יצחק אלחנן ספקטור – הבדלי גרסאות

**הרב יצחק אלחנן ספקטור**
	הרב יצחק אלחנן ספקטור
	הרב יצחק אלחנן ספקטור
לידה	1817; ה'תקע"ז; רוס (בלא'), האימפריה הרוסית
פטירה	6 במרץ 1896 (בגיל 79 בערך); כ"א באדר ה'תרנ"ו; קובנה, האימפריה הרוסית
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום פעילות	רוסיה, ארץ ישראל
תקופת הפעילות	? – 6 במרץ 1896
השתייכות	יהדות חרדית
תחומי עיסוק	רב ראשי קובנה וממנהיגי יהדות רוסיה
תפקידים נוספים	רב, מנהיג, פוסק
רבותיו	הרבנים: אביו ישראל איסר ספקטור, אליהו שיק, בנימין דיסקין
תלמידיו	שלמה זלמן קלוניצקי (קליין)
חיבוריו	החיבורים: שו"ת באר יצחק, שו"ת נחל יצחק, שו"ת עין יצחק, עץ פרי, מעין יצחק
צאצאים	צבי הירש רבינוביץ

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:18, 2 באפריל 2021

הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי שנהג בזמנו: ספעקטאָר;^[1] ה'תקע"ז, 1817 – כ"א באדר ה'תרנ"ו, 6 במרץ 1896), היה רבה הראשי של קובנה. היה מגדולי הפוסקים בדורו וכונה "רשכבה"ג" (ראשי תיבות: רבן של כל בני הגולה). נחשב לאוטוריטה בתחום התרת עגונות.

ביוגרפיה

נולד בעיירה ראש שבמחוז גרודנו ברוסיה (כיום בלארוס), לרחל ולרב ישראל איסר, רב ומו"ץ בעיר, שהיה גם מורו הראשון. שמו הראשון יצחק נקרא על שם אבי אמו. בגיל בר מצווה נשא לאישה את שרה רייזל מהעיר וולקוביסק, שם גם למד אצל רב העיר, רבי בנימין דיסקין, והתיידד עם בנו, רבי יהושע לייב דיסקין. כן למד אצל רבי אליהו שיק מלידא. הוסמך לרבנות מרבי בנימין דיסקין ומרבי יצחק אייזיק חבר מטיקטין. בשנת 1837, בטרם מלאו לו עשרים, התמנה כרב בזבלין. בשנת 1839 התמנה לרבנות ברזה (כיום ברזה קרטוסקה), ב-1846 בנישוויז, ב-1851 בנובוגרודק וב-1854 בזיימל. כבר בתקופה זו הורצו אליו שאלות בהלכה מכל רחבי רוסיה ומחוצה לה, והם היו הבסיס לספרו "שו"ת באר יצחק".

בשנת 1864 התמנה לכהונת הרב של קובנה ושימש בתפקיד זה במשך 32 שנה, עד מותו. נפטר בקובנה בכ"א באדר ה'תרנ"ו - 1896 ונקבר בבית החיים בקובנה. בנו, רבי צבי הירש רבינוביץ (הקבור בסמוך אליו), היה מגדולי המתנגדים לתנועת המוסר, והתמנה לאב"ד קובנה אחריו.

פעילות ציבורית

הרב ספקטור היה פעיל מרכזי בהנהגה התורנית, הציבורית והמדינית של העולם היהודי בדורו. עודד את הקמת כולל קובנה והיה מעורב בניהולה במשך שנים. נאבק נגד מספר חוקים של הממשלה הרוסית כלפי יהודים, בהם בחינה בשפה הרוסית למורים יהודיים ואיסור שחיטה כשרה.

נוסף על פעילותו לביצור החיים הדתיים, ועבודתו הספרותית העשירה, עסק רבות בעניינים ציבוריים ומדיניים. בעיתות רעב ארגן ועד לגיוס תרומות נרחב לאנשי קובנה, כמו גם בשריפות שפקדו את קובנה ווילקומיר. לרגל פעולותיו בא במגע עם רבנים עסקנים ואילי הון ברוסיה ובמערב אירופה. בין הרבנים, עמד בקשר עם הרש"ר הירש, רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין, רבי צדוק כהן בפריס ועוד. עם מוקיריו נמנו עתירי הון כרוטשילד, הירש וגינזבורג.

