באטמן – הבדלי גרסאות

**באטמן**
**Batman**
	עטיפת חוברת Batman #608, אמנות מאת ג'ים לי וסקוט ויליאמס
סוג	גיבור-על
הוצאה לאור	DC קומיקס
הופעה ראשונה	גרסת ארץ-2 מתור הזהב:; Detective Comics #27; (30 במאי 1939); גרסת ארץ-1 מתור הכסף:; Superman #76; (מאי 1952); לאחר פלאשפוינט:; Flashpoint Vol.2 #5; (אוקטובר 2011)
הופעה אחרונה	גרסת תור הזהב:; Adventure Comics #462; (אפריל 1979)
יוצרים	בוב קיין, ביל פינגר
גילום הדמות	ראו #אזכור במדיות אחרות
דיבוב	קווין קונרוי
דיבוב בשפה העברית	ויקי תבור
מידע
שם אמיתי	ברוס ויין
כינויים	האביר האפל, הבלש הגדול בעולם, העטלף, הצלבן בגלימה, באטסי
סטטוס	פעיל
מקום לידה	גות'אם סיטי
גזע	אדם
מין	זכר
מקצוע	כבאטמן: גיבור-על, לוחם בפשע, בלש, ויג'ילנט. ; כברוס ויין: איש עסקים, תעשיין ונדבן.
נטייה	טוב
מומחיות	תחומי מומחיות רבים, ובפרט אמנויות לחימה, אקרובטיקה, בילוש, קרימינולוגיה, לוחמה פסיכולוגית, אסטרטגיה וטקטיקה, מדעים מדויקים והנדסה.
כוחות	ללא כוחות על אינטלקט ברמה גאונית, בעל תושייה ויכולות בילוש והבחנה בפרטים גבוהות מאוד; אסטרטג, טקטיקן ותכסיסן; כוח, זריזות, חוסן, סיבולת ואתלטיות ברמה האנושית הגבוהה ביותר; מומחה באמנויות לחימה רבות; אשף התחמקות והתגנבות, מיומנות באמצעי לחימה רבים; בעל כוח רצון חזק, נחישות ורמה גבוהה של שליטה עצמית; עושר ומשאבים רבים המאפשרים לו גישה לטכנולוגיה מתקדמת ביותר ומגוון רב של פטנטים וכלי רכב מיוחדים;
כלי רכב	באטמוביל
צורה	אדם-עטלף
חברה בקבוצה	משפחת העטלף, באטמן בע"מ, ליגת הצדק, אאוטסיידרס, תעשיות ויין
חברה לשעבר בקבוצה	לפני המשבר: חברת הצדק של אמריקה; לאחר המשבר: חיל הפקחים הלבנים, חיל סינסטרו
סגנון לחימה	אמנויות לחימה מזרחיות בשילוב לחימת נינג'ה המבוססת על הטלת פחד ובלבול האויב, תקיפה מבלי להראות, חמיקה, התגנבות והתחבאות בצללים.
אזרחות	אמריקנית
מקום מגורים	גות'אם סיטי
דמויות קשורות
משפחה	דמיאן ויין (בן); דיק גרייסון, טים דרייק, ג'ייסון טוד (בנים מאומצים); קסנדרה קיין, סטפני בראון (בנות מאומצות); אלפרד פניוורת' (אפוטרופוס חוקי); תומאס ומרתה ויין (הורים, מתים); רודריק ואליזבת' ויין (סבים, מתים); קייט קיין (בת דודה); טליה-אל-גול (אישה לשעבר); סלינה קייל (קאטוומן) (ארוסה לשעבר, בת זוג)
חברים	ראו באטמן - דמויות#חברים
אויבים	ראו באטמן - דמויות#נבלים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:49, 17 במרץ 2021

ערך זה עוסק בדמות קומיקס של גיבור-על. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו באטמן (פירושונים).

המונח "בטמן" מפנה לכאן. לערך העוסק בעיר בטורקיה, ראו בטמן (עיר).

באטמן (באנגלית: Batman, בעברית: איש העטלף) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בתור הזהב של הקומיקס בחוברת Detective Comics #27 ממרץ 1939, ונוצרה על ידי האמן בוב קיין והכותב ביל פינגר. הדמות ידועה בכינויה "איש העטלף", "האביר האפל", "הצלבן בגלימה" ו"הבלש הגדול בעולם".

באטמן הוא האלטר אגו של ברוס ויין, איש תעשייה ונדבן מיליארדר. בהיותו ילד, ויין היה עד לרצח הוריו, מה שהניע אותו מאז לנקמה ולהכרזת מלחמת חורמה על הפשע – שבועה המהולה באידיאל גבוה לצדק. ויין מאמן את עצמו פיזית ומנטלית, ועוטה תחפושת דמוית עטלף כדי להילחם בפשע. באטמן פועל בעיר הבדיונית גות'אם סיטי, כאשר מספר דמויות משנה עוזרות לו כרובין, משרתו האישי והנאמן אלפרד פניוורת', מפכ"ל המשטרה ג'יימס גורדון, לושיוס פוקס וכן באטגירל (לרוב ברברה גורדון בתו של מפכ"ל המשטרה) לעיתים. הוא נלחם באסופת פושעים ונבלים, ובהם הג'וקר, דו-פרצוף, הפינגווין, הדחליל, איש החידות, פני חימר, הפיתום, הכובען המטורף וראס-אל-גול – דמויות ששורשיהן נעוצות בתסכיתי רדיו ובמגזיני ספרות זולה של התקופה בה נוצרו - שנות ה-30 של המאה ה-20. שלא כמו גיבורי-על אחרים, באטמן אינו ניחן בכוחות-על, והוא משתמש בגאונות שלו, בעבודת בילוש, במדע ובטכנולוגיה, בהון אישי, בכושר פיזי, אתלטיות, וזריזות, באמנויות לחימה מגוונות ויעילות, בתיאטרליות, ביכולתו לאיים, בהטלת מורא בפושעים ובכוח רצון בלתי מתפשר כדי להילחם בפשע ולעיתים אף בנבלי-על המהווים איום על העולם כולו. לעיתים באטמן משתף פעולה עם גיבורי-על אחרים, כגון סופרמן, והוא חבר-מייסד בליגת הצדק.

כאשר ברוס ויין לא יכל למלא את תפקידו כבאטמן (למשל כאשר נפצע קשות על ידי ביין או אחרי שנהרג לכאורה על ידי דארקסייד) אנשים אחרים מילאו את מקומו באופן זמני, כאשר הבולט שבהם היה דיק גרייסון (נובמבר 2010–אוגוסט 2011), שותפו הנאמן ללחימה בפשע והרובין הראשון.

באטמן הפך לדמות פופולרית מאוד עם הצגתו וכיכב בסדרת כותרי קומיקס שבהם הוא היה הדמות הראשית בשנת 1940. בחלוף הזמן נעשו מספר עיבודים לדמות. סדרת באטמן של סוף שנות ה-60 של המאה ה-20 השתמשה באפיון קאמפי, אשר נשאר משויך לדמויות גם לאחר סיומה. מספר יוצרים החזירו את הדמויות לשורשיה האפלים, בהם פרנק מילר עם "באטמן: שנה ראשונה" והמיני-סדרה "האביר האפל חוזר". בעידן המודרני, סרטי הקולנוע "באטמן" של טים ברטון ו"באטמן מתחיל" של כריסטופר נולאן, שהציגו באטמן אפל וגותי, הציתו חזרה את ההתעניינות בדמות, שהפכה לתופעה תרבותית ולזיכיון שלם, כאשר תורגמה למגוון מדיות, החל מרדיו וטלוויזיה, דרך קולנוע וכלה במשחקי מחשב. דמותו של באטמן מדורגת במקום השני ברשימת מאה גיבורי-העל הגדולים, לפי אתר IGN^[1] וכן במקום השני ברשימת 50 דמויות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים לפי מגזין אמפייר.^[2]

היסטוריה פרסומית

יצירת הדמות

ראו גם – תור הזהב של הקומיקס

בתחילת 1939, הצלחתו המזהירה של סופרמן בחוברות של Action Comics הביאה לבקשתה של החברה המפרסמת, National Publications (לימים DC קומיקס), ליצירת גיבורי-על נוספים לחוברותיה. כתגובה, יצר בוב קיין את איש העטלף. איוריו המוקדמים הציגו את הדמות מתנדנדת על חבל ללא גלימה או כפפות, עם מעטה עיניים, מכנסיים אדמדמים ושתי מוטות כנפיים קשיחות ככנפי עטלף. הכותב ביל פינגר הציע להיפטר מהאדמומיות ולהחליף את מעטה העיניים בברדס ואת מוטות הכנפיים בגלימה. את שם הדמות, ברוס ויין, הוא ביסס על רוברט ברוס, פטריוט סקוטי, ואנתוני ויין, גנרל צבאי מימי מלחמת העצמאות של ארצות הברית. השראה נוספת באה מכיוון רצועת הקומיקס "הפנטום".

