עיסאוויה – הבדלי גרסאות
כיתוב של תמונה משנות ה-30 |
←פתיח: דף השיחה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|שם בשפת המקור=العيساوية |
|שם בשפת המקור=العيساوية |
||
| עיר = [[ירושלים]] |
| עיר = [[ירושלים]] |
||
|מדינה=ישראל |
|||
| קטגוריה = ירושלים: שכונות |
| קטגוריה = ירושלים: שכונות |
||
|כיתוב= |
|כיתוב= |
||
גרסה מ־18:19, 20 במרץ 2021
שגיאות פרמטריות בתבנית:שכונה
פרמטרים [ מספר תושבים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| מדינה | ישראל |
| שטח | 370 דונם[1] |
| קואורדינטות | 31°47′55″N 35°14′54″E / 31.79861111°N 35.24833333°E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
 | |
  | |
.jpg)
עיסאוויה (בערבית: العيساوية) היא שכונה ערבית במזרח ירושלים, השוכן במורדותיו המזרחיים של הר הצופים בצפון ירושלים, על שפת מדבר יהודה. בשנת 2015 התגוררו בשכונה כ-16,000 תושבים[2]. השכונה גובלת בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית ובשכונות הגבעה הצרפתית וצמרת הבירה. במקום ישנן מערות קבורה רבות החצובות בסלע הקירטון. אחת ההשערות גורסת כי מקומה של עיר הכוהנים נוב הוא באזור זה.[3].
ההשערה המקובלת בנוגע לשם הוא מסדר מוסלמי סופי בשם עיסאווה (אנ') שצמח במרוקו במאה ה-16. אפשרות נוספת, שהועלתה על ידי המזרחן אדוארד הנרי פאלמר, היא שפירוש השם הוא "מקום מושבו של ישו", הנקרא בערבית "עיסא".
היסטוריה
בתקופת המנדט הבריטי
במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, מנתה אוכלוסיית הכפר 313 תושבים, כולם מוסלמים[4], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-558 תושבים אשר שכנו ב-177 בתים, מהם 7 תושבים נוצרים[5].
על-פי הערכה של שלטונות המנדט הבריטי, התגוררו בעיסאוויה בשנת 1940 כ-650 תושבים. בספטמבר 1947 דחו תושבי עיסאוויה את הצעת השלטון הבריטי לכונן בכפר מועצה מקומית נפרדת בטענה שהם רואים בכפרם חלק בלתי נפרד מירושלים[6]. במאי 1948 הוערך מספר התושבים בעיסאוויה בכ-950.
ממלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים
עם פרוץ הקרבות באזור, עזבו תושבי הכפר את בתיהם למקום בטוח יותר ומדי פעם הגברים חזרו לבדוק את מצב הרכוש[7]. ב־7 ביולי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, הוכלל עיסאוויה בשטח המפורז הישראלי של מובלעת הר הצופים בהסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של הלגיון הערבי בתיווכו של האו"ם. ההסכם אושר מחדש במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. על פי ההסכם, הוגבל מספר תושבי הכפר לזה שהתקיים בעת חתימת ההסכם והוסכם שכל גידול באוכלוסיית הכפר מותנה בהסכמת שני הצדדים[8]. ישראל טענה כי משמעות ההסכם היא שהותר ל-150 נפש לחזור להתגורר בבתים במקום, אולם משקיף האו"ם, ויליאם אדוארד ריילי, קבע שמשמעותו היא שהותר ל-150 גברים לחזור עם משפחותיהם לכפר[7].
לאחר מלחמת העצמאות סבל הכפר ממחסור במים ומכלית של האו"ם הייתה מביאה מי שתייה לכפר מדי יום[9]. בשנים הראשונות הרשתה ישראל לתושבי עיסאוויה לעבור בשביל סמוך להר הצופים. אולם לאחר תקריות ירי על עמדות ישראליות בהר הצופים, שלהערכת שלטונות ישראל השתתפו בהם גם תושבים מעיסאוויה, הודיעה ישראל כי לא תאפשר יותר לתושבי עיסאוויה לעבור בשביל הסמוך להר הצופים. ישראל גם דרשה מהאו"ם לחפש כלי נשק בכפר המפורז, אולם העריכה שבקשתה לא תענה[9]. תושבי עיסאוויה שהיו אזרחים ירדנים[10] מצאו את פרנסתם בתוך הכפר ובמזרח ירושלים הסמוכה.
לאחר איחוד ירושלים
לאחר איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים, הוכלל הכפר בגבולותיה המוניציפליים המורחבים של העיר ירושלים, ומאז הכפר נחשב כשכונה בעיר. בשנת 1991 אושרה לעיסאוויה תוכנית מתאר מקומית. השכונה גדלה ובתחילת המאה ה-21 כללה כ-12,000 תושבים ובנייה רבה בניגוד לתוכנית המתאר[11]. ביחד עם עמותת "במקום" ועיריית ירושלים החלו אנשי המקום תהליך של הכנת תוכנית מתאר לעיסאוויה על מנת להכשיר את הבנייה במקום ולאפשר את הרחבתו בעוד כ-1,900 יחידות דיור[12][13]. בשנת 2010 הודיעה העירייה כי היא אינה מקבלת את התוכנית של "במקום" ובכוונתה להציע תוכנית חלופית[14].
קישורים חיצוניים
- מיפוי שכונת עיסאוויה באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2016
יפעת וייס, כך הפך הכפר עיסאוויה במה למופע הריבונות הישראלי עוד לפני 1967, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2016
הערות שוליים
- ^ נדב שרגאי, 370 דונם, בסך הכל, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2007
- ^ מיפוי שכונת עיסאוויה באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2016
- ^ נוב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ Barron, 1923, Table VII, Jerusalem Subdistrict, Mandatory Palestine, p. 14
- ^ Mills, 1932, p. 40
- ^ אינם רוצים במועצות מקומיות, דבר, 30 בספטמבר 1947
- ^ 1 2 Report of general Riley from May 14, 1953, in United Nations Peacekeeping, 1946-1967: The Middle East, pages 118-119
- ^ The Jerusalem question and its resolution: selected documents, page 20
- ^ 1 2 עשרות ערבים הונסו משטחינו בהר הצופים, דבר, 3 ביוני 1958
- ^ אמנון קפליוק, שלושה שבועות על הר הצופים, דבר, 19 בנובמבר 1954 (המשך)
- ^ תוכנית מיתאר לעיסאוויה, אתר במקום
- ^ מירון רפפורט, אביתר כהן לא יחלק את ירושלים, באתר הארץ, 20 בינואר 2006
- ^ נדב שרגאי, קבוצת יהודים: הרחבת שכונת עיסאוויה מתוכננת על אדמותינו, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2007
- ^ יקותיאל צפרי, המרד המשפטי של תושבי עיסאוויה, 9 באוגוסט 2010, mynet