הרב ספקטור פעל רבות למען יהודי רוסיה, שהיו נתונים אז לפרעות מחד, ולגזירות מהממשלה מאידך. היה הרב היחיד שהוזמן לוועידת המנהיגים היהודים ב-1881–1882 בסנקט פטרבורג שניסתה לטכס עצה להקלת הרדיפות. בתחילה חשב הרב ספקטור כי מצב יהדות רוסיה ישתפר על ידי לחץ מצד דעת הקהל בעולם הנאור, ועל כן כתב קונטרסים שהופצו בעילום שם, בהם כתב בפרוטרוט על מצבם העגום של יהודי רוסיה ושלחם למזכיר הקהילה היהודית בלונדון. הקונטרסים תורגמו לשפות רבות והופצו באנגליה, צרפת, איטליה וארצות הברית, ובעקבותיהם כונסו הפגנות ואסיפות מחאה נגד רדיפת יהודי רוסיה בהשתתפות מדינאים ואנשי רוח בארצות רבות.

תמיכתו בתנועת "חובבי ציון"

ברבות הימים, נוכח הרב ספקטור לדעת כי הלחץ המדיני, אשר באמצעותו ניסה לפעול לרווחת יהודי רוסיה, אינו מועיל, מצב יהודי רוסיה אינו משתפר, וכי התנאים מחייבים פתרון מהפכני יותר, כהגירה. הרב ספקטור החל פועל לעידוד הגירה מרוסיה לארץ ישראל, ותמך בתנועת "חובבי ציון" ובתרומות ליישוב ארץ ישראל. קיבל בהתלהבות את ועידת קטוביץ של חובבי ציון בשנת תרמ"ה, ותיאר אותה כ"כינוס לצדיקים שכמותם נאה להם ולעולם"^[2]. באספת נכבדים בביתו הוחלט על שליחת שני שליחים מקובנה לוועידה, שקיבלו את ייפוי כוחו. בתקופה שלאחר הוועידה, שבה היו ניגודים וחילוקי דעות בין האגודות הציוניות השונות, יצא בקריאה לראשי העסקנים להשכין שלום ביניהם ולא להפקיר את המתיישבים, ואמר:

"ובזכות ההשתדלות הקדושה להגדיל ולהאדיר את הישוב החדש ע"י עבודת האדמה ומלאכה, בידי הצעירים החפצים ליהנות מיגיע כפם, תחזינה עינינו בהרמת קרן עמנו ממושך וממורט, ובשיבתנו אל אדמת קודשנו אשר לוקחנו ממנה זה כאלפים שנה, יהיה ראשיתנו מצער ואחריתנו ישגא מאוד."

— כתבים לתולדות חיבת ציון, אלתר דרויאנוב, כרך א', עמ' 778

באספה השנייה של "חובבי ציון" בועידת דרוסקניק, נבחר הרב ספקטור פה אחד ל"גבאי נכבד", אך הוא לא קיבל את המינוי בטענת חולשה וזקנה.

עם זאת, עד שנת תר"ן נמנע הרב ספקטור מהזדהות רשמית עם חובבי ציון, בשל היותה תנועה בלתי חוקית. לאחר שאושרה התנועה רשמית מטעם הממשלה, החל לחתום על כרוזים רשמיים של התנועה, ואף פרסם בגלוי את דעתו בעניין יישוב ארץ ישראל:

"כבר ידועה דעתי והסכמתי כי גדולה מאוד מצוות ישוב ארץ ישראל כמו שאמר הרמב"ן וברוך ה' שהחיינו לזה כי נתעוררה התנועה בכל עמנו להשתדל בענין קדוש של ישוב א"י ארץ אבות אבותינו הקדושה ולבנין חורבותיה, ורוב טובות לה' על מה שזכינו בדורנו לראות זה בעינינו. ואין קץ וקצב לשכר העוסקים והמסייעים בעניין הגדול והקדוש הזה... וה' יהיה בעזרנו, אשר כל הבאים שם ישתדלו לשמור מצוות התלויות בארץ הקודש כדת וכדין..."

— "שיבת ציון לרא"י סלוצקי, עמ' 16

הרב ספקטור תמך בפסק הרבנים ישראל יהושע מקוטנא, שמואל מוהליבר ושמואל זנויל קלפפיש, שהתירו היתר מכירה לגוי בשנת השמיטה במושבות החדשות בארץ ישראל, אך התנו זאת "באופן שיסכים עמנו הרב הגאון יצחק אלחנן".

