מברמן]]. ספר זה מכיל תיאור של וינלנד.]]
 וינלנד מוזכרת בשני טקסטים הנחשבים היסטוריים בהגדרה מחמירה, שניהם נכתבו לפני סאגות וינלנד.
-האזכור המוקדם ביותר של וינלנד נמצא ב"[[מעשי הבישופים של כנסיית המבורג]]" שכתב ה[[כרוניקה|כרוניקן]] ה[[גרמניה|גרמני]] [[אדם מברמן]] בעשור השמיני של המאה ה-11. אדם כתב כך על מידע שמסר לו [[סוון השני, מלך דנמרק]]:<ref name=":3">{{צ-מאמר|מחבר=Haraldur Bessason|שם=New Light on Vinland from the Sagas|כתב עת=Mosaic: A Journal for the Interdisciplinary Study of Literature|עמ=52--65|שנת הוצאה=1967|קישור=http://www.jstor.org/stable/24776831}}</ref>
+האזכור המוקדם ביותר של וינלנד נמצא ב"[[מעשי הבישופים של כנסיית המבורג]]" שכתב ה[[כרוניקה|כרוניקן]] ה[[גרמניה|גרמני]] [[אדם מברמן]] בעשור השמיני של המאה ה-11. אדם כתב כך על מידע שמסר לו [[סוון השני, מלך דנמרק]]<ref name=":3">{{צ-מאמר|מחבר=Haraldur Bessason|שם=New Light on Vinland from the Sagas|כתב עת=Mosaic: A Journal for the Interdisciplinary Study of Literature|עמ=52--65|שנת הוצאה=1967|קישור=http://www.jstor.org/stable/24776831}}</ref>:
-{{ציטוט|תוכן="הוא סיפר לי שהיה שם עוד אי ושמו וינלנד, והוא קרוי בשם זה מכיוון שגפנים גדלים שם בעצמם ומייצרים יין נהדר ביותר. זה שיש שם דגנים שגדלים בעצמם  ... למדנו מהדיווח המהימן של הדנים"}}
+{{ציטוט|תוכן="הוא סיפר לי שהיה שם עוד אי ושמו וינלנד, והוא קרוי בשם זה מכיוון שגפנים גדלים שם בעצמם ומייצרים יין נהדר ביותר. על כך שיש שם דגנים שגדלים בעצמם... למדנו מהדיווח המהימן של הדנים"}}
-"ספר האיסלנדים" (Íslendingabók) הוא ספר אודות ההיסטוריה האיסלנדית שנכתב על ידי הכרוניקן האיסלנדי ארי ת'ורגילסון (Ari Þorgilsson) בתחילת המאה ה-12.  בספר זה יש את האזכור המוקדם ביותר באיסלנדית של וינלנד ושל גרינלנד:<ref name=":3" />
+"ספר האיסלנדים" (Íslendingabók) הוא ספר אודות ההיסטוריה האיסלנדית שנכתב על ידי הכרוניקן האיסלנדי ארי ת'ורגילסון (Ari Þorgilsson) בתחילת המאה ה-12. בספר זה יש את האזכור המוקדם ביותר באיסלנדית של וינלנד ושל גרינלנד<ref name=":3" />:
-{{ציטוט|תוכן="המדינה אשר שמה גרינלנד נגלתה דרך איסלנד ויושבה משם. אייריק האדום היה שמו של אדם מבריידאפיורד שעשה את המסע מפה לשם, לארץ שמאז קוראים לה אייריקספיורד. הוא קרא לה גרינלנד, ואמר שאנשים ירצו ללכת למדינה אם תהיה לה שם טוב. גם במזרח המדינה וגם במערב המדינה הם מצאו מגורים של בני אדם, רסיסי סירות מצופות עור וכלי אבן שמהם היה ניתן להבין כי האנשים שהיו פעם שם היו מהשוכנים בווינלנד אשר הגרינלנדים קראו להם סקראלינגים."}}
+{{ציטוט|תוכן="הארץ אשר שמה גרינלנד נגלתה דרך איסלנד ויושבה משם. אריק האדום היה שמו של אדם מבריידאפיורד שעשה את המסע מפה לשם, למקום הנקרא אריקספיורד. הוא קרא לה גרינלנד, ואמר שאנשים ירצו לבוא אליה אם ההיה לה שם טוב. גם במזרח הארץ וגם במערבה הם מצאו מגורים של בני אדם, רסיסי סירות מצופות עור וכלי אבן שמהם היה ניתן להבין כי האנשים שהיו פעם שם היו מהשוכנים בווינלנד אשר הגרינלנדים קראו להם סקראלינגים."}}
-הראלדור בסאסון, מהמחלקה האיסלנדית ב[[אוניברסיטת מניטובה]], כתב על טקסט זה: "בזמנו של הסופר נדמה שהאיסלנדים כבר הכירו את המושג של וינלנד ברמה שלא היה צורך בהסברים בהתייחסויות אליה".<ref name=":3" />
+הראלדור בסאסון, מהמחלקה האיסלנדית ב[[אוניברסיטת מניטובה]], כתב על טקסט זה: "בזמנו של הסופר נדמה שהאיסלנדים כבר הכירו את המושג של וינלנד ברמה שלא היה צורך בהסברים בהתייחסויות אליה"<ref name=":3" />.
