שם משפחה – הבדלי גרסאות
ביטול גרסה 30680918 של 2.53.157.213 (שיחה) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== שם משפחה לאישה נשואה == |
== שם משפחה לאישה נשואה == |
||
החל מ[[המאה ה-13]] החל מנהג אימוץ שם משפחת הבעל לאישה הנשואה להתבסס באירופה (בתחילה בקרב האצולה) ועד [[המאה ה-17]] הפך הנוהג למקובל בכלל האוכלוסייה. התנגדות פמיניסטית להחלפת השם החלה בשנות ה-30 של [[המאה ה-19]] בצרפת ומאוחר יותר בארצות הברית שם הייתה פעילת זכויות הנשים [[לוסי סטון]] לאישה הראשונה ששמרה על שם משפחתה לאחר נישואיה בשנת 1855. |
החל מ[[המאה ה-13]] החל מנהג אימוץ שם משפחת הבעל לאישה הנשואה להתבסס באירופה (בתחילה בקרב האצולה) ועד [[המאה ה-17]] הפך הנוהג למקובל בכלל האוכלוסייה. התנגדות פמיניסטית להחלפת השם החלה בשנות ה-30 של [[המאה ה-19]] בצרפת ומאוחר יותר בארצות הברית שם הייתה פעילת זכויות הנשים [[לוסי סטון]] לאישה הראשונה ששמרה על שם משפחתה לאחר נישואיה בשנת 1855.<ref>{{צ-ספר|מחבר=מיכל רום|שם=אז איך קוראים לך עכשיו?|מקום הוצאה=חיפה|מו"ל=פרדס הוצאה לאור|שנת הוצאה=2019|עמ=61-62}}</ref> בישראל נשאו, בשנת 2016 3.6% מהנשים שני שמות משפחה. 20-25% מהנשים הנישאות לאחר גיל 30 בוחרות לשאת שני שמות משפחה לעומת אחוזים בודדים בקרב הנשים הנישאות בגיל צעיר יותר.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Pages/2019/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-2017.aspx|הכותב=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|כותרת=שמות משפחה בישראל 2017|אתר=למ"ס|תאריך=}}</ref> |
||
== אפקט שם המשפחה == |
== אפקט שם המשפחה == |
||
גרסה מ־15:40, 2 באפריל 2021
שם משפחה הוא החלק בשמו של האדם המציין את השתייכותו למשפחתו. כיום, השימוש בשמות משפחה נפוץ בקרב תרבויות וחברות רבות בעולם, אם כי לכל תרבות כללים משלה באשר לאופן השימוש ולקביעת שם המשפחה. בחברות מודרניות רבות אין יותר דרישה ששם המשפחה יצביע במפורש על קשרים משפחתיים, ולהורים ואנשים פרטיים יש זכות לבחור שם משפחה לפי רצונם הפרטי.
בחברות רבות, ובייחוד במדינות אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה (כאשר ישנם חריגים בודדים) שם המשפחה הוא החלק האחרון בשמו של האדם. כיוון שכיום שם המשפחה נכתב בדרך כלל אחרון במדינות דוברות אנגלית, last name משמש כמילה נרדפת לשם משפחה. במדינות רבות באסיה ובאפריקה (וכן בהונגריה) שם המשפחה נכתב בהתחלה. סידור זה נקרא בטעות "הסידור המזרחי", כיוון שאירופאים מכירים בעיקר את הדוגמאות מסין, וייטנאם, יפן וקוריאה.
במדינות שבהן משתמשים בשם משפחה, השמות משמשים בדרך כלל כהתייחסות לאדם זר בצורה רשמית, ובדרך כלל בצירוף התואר מר או גברת (או כל תואר מקביל אחר). תארים רשמיים של האדם (ד"ר, פרופסור, עו"ד, ליידי וכדומה) בדרך-כלל יתייחסו אף הם לשם המשפחה של האדם ולא לשמו הפרטי, למעט מקרים בהם מוזכר גם שמו הפרטי, כגון: פרופ' ישראל ישראלי (לרוב כאשר השם נזכר בכתיבה רשמית, כגון בסמוך לדלת המשרד). השם הפרטי, שניתן עם הלידה, הוא השם שבו משתמשים חברים, משפחה ומקורבים אחרים. חריגה מכלל זה נמצאת כאשר ניתן התואר 'סר' לאדם בממלכה המאוחדת, התואר יצורף לשמו הפרטי ולא לשם משפחתו.