כתביו

גדולתו הייתה בעיקר כמשיב וכפוסק הלכה. כתביו מאופיינים בבקיאותו המרשימה, סברתו הישרה, יכולת הניתוח שלו וכישרונו הסדרני. תשובותיו סדורות לכללים ופרטים, סימנים וענפים. במרוצת השנים הפך לגדול המשיבים והפוסקים בכל תפוצות ישראל. נודע במיוחד בעסק התרת העגונות, הידוע כמסובך וקשה, ואת העיסוק בו ראה כמצווה גדולה. דרכו הייתה להקל, והוא דגל בכלל "כוח דהיתרא עדיף". כתב בעיקר ספרי שו"ת:

שו"ת באר יצחק (קניגסברג, 1858)
שו"ת נחל יצחק
שו"ת עין יצחק
עץ פרי - מאמר לחיזוק לומדי תורה (ב' חלקים, וילנא תרמ"א, ירושלים תשנ"ט)
מעין יצחק (ירושלם תשנ"ט)

הנצחה

על שמו של הרב ספקטור נקראו:

בשנת 1905 הוקם בית היתומים על שם רבה של העיר רבי יצחק אלחנן ספקטור בקובנה ע"י דר' אבא לפין
הישיבה שבתוך ישיבה יוניברסיטי בניו יורק: "ישיבת רבי יצחק אלחנן" (באנגלית: Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary ,RIETS).
ישיבת כנסת בית יצחק
שכונת נחלת יצחק בתל אביב ובית הקברות שלידה
רחובות בירושלים, תל אביב, חיפה ועוד

לקריאה נוספת

מנחם מנדל פלאטו, ר' יצחק אלחנן ספקטור, 2012
אליעזר שטרן, לתולדות רבנו הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור בראש תשובות רבינו יצחק אלחנן, ירושלים: מכון ירושלים וישיבת רבינו יצחק אלחנן, תש"ע
יעקב קוסובסקי שחור, אגרות ר' יצחק אלחנן הגותו ומשנתו ומכתביו, 2004

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יצחק אלחנן ספקטור בוויקישיתוף

יעקב הלוי ליפשיץ, תולדות יצחק, ורשה, תרנ"ז, באתר היברובוקס
יעקב הלוי ליפשיץ, גאון יצחק, וילנה, תרנ"ט, באתר היברובוקס (ביידיש)
בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' יצחק אלחנן ספעקטאר, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ג, עמוד 31–33, באתר היברובוקס
"סְפֶּעקְטָאר, יצחק אלחנן", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 246–247, באתר היברובוקס
'ספקטור, ר' יצחק־אלחנן ב"ר ישראל־איסר', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 74-75 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1272–1273).
ספקטור, יצחק אלחנן, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
בלומה סלומונסון, אבי זקני ר' יצחק אלחנן, הצופה, י"ט באדר ה'תשט"ז, 2 במרץ 1956, עמ' 4; המשך, שם עמ' 6. [נדפס שנית באור המזרח ג [ג–ד] (אלול תשט"ז), עמ' 52–55.]

ספריו

הערות שוליים

^ בניו נקראו בשם רבינוביץ' או ראַבינאָוויץ
^ "כתבים לתולדות חיבת ציון, אלתר דרויאנוב, כרך א', עמ' 262

תקופת חייו של הרב יצחק אלחנן ספקטור על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] בניו נקראו בשם רבינוביץ' או ראַבינאָוויץ

[2] "כתבים לתולדות חיבת ציון, אלתר דרויאנוב, כרך א', עמ' 262

[1]

[2]

@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 == הנצחה ==
 על שמו של הרב ספקטור נקראו:
+* בשנת [[1905]] הוקם בית היתומים על שם רבה של העיר רבי יצחק אלחנן ספקטור ב[[קובנה]] ע"י דר' [[אבא לפין]]
 * הישיבה שבתוך [[ישיבה יוניברסיטי]] ב[[ניו יורק]]: "[[ישיבת רבי יצחק אלחנן]]" (באנגלית: Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary ,RIETS).
 * [[ישיבת כנסת בית יצחק]]

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז	רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד	רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל	רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי וואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים