בנק ירושלים – הבדלי גרסאות
Sapper-bot (שיחה | תרומות) עדכון תבנית:חברה מסחרית |
עדכון נתוני 2020 - https://www.bankjerusalem.co.il/media/3784/540012024.pdf |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
|מוצרים עיקריים=שירותי בנקאות (בעיקר בתחום ה[[נדל"ן]] ושוק ההון) |
|מוצרים עיקריים=שירותי בנקאות (בעיקר בתחום ה[[נדל"ן]] ושוק ההון) |
||
|שווי= |
|שווי= |
||
|הכנסה= |
|הכנסה= 589.9 מליון ש"ח (2020) |
||
|רווח= |
|רווח= 50.2 מיליון ש"ח (2020) |
||
|עובדים= |
|עובדים=579 (2020) |
||
|רווח תפעולי= |
|רווח תפעולי= |
||
|הון עצמי=1.00 [[מיליארד]] [[ש"ח]] ([[2020]]){{הערה|שם=דוח2020-בנק ירושלים בע"מ|1=בנק ירושלים בע"מ: [http://maya.tase.co.il/company/726?view=finance נתונים כספיים] באתר [[מאי"ה]].}} |
|הון עצמי=1.00 [[מיליארד]] [[ש"ח]] ([[2020]]){{הערה|שם=דוח2020-בנק ירושלים בע"מ|1=בנק ירושלים בע"מ: [http://maya.tase.co.il/company/726?view=finance נתונים כספיים] באתר [[מאי"ה]].}} |
||
|סך המאזן=14.9 [[מיליארד]] [[ש"ח]] ([[2020]]){{הערה|שם=דוח2020-בנק ירושלים בע"מ}} |
|סך המאזן = 14.9 [[מיליארד]] [[ש"ח]] ([[2020]]){{הערה|שם=דוח2020-בנק ירושלים בע"מ}} |
||
|יחס הון = 10.5 ([[2020]]) |
|||
|תאריך הקמה=[[1964]] |
|תאריך הקמה=[[1964]] |
||
|אתר אינטרנט=[http://www.bankjerusalem.co.il www.bankjerusalem.co.il] |
|אתר אינטרנט=[http://www.bankjerusalem.co.il www.bankjerusalem.co.il] |
||
שורה 27: | שורה 28: | ||
[[קובץ:PikiWiki Israel 43018 Cities in Israel.jpg|ממוזער|בנק ירושלים סניף חולון]] |
[[קובץ:PikiWiki Israel 43018 Cities in Israel.jpg|ממוזער|בנק ירושלים סניף חולון]] |
||
'''בנק ירושלים''' (שנודע בעבר בשם "בנק ירושלים לפיתוח ולמשכנתאות בע"מ") הוא [[בנק]] [[ישראל]]י הפועל כבנק מסחרי החל משנת 1998, ומתמחה באשראי ל[[נדל"ן]], ב[[שוק ההון]], חיסכון ובבנקאות בינלאומית. הבנק מספק שירותי [[מסחר]] בניירות ערך זרים וישראליים, ושירותי [[בית השקעות]]. |
'''בנק ירושלים''' (שנודע בעבר בשם "בנק ירושלים לפיתוח ולמשכנתאות בע"מ") הוא [[בנק]] [[ישראל]]י הפועל כבנק מסחרי החל משנת 1998, ומתמחה באשראי ל[[נדל"ן]], ב[[שוק ההון]], חיסכון ובבנקאות בינלאומית. הבנק מספק שירותי [[מסחר]] בניירות ערך זרים וישראליים, ושירותי [[בית השקעות]]. |
||
==היסטוריה == |
==היסטוריה == |
||
הרעיון להקמת בנק בירושלים שיתמקד במימון פעילות כלכלית בירושלים, עלה לראשונה בסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20]], ביוזמת מספר אנשי עסקים ירושלמים{{הערה|{{הארץ1||סיכויים שקולים להקמת בנק ירושלמי|1960/09/28|00504}}}}. במקביל גם קופת מלווה וחיסכון של העובדים בירושלים ביקשה להפוך לבנק{{הערה|{{למרחב||נדחה פירוק קופת המילווה של העובדים בירושלים|1959/04/16|00304}}}}. [[בנק ישראל]] התנגד תחילה להקמת בנקים חדשים באותה עת{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|ירושלים זקוקה לבנק משלה|1962/01/03|00800}}}}, אך ב-1963 הסכים להקמת [[בנק למשכנתאות]] בירושלים{{הערה|{{למרחב||בנק ישראל - על הקמת 'בנק ירושלים'|1963/11/11|00420}}}}{{הערה|{{דבר||בנק ירושלים למשכנתאות|1963/10/31|00310}}}}. בדצמבר 1963 ניתן לבנק רישיון תחת השם "בנק ירושלים לפיתוח ולמשכנתאות בע"מ"{{הערה|{{דבר||ניתן הרשיון לבנק ירושלים למשכנתאות|1963/12/20|01605}}}}. ראש עיריית ירושלים, [[מרדכי איש שלום]] מונה לנשיא הבנק{{הערה|{{הבקר||מ. איש שלום - נשיא ' בנק ירושלים'|1963/12/20|01013}}}}. |
