חנוך הניך בורנשטיין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Steamboat2020 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג)
שורה 12: שורה 12:
| תאריך לידה עברי =
| תאריך לידה עברי =
| תאריך פטירה עברי =
| תאריך פטירה עברי =
| חיבוריו =
| מקום מגורים =
| מקום מגורים =
| מקום פעילות =
| מקום פעילות =

גרסה מ־21:41, 4 באפריל 2021

חנוך הניך בורנשטיין מסוכטשוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1897
נאשלסק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בספטמבר 1965 (בגיל 68 בערך)
ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 23 בספטמבר 1965 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק חסידות, תנ"ך, תלמוד
אב רבי שמואל בורנשטיין
צאצאים מנחם שלמה בורנשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר מסוכטשוב ה־רביעי
ח' בכסלו ה'תש"גכ"ו באלול ה'תשכ"ה
→ אחיו, רבי דוד בורנשטיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי חנוך הניך בורנשטיין (ה'תרנ"ז, 1897 - כ"ו באלול ה'תשכ"ה, 23 בספטמבר 1965) היה האדמו"ר הרביעי מסוכטשוב.

קורותיו

נולד בפולין, לאדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין, בעל "שם משמואל". נישא לפריידל, בתו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ מקרימילוב, משושלת חסידות רדומסק. בשנת ה'תרפ"ה (1925) עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים. היה ציוני. ערך את הירחון "ההד" שיצא בירושלים.

לאחר השואה שבה נספה אחיו, האדמו"ר השלישי מסוכטשוב, רבי דוד בורנשטיין, הוכתר כאדמו"ר הרביעי מסוכטשוב. הקים את בית המדרש סוכטשוב בירושלים. הדפיס במהדורה חדשה את ספרו של אביו "שם משמואל"[1]. גיסו, הרב ישעיהו שפירא, 'האדמו"ר החלוץ', שהה בביתו בתקופה האחרונה לחייו[2].

נפטר בשנת ה'תשכ"ה, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

בניו

ספריו

  • אחיו, אהרן ישראל בורנשטיין (שהשתייך לציונות הדתית), הוציא לאור את "נאות הדשא", ספר הכולל מתורת ארבעת אדמו"רי סוכטשוב (הדש"א ראשי תיבות של שמותיהם: הניך, דוד, שמואל, אברהם), 1997.
  • "מחשבה טובה", ליקוט מדברי תורתו, ה'תשע"ה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב מרדכי גימפל בארג, באהלה של תורה: שם משמואל, הצופה, 1 באפריל 1955, עמ' 5
  2. ^ הרב ר' ישעיהו שפירא ז"ל, הצופה, 20 במאי 1945, עמ' 1; הרב ישעיהו שפירא, הבקר, 20 במאי 1945, עמ' 4.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.