אספקטים מסוימים באישיותו של באטמן, בהיסטוריית הדמות, בעיצוב האומנותי ובציוד הושפעו מהתרבות של שנות ה-30, הכוללת סרטי קולנוע, מגזיני ספרות זולה, רצועות קומיקס, כותרות עיתונים ואפילו חלקים שבאישיותו של קיין, שכלל את הסרטים "הסימן של זורו" (1920) ו"העטלף לוחש" (1930) כהשראה. נוסף על כך, פינגר כלל את דמויותיהן של "הצל", "שרלוק הולמס" ו"דוק סאבאג'" כגורם השראה לבאטמן כאמן ההתחמקויות וכמדען.

קיין חתם על ויתור בעלות על הדמות תמורת קרדיט בכתיבת הסיפורים, קרדיט שנעלם בשנות ה-60 עת שמם של היוצרים עצמם החליפו את שמו. בסוף שנות ה-70, כאשר ג'רי סיגל וג'ו שוסטר קיבלו קרדיט על יצירת סופרמן, ויליאם מולטון מרסטון קיבל קרדיט על יצירת וונדר וומן, קיין קיבל מחווה דומה בכותרי באטמן. אולם, המזל לא שפר על פינגר, שאמנם קיבל קרדיט על יצירת דמויות נוספות בכותרי באטמן, אך לא קיבל הכרה על השותפות שביצירת הדמות עד ליום מותו בשנת 1974. ג'רי רובינסון, שעבד עימם בסיפורי הקומיקס, ציין כי נטר טינה לקיין על כך שלא דאג לפינגר על מתן קרדיט נאות.

השנים הראשונות

Detective Comics #27, מאי 1939. הופעתו הראשונה של באטמן

סיפור באטמן הראשון, "המקרה של סינדיקט הכימיקלים", פורסם ב-Detective Comics #27 ב-30 במרץ 1939^[3] (על החוברת רשום מאי 1939). פינגר ציין כי באטמן נכתב בהשראת הסגנון שבמגזיני הספרות הזולה, לפיכך לא היו לו כל רגשי חרטה שבהריגת פושעים. הדמות נהפכה לפופולרית, וקיבלה סדרה משלה בשנת 1940, בו בעת שהמשיכה לככב בחוברות Detective Comics. גם סופרמן וגם באטמן הפכו לדמויות הדגל של החברה, שהפכה לחברת הפרסום המשפיעה והמוֹכרת ביותר בתעשייה. שתי הדמויות הופיעו זו לצד זו בחוברות World's Finest Comics, כאשר בין היוצרים נמנו גם מיקי ספיליין, ג'רי רובינסון ודיק ספראנג.

למשך החוברות הראשונות, דמותו של באטמן התפתחה בהדרגה, כאשר נוספו מספר אלמנטים לדמות שישקפו את בשלותה. חגורת האביזרים של באטמן הוצגה לאחר שני גיליונות, בחוברת מספר 29, מיד לאחר מכן באטראנג דמוי בומרנג, וכן כלי הרכב הראשון דמוי עטלף - מטוס העטלף. סיפור מקורה של הדמות הובא בגיליון מספר 33, כאשר אישיותו האפלה והקודרת של באטמן עוצבה לאחר שויין הצעיר היה עד לרצח הוריו בידי שודד. על קברם הטרי, ויין נשבע לנקום את מותם בכך שירדוף אחר כל הפושעים באשר הם למשך שארית חייו.

לקראת אמצע שנת 1940, בחוברת מספר 38, אפיוני סגנון הפאלפ שבאישיותו של באטמן התרככו עם הצגתו של רובין, שותפו הצעיר. פינגר הציע כי באטמן צריך "ווטסון" לצידו, אם כי קיין העדיף להותיר את ויין לבדו. המכירות נסקו. בגיליון הראשון של סדרת הסולו של הדמות, Batman, שניים מאויביו המושבעים הופיעו לראשונה - הג'וקר וקאטוומן, וכן נקבע כי באטמן אינו יכול להרוג יותר בעזרת נשק חם. נוסף על כך, בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה, מיתוס איש העטלף המשיך להתפתח ולקבל צורה, ושם דגש יותר על פנטזיה קלילה מאשר ביקורת תרבותית.

שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60

ראו גם – תור הכסף של הקומיקס

באטמן היה אחד מגיבורי-העל שהוסיפו להתפרסם לאחר שההתעניינות בז'אנר שככה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. בסיפור "הצוות החזק ביותר בעולם"^[4], באטמן חובר לסופרמן בפעם הראשונה והשניים מגלים זה את זהותו הסודית של זה. לאחר הסיפור, סדרת חוברות World's Finest Comics השתנו כדי להכליל הרפתקאות משותפות של השניים מאשר כל אחד לחוד. ציוות הזה שלהם התברר כהצלחה מסחרית, והחזיק עד לביטולו של הכותר ב-1986.

חוברות הקומיקס של באטמן היו בין אלה שזכו לביקורת תקשורתית רחבה בשנת 1954 עם פרסום "פיתוי התמימים", ספרו של הפסיכולוג פרדריק ורתהם, שגרס כי צעירים חיקו את הפשעים אשר בוצעו בחוברות קומיקס, וכי מעשים אלו השחיתו את ערכי הנוער. זאת ועוד, ורתהם טען כי כללו מאפייני הומוסקסואליות. ביקורתו הובילה למחאה ציבורית ולהקמתה של "רשות האתיקה של הקומיקס". עם הצגתן של באטוומן ב-1956 וברברה גורדון (לימים באטגירל) ב-1961, חוברות הקומיקס של באטמן הפכו יותר קאמפיות.

לקראת סוף שנות ה-50, נטו סיפורי החוברות יותר לעבר המדע הבדיוני, כאשר כללו לא פעם שינויי צורה וחייזרים מהחלל החיצון. בפברואר 1960, הופיע באטמן כחבר מן המניין בליגת הצדק בחוברת The Brave and the Bold #28.

אמצע שנות ה-60 עד אמצע שנות ה-80: מראה חדש והקאמפיות

ראו גם – תור הארד של הקומיקס

לקראת 1964, מכירות החוברות צנחו דרמטית. העורך הראשי ג'וליוס שוורץ מונה לפקח על כותרי באטמן, שעמדו על סף ביטול, והורה על שינויים מרחיקי לכת החל מחוברת Detective Comics #327 (מאי 1964), שינויים שכונו "המראה החדש". שוורץ רצה לעצב את באטמן כדמות עכשווית, להקנות לסיפוריו מאפיינים בלשיים יותר. הבאטמוביל עוצב מחדש, כמו גם חליפתו, שנוסף לסמל העטלף שבה רקע צהוב. האלמנטים הבדיוניים שנוספו בסוף שנות ה-50 נגנזו, ומשרתו של ויין, אלפרד, נהרג (אם כי הוחזר לאחר מכן בהתערבות המעריצים).

סדרת הטלוויזיה של שנת 1966 השפיעה עמוקות על אופן כתיבת כותרי הגיבור. הצלחת הסדרה גרמה לנסיקה במכירות החוברות, ומספר אלמנטים מסדרת הטלוויזיה, כדמותה של באטגירל והפן הקאמפי, שולבו בקומיקס. הסדרה גם עזרה להחזרת דמותו של אלפרד על דפי הקומיקס. למרות היות הסדרה והקומיקס פופולריים בזמן זה, הגישה הקאמפית פגה לאיטה עד אשר בוטלה הסדרה בשנת 1968, מה שהוביל גם לירידה בפופולריות הקומיקס.

בשנת 1969 נעשה ניסיון להרחיק את הדמות מצידה הקאמפי ולהשיבה לשורשיה האפלים. הכותב דניס אוניל והמאײר ניל אדמס חזרו לחומרים המקוריים של השנים המוקדמות, והחל מינואר 1970 בחוברת Detective Comics #395, באטמן שב להיות דמות אפלה וקודרת. שיתוף פעולה דומה נעשה עם הכותב סטיב אנגלהרט והמאייר מרשל רוג'רס בחוברות #471-476 (אוגוסט 1977–אפריל 1978), מה שהשפיע בהמשך על סרט הקולנוע משנת 1989 ועל סדרת האנימציה "באטמן - הסדרה המצוירת". למרות ההרצה הפופולרית, מכירת החוברות המשיכה לצנוח במשך שנות ה-70 וה-80 עד הגיעה לשפל חדש ב-1985.

שנות ה-80 ואילך: תקופת 'האביר האפל חוזר' ואחריה

ראו גם – העידן המודרני של הקומיקס

הדמות זכתה לשינוי מרענן בזכות המיני סדרה "האביר האפל חוזר" של הכותב פרנק מילר, שהורצה בין פברואר ליוני 1986. הסיפור מציג את באטמן בשנות ה-50 לחייו החוזר מפרישה בעתיד אפשרי. הרצה זו הפכה להצלחה מסחרית ולאבן יסוד בהיסטוריה של הדמות, כמו גם לשובה לפופולריות.