-=== אחרי הגילויים ===
+=== אחרית ימיו ===
-לאחר מות אביו כמה שנים אחרי שנת 1000 לייב ירש את נחלת משפחתו בגרינלנד ונהפך לראש ההתיישבות שם.<ref name=":2" /> הסאגות אינן מזכירות את מותו של לייב אייריקסון, אך ניתן לשער שהמוות שלו אירע בין האזכור האחרון שלו בשנת 1019 ועד עליית בנו למעמד ראש המשפחה בשנת 1025.<ref>{{צ-ספר|שם=The Problem of Wineland, Volume 1|מחבר=האלדור הרמאנסון|מו"ל=Cornell University Press|שנת הוצאה=2005|עמ=48}}</ref>
+לאחר מות אביו, כמה שנים אחרי שנת 1000, ירש לייף את נחלת משפחתו בגרינלנד והפך לראש ההתיישבות שם<ref name=":2" />. הסאגות אינן מזכירות את אחריתו של לייף, אך ניתן לשער שמותו אירע בין האזכור האחרון שלו בשנת 1019 ובין עליית בנו למעמד ראש המשפחה בשנת 1025<ref>{{צ-ספר|שם=The Problem of Wineland, Volume 1|מחבר=האלדור הרמאנסון|מו"ל=Cornell University Press|שנת הוצאה=2005|עמ=48}}</ref>.
 ==עדויות ארכאולוגיות==
 {{הפניה לערך מורחב|ל'אנס או מדוז}}
-מחקר שנעשה ב[[שנות ה-50|שנות ה־50]] ו[[שנות ה-60|ה־60]] של [[המאה ה-20|המאה ה־20]] על ידי ה[[ארכאולוג]]ית אן שטיין אינגסטאד ובעלה החוקר הֶליֶה אינגסטאד (Helge Ingstad), גילה עדויות משמעותיות לכך שהתיישבות לייב וצוותו הייתה בקצה הצפוני של ניופאונדלנד, אזור הידוע כיום כ[[ל'אנס או מדוז]]. הקשר המדויק בין וינלנד המתוארת בסאגות לבין ל'אנס או מדוז אינו מובן מאליו, וישנן השערות שונות בהקשר להגדרה של וינלנד ולמיקומה. ישנם חוקרים הטוענים כי וינלנד הייתה אזור רחב של'אנס או מדוז היה חלק ממנו. ישנם גם חוקרים הטוענים כי וינלנד עצמה הייתה ממוקמת במקומות אחרים.<ref name=":4" /><ref>{{צ-ספר|מחבר=אריק ואלגרן|שם=The Vikings and America|מו"ל=Thames & Hudson|שנת הוצאה=2000|ISBN=9780500281994}}</ref>
+מחקר שנעשה ב[[שנות ה-50|שנות ה־50]] ו[[שנות ה-60|ה־60]] של [[המאה ה-20|המאה ה־20]] על ידי ה[[ארכאולוג]]ית אן שטיין אינגסטאד ובעלה החוקר הֶליֶה אינגסטאד (Helge Ingstad) גילה עדויות משמעותיות לכך שהתיישבות לייף וצוותו הייתה בקצה הצפוני של ניופאונדלנד, אזור הידוע כיום כ[[ל'אנס או מדוז]]. הקשר בין וינלנד המתוארת בסאגות לבין ל'אנס או מדוז אינו ודאי, ויש השערות שונות בהקשר להגדרה של וינלנד ולמיקומה. ישנם חוקרים הטוענים כי וינלנד הייתה אזור רחב של'אנס או מדוז היה חלק ממנו. ישנם גם חוקרים הטוענים כי וינלנד עצמה הייתה ממוקמת במקומות אחרים<ref name=":4" /><ref>{{צ-ספר|מחבר=אריק ואלגרן|שם=The Vikings and America|מו"ל=Thames & Hudson|שנת הוצאה=2000|ISBN=9780500281994}}</ref>.
 ==ראו גם==
@@ שורה 79: / שורה 78: @@
 {{בקרת זהויות}}
-{{מיון רגיל:אייריקסון, לייב}}
+{{מיון רגיל:אריקסון, לייף}}
 [[קטגוריה:מגלי ארצות איסלנדים]]
 [[קטגוריה:ויקינגים]]