בחברות ערביות אין כמעט שמות משפחה באותו מובן של המונח האנגלי. ישנן מסורות ערביות למתן שמות משפחה המצביעות על קשרים משפחתיים ועל פי מקצוע, אולם השמות המצביעים על קשרים אלה אינם תמיד עוברים בירושה באותה צורה כמו שהמונח האנגלי family name מרמז עליו[דרוש מקור].
בחברה הקוריאנית ישנם כ-286 שמות משפחה בלבד. כמו כן, נשים קוריאניות נוהגות לשמור על שם המשפחה שלהן ולא משנות אותו לאחר נישואיהן.[1]
באיסלנד שם המשפחה של אדם הוא השם הפרטי של האב בתוספת הסיומת "סון" (לבנים) או "דוטיר" (לבנות).
יהודים רבים שעלו לארץ ישראל עברתו את שמם.
שם משפחה לאישה נשואה
החל מהמאה ה-13 החל מנהג אימוץ שם משפחת הבעל לאישה הנשואה להתבסס באירופה (בתחילה בקרב האצולה) ועד המאה ה-17 הפך הנוהג למקובל בכלל האוכלוסייה. התנגדות פמיניסטית להחלפת השם החלה בשנות ה-30 של המאה ה-19 בצרפת ומאוחר יותר בארצות הברית שם הייתה פעילת זכויות הנשים לוסי סטון לאישה הראשונה ששמרה על שם משפחתה לאחר נישואיה בשנת 1855.[2] בישראל נשאו, בשנת 2016 3.6% מהנשים שני שמות משפחה. 20-25% מהנשים הנישאות לאחר גיל 30 בוחרות לשאת שני שמות משפחה לעומת אחוזים בודדים בקרב הנשים הנישאות בגיל צעיר יותר.[3]
אפקט שם המשפחה
לשם משפחה ישנו ביטוי קוגניטיבי הידוע כ"אפקט שם המשפחה". השפעה זו מתבטאת במהירות הרכישה (Acquisition Timing) של הצרכן לאחר חשיפה להצעות עסקיות המוגבלות בזמן. האפקט מודגם על ידי בדיקה של מהירות התגובה של הצרכן להצעות עסקיות שהוא מקבל דרך מיילים או הצעות מאתרי אינטרנט אשר מוגבלות בזמן. אם שם משפחתו של הצרכן מתחיל באותיות הסופיות של סדר האלפבית, זמן התגובה שלו להצעה יהיה מהיר יותר ככל הנראה מפאת החשש לפספס את הזדמנות הרכישה.
אפקט זה נעוץ כנראה בחוויות ילדות, הקשורות לכך שהצרכן השתייך לקבוצות שונות בהתאם לאות הראשונה של שם משפחתו. לרוב, בעלי סמכות פנו אחרונים לילדים עם האותיות האחרונות בסדר האלפבית בשמות המשפחה. נראה שמהירות התגובה של אותם הצרכנים כיום להזדמנויות רכישה שונות מפצה על חוסר ההזדמנויות מהילדות.
בישראל
שם המשפחה הנפוץ בישראל הוא כהן, בשנת 2016 נמנו 180,000 ישראלים ששמם כהן (2.6% מכלל האוכלוסייה היהודית) ו-108,000 איש נקראו בשם לוי (1.5% מהיהודים). השם השלישי השכיחותו היה מזרחי (כ-30,200) ואחר כך פרץ (29,600) ביטון, דהן, אברהם ופרידמן[3]. בקרב מוסלמים היה השם הנפוץ ביותר אגבאריה ובקרב הנוצרים ח'ורי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שם משפחה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מנוע חיפוש לשמות משפחה יהודיים
- רבקה טוהוס-דבראו, ניתוח מקפים, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2011
- איציק יונה, ואלה שמות, באתר הקוריאנים - המדריך לקוריאה, 10 בפברואר 2008
- (2), 300-307 .Carlson, K. A., & Conard, J. M. (2011). The last name effect: how last name influences acquisition timing. Journal of Consumer Research, 38