באותה שנה, הפך הכותב דניס אוניל לעורך הכותרים והניח את המצע לדמות לאחר אירועי המשבר בעולמות האינסופיים. אוניל פעל תחת ההנחה כי הוא נשכר לשנות את הדמות וכתוצאה מכך הותיר רושם שונה משהיה עד כה. כהשלכה על גישה חדשה זו, פרנק מילר והמאייר דייוויד מזוצ'לי יצרו את המיני סדרה "באטמן: שנה ראשונה", שסיפרה מחדש את מקור הדמות. הכותב אלן מור והמאייר בריאן בולאנד המשיכו עם הגישה האפלה הזו גם בסיפור "באטמן: הבדיחה ההורגת" משנת 1988, בה הג'וקר גורם לנכותה של ברברה גורדון וחוטף ומענה את מפכ"ל המשטרה גורדון בניסיון לדוחפו לכדי שגעון.

שנת 1988 ראתה את מותו של ג'ייסון טוד, הרובין השני, במיני סדרה "באטמן: מוות במשפחה". שנה לאחר מכן יצא סרטו של טים ברטון, "באטמן", שנחל הצלחה בקופות והביא לעליה בפופולריות הדמות. הגיליון הראשון של הכותר Legends of the Dark Knight מכר למעלה ממיליון עותקים, והיה לכותר הסולו הראשון של הדמות מזה 50 שנה.

עלילת הסיפור "באטמן: נפילתו של אביר" משנת 1993 הציגה את דמות הנבל ביין, הפוצע אנושות את ברוס ויין. ז'אן-פול ואלי, הידוע בכינוי עזראל, נקרא לעטות את חליפת העטלף תחת באטמן, שמחלים אט אט מפצעיו. הכותבים דאג מנץ, צ'אק דיקסון ואלן גרנט עבדו על הכותר ועל סדרת העלילות "Batman: Contagion", "Batman: Legacy" ו-"Batman: Cataclysm" של אמצע שנות ה-90, שעצמן הובילו למיני סדרה "באטמן: שטח הפקר", אירוע קרוס-אובר של כותרי באטמן שעסק בהשלכות רעידת אדמה על גות'אם, אשר נותקה מכל התערבות חיצונית בידי ממשלת ארצות הברית.

סוף שנות ה-90 ראו את יצירותיו של כותב נוסף, ג'ף לואב. לואב, יחד עם המאייר טים סייל, כתב את המיני-סדרות "באטמן: ליל כל הקדושים הארוך" ו"באטמן: ניצחון אפל", שבהן באטמן מתעמת בתחילת דרכו מול אסופת נבליו העיקריים, בעיקר דו-פרצוף. בשנת 2003 כתב לואב יחד עם המאייר ג'ים לי את "Batman: Hush", עלילה בת 12 חוברות שהתבררה כהצלחה מסחרית, והציבה את באטמן וקאטוומן נגד אסופת הנבלים וכן הציגה מחדש את ג'ייסון טוד. המיני-סדרה קטפה את המקום הראשון במכירות, לראשונה מאז Batman #500 מאוקטובר 1993, והניחה את היסוד למיני-סדרה נוספת, "באטמן: מתחת לברדס" (Batman #637–650).

שנות ה-2000: מוות ושיבה לחיים

בשנת 2005, חברת DC קומיקס השיקה את All-Star Batman and Robin, סדרת כותרים העומדת בפני עצמה ואשר נכתבה בידי פרנק מילר ואוירה בידי ג'ים לי. החל משנת 2006, הכותבים גרנט מוריסון ופול דיני היו אחראים על מלאכת כתיבת Detective Comics ו-Batman. מוריסון שילב אלמנטים בדיוניים משנות ה-50, וזאת כאשר היה באטמן נתון להזיות כתוצאה מגזים מעוותי מציאות. הרצתו של מוריסון הגיעה לשיא עם עלילת "באטמן: נוח בשלום", שעימתה את באטמן מול ארגון הכפפה השחורה ודחפה אותו עד לכדי שגעון. מיני-סדרה זו הובילה לאירועי המשבר האחרון, שבו נלחם באטמן נגד דארקסייד ולכאורה נהרג. במיני סדרה "באטמן: הקרב על הברדס", דיק גרייסון הפך לבאטמן החדש, ובנו של ברוס ויין - דמיאן - לרובין החדש. ביוני 2009, חזר ג'וד ויניק לכתוב את הסיפורים על באטמן, בעוד גרנט מוריסון הופקד על הרצת החוברת החדשה Batman and Robin.

בשנת 2010, קשת הסיפור "באטמן: שובו של ברוס ויין" ראתה את ויין עורך מסע בזמן לאורך ההיסטוריה, כאשר לבסוף הוא שב לזמן ההווה. למרות שיבתו לזהותו כבאטמן, הוא איפשר לגרייסון להמשיך ולתפקד כבאטמן. ברוס החליט לקחת את לחימתו בפשע ולהפוך אותה למאמץ גלובלי, מה שהפך לעלילה המרכזית בסדרת כותרי Batman Incorporated ("באטמן בע"מ"). חברת DC הודיעה כי גרייסון יככב בחוברות Batman, Detective Comics ו-Batman and Robin, שעה שויין יככב בשתי הסדרות החדשות Batman Incorporated ו-Batman: The Dark Knight.

בספטמבר 2011, כל חוברות גיבורי-העל של חברת DC בוטלו והחלו בהרצה מחודשת כחלק מאתחול מחודש של יקום DC בעקבות אירועי פלאשפוינט. כעת ברוס ויין הוא הדמות היחידה המזוהה עם דמות הבאטמן, והוא מככב בסדרות Batman, Detective Comics, Batman and Robin ו-Batman: The Dark Knight. דיק גרייסון חזר לזהותו כנייטווינג והוא מופיע בסדרה משלו שהחלה בכרך שלישי. סיפורי המקור של מספר דמויות שוכתבו מחדש כדי למשוך קהל קוראים חדש, וכותר Batman Incorporated ימשיך בהרצתו בשנת 2012 כדי להשלים קשת סיפור שלא הושלמה.

ביוגרפיה בדיונית

ההיסטוריה של באטמן עברה מספר שכתובים אם כי כמה אלמנטים נותרו עקביים. האירוע המכונן בכל סיפורי באטמן הוא סיפור מקורו. כילד קטן צפה בהוריו נרצחים לנגד עיניו בידי שודד, חװיה שהותירה בו טראומה. בעקבות אירוע זה, הוא נשבע ללחום בפשע בגות'אם סיטי.

למה עטלפים, אדון ויין?
עטלפים מפחידים אותי, הגיע הזמן שאויביי יחלקו עמי את הפחד הזה.

— ברוס ויין, מתוך "באטמן מתחיל"

תור הזהב

קובץ:Detective-33-Bat.png

ברוס ויין מקבל את ההשראה להפוך לבאטמן, מתוך Detective Comics #33, נובמבר 1939. איור מאת בוב קיין

ברוס ויין נולד לתומאס ומרתה ויין, שני אנשי חברה עשירים בגות'אם סיטי. הוא גדל לאורח חיים מפונק ופזרני באחוזת ויין עד הגיעו לגיל שמונה, שבו היה עד לרצח הוריו בידי השודד ג'ו צ'יל עת יצאו מתיאטרון. רצח הוריו הוא אירוע מכונן בחיי ברוס אשר מניע אותו להתאמן ולהכשיר עצמו כלוחם בפשע, על מנת לנסות ולמנוע את חזרתם של מקרים דומים. הוא יוצא למסע חובק עולם ולומד מספר רב של מיומנויות, בהן אמנויות לחימה ואקרובטיקה.

אחרי מספר ניסיונות כושלים לפעול באופן עצמאי, ברוס מבין כי על מנת להצליח הוא חייב להטיל מורא על הפושעים. הפתרון מגיע בדמות עטלף הפורץ אל חלון אחוזתו ומזכיר לו חוויה טראומטית שחווה כילד, כשנפל לתוך מערת עטלפים גדולה. בעקבות המאורע, מחליט ברוס להתחפש לעטלף על מנת להפחיד את הפושעים ולהסװת את זהותו האמיתית. את מערת העטלפים שתחת אחוזתו הוא הופך לבסיס לוחמה.

ויין הופך אובססיבי בנוגע ללוחמה בפשע ואף נמצא בדילמה מוסרית מתמשכת על מנת שלא להפוך את רגשותיו וצורכו האישי בנקמה לבסיס לחימתו בפשע. אף-על-פי שהוא משתמש באלימות קשה כנגד פושעים, הוא משתדל להימנע ככל האפשר מהרג ומשימוש בכלי ירייה. דילמות אלה מוצגות פעמים רבות כמוטיב מרכזי בדמותו המורכבת.

ברצועות קומיקס מוקדמות, לחימתו של באטמן בפשע מציבה אותו מצידו השני של המתרס כאשר המשטרה בעקבותיו. ויין לוקח תחת חסותו אקרובט קרקס צעיר בשם דיק גרייסון, ההופך לשותפו רובין. באטמן הופך גם לחבר מייסד של חברת הצדק של אמריקה, כאשר הוא וסופרמן חברי כבוד. יחסיו של באטמן עם המשטרה נרגעים עד מהרה, והוא נעשה לחבר כבוד של משטרת גות'אם סיטי. במהלך זמן זה מצטרף משרתו האישי אלפרד, המתוודע לסודם של צמד הלוחמים.

