פרעה בפיג'מה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מילות השיר: הז"י. משתמש:הצורב, אני מתנצל על השחזור. לא הבנתי שמהותו הוא התבנית ולא המילים.
מ הגהה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Pyjama.jpg|שמאל|ממוזער|225px|[[סרטוט]] של [[פיג'מה]]]]
[[קובץ:Pyjama.jpg|שמאל|ממוזער|225px|[[סרטוט]] של [[פיג'מה]]]]


'''[[פרעה]] ב[[פיג'מה]] באמצע הלילה''' הוא [[שיר ילדים]] [[הומור|היתולי]] ממקור קדום לא-ידוע, המתאר את הלעג של ילדי ישראל בליל יציאת מצרים כלפי המלך פרעה. השיר המקורי כולל את המוטיב החוזר "פרעה בפיג'מה"{{מקור|לכך שקדם לר' אלתר}}, כשלאחריהן נלוות תנועות לעג קצובות המופנות באופן מטפורי כלפי דמותו של פרעה. בשנים האחרונות שודרג השיר, בביצועו של המלחין רבי אלתר, וקיבל תוספת חרוזים, מורכב מארבעה בתים.
'''[[פרעה]] ב[[פיג'מה]] באמצע הלילה''' הוא [[שיר ילדים]] [[הומור|היתולי]] מיצירתו של מלחין שירי הילדים בציבור החרדי ר' [[אלתר יכנס]] (רבי אלתר), המתאר את הלעג של ילדי ישראל בליל יציאת מצרים כלפי המלך פרעה. ר' אלתר כתב שאת ההשראה לשיר קיבל בביקורו ב'חדר' ירושלמי, שם המלמד המחיש לילדים את פרעה מסתובב בלילה עם גטקס.{{הערה|מוסף שבת קודש יתד נאמן תשע"ע סוכות עמוד 97}}


השיר מתאר את ההתרוצצות של פרעה לבוש בפיג'מה בליל יציאת מצרים, מיד אחרי מכת בכורות, כדי לחפש את משה ואהרון, והילדים העומדים בחלונות, מכוונים אותו לכיוונים סותרים ולועגים לו. המוטיב המרכזי של השיר הוא הניסיון ללעוג לפרעה, וכן להמחיש את היפוך היוצרות שהתרחש בליל יציאת מצרים כאשר פרעה, שהיה מושא העריצות והעביד את בני ישראל במשך מאות שנים, הפך ללעג בידי ילדי ישראל.
השיר מתאר את ההתרוצצות של פרעה לבוש בפיג'מה בליל יציאת מצרים, מיד אחרי מכת בכורות, כדי לחפש את משה ואהרון, והילדים העומדים בחלונות, מכוונים אותו לכיוונים סותרים ולועגים לו. המוטיב המרכזי של השיר הוא הניסיון ללעוג לפרעה, וכן להמחיש את היפוך היוצרות שהתרחש בליל יציאת מצרים כאשר פרעה, שהיה מושא העריצות והעביד את בני ישראל במשך מאות שנים, הפך ללעג בידי ילדי ישראל.

גרסה מ־23:04, 25 במרץ 2021

סרטוט של פיג'מה

פרעה בפיג'מה באמצע הלילה הוא שיר ילדים היתולי מיצירתו של מלחין שירי הילדים בציבור החרדי ר' אלתר יכנס (רבי אלתר), המתאר את הלעג של ילדי ישראל בליל יציאת מצרים כלפי המלך פרעה. ר' אלתר כתב שאת ההשראה לשיר קיבל בביקורו ב'חדר' ירושלמי, שם המלמד המחיש לילדים את פרעה מסתובב בלילה עם גטקס.[1]

השיר מתאר את ההתרוצצות של פרעה לבוש בפיג'מה בליל יציאת מצרים, מיד אחרי מכת בכורות, כדי לחפש את משה ואהרון, והילדים העומדים בחלונות, מכוונים אותו לכיוונים סותרים ולועגים לו. המוטיב המרכזי של השיר הוא הניסיון ללעוג לפרעה, וכן להמחיש את היפוך היוצרות שהתרחש בליל יציאת מצרים כאשר פרעה, שהיה מושא העריצות והעביד את בני ישראל במשך מאות שנים, הפך ללעג בידי ילדי ישראל.

השיר הפך לנפוץ מאוד בציבור החרדי. הוא נלמד בגנים בתקופת פרשת בשלח העוסקת ביציאת עם ישראל ממצרים, ולקראת חג הפסח.

מנגינת השיר היא ניגון לשמחת תורה וכן לתיקון ליל שבועות מישיבות ליטא על המילים "ברוך אלהינו שבראנו לכבודו" מתוך תפילת ובא לציון.

מקור המילים

מילות השיר מבוססות על דברי מכילתא דרבי ישמעאל לפסוק ”ויקרא למשה ולאהרן לילה”[2] בקטע המתאר את מכת בכורות: ”מגיד שהיה פרעה מחזר ושואל בכל ארץ מצרים, היכן משה שרוי, היכן אהרן שרוי”. המדרש מתאר כי באותו לילה בני ישראל שיטו בפרעה ולא גילו לו היכן משה ואהרון גרים.[3]

וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן.[2] היה הולך וקורא בלילה בכל שוק ושוק ואומר היכן הוא משה והיכן הוא דר, והיו בניהם של ישראל משחקין בו, ואומרים לו פרעה להיכן אתה הולך, והוא אומר להם למשה אני מבקש, והם אומרים לו כאן הוא דר ומשחקים בו. עד שעמד עליו [א"ל פרעה] קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי.

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בא סימן יט

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מוסף שבת קודש יתד נאמן תשע"ע סוכות עמוד 97
  2. ^ 1 2 ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ל"א
  3. ^ מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת בא סימן יט