משה שמואל תג'ר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 35: שורה 35:


===לאחר כינון נסיכות בולגריה===
===לאחר כינון נסיכות בולגריה===
ב-[[1891]] פוטר הרב הראשי ליהודי בולגריה [[סימון דנקוביץ']] לאחר תקרית ב[[האספה הלאומית הבולגרית|פרלמנט הבולגרי]] והנהגת [[הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה|הקונסיסטוריה]] פנתה לתג'ר בבקשה למלא את מקומו עד למציאת רב במינוי קבע. תג'ר שהיה בעל מעמד ציבורי ומקובל בקרב השלטונות נאות לבקשה, וכך גם שר הדתות הבולגרי [[דימטר גרקוב]] שמינה אותו לתפקיד. תג'ר ומילא את מקום הרב הראשי עד להגעתו של [[מוריץ גרינוואלד]] ב-[[1895]].{{הערה|שם=קונפורטי 1}}{{הערה|שם=ראשונים|[[חיים קשלס]], '''דורות הראשונים''', בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 72-70.}}
ב-[[1891]] פוטר הרב הראשי ליהודי בולגריה [[סימון דנקוביץ']] לאחר תקרית ב[[האספה הלאומית הבולגרית|פרלמנט הבולגרי]] והנהגת [[הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה|הקונסיסטוריה]] פנתה לתג'ר בבקשה למלא את מקומו עד למציאת רב במינוי קבע. תג'ר שהיה בעל מעמד ציבורי ומקובל בקרב השלטונות נאות לבקשה, וכך גם שר הדתות הבולגרי [[דימיטר גרקוב]] שמינה אותו לתפקיד. תג'ר ומילא את מקום הרב הראשי עד להגעתו של [[מוריץ גרינוואלד]] ב-[[1895]].{{הערה|שם=קונפורטי 1}}{{הערה|שם=ראשונים|[[חיים קשלס]], '''דורות הראשונים''', בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 72-70.}}


ב-[[1898]] לאחר הדחתו של [[יקיר בקיש]] כממלא מקום הרב הראשי ליהודי בולגריה, הסכים לבקשת [[הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה|הקונסיסטוריה היהודית]] ומילא את תפקידו עד להגעתו ב-[[1900]] של הרב הראשי במינוי קבע [[מרקוס אהרנפרייז]].{{הערה|יוסף קונפורטי, '''להפוך לבולגרים''' - יהדות בולגריה בשנים 1878–1918, עמוד 140.}}
ב-[[1898]] לאחר הדחתו של [[יקיר בקיש]] כממלא מקום הרב הראשי ליהודי בולגריה, הסכים לבקשת [[הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה|הקונסיסטוריה היהודית]] ומילא את תפקידו עד להגעתו ב-[[1900]] של הרב הראשי במינוי קבע [[מרקוס אהרנפרייז]].{{הערה|יוסף קונפורטי, '''להפוך לבולגרים''' - יהדות בולגריה בשנים 1878–1918, עמוד 140.}}

גרסה מ־13:57, 10 באפריל 2021

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של משה שמואל תג'ר.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של משה שמואל תג'ר.
משה שמואל תג'ר
Моше Шмуел Таджер
הרב משה שמואל תג'ר
הרב משה שמואל תג'ר
לידה 1832
סופיה, האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית
פטירה 1913 (בגיל 81 בערך)
קיוסטנדיל, ממלכת בולגריהממלכת בולגריה ממלכת בולגריה
כינוי מוֹשוֹנָאצִ'י
מקום פעילות סופיה, נסיכות בולגריה
תקופת הפעילות ?–1913 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות בולגריה
תפקידים נוספים ממלא מקום הרב הראשי ליהודי בולגריה
רבותיו יהודה ערב
בני דורו יקיר בקיש

הרב משה שמואל תג'רבולגרית: Моше Шмуел Таджер ‏; 1832, סופיה, האימפריה העות'מאנית1913, קיוסטנדיל, ממלכת בולגריה) היה ממלא מקום הרב הראשי ליהודי בולגריה בשלהי המאה ה-19.

קורות חייו

בימי האימפריה העות'מאנית

משה שמואל תג'ר נלד בסופיה והסמך לרבנות בעירו. ב-1850 נישא לבת למשפחת נוטאבלים אמידה מקיוסטנדיל ועבר להתגורר בעיר. הוא היה מקורב לאנשי תנועת התחייה הלאומית הבולגרית והושפע מהם. רכש השכלה כללית נרחבת בנוסף להשכלתו הרבנית. עמד בקשרים עם ראשי הכנסייה בעירו ובשל כך נקלע לעימות עם הפלג השמרני בקהילה, אשר קיצונים מהם העלו באש את הספרייה שלו. תג'ר הפך לאיש ציבור המקובל על כל העדות ועל השלטונות העות'מאניים וב-1864 מונה על ידי מידהט פאשה מושל וילאייט הדנובה למנהל בנק מסחרי אזורי, ובהמשך מונה לשופט בבית המשפט האזרחי בקיוסטנדיל. עוד פעל להקמת בית ספר מודרני לתושבי עירו. ב-1866 יזם הקמת בית ספר מודרני לקהילת קיוסטנדיל.[1]

תג'ר תמך בסתר ועמד בקשרים עם מהפכנים בולגרים שלחמו לעצמאות בולגריה ובכללם טודור פאאב(בול'). במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) קיבל הבטחה ממפקד הכוחות הבולגריים באזור קיוסטנדיל אילייה מרקוב(אנ') שהוא ערב לביטחונו וביטחון בני משפחתו ונותר להתגורר בעיר. לאחר עצמאות בולגריה כיהן כחבר מועצת העיר קיוסטנדיל.[2]

לאחר כינון נסיכות בולגריה

ב-1891 פוטר הרב הראשי ליהודי בולגריה סימון דנקוביץ' לאחר תקרית בפרלמנט הבולגרי והנהגת הקונסיסטוריה פנתה לתג'ר בבקשה למלא את מקומו עד למציאת רב במינוי קבע. תג'ר שהיה בעל מעמד ציבורי ומקובל בקרב השלטונות נאות לבקשה, וכך גם שר הדתות הבולגרי דימיטר גרקוב שמינה אותו לתפקיד. תג'ר ומילא את מקום הרב הראשי עד להגעתו של מוריץ גרינוואלד ב-1895.[1][3]

ב-1898 לאחר הדחתו של יקיר בקיש כממלא מקום הרב הראשי ליהודי בולגריה, הסכים לבקשת הקונסיסטוריה היהודית ומילא את תפקידו עד להגעתו ב-1900 של הרב הראשי במינוי קבע מרקוס אהרנפרייז.[4]

ב-1900 שב לקיוסטנדיל ובה הלך לעולמו ב-1913 והוא בן 81 שנים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 יוסף קונפורטי, להפוך לבולגרים - יהדות בולגריה בשנים 1878–1918, ISBN 9789652352125, עמודים 60–61, 67.
  2. ^ יוסף קונפורטי, להפוך לבולגרים - יהדות בולגריה בשנים 1878–1918, עמוד 74.
  3. ^ חיים קשלס, דורות הראשונים, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 72-70.
  4. ^ יוסף קונפורטי, להפוך לבולגרים - יהדות בולגריה בשנים 1878–1918, עמוד 140.