תור הכסף

במהלך שנות ה-50, כותרי באטמן החלו לקבל אפיונים בדיוניים. בזמן שבו בארי אלן הפך להיות פלאש החדש, דמותו של באטמן שוכתבה לגרסה הנחשבת כיום לגרסה מקבילה שלו מיקום מקביל, עם הקמתו של המולטי-יקום של DC. בגרסה זו (ארץ-2), ברוס ויין נשוי לסלינה קייל (קאטוומן), והוא אב להלנה ויין, הידועה בכינוי "הציידת". הלנה, יחד עם דיק גרייסון, הופכת למגינת העיר גות'אם לאחר שאביה פורש מתפקידו וממונה למפכ"ל המשטרה. באטמן פוגש ומצוות לגיבורי-על נוספים, ביניהם סופרמן לרוב. הוא הופך לחבר מייסד של ליגת הצדק ונוכח גם בהרפתקאות The Brave and the Bold, בהם הוא מצוות כל פעם לגיבור-על אחר.

בסוף שנות ה-60 עובר ויין מאחוזתו לדירת פנטהאוז במרכז העיר, ועובד לבדו כבאטמן, כאשר רובין ובאטגירל מסייעים לו לעיתים. הרפתקאותיו הופכות אפלות יותר במהלך שנות ה-70 וה-80, ובהן מוצג הג'וקר כפסיכופת רצחני, וכן מוצגת דמותו של ראס-אל-גול, טרוריסט בן מאות בשנים המכיר את זהותו האמיתית של באטמן. בשנות ה-80 הופך דיק גרייסון לנייטווינג.

בגיליון האחרון של The Brave and the Bold בשנת 1983 עוזב באטמן את ליגת הצדק ומקים קבוצה חדשה בשם "אאוטסיידרס". הוא משמש כמנהיגה עד לחוברת מספר 32.

העידן המודרני

לאחר המשבר בעולמות האינסופיים, חברת DC קומיקס שכתבה את היסטוריית גיבורי-העל מתוך כוונה לעדכן אותם לקהל עכשווי. מקורה של הדמות סופר מחדש ואילו באטמן מארץ-2 חדל להתקיים. משטרת גות'אם מוצגת כעת ככוח מושחת מיסודו, כאשר הבאטמן נדרש כעת יותר מתמיד. סיפורו של ג'ייסון טוד גם הוא נכתב מחדש, וכעת טוד הוא ילד יתום אשר פנה לעבריינות ונתפס על ידי באטמן כשהוא מנסה לגנוב את צמיגי הבאטמוביל. בתקופה זו, באטמן אינו עוד חבר בליגת הצדק. לאחר אירועי "באטמן: מוות במשפחה" בהם ג'ייסון טוד נרצח בידי הג'וקר, באטמן נעשה פזיז וחסר זהירות ועובד לבדו עד אשר טים דרייק הופך לרובין החדש בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20. בתחילת שנות ה-90, עת ביין שובר את באטמן פיזית ("נפילתו של אביר"), ויין מבקש מז'אן-פול ואלי למלא את מקומו כבאטמן. הסיפור מתחלק לשניים, ומציג הן את הרפתקאות עזראל/באטמן והן את מסעו של ברוס ויין להפוך לבאטמן בשנית. בהמשך, עזראל הופך אלים באופן קיצוני ("סופו של אביר") והוא מובס בידי ברוס, שהחלים מפציעותיו. ויין נותן את זהות באטמן לדיק גרייסון באופן זמני, ופותח באימונים להשבת כוחותיו.

אירוע הקרוסאובר "שעת אפס: משבר בזמן" מפר שוב את העקביות בעלילות הדמות. בתקופה זו נחשב באטמן לאגדה אורבנית, ורוצח הזוג ויין מעולם לא נתפס. באטמן הופך שוב חבר בליגת הצדק, עם חידוש עלילותיה בידי גרנט מוריסון בשנת 1996. בתקופה זו מעורבותו בעיר גות'אם הופכת חיונית יותר, בעקבות רעידת אדמה קשה המתרחשת בה ("באטמן: שטח הפקר"). ממשלת ארצות הברית מנתקת את העיר מכל עזרה חיצונית, ובאטמן לוחם מלחמת חורמה על עיר הולדתו השורצת כעת פושעים וכנופיות יותר מתמיד.

יחסיו של באטמן עם משטרת גות'אם נעשים עכורים יותר, כאשר המפכ"ל גורדון נורה ובאטמן מוכרז כנמלט לאחר שתוכניתו לנטרול העולם התחתון נכנסת לפעולה, ומובילה למלחמת כנופיות כוללת, שבסופה הנבל המסיכה השחורה הסדיסט הופך לבוס העולם התחתון ("באטמן: שוטר פצוע" ו"באטמן: משחקי מלחמה"/"פשעי מלחמה").

בעקבות אירועי משבר זהות של שנת 2005, באטמן מתחיל לאגור מידע על חולשותיהם של כל גיבורי-העל, לאחר שנוצר משבר אמון ביניהם, ויוצר מערכת לוויינית במטרה לעקוב אחריהם. עלילה זו מגיעה לשיאה במשבר האינסופי. באטמן מגיע לנקודת שבירה לאחר שנייטווינג נפצע אנושות, ומתפתה להשתמש באקדח.

כשנה לאחר אירועי המשבר האינסופי ("באטמן: להתמודד מול הפרצוף"), ברוס ויין, דיק גרייסון וטים דרייק שבים לגות'אם סיטי לאחר היעדרות ממושכת במטרה "לבנות מחדש את באטמן". ויין עובר אימונים רוחניים מפרכים, מה שמסייע לו להפוך ללוחם בפשע יעיל יותר ורגוע יותר לאחר שהתגבר על שדיו הפנימיים. כמו כן, ויין מאמץ באופן חוקי את טים כבנו. עלילת "באטמן ובנו" מציגה את דמיאן ויין, בנו של ברוס מטליה אל-גול. באטמן מקים מחדש את ליגת הצדק וכן את האאוטסיידרס.

בעלילת הסיפור "באטמן: נוח בשלום", שהובילה לאירועי המשבר האחרון, באטמן מתעמת עם ארגון הכפפה השחורה, שמצליח לשבור אותו מנטלית. הוא נחטף על ידי גראני גודנס, חסידתו של דארקסייד, במטרה ליצור כפילים שלו. באטמן מצליח לירות בדארקסייד, אולם תודעתו נשלחת במרחבי הזמן לתקופה קדומה, בעוד גופו נותר מאחור, לפיכך נחשב כמת.

בעלילת "באטמן: הקרב על הגלימה", אלה אשר קרובים לוויין "מתחרים" על הזכות לנטילת זהות באטמן. דיק גרייסון הופך לבאטמן החדש, וטים דרייק הופך לרובין האדום ויוצא במסע לחיפוש אחר ברוס ויין. במהלך הסיפור "הלילה האפל ביותר" מתגלה כי הגופה שהושארה מאחור אינה שייכת לברוס ויין, וניסיונו של גרייסון להחיות את הגופה בבורות הלזרוס של ראס אל-גול מביא לתוצאות מעוותות.

קשת הסיפור של מוריסון מגיעה לכדי סיום בסיפור "באטמן: שובו של ברוס ויין", בו ויין חוזר ממסעו בזמן ומסכל את תוכניתו של דארקסייד. הוא חוזר לשמש כאביר האפל, ומאפשר לגרייסון להמשיך ולהשתמש בזהות באטמן יחד עם דמיאן המשמש כרובין החדש. ויין, לעומת זאת, מתכנן להרחיב את משימתו של באטמן ברחבי העולם, ולגייס גיבורים חדשים שישמשו כבאטמן בכל מדינה ומדינה. הוא מצהיר בפומבי כי תעשיות ויין יסייעו במשימה זו, בעלילת Batman Incorporated.

האתחול מחדש

ב-2011 אותחלו מחדש כל כותרי DC קומיקס. במסגרת האתחול ברוס ויין הוא הבאטמן היחיד, דיק גרייסון חוזר לתפקד כנייטווינג וברברה גורדון מחלימה מהשיתוק ברגליה.

בקשת הסיפור "באטמן: מסדר הינשופים" באטמן נאבק באגודת סתרים עתיקה ואגדית שמנסה להשתלט על גות'אם סיטי ולא בוחלת אף בהתנקשויות ומעשי רצח לשם כך.

ב-2017 הוצג הבאטמן שצוחק, גרסה מעוות ואכזרית של באטמן שנוצרה משלובו עם הג'וקר.

