יהודה זרחיה אזולאי – הבדלי גרסאות
מ הסרת פרמטר ריק שהתייתר "שנות הפעילות" בתבניות אישיות (תג) |
מ הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
| מקום מגורים = * מוגדור |
| מקום מגורים = * מוגדור |
||
* {{דגל|האימפריה העות'מאנית (1453-1844)}} [[האימפריה העות'מאנית]] [[ארץ ישראל]] [[ירושלים]] |
* {{דגל|האימפריה העות'מאנית (1453-1844)}} [[האימפריה העות'מאנית]] [[ארץ ישראל]] [[ירושלים]] |
||
| מדינה = |
|||
| תאריך לידה עברי = |
| תאריך לידה עברי = |
||
| תאריך פטירה עברי = [[כ' באב]] [[ה'תר"ל]] |
| תאריך פטירה עברי = [[כ' באב]] [[ה'תר"ל]] |
||
| שורה 32: | שורה 31: | ||
| בת זוג = |
| בת זוג = |
||
| צאצאים = |
| צאצאים = |
||
| פרסים והוקרה = |
|||
| שם השושלת = אזולאי |
| שם השושלת = אזולאי |
||
}} |
}} |
||
גרסה מ־21:52, 4 באפריל 2021
 | |
| לידה |
 מרוקו, מוגדור |
|---|---|
| פטירה |
1870 כ' באב ה'תר"ל ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
| מקום מגורים |
|
| תקופת הפעילות |
?–1830 |
| תחומי עיסוק | שד"ר |
| תפקידים נוספים |
שד"ר |
| חיבוריו |
|
| שם השושלת | אזולאי |
  | |
יהודה זרחיה אזולאי חכם מרוקאי בן המאה ה-19, שעלה לירושלים ויצא בשליחותה מספר פעמים כשד"ר. כן היה אספן ומדפיס ומגיה של כתבים רבניים.
ביוגרפיה
אביו היה רבי משה אזולאי, גדל והתחנך בעיר מוגדור שבמרוקו.[1] בשנת ה'תקע"ב (1812) קיבל המלצות מחכמי עירו ומחכמי מרקש וג'יברלטר לסייע לו לממש את שאיפתו לעלות ולהשתקע בארץ ישראל, בכל ההמלצות הללו הוא מתואר בתאריים רבניים.
בשליחויות ירושלים
בשנת ה'תקע"ד (1814) אנו מוצאים שהוא יוצא כשד"ר מירושלים, כאשר חכמי העיר כותבים בהמלצתם כי הוא ניסה בכל כוחו להשתקע בירושלים ולישא שם אישה וכי הדבר לא הסתייע בידו. בשנת ה'תקע"ו (1816) שהה באיזמיר. באותה שנה היגע לתוניס ושם הוא כתב תשובה הלכתית בנושא ספק ממזר. חכמי המקום כתבו לו הסכמה לשו"ת רדב"ז חלק חמישי שאותו הגיה. בשנת ה'תקע"ח (1818) הגיע לליבורנו והדפיס שם מכתב יד את שו"ת הרדב"ז חלק חמישי בתוספות הגהותיו הרבות, כשבסוף הכרך הוא הדפיס את שו"ת מן השמים ותשובה הלכתית בעניין גט מעושה. הוא רכש בליבורנו מספר כתבי יד. לאחר מכן שב לירושלים. בשנת ה'תקפ"ז (1827) הוא מקבל המלצה מחכמי ירושלים להדפיס את פירושי רבי שלמה סיריליו לתלמוד ירושלמי. הוא נושא לאישה את לאה יפה ממשפחה מיוחסת בקהילה האשכנזית בחברון.
בשנת ה'תק"ץ (1830) הוא יוצא שוב כשד"ר לערי טורקיה וכן לערי מרוקו בה הוא שוהה עד לשנת ה'תקצ"ד (1834), באותה השנה ה'תקצ"ד (1834) נפטרה אשתו במגפה.
בטבת ה'תקצ"ה (1835) הוא נשלח שוב כשד"ר למרוקו ובאותה השנה הוא נמצא גם בקושטא. בשנת ה'תקצ"ט הוא נושא בעיר קושטא לאישה את שרה בת רבי ירוחם הכהן. בשנת ה'ת"ר (1840) הוא מביא לדפוס בסלוניקי את פירושי רבי יעקב בירב על רמב"ם, אך מחמת חוסר באמצעים לא הצליח להשלים את ההדפסה. בשנת ה'תר"ג (1843) הוא שב לארץ ומתגורר בחברון.
בשנת ה'תר"ח (1843) הוא מקבל הסכמה מחכמי פאס להדפיס את פירושי רבי שלמה סיריליו. הוא נושא אישה נוספת בשם רחל ונולד לו ממנה בן בשם חזקיהו. בשנת ה'תרט"ו (1856) ובשנת ה'תרכ"ח (1868) הוא נמצא באלג'יר.
בסוף ימיו שב לירושלים והיה מוטל תקופה על ערש דווי עד לפטירתו בכ' באב ה'תר"ל (1870).
לקריאה נוספת
- רבי יעקב משה טולידאנו "תעודות לתולדות ר' יהודה זרחיה אזולאי", בתוך: ירושלים, שנה ג, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשי"א.
- אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 718 - 720, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשי"א.
- שלמה משה וועאקנין, "תולדות רבי יהודה זרחיה אזולאי", בתוך: קובץ עץ חיים - טז, בני ברק, תשע"ב.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי יעקב משה טולידאנו, אוצר גנזים אגרת סא, מוסד הרב קוק, ירושלים, תש"כ, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ כך כותבים חכמי ירושלים בהמלצתם: "דאתי ממערבא ממתא אצווירא לשכון כבוד בארצנו". ראו: יעקב משה טולידאנו, ירושלים שנה ג, עמוד קמא, מוסד הרב קוק, תשי"א.
| תקופת חייו של הרב יהודה זרחיה אזולאי על ציר הזמן |
|---|
 |