הרעיון להקמת בנק בירושלים שיתמקד במימון פעילות כלכלית בירושלים, עלה לראשונה בסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20]], ביוזמת מספר אנשי עסקים ירושלמים{{הערה|{{הארץ1||סיכויים שקולים להקמת בנק ירושלמי|1960/09/28|00504}}}}. במקביל גם קופת מלווה וחיסכון של העובדים בירושלים ביקשה להפוך לבנק{{הערה|{{למרחב||נדחה פירוק קופת המילווה של העובדים בירושלים|1959/04/16|00304}}}}. [[בנק ישראל]] התנגד תחילה להקמת בנקים חדשים באותה עת{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|ירושלים זקוקה לבנק משלה|1962/01/03|00800}}}}, אך ב-1963 הסכים להקמת [[בנק למשכנתאות]] בירושלים{{הערה|{{למרחב||בנק ישראל - על הקמת 'בנק ירושלים'|1963/11/11|00420}}}}{{הערה|{{דבר||בנק ירושלים למשכנתאות|1963/10/31|00310}}}}. בדצמבר 1963 ניתן לבנק רישיון תחת השם "בנק ירושלים לפיתוח ולמשכנתאות בע"מ"{{הערה|{{דבר||ניתן הרשיון לבנק ירושלים למשכנתאות|1963/12/20|01605}}}}. ראש עיריית ירושלים, [[מרדכי איש שלום]] מונה לנשיא הבנק{{הערה|{{הבקר||מ. איש שלום - נשיא ' בנק ירושלים'|1963/12/20|01013}}}}. |
גרסה מ־14:28, 1 באפריל 2021
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
פרמטרים ריקים [ סיסמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
קובץ:בנק ירושלים.png | |
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | בנק |
בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב (JBNK) |
מייסדים | צ'ארלס קלור |
תקופת הפעילות | 1964–הווה (כ־60 שנה) |
מיקום המטה | ירושלים |
משרד ראשי | נגב 2, קריית שדה התעופה, נמל התעופה בן-גוריון |
שליטה בחברה | יצוא חברה להשקעות בע"מ |
ענפי תעשייה | שירותים פיננסיים |
מוצרים עיקריים | שירותי בנקאות (בעיקר בתחום הנדל"ן ושוק ההון) |
הכנסות | 589.9 מליון ש"ח (2020) |
רווח | 50.2 מיליון ש"ח (2020) |
הון עצמי | 1.00 מיליארד ש"ח (2020)[1] |
סך המאזן | 14.9 מיליארד ש"ח (2020)[1] |
יחס הון | 10.5 (2020) |
אנשי מפתח |
זאב נהרי - יו"ר דירקטוריון גיל טופז - מנכ"ל |
עובדים | 579 (2020) |
www.bankjerusalem.co.il | |
בנק ירושלים (שנודע בעבר בשם "בנק ירושלים לפיתוח ולמשכנתאות בע"מ") הוא בנק ישראלי הפועל כבנק מסחרי החל משנת 1998, ומתמחה באשראי לנדל"ן, בשוק ההון, חיסכון ובבנקאות בינלאומית. הבנק מספק שירותי מסחר בניירות ערך זרים וישראליים, ושירותי בית השקעות.
היסטוריה
הרעיון להקמת בנק בירושלים שיתמקד במימון פעילות כלכלית בירושלים, עלה לראשונה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, ביוזמת מספר אנשי עסקים ירושלמים[2]. במקביל גם קופת מלווה וחיסכון של העובדים בירושלים ביקשה להפוך לבנק[3]. בנק ישראל התנגד תחילה להקמת בנקים חדשים באותה עת[4], אך ב-1963 הסכים להקמת בנק למשכנתאות בירושלים[5][6]. בדצמבר 1963 ניתן לבנק רישיון תחת השם "בנק ירושלים לפיתוח ולמשכנתאות בע"מ"[7]. ראש עיריית ירושלים, מרדכי איש שלום מונה לנשיא הבנק[8].