אפיון הדמות

דמותו של באטמן היא של לוחם צדק הנחוש באופן אובססיבי להילחם בפשע אך פועל באזורים האפורים של החוק. מאחר שאין לו כוחות-על באטמן חישל את עצמו והגיע לכמעט שלמות אינטלקטואלית וגופנית, מגובים בהון עצום ובמגוון רחב של אמצעי לחימה וטכנולוגיות מתקדמות. באטמן הוא שילוב של בלש, מדען, מהנדס ונינג'ה בעל אובססיה להילחם בפשע ולהגן על עירו.

הפרטים והטון של חוברות הקומיקס השתנו במשך השנים בהתאם לצוות היוצרים השונה. הכוח המניע מאחורי דמותו נובע מילדותו. בוב קיין וביל פינגר הסכימו כי אין דבר יותר טראומתי מרצח הורים מול עיני הילד שמתבונן. למרות הטראומה, ויין מקבל דחף להתאמן לשיא היכולת הגופנית ולהפוך למדען מבריק, וזאת כדי להילחם בפשע הגואה בגות'אם סיטי כבאטמן. אפיון נוסף של הדמות הוא לקיחת החוק לידיים פרטיות - כדי לעצור את המוות שהחל עם רצח הוריו, על באטמן לעבור על החוקים בעצמו. למרות שהדבר נכתב באופן שונה מפעם לפעם, פרטים אלו והמרכיבים העיקריים של סיפור המקור מעולם לא השתנו. סיפור המקור הוא מקור התכונות והאופי של הדמות, אשר מובאות בהרפתקאות השונות. פרנק מילר ציין כי "הדמות היא דיוניסאית, כוח של אנרכיה המאלצת את עצמה על הסדר האינדיבידואלי"^[5]. באטמן, המחופש כעטלף, יוצר זהות מפחידה העוזרת לו במאבקו בפשע, פחד שמקורו במצפון האשם של הפושעים עצמם.

ברוס ויין

קובץ:Bruce Wayne by Alex Ross.jpg

ברוס ויין, איור מאת אלכס רוס.

באטמן הוא זהותו הסודית של ברוס ויין (Bruce Wayne), איש עסקים אמיד המתגורר בגות'אם סיטי. כלפי העולם החיצון, ויין נחשב כפלייבוי חסר אחריות, שחי על חשבון הון משפחתו (שנצבר אודות להשקעות נדל"ן עוד לפני שגות'אם הפכה לעיר שוקקת חיים) ומרווחי תעשיות ויין, חברת טכנולוגיה פרטית שאותה הוא ירש. אולם, ויין ידוע גם כנדבן לצדקה, בעיקר בזכות קרן ויין. דמות הפלייבוי הנהנתן נועדה להרחיק כל חשד מזהותו הסודית, ולעיתים הוא פועל בהגזמה ובעודף ביטחון עצמי כדי לבסס אותה. אחד האמצעים להשגת המטרה היא הצטיירותו כחובב משקאות חריפים. אולם, ויין מתנזר מוחלט ממשקאות אלו כדי לשמור על כושרו הפיזי ועל בהירות מחשבה.

כותבים של סיפורי באטמן וסופרמן נטו להשוות לעיתים בין הדמויות. כמו סופרמן, האישיות הדומיננטית שבזהות הכפולה של באטמן משתנה עם הזמן. סיפורים מהעידן המודרני שרטטו את ברוס ויין כאישיות המזויפת, בעוד באטמן הוא המייצג האמיתי של אישיותו (בניגוד לסופרמן שלאחר המשבר, שזהותו כקלארק קנט היא האישיות האמיתית, בעוד סופרמן היא המסכה). בנג'מין קרני, מרצה בכיר לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס וכן מדען קוגניטיבי בתאגיד ראנד, מציין כי אישיותו של באטמן מונעת מאנושיותו של ברוס ויין הטבועה בו, וכי באטמן הוא הכלי במאמציו של ויין להפוך את העולם לטוב יותר^[6].

דיק גרייסון

דיק גרייסון, לוליין קרקס שמשפחתו נרצחה ואומץ על ידי ברוס ויין, הופך לרובין הראשון ולשותפו של באטמן בלוחמה בפשע, ומאוחר יותר לבנו המאומץ. גרייסון מילא את מקומו של ויין כבאטמן מספר פעמים.

כאשר ויין נסע בזמן כדי לחזור לזמן ההווה, דיק גרייסון הפך לבאטמן החדש. זו הפעם השנייה שהוא נוטל את הזהות, לאחר שבראשונה ויין נותר משותק בידי ביין. לאחר מותו לכאורה של ויין, ציין גרייסון כי אין לו כל בעיה להפוך לבאטמן, אך הוא מקבל הודעה מוקלטת מראש שבה ויין אומר לו לא ליטול את הזהות ולהמשיך להילחם בפשע כנייטווינג עם רובין לצדו. בהבינו כי גות'אם עדיין זקוקה לאביר האפל, דיק מוותר על זהותו כנייטווינג ומאמץ לעצמו את זהות באטמן החדש.

לפי גרנט מוריסון, הדינמיקה של דיק גרייסון ודמיאן ויין כבאטמן ורובין הפוכה לזו של ברוס ויין ודיק גרייסון, כאשר באטמן הופך להיות הספונטני והקליל, בעוד רובין הוא האלים והזועף. כדי להסביר את אופיו של גרייסון, ציין מוריסון כי הוא נכח לצד באטמן מאז ימי ילדותו, הנהיג את הטיטאנים הצעירים, והוא התאמן עם כל גיבורי יקום DC. לפיכך, דמותו שונה מאוד מזו של ברוס ויין. הוא הרבה יותר קל דעת, נינוח מאוד ורגוע.

כישורים, יכולות ואמצעים

ישנם גיבורי-על רבים ללא כוחות-על, אך באטמן הוא הבולט שבהם. הוא מסתמך על מוחו המדהים, ידע מדעי, כישורים בלשיים, יכולת גופנית ומאגר פטנטים ואמצעי לחימה. הוא נחשב לאחד הבלשים הטובים בעולם. בסיפורו הראשון של גרנט מוריסון בעלילותיה המחודשות של ליגת הצדק מ-1996, סופרמן מתאר את באטמן כאדם המסוכן ביותר עלי אדמות, המסוגל להביס קבוצת חייזרים בעלי כוחות-על לבדו כדי להציל את חבריו השבויים. הוא אמן ההתחזות ולעיתים אוסף מידע בדמותו של מאטצ'ס מאלון, גנגסטר ידוע. באטמן מתואר גם כאמן הלחימה הטוב ביותר ביקום DC. באטמן הוא אמן ההתגנבות וההתחמקות ואחד מסימני ההיכר שלו היא יכולתו להיעלם בצללים ברגע אחד, דבר הגורם לאנשים הנתקלים בו, ובײחוד לפושעים בעלי אמונות טפלות, לחשוב שהם נלחמים ביצור על-טבעי. באטמן הוא גם אשף הבריחות ויודע להשתחרר ממלכודות רבות, לפרוץ מנעולים, להתיר קשרים ולהשתחרר מחבלים.

אחד מסימני ההיכר של באטמן הוא האינטלקט הגאוני שלו והיותו מוכשר במספר רב של תחומי ידע, מיומנויות וכישורים שונים. הוא גאון מדעי וטכנולוגי (אם כי בגרסאות שונות הוא מסתמך על אנשים אחרים שיתחזקו את אמצעי הלחימה וכלי הרכב שלו), בלש וקרימינולוג מומחה, ובנוסף אסטרטג מיומן ותכסיסן, יכולות המאפשרות לו לאלתר תוכניות לחימה יעילות כנגד איומים שונים, בהם נבלי-על מסוכנים. חלק נכבד מעלילותיו של באטמן מתוארים כמאבק מוחות בין באטמן לאויביו, כגון למשל המאבק באיש החידות המנסה להותיר חידות ופשעים שבאטמן לא יוכל לפתור.

תלבושת

תחפושתו של באטמן (שמכונה "חליפת העטלף") מכילה מאפייני עטלף על מנת להפחיד פושעים. הפרטים שבתלבושת משתנים ללא הרף בחוברות ובמדיה, אך האלמנטים הבסיסיים נותרים: גלימה ארוכה המזכירה כנפי עטלף, ברדס המכסה את פרצופו וממנו בולטים שני חודים המזכירים אוזני עטלף, סמל עטלף מסוגנן על החזה וחגורת אביזרים ואמצעי לחימה. המראה הכללי של הדמות, בעיקר חודי האוזניים והגלימה, השתנה בהתאם ליוצרים.

צבעי התלבושת המקוריים הם כחול ואפור, למרות שסוגיית הצבעים נבעה משיטת הצביעה באותם ימים. באטמן עוצב במקור עם גלימה וברדס שחורים עם חליפה אפורה, אך סטנדרט הצביעה דרש להוסיף כחול לצבע השחור. בעוד שבקומיקס ובסדרות האנימציה המצוירות דבקו בצבעים אלה בגרסאות הקולנוע חליפת העטלף הייתה כולה בצבע שחור או אפור-כסוף כהה, למעט החגורה הצהובה וסמל העטלף. לסמל העטלף נוסף רקע צהוב בצורת אליפסה בשנת 1964, מה שהפך לסימן המסחרי של הדמות, בדומה לסמל ה-S בצבעי הצהוב-אדום של סופרמן.

