ג'ני לבל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 2: שורה 2:
| תמונה = קובץ:ג'ני לבל.jpg
| תמונה = קובץ:ג'ני לבל.jpg
}}
}}
'''ג'ני לבל''' (במקור: '''ז'ני לבל''', Ženi Lebl ,Жени Лебл; {{כ}}[[20 ביוני]] [[1927]] - [[20 באוקטובר]] [[2009]]) הייתה [[עיתונאי]]ת, [[סופר]]ת, [[מתרגם|מתרגמת]] ו[[היסטוריון|היסטוריונית]], חוקרת [[יהדות יוגוסלביה]] [[ישראלי]]ת ילידת [[סרביה]]. [[טכנאי רנטגן|רנטגנ]]אית במקצועה.
'''ג'ני לבל''' (ב[[סרבו-קרואטית]]: '''ז'ני לבל''', Ženi Lebl ,Жени Лебл; {{כ}}[[20 ביוני]] [[1927]] - [[20 באוקטובר]] [[2009]]) הייתה [[עיתונאי]]ת, [[סופר]]ת, [[מתרגם|מתרגמת]] ו[[היסטוריון|היסטוריונית]], חוקרת [[יהדות יוגוסלביה]] [[ישראלי]]ת ילידת [[סרביה]]. [[טכנאי רנטגן|רנטגנ]]אית במקצועה.


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==

גרסה מ־08:01, 25 במרץ 2021

ג'ני לבל
קובץ:ג'ני לבל.jpg
לידה 20 ביוני 1927
אלכסינאץ, סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוקטובר 2009 (בגיל 82) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ני לבלסרבו-קרואטית: ז'ני לבל, Ženi Lebl ,Жени Лебл; ‏20 ביוני 1927 - 20 באוקטובר 2009) הייתה עיתונאית, סופרת, מתרגמת והיסטוריונית, חוקרת יהדות יוגוסלביה ישראלית ילידת סרביה. רנטגנאית במקצועה.

ביוגרפיה

ג'ני נולדה בעיירה אלכסינאץ (Aleksinac) שבמחוז נישאבה (Nišava) בסרביה לאנה ולאון, מהנדס ולויטננט קולונל במילואים. אמה נשלחה למחנה הריכוז סיימישטה ושם מצאה את מותה במשאית גז. אביה נשבה על ידי הגרמנים. אחיה הצטרף לכוחות הפרטיזנים לאחר שהות במחנה הריכוז ראב. היא מצאה מקלט תחת שם בדוי בעיר ניש, שם הוסתרה אצל ילנה גלבשקי והשתיים עמלו על הדפסת פמפלטים פרטיזנים עד שנעצרו בפברואר 1943. גלבשקי הוצאה להורג ולבל נשלחה לגרמניה ונכלאה בבתי כלא ובמחנות ריכוז בעוד שאף אחד לא ידע על זהותה האמיתית. ב-1945 היא שוחררה מכלא הגסטפו בברלין וחזרה לבלגרד.

עם שובה לבלגרד סיימה לבל בית ספר תיכון ובהמשך למדה משפטים, דיפלומטיה ועיתונאות באוניברסיטת בלגרד. במקביל עבדה בעיתון "פוליטיקה", אך אחד מעמיתיה לעבודה, שחשק במשרתה, הפליל אותה כשסיפרה בדיחה תמימה על המרשל טיטו. בשל כך נכלאה במשך שנתיים וחצי בגולאג היוגוסלבי גולי אוטוק (Goli Otok). בעקבות תקופה זו, הסופר היוגוסלבי דנילו קיש ערך ב-1989 בישראל ראיון (בשם "Goli Život") עמה ועם אסירה-לשעבר יהודייה נוספת, אווה פאניץ'[1].

בספטמבר 1954, לאחר שלוש שנים שבהן סירבו השלטונות לאפשר לה לצאת מן המדינה, עלתה לבל לישראל. היא למדה בבית הספר להכשרת טכנאי רנטגן בחיפה, ולאחר מכן עבדה שנים אחדות בבית החולים פוריה. מאוחר יותר עבדה כמרצה וניהלה את בית הספר לרדיוגרפיה בבית החולים איכילוב.

לצד זאת, חקרה לבל את תולדות יהודי יוגוסלביה וכתבה עשרות ספרים ומאמרים בעברית ובסרבו-קרואטית. על מחקרה ההיסטורי זכתה ב-26 פרסים בתחרויות אנונימיות של איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה. חלק ממחקרה נעשה במסגרת פעילות התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר והיא שימשה כעורכת ביטאון ההתאחדות. לבל גם עסקה בתרגום ספרות עברית לסרבו-קרואטית, תרגומיה פורסמו בכתבי-עת ספרותיים בארצות יוגוסלביה לשעבר.

פרסומים בעברית

ספרים

אוטוביוגרפיות
עיון
  • גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית, ירושלים: מורשת - ועד עדת הספרדים ועדות המזרח, 1986.
  • (עורכת), חיילים יהודים מיוגוסלביה: כשבויי מלחמה בגרמניה הנאצית, אלבום זיכרון במלאת יובל לשחרור 1945-1995, תל אביב: ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה בישראל - הקבוצה היוגוסלבית, 1995.
  • חאג' אמין וברלין, תל אביב: חמו"ל, תשנ"ו 1996.
  • אתמול, היום: יוצאי יוגוסלביה לשעבר בבניין הארץ, תל אביב: התאחדות עולי יוגוסלביה, 1999.
  • עד 'הפתרון הסופי': היהודים בבלגראד 1521–1942, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2006.

מאמרים

.

לקריאה נוספת

  • בצלאל, יצחק, "לזכרם: גני לבל", פעמים 122-123, תש"ע, עמ' 222–225.
  • לבל, אניה ולבל, אלכסנדר (עורכים), ג'ני: [לזכרה היקר של ג'ני לבל - סופרת וחוקרת תולדות יהודי יוגוסלביה, 2009-1927] (תרגום: בן-ציון, דינה קטן), בלגרד - תל אביב: צ'יגויה, 2013.

על "גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית"

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ורד לוי-ברזילי, בחירתה של אווה, באתר הארץ, 8 ביולי 2003