"בנק ירושלים" היה הבנק השני שפעל בשם זה[9]. בשנת 1928 הקימו עסקני היישוב החרדי הישן, ביניהם משה פרוש, את "בנק ירושלים בע"מ"[10]. בנק זה נמכר ומוזג עם בנק פויכטוונגר בשנת 1938[11][12].
בעלי המניות של הבנק בתחילת דרכו היו: חברת וולפסון קלור מאיר, חברת שיכון ופיתוח הממשלתית[13], יצוא חברה להשקעות (שהייתה בבעלות האחים מאיר), בנק הלוואה וחסכון ירושלים, עיריית ירושלים והסתדרות העובדים[14][15]. כיושב ראש מועצת המנהלים מונה אייזק וולפסון וכסגניו מונו צ'ארלס קלור ומשה מאיר[16].
הבנק עסק בעיקר במימון בנייה למגורים בירושלים ולקח חלק בהקמת קריית וולפסון ושכונת רמת שרת[17].
במהלך השנים רכשו האחים מאיר את רוב מניות הבנק (לאחר שרכשו את מלוא הבעלות בחברת חברת וולפסון קלור מאיר שהייתה בעלת המניות הגדולה בבנק, בנוסף החזיקו גם בחברת יצוא שהייתה בעלת מניות בבנק). בשנת 1989 החליטו האחים להפריד את עסקיהם ומשה מאיר קיבל את השליטה בבנק[18]. משה מאיר מינה את זלמן שובל שהיה נשוי לביתו כנה כיושב ראש הבנק. שובל שימש באותה עת גם כחבר כנסת והדבר עורר ביקורת על ניגוד עניינים[19]. לאחר מותו של משה מאיר בשנת 1993, עבר הבנק לשליטת זלמן וכנה שובל[20].
בשנת 1992 הציע הבנק את מניותיו לציבור בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בשנת 1996 שונה שם הבנק לשמו הנוכחי. בשנות ה-90 הרחיב משמעותית את פעילותו בתחום הליווי הפיננסי לנדל"ן עד כדי 40% מסך האשראי שלו, היקף זה יחד עם קשיי החזר של חלק מהלווים, הביא את המפקח על הבנקים בבנק ישראל להתערב ולהורות על עצירה זמנית במתן האשראי לתחום זה. בשנת 1997 קיבל הבנק רישיון מוסד כספי מבנק ישראל, שאיפשר הרחבת תחומי פעילותו, ובשנת 1998 קיבל רישיון בנק מסחרי כחלק ממאמץ הבנק להיכנס לתחום האשראי העסקי, ההלוואות והחסכונות למגזר הפרטי.
בתחום הנדל"ן מתמקד הבנק בליווי פיננסי לפרויקטי בנייה למגורים. לבנק נתח שוק משמעותי בתחום זה יחסית לגודלו, והערכות הבנק הן שהוא מחזיק בכ-10% מהשוק.
במאה ה-21
בשנת 2010 החליט דירקטוריון הבנק על תפנית באסטרטגיה העסקית אשר במרכזה צמיחה מבוקרת תוך מיקוד בפעילות קמעונאית מתמחה במשכנתאות והמשך פיתוח האשראי הצרכני, תוך שמירה על פרופיל סיכון נמוך הבא לידי ביטוי בתמהיל הפעילות העסקית, לצד גיוון הלקוחות ומקורות ההכנסה המימוניים והתפעולים. בניסיון לאזן בין שיקולי תשואה לסיכון ונועדה להביא לשמירה על יציבותו וחוסנו של הבנק, השגת רווחיות נאותה וצמיחה מדודה. כ-200 מיליון שקל הושקעו בשדרוג מערכות המחשוב והגנת סייבר, הוקם מוקד טלפוני וארכיב דיגיטלי, הוטמעה מערכת קשרי לקוחות, אתר האינטרנט של הבנק עבר שדרוג[21]והותקנו בכל סניפי הבנק כספומטים עם יכולת למשיכת מזומנים, הפקדת מזומנים והפקדת צ'קים.
בשנת 2011, בעקבות המחאה החברתית החליט הבנק לשנות את שיטת הריבית על הפיקדונות הבנקאיים שהייתה נהוגה עד לאותה התקופה. בעוד הבנקים מציעים ללקוחותיהם 20% מריבית בנק ישראל ושומרים 80% ממנה, הציע בנק ירושלים להעניק ללקוחות 80% מהריבית ולשמור 20% ממנה. את שינוי השיטה כינה בנק ירושלים מעבר משיטת המינימום לשיטת המקסימום. החל במחצית השנייה של 2013 צמצם הבנק מדיניות נדיבה זו, ומציע ללקוחותיו רק מחצית מריבית בנק ישראל[22].