בעוד בחלק מהגרסאות מדובר בחליפת בד רגילה, בגרסאות אחרות - דוגמת הקומיקס של פרנק מילר וסרטי הקולנוע של ברטון (באטמן (סרט, 1989)) ונולאן (טרילוגיית האביר האפל) - חליפת העטלף היא גם שריון גוף המסוגל לבלום כדורי אקדח. בגרסת נולאן הגלימה יכולה להפוך לדאון המאפשר לבאטמן לדאות בין גגות העיר. בנוסף לחגורת האביזרים באטמן מטמין פטנטים שונים במקומות שונים בחליפה, למקרה שיאבד את חגורתו. בכפפותיו, למשל, הוא מחביא ערכה לפריצת מנעולים ולעיתים גם שוריקן קטן בצורת עטלף. מגני הזרוע שלו, שכוללים להבים משוננים, הם לרוב משוריינים, והלהבים מאפשרים לו לחתוך וכן מספקים הגנה מפני להבי האויב. בגרסאות המדיה, באטמן מצויד בחליפות מיוחדות כדוגמת חליפת שריון ושלד חיצוני (ללחימה בסופרמן וביין), חליפת סונר^[7], חליפה לשמירת חום גוף (ללחימה במיסטר פריז), חליפה חסינת אש, חליפת צלילה וכו'. חלק מחליפות השריון (לרוב אלה העתידניות) מעניקות לו כוח מוגבר ואף יכולת תעופה.

ציוד

באטמן בחליפה משוריינת חמוש ברובה חבלים, המאפשר לו לטפס על מבנים גבוהים וכן לתפוס את אויביו. תמונה מתוך באטמן (סרט, 1989).

באטמן משתמש במגוון רחב של גאדג'טים ופטנטים מותאמים מראש במלחמתו בפשע, כאשר העיצובים שלהם דומים לצורת עטלף. היסטוריון באטמן, לי דניאלס, נותן את הקרדיט להצגתה של חגורת האביזרים לגרדנר פוקס בחוברת Detective Comics #29 (יולי 1939) כמו גם לנשק הראשון - הבאטראנג, בומרנג דמוי עטלף. באטמן שומר על ציוד השטח שלו בחגורת אביזרים, הידועה בכינוייה באנגלית Utility Belt, הנושאת במשך השנים אינספור אמצעי לחימה. אמצעי לחימה אלו נישאים כקפסולות בתאים מיוחדים או בכיסים קטנים. בין היתר הוא משתמש גם ברובה חבלים, נפצים ושוריקנים, באטראנגי נפץ, שוקר חשמלי, רימוני גז וערכה לפריצת מנעולים.

רובה החבלים הוא אחד הגאדג'טים החשובים והאופיינים ביותר של באטמן: מדובר במשגר היורה חבל ובקצהו אנקול (קרס טיפוס) וכולל גם כננת המושכת את באטמן למעלה כאשר הקרס נתפס במטרה. רובה החבלים מאפשר לו לטפס על גורדי השחקים בגות'אם סיטי ולדלג בין גגות הבניינים בעיר, אך משמש גם ללחימה בפושעים. ברוב הגרסאות אין התייחסות למגבלות טכנולוגיות, פיזיקליות וריאליות של רובה החבלים ולבאטמן יש בפועל מלאי בלתי מוגבל של חבלים ורובה החבלים שלו תמיד טעון ומוכן לפעולה.

יוצא מן הכלל הוא השימוש בנשק חם, כלל אותו באטמן אוכף באדיקות, היות שנשק חם הוא שהרג את הוריו. אמנם תיאורים מודרניים של הדמות מציגים את כלי הרכב שלו חמושים במקלעים אך באטמן מקפיד להשתמש בהם רק נגד חפצים (כגון פריצת מכשולים או נטרול כלי רכב אחרים) ולא כדי להרוג.

כלי רכב

ערך מורחב – באטמוביל

באטמן מצויד במגוון כלי רכב. המפורסם מכולם הוא הבאטמוביל, אך לבאטמן גם יש מטוס, סירת מרוצים, צוללת ואופנוע. באטמן משתמש בכלי רכב אלו להתנייד ברחבי גות'אם סיטי אך גם להילחם בפושעים. רובם ממוגני ירי וחמושים במגוון פטנטים כגון מקלעים, רובה חבלים, מערכות שליטה ובקרה מתקדמות, מערכות קשר ועוד. בגרסאות מדיה מסוימות, באטמן מרבה להשתמש בדאונים המעוצבים ככנפי עטלף גדולות על-מנת לדלג בין גגות גות'אם. בחלק מהגרסאות (כדוגמת הסרט "באטמן מתחיל") הדאון הוא חלק אינטגרלי מהגלימה שבחליפתו.

רכבו העיקרי הוא הבאטמוביל - המתואר לרוב צבוע בצבע שחור או כחול כהה והכולל כנפונים המזכירים כנפי עטלף. זהו רכב מהיר ומכונית משוריינת שבה פטנטים שונים, כגון רובה חבלים, מחשב, פצצות עשן, נהיגה בשלט רחוק ועוד. במהלך השנים השתנה עיצובה במדיות השונות - החל במכונית ספורט מסוגננת, עבור ברכב שטח (למשל בטרילוגיית הסרטים של כריסטופר נולאן) וכלה בטנק כבד (למשל ברומן הגרפי באטמן: האביר האפל חוזר מאת פרנק מילר).

אות העטלף

כאשר משטרת גות'אם נזקקת לבאטמן, היא מפעילה אות מצוקה בדמות זרקור עליו מתנוסס אות עטלף על עדשתו, אשר מבליח את ליל החשכה ויוצר סמל עטלף על ענן חולף, מראה המשתקף בכל רחבי גות'אם. זהו השימוש המקורי לאות העטלף, אם כי יצירות מאוחרות השתמשו באות העטלף כדי להתריע בפני הפושעים ולהראות שבאטמן נוכח וכדי להשרות עליהם אווירת פחד. השראתם של בוב קיין וביל פינגר לאות העטלף הייתה סרט אילם בשם "העטלף" משנת 1926, אשר נעשו לו שני חידושים - הראשון בשנת 1930 ("העטלף לוחש") והשני ב-1959, בכיכובו של וינסנט פרייס. אולם, בסרט המקורי, אות העטלף היה למעשה הטלת צלו של עש מפנסי מכונית.

בסרטי הקולנוע "באטמן" ו"באטמן מתחיל", באטמן הוא זה שנותן את ההשראה ליצירת אות העטלף: טיסה עם מטוסו דמוי העטלף על רקע ירח מלא בסרט הראשון, וקשירת ראש המאפיה במעיל פרוש וקרוע על זרקור בסרט השני.

בסרט האנימציה "באטמן: רוצח באפלה", אשר מתרחש בתקופה הוויקטוריאנית, סלינה קייל יוצרת את אות העטלף באמצעות מריחת דמה על פני זרקור בפארק שעשועים, בעת שנמלטה מג'ק המרטש (לאחר שזהותו התגלתה כג'יימס גורדון).

מערת העטלף

מערת העטלף היא בסיסו הסודי של באטמן אשר מיקומה אינו ידוע, והיא כוללת מספר מערות תת-קרקעיות מתחת לאחוזת ויין. היא משמשת כמרכז פיקוד למעקב מקומי וגלובלי, ובה מאוחסנים כלי הרכב שלו והגאדג'טים המשמשים אותו ללחימה בפשע. נוסף על כך, המערה משמשת כמקום אחסון למזכרות אותן באטמן שומר מעימותיו הרבים. בחוברת הקומיקס Shadow of the Bat #45 וכן בסרט הקולנוע "באטמן מתחיל", צוין כי המערה היא חלק מרכבת המחתרת. בחוברת Batman #12 (אוגוסט-ספטמבר 1942) צוין קיומם של האנגרים תת-קרקעיים, כאשר המערה עצמה ומעבדת הפשע הוצגו בפרק השני של סרטי הטלוויזיה הקצרים משנת 1943, שנקרא "The Bat's Cave". הכניסה למערה הייתה דרך מעבר סודי החבוי מאחורי שעון אורלוגין, והיא הייתה מקום משכנם של עטלפים. אולם היה זה בחוברת Detective Comics #83 מינואר 1994 שמערת העטלף הופיעה לראשונה מעל דפי הקומיקס, והיא התפתחה בחלוף השנים להכיל גם מחשב-על ומעבדת זיהוי פלילי. במשחק ארקהם אסיילום באטמן מספר לאורקל כי הוא הקים מערת עטלף נוספת מתחת לארקהם אסיילום.

כיום ברוב התיאורים מערת העטלף היא מערת עטלפים מתחת לאחוזת ויין שכוללת מחשב-על, ארון לחליפת העטלף ולציוד, נשקייה, מוסך לבאטמוביל ושאר כלי הרכב שלו, סדנת מלאכה, מעבדת זיהוי פלילי, מעבדת כימיה וכן אוסף "מזכרות" מהנבלים שבהם נלחם.

דמויות משנה

ערך מורחב – באטמן - דמויות

האינטראקציה של באטמן עם הדמויות שסבבו אותו עזרו לבסס את הדמות ולהגדירה. מפכ"ל המשטרה ג'יימס גורדון, בעל בריתו במשטרת גות'אם סיטי, הופיע לצידו החל מהחוברת הראשונה ממאי 1939. בהמשך הצטרפו גם אלפרד פניוורת' כמשרתו האישי ולושיוס פוקס כשותפו העסקי והאחראי לפטנטים הרבים שברשותו. אולם, תפקיד דמות המשנה החשובה ביותר שמור לשותפו הצעיר רובין. רובין הוא שותפו של באטמן ללחימה בפשע, שנמצא איתו בשטח ומסכן את חייו בקרבות נגד הפושעים. רובין מאומן ומודרך על ידי באטמן שמשמש לו גם מורה רוחני ודמות אב. במהלך עלילות קומיקס מספר דמויות שונות נטלו את זהותו של רובין. הרובין הראשון, דיק גרייסון, פוצח בקריירת סולו כנייטווינג, אם כי הוא ובאטמן עדיין משתפים פעולה מדי פעם. הרובין השני, ג'ייסון טוד, נפצע ונהרג בידי הג'וקר, אך חוזר לחיים כיריב שקול לבאטמן, הברדס האדום. הרובין השלישי, טים דרייק, הופיע לראשונה ב-1989 ומאז כיכב בסדרה משלו, רובין האדום. הרובין האחרון, דמיאן ויין, הוא בנם הביולוגי של ברוס ויין וטליה אל-גול, בתו של ראס-אל-גול.

דמויות נוספות כוללות את ברברה גורדון, בתו של מפכ"ל המשטרה גורדון, אשר החלה כצלע שלישית במשפחת העטלף כבאטגירל. גורדון נטלה את זהות אשפית המחשבים אורקל לאחר שנפצעה ורותקה לכיסא גלגלים בידי הג'וקר באירועי באטמן: הבדיחה ההורגת, ולאחרונה שבה לזהותה כבאטגירל לאחר שהתחושה ברגליה חזרה; עזראל, מתנקש אשר משמש כתחליף לבאטמן באירועי באטמן: נפילתו של אביר; קסנדרה קיין, בתו של מתנקש אשר הופכת ברבות הימים לבאטגירל השנייה ולבלאקבאט; הציידת, שורדת יחידה ממשפחת פשע שהופכת לאנטי-גיבורה הלוקחת את החוק לידיה ואשר עובדת לצד באטמן לעיתים; וסטפני בראון, בתו של פושע, אשר שימשה בעבר כרובין וספוילר, נטלה את זהות באטגירל מקסנדרה קיין בעקבות אירועי באטמן: הקרב על הגלימה, ונכון להיום נטלה מחדש את זהות ספוילר.

אויבים

באטמן נתקל בשלל אויבים החל מפושעים זוטרים, עבור בראשי מאפיה ומשפחות פשע רבי-השפעה ועד לנבלי-על. רשימתם היא מהמוכרות ביותר בתרבות הפופולרית, ולרבים מהם סיפורי מקור טרגיים שגורמים להם לעבור לחיי פשע. אויבו המושבע של באטמן הוא הג'וקר, פושע אנרכיסט פסיכופת ורצחני דמוי ליצן, המייצג את כל מה שבאטמן איננו, בכך מהווה ניגוד מושלם אליו. נבלי-על נוספים כוללים את ראס-אל-גול - ראש "ליגת הצללים" הרואה בבאטמן הן יריב שקול והן יורש ראוי, דו-פרצוף (הארווי דנט), איש החידות (אדוארד ניגמה), הדחליל (ד"ר ג'ונתן קריין), הפינגווין (אוסוולד קובלפוט), מיסטר פריז (ד"ר ויקטור פריז), קאטוומן (אשת החתול סלינה קייל), פויזן אייבי (פמלה אייסלי, קיסוס רעיל), ביין, הארלי קווין (העוזרת של הג'וקר), הכובען המטורף, קילר קרוק (התנין הקוטל), קילר מות' (העש הקוטל), אדם-עטלף, פני חימר, הפיתום (עם פני צלקת), פיירפליי (הגחלילית), המסיכה השחורה, האש וסולומון גרנדי בין היתר. חלק נכבד מאויביו של באטמן הם פסיכופתים או חולי נפש, ולכן מוחזקים בארקהם אסיילום - מוסד סגור לחולי נפש. למרות שמדובר במוסד סגור ומאובטח רבים מהם בורחים ממנו אחת לכמה זמן.

השפעה תרבותית

באטמן הפך לאייקון תרבותי המוכר ברחבי העולם. נוכחותו פשטה מעבר לגבולות הקומיקס - הסרט משנת 1989 וכן המסחור הרב שנעשה בעקבותיו הביאו את הדמות לתודעה הציבורית. בחגיגות 60 שנים להולדת הדמות, העיתון הבריטי הגארדיאן ציין כי דמותו של באטמן נמצאת בסחרור אינסופי של המצאה מחדש של התרבות העכשווית וכי הוא גם נחשב לאייקון וגם למצרך - ממצא תרבותי מושלם למאה ה-21^[8]. יתר על כן, מספר ירחונים כלכליים השתמשו בדמות לצורך מחקרים - מגזין פורבס העריך כי ברוס ויין הוא האדם הבדיוני התשיעי בהונו, שעומד על 5.8 מיליארד דולר, מספר מקומות לאחר איירון מן, שהונו נאמד על 6 מיליארד^[9]. ביזנסוויק מיקם את הדמות כאחת מעשרת גיבורי העל האינטליגנטיים בעולם הקומיקס^[10]. אנטרטיינמנט ויקלי מיקם את הדמות ברשימת 20 הגיבורים המגניבים ביותר בתרבות הפופולרית^[11]. הסרט "באטמן" משנת 1989 נכלל ברשימת מאה הגיבורים והנבלים במאה שנים של מכון הסרטים האמריקאי^[12].

אזכור במדיות אחרות

ערך מורחב – באטמן (זיכיון מדיה)

טלוויזיה

קובץ:The-Bat-family01.jpg

משפחת העטלף בסדרות המצוירות של האחים וורנר המבוססות על באטמן - הסדרה המצוירת. מימין לשמאל: נייטווינג (דיק גרייסון), רובין (טים דרייק), באטמן (ברוס ויין), באטגירל (ברברה גורדון)

דמותו של באטמן הופיעה במדיות אחרות נוסף לקומיקס - רצועות קומיקס, ספרים, תסכיתי רדיו, סדרות טלוויזיה ואנימציה וסרטי קולנוע. רצועת קומיקס ראשונה הופיעה בעיתון יומי באוקטובר 1943, כאשר באותה שנה שודרה גם סדרת סרטי טלוויזיה קצרים בת 15 חלקים. בעוד לא הייתה לבאטמן תסכית רדיו משלו, הוא הופיע בתפקיד אורח בהרפתקאותיו של סופרמן החל משנת 1945. סדרת סרטי טלוויזיה שנייה בשם באטמן ורובין שודרה בשנת 1949.

סדרת הטלוויזיה באטמן בכיכובו של אדם וסט שודרה בתחילת 1966 ברשת ABC, והפכה עד מהרה לתופעה תרבותית עקב חוש ההומור הקאמפי שבה. ווסט ציין מאוחר יותר, כי "קאמפיות" אינה מינוח מדויק, וכי הסדרה הייתה פארסה או פרודיה מכוונת לקומיקס. הסדרה שודרה למשך 120 פרקים עד לסיומה ב-1968, כאשר בין שתי עונות הסדרה צולם סרט באורך מלא. הפופולריות של סדרת הטלוויזיה הביאה לסדרת האנימציה הראשונה שנעשתה על הדמות, The Batman\Superman Hour. החלקים בהם הופיע באטמן נערכו יחדיו לאחר מכן כדי להכלל בסדרת האנימציה Batman with Robin the Boy Wonder בת 33 הפרקים, ששודרה בשנים 1968–1977 ברשת CBS. בשנים 1973–1983 באטמן הופיע כחלק מחבורת Super Friends, סדרת אנימציה מבית האנה ברברה. בשנת 1977, הופיע באטמן בסדרת אנימציה משלו בת 16 פרקים, The New Adventures of Batman, מבית Filmation.

בשנת 1992 חזר באטמן לטלוויזיה ב"באטמן - הסדרה המצוירת", שהופקה בידי האחים וורנר עבור רשת FOX, ותוארה כגילום הקרוב ביותר למראהו האמנותי של באטמן של שנות ה-90. הסדרה זכתה להצלחה רבה, ביקורות מצוינות ומספר פרסי אמי. הסדרה, שכללה שתי עונות בנות 85 פרקים, הובילה ליצירת סדרות המשך בעלות אותה המשכיות - "ההרפתקאות החדשות של באטמן", "באטמן: אבירי גות'אם", "באטמן: הדור הבא" (המתארת את קורותיו של טרי מקגינס שמכהן כבאטמן החדש בגות'אם סיטי העתידית, תחת הדרכתו של ברוס ויין הזקן) ו"ליגת הצדק" (צוות גיבורי-העל של DC קומיקס הכולל את סופרמן, וונדר וומן, פלאש ועוד), כאשר בכולן דיבב את דמותו של באטמן/ברוס ויין השחקן קווין קונרוי. לסדרות אלו נוצרו חמישה סרטי אנימציה באורך מלא.