במסגרת המאמץ להגדלת נתח השוק של משקי הבית, הציע הבנק חשבון עו"ש ללא עמלות והוא הבנק הראשון, שהציע ללקוחות כל הבנקים אפשרות לפתיחת פיקדון אונליין דרך אתר אינטרנט שהקים, מבלי לפתוח חשבון עו"ש בבנק וללא צורך בהגעה לסניף הבנק. במהלך שנת 2013 רכש הבנק את חברת "כלל פיננסים-בטוחה ניהול השקעות". בכך, הגדיל באופן משמעותי את פעילותו בשוק ההון המקומי.
פעילות
לבנק ירושלים מספר חברות בנות, בהן "עיר שלם סוכנות לביטוח בע"מ (1996)" העוסקת בביטוח משכנתאות וחיים, "ירושלים מימון והנפקות (2005) בע"מ" העוסקת בתחום החיתום וההנפקות הציבוריות וכן בפעילות של גיוסי הון פרטיים ותומר ירושלים בע"מ.
לבנק 24 סניפים ברחבי ישראל. הנהלתו המרכזית יושבת ברחוב נגב 2 בקריית שדה התעופה, איירפורט סיטי.
בעלי עניין
בנק ירושלים נשלט על ידי חברת יצוא חברה להשקעות בע"מ, חברה ציבורית הנשלטת על ידי משפחת שובל, שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של בנק ירושלים
- בנק ירושלים בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- בנק ירושלים בע"מ, באתר "מאיה"
הערות שוליים
- ^ 1 2 בנק ירושלים בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ סיכויים שקולים להקמת בנק ירושלמי, הארץ, 28 בספטמבר 1960
- ^ נדחה פירוק קופת המילווה של העובדים בירושלים, למרחב, 16 באפריל 1959
- ^ יהושע ביצור, ירושלים זקוקה לבנק משלה, מעריב, 3 בינואר 1962
- ^ בנק ישראל - על הקמת 'בנק ירושלים', למרחב, 11 בנובמבר 1963
- ^ בנק ירושלים למשכנתאות, דבר, 31 באוקטובר 1963
- ^ ניתן הרשיון לבנק ירושלים למשכנתאות, דבר, 20 בדצמבר 1963
- ^ מ. איש שלום - נשיא ' בנק ירושלים', הַבֹּקֶר, 20 בדצמבר 1963
- ^ בנק ירושלים בערבון מוגבל - מאזן ליום 31 לדצמבר 1937, הארץ, 9 במרץ 1938
- ^ בנק ירושלים, דבר, 7 בפברואר 1928
- ^ בנק כללי למסחר י.ל. פויכטוואנגר בע"מ, הארץ, 20 באפריל 1939
- ^ מי הם הבנקים שיוצאו מן הרשימה?, הַבֹּקֶר, 22 בפברואר 1938
- ^ אושרה ההשקעה בבנק ירושלים, למרחב, 20 באפריל 1964
- ^ בעלות בנק ירושלים ־ ברובה בידיים פרטיות, על המשמר, 20 באפריל 1964
- ^ ההסתדרות - גרורה של וולפסון, קול העם, 6 באפריל 1964
- ^ אייזיק וולפסון בראש ,בנק ירושלים", קול העם, 5 באפריל 1964
- ^ שיכון ופיתוח מצמצמת, דבר, 12 באפריל 1973
קריית מגורים מפוארת תוקם מול הכנסת, למרחב, 5 באוגוסט 1970 - ^ יואב יצחק, האחים משה ומרדכי מאיר פירקו השותפות בעקבות סיכסוכים עיסקיים, מעריב, 7 בנובמבר 1989
- ^ יואב יצחק, ח"כ שובל מקבל 4,500 דולר לחודש מבנק ירושלים, מעריב, 15 בינואר 1990
יואב יצחק, רן כהן: התנהגות שובל - חרפה, שובל: בנק ירושלים הוא בנק פרטי, מעריב, 17 בינואר 1990 - ^ שי שלו, בנק י-ם הפריש 4 מיליון שקל לטובת זלמן שובל ורעייתו, באתר גלובס, 23 בפברואר 2000
- ^ ["איך בנק נולד?", פורבס, גיליון יולי 2015]
- ^ עירן פאר, בנק ירושלים ישלם קבוע ריבית ב-80% מריבית בנק ישראל, באתר גלובס, 4 בינואר 2012
בנקים מסחריים בישראל | |
---|---|
|
מניות מדד תל אביב פיננסים |
---|