בשנת 2004 עלתה לשידור סדרת אנימציה חדשה בשם "הבאטמן", ששודרה למשך חמש עונות. ב-2008 יצאה "באטמן: האמיצים והנועזים", שבה באטמן, בדומה לקומיקס, נעזר בגיבורי-על נוספים. בשנת 2009 עלתה סדרה בשם "היזהרו מהבאטמן".

בשנת 2014 עלתה הסדרה "גות'האם" המתארת את עלילות חייו של השוטר ג'יימס גורדון, לפני שברוס ויין נהפך לבאטמן. את דמותו של ברוס מגלם השחקן דוד מזוז.

קולנוע

קובץ:Batman movies.jpg

השחקנים השונים שגילמו את באטמן בסרטים. בשורה הראשונה, משמאל לימין: אדם וסט, מייקל קיטון, ואל קילמר, ג'ורג' קלוני; בשורה השנייה מימין לשמאל: כריסטיאן בייל ובן אפלק.

בשנת 1989, באטמן שב לקולנוע בסרטו של טים ברטון, "באטמן". מייקל קיטון הופיע בתפקיד באטמן וג'ק ניקולסון בתפקיד הג'וקר. הסרט זכה להצלחה קופתית והגיע למקום החמישי ברשימת הסרטים הקופתיים של השנה. הסרט הביא ליציאתם של שלושה המשכים, כאשר השניים האחרונים בוימו בידי ג'ואל שומאכר ואת מקומו של קיטון החליפו ואל קילמר וג'ורג' קלוני, בהתאמה. סרטו השני של שומאכר נחל כישלון צורב בקופות, מה שגרם לאולפני האחים וורנר לבטל את התוכניות לסרט חמישי בסדרה.

בשנת 2005 יצא אתחול מחודש לסרטי הקולנוע של באטמן - "באטמן מתחיל", בבימויו של כריסטופר נולאן. כריסטיאן בייל הופיע בתפקיד הראשי, תפקיד אותו חזר לגלם בסרט ההמשך "האביר האפל" משנת 2008. בין שני הסרטים יצא סרט האנימציה "באטמן: אביר גות'אם", שהיווה מקבץ של מספר סרטוני אנימציה קצרים בעלי סגנון אמנותי שונה. בספטמבר 2011 יצא עיבוד אנימציה נוסף לבאטמן, "באטמן: שנה ראשונה", שמבוסס על קומיקס באותו שם ומתאר את שנתו הראשונה של באטמן. ב-20 ביולי 2012 יצא הסרט השלישי והמסכם שבבימויו של נולאן - "עלייתו של האביר האפל". הסרטים של נולאן - שמכונים גם "טרילוגיית האביר האפל" - זכו לביקורות מצוינות על הסגנון הריאליסטי והאפל של הסרטים ועל נאמנותם לקומיקס, והפכו לשוברי קופות.

את דמותו של באטמן ביקום הקולנועי של DC גילם השחקן בן אפלק. הדמות הופיעה לראשונה בסרט "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", ולאחר מכן, באותה שנה, בהופעת קמע בסרט "יחידת המתאבדים" והיא הופיעה שוב ב-2017 עם "ליגת הצדק". בפברואר 2019 אפלק הודיע רשמית כי לא ישוב לגלם את הדמות יותר.

סרט סולו, בבימויו של הבמאי מאט ריבס, צפוי לצאת לאקרנים ב-2021 בכיכובו של רוברט פטינסון.^[13]

משחקי מחשב

במהלך השנים יצאו מספר משחקי מחשב העוסקים בבאטמן, חלקם בעקבות סרטי הקולנוע עליו. עם זאת, משחקי באטמן הידועים ביותר היא סדרת המשחקים באטמן: ארקהם של חברת משחקי הווידאו Rocksteady, שזכתה לשבחים רבים. בין השנים 2009 ו-2011 יצאו שני משחקי המחשב והקונסולות "באטמן ארקהם אסיילום" ו"באטמן ארקהם סיטי", אשר בניגוד למשחקים קודמים שמהווים אדפטציות לדמות הקומיקס כפי שהיא מופיעה במדיום הטלוויזיוני, הם הראשונים שמספרים את מיתוס איש העטלף בדרך מודרנית וחדשה. המשחק הראשון אף זכה בפרס באפט"א למשחק הטוב ביותר לשנת 2009. ב-25 באוקטובר 2013 יצא המשחק השלישי בסדרה, "באטמן ארקהם אוריג'ינס", שמהווה הקדמה לשני קודמיו. קווין קונרוי לא שב לדבב את דמותו של באטמן במשחק הזה. ב-23 ביוני 2015 יצא המשחק הרביעי והאחרון בסדרת המשחקים של חברת Rocksteady, "באטמן ארקהם נייט". ב-2 באוגוסט 2016 יצא המשחק "Batman: The Telltale Series" של חברת Telltale.

ביבליוגרפיה

ערך מורחב – באטמן – רשימת סיפורים וחוברות קומיקס

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של באטמן (באנגלית)
דף הדמות בפרויקט ויקיה של DC קומיקס
האביר האפל - אתר הסוקר בליווי מוזיקה ותמונות את מורשת העטלף של באטמן
אלי אשד, איש העטלף פוגש את ז'יל דלז
אמיר בוגן, האבולוציה של הגיבורים, פרק 5: באטמן, באתר ynet, 19 ביולי 2012
ישי קיצ'לס, באטמן חוגג 80, באתר ישראל היום, 27 מרץ 2019
היבטים פסיכולוגיים בסיפורי באטמן, באתר Comics Zoo

הערות שוליים

^ IGN's Top 100 Comic Book Heroes: #2 - Batman
^ The 50 Greatest Comic Book Characters
^ http://www.mtv.com/news/1725027/batman-75th-anniversary-birthday-date/
^ Superman #76, June 1952
^ Sharrett, Christopher. "Batman and the Twilight of the Idols: An Interview with Frank Miller." The Many Lives of the Batman: Critical Approaches to a Superhero and His Media. Routledge: London, 1991. ISBN 0-85170-276-7, pg. 44
^ Batman Unmasked: The Psychology of the Dark Knight Documentary, 2008
^ מופיעה בסרט "באטמן לנצח".
^ Batman's big birthday, The Guardian, March 15th 1999
^ The Forbes Fictional 15: No.9 - Wayne, Bruce, David M. Ewalt, December 18th 2008
^ The Smartest Superheroes, Joseph Pisani, June 1st 2006
^ 20 All-Time Coolest Heroes in Pop Culture: No.18 - Batman
^ AFI's 100 Years... 100 Heroes and Villains, Retrieved on May 21st 2010
^ מערפד לאיש העטלף: רוברט פטינסון הוא הבאטמן החדש

[1] IGN's Top 100 Comic Book Heroes: #2 - Batman

[2] The 50 Greatest Comic Book Characters

[3] ttp://www.mtv.com/news/1725027/batman-75th-anniversary-birthday-date/

[4] Superman #76, June 1952

[5] Sharrett, Christopher. "Batman and the Twilight of the Idols: An Interview with Frank Miller." The Many Lives of the Batman: Critical Approaches to a Superhero and His Media. Routledge: London, 1991. ISBN 0-85170-276-7, pg. 44

[6] Batman Unmasked: The Psychology of the Dark Knight Documentary, 2008

[7] מופיעה בסרט "באטמן לנצח".

[8] Batman's big birthday, The Guardian, March 15th 1999

[9] The Forbes Fictional 15: No.9 - Wayne, Bruce, David M. Ewalt, December 18th 2008

[10] The Smartest Superheroes, Joseph Pisani, June 1st 2006

[11] 20 All-Time Coolest Heroes in Pop Culture: No.18 - Batman

[12] AFI's 100 Years... 100 Heroes and Villains, Retrieved on May 21st 2010

[13] מערפד לאיש העטלף: רוברט פטינסון הוא הבאטמן החדש

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 254: / שורה 254: @@
 * {{ynet|אמיר בוגן|האבולוציה של הגיבורים, פרק 5: באטמן|4254892|19 ביולי 2012}}
 * {{ישראל היום|ישי קיצ'לס|באטמן חוגג 80|644357|27 מרץ 2019}}
+* [https://buy-comics.co.il/%d7%94%d7%99%d7%91%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%90%d7%98%d7%9e%d7%9f/ היבטים פסיכולוגיים בסיפורי באטמן], באתר [https://buy-comics.co.il/ Comics Zoo]
-* {{בריטניקה}}
 == הערות שוליים ==

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: באטמן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: באטמן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הבאטמוביל