כרם נאטור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 102: שורה 102:
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1992]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1992]]
[[קטגוריה:פורבס 30Under30: ישראל]]
[[קטגוריה:פורבס 30Under30: ישראל]]
[[קטגוריה:ארטפורט תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי ארטפורט]]

גרסה מ־06:20, 17 באפריל 2021

כרם נאטור
לידה 1992 (בן 32 בערך)
נצרת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה וידאו ארט עריכת הנתון בוויקינתונים
www.karamnatour.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כרם נאטור (נולד ב-1992) אמן חזותי, יליד נצרת, חי ויוצר בתל אביב.

ביוגרפיה

כרם נאטור נולד בנצרת וגדל בשפרעם, כיום חי ועובד בתל אביב. נאטור בוגר התוכנית לתואר ראשון במחלקה לאמנויות המסך (BFA) ותואר שני באמנויות (MFA) של בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים. כיום הוא יוצר עצמאי ומרצה במחלקה לאמנויות המסך בבצלאל[1].

נאטור הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצות רבות ובפרויקטים שונים בגלריות ובמוזיאונים ואף זכה בפרסים ובמענקים על יצירתו, בישראל ומחוצה לה. נאטור זוכה קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, זוכה פרס בחירת השופטים, הפסטיבל הבין-לאומי לסרטים ניסיוניים בבוקרשט 2018, פרס הצטיינות אקדמית בתוכנית ללימודי תואר שני, בצלאל אדקמיה לאמנות ועיצוב 2017, פרס ״10x10״ ע"ש אהרן דוברת, יו"ר חבר הנאמנים, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב 2015, פרס הצטיינות ע"ש רויטל סרי ז"ל, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב 2012. עבודותיו הוצגו במוזיאונים ובפסטיבלים שונים בישראל ומחוצה לה, ביניהם מוזיאון תל אביב (2017, 2018), מוזיאון ישראל (2017, 2018), פסטיבל אוברהאוזן לסרטים קצרים (2017), מוזיאון ינקו דאדא (2017), הגלריה לאמנות אום אל-פחם (2018) וגלריה רוזנפלד (2016, 2018).

יצירה

יצירתו של כרם נאטור עוסקת במאפייני הזהות ובנזילותה. הוא בוחן את האופן בו הזהות מובנית ונכפית על היחיד על ידי מסגרות שונות, משפחתיות, חברתיות, תרבותיות, פוליטיות ומגדריות. נאטור פועל במדיומים שונים במרחב החזותי, בין הרישום הדיגיטלי לעבודות וידאו. הנוכחות הפיזית של הגוף, מהווה מוטיב חוזר בעבודותיו, תוך הדגשת ההקשרים האלגוריים הנלווים לקיומו של הגוף. ברישומים השונים מתייחס נאטור פעמים רבות לדמות האמן במשחקיות, הומור וציניות ובכך מציף נושאים נוקבים בשיח החברתי, הפוליטי והמגדרי. השחקן הראשי החוזר בעבודותיו של נאטור הוא דמותו שלו, אותה הוא לוקח למסעות במרחבים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים[2].

רישומים דיגיטליים

מדיום הווידאו הוא שפת האם של נאטור, ממנה התפתחו הרישומים. הרישומים של נאטור הם רישומים דיגיטליים המתחילים תמיד מצילום או וידאו עליו הוא מצייר. ברישומיו נאטור מונע על ידי בן דמותו, אותו מכנה בשם ג'סטר והוא ישות החולקת עם האמן את גופו הפיזי, אך בה בעת הדמות מתפקדת על פי קונסטרוקציה מנטלית שונה בתכלית, הממוקמת בסיטואציות שונות המייצרות בכל פעם מחדש את נרטיב הרישום[3]. הנוכחות הפיזית של הגוף, מהווה מוטיב חוזר בעבודותיו של נאטור, תוך הדגשת ההקשרים האלגוריים הנלווים לקיומו של הגוף. נאטור מתייחס ברישומים השונים, לדמות האמן במשחקיות, הומור וציניות. הדמות לרוב עירומה אך לעיתים מיוצגת בלבוש תחתון חסר מאפיינים. היא כולה גוף הנע בין מצבים שונים, מוּנע או מניע, נתון לבדיקה, פיקוח ובחינה, אך בה בעת משוחרר מכל אלו, חמקמק, נזיל, עובר בין מצבים, זמנים והגדרות. הדמות מופיעה בפרסונות ובנרטיבים שונים, מנוגדים, מצטלבים, מן התרבות המערבית והמזרחית, הערבית והישראלית, הנשית והגברית, שוברת דיכוטומיות מקובלות ומציעה במקומן הקשרים אלגוריים המזמנים ריבוי משמעויות.

(Repeat After me (2018

Repeat After Me היא עבודת וידאו-ארט, אותה הציג לראשונה בתערוכת היחיד, חזרו אחריי, גלריה אום אל-פחם. בקטלוג התערוכה[4], תיארה האוצרת אירנה גורדון כי בעבודת הווידאו Repeat After me ,שאורכה כ–20 דקות, מציף נאטור את יחסיו עם משפחתו המורחבת ואת האופן בו דמותו חודרת ופורעת את המערכות המקובעות. בסדרה של מצבים שצולמו בבית המשפחה בשפרעם, הוא מתייחס לתולדות הווידאו–ארט ולמחשבה על שפה, תוך שהוא בוחן תפיסות של אבסורד והומור, של זרם התודעה, של חזרתיות, ציות והוראה. נאטור כורך יחד את מדיום הקולנוע עם הווידאו ארט, את עולם הפרסום עם תולדות האמנות. כך, ברגעיה הראשונים, מתחזה העבודה של נאטור, לרגע, לסרט קולנוע הוליוודי באמצעות פתיח הלקוח מסרטים אמריקאיים בו מבט מן החלל על כדור הארץ. מיד לאחר מכן, ברקע, אנו שומעים את קולו של האמן, החוזר וקורא באופנים שונים את שמו, כרם. זהו מעין "דאוס אקס מכינה" באמצעותה הוא מכריז כבר במבוא שהוא עוסק בעצמי, באמן הבורא עולמות, העושה זאת מעמדה של התבוננות עצמית, סקרנות, מודעות, ביקורת, פארודיה ומהתלה.

גוף בעקבות רוח (2018) תערוכת יחיד, גלריה רוזנפלד

אוצרת התערוכה, מיה פרנקל טנא, כותבת על התערוכה[5] ומתארת את יצירתו של נאטור כמסע בשלושה נתיבים. הנתיב הראשון, מוקדש לדמותו הפיזית ולזהותו הקונקרטית של נאטור שבאה במקרה זה לידי ביטוי בעבודת הווידאו Repeat After me, לטובתה רתם את משפחתו המורחבת. הנתיב השני, מתייחס למימד המטאפיסי, מסע בזמן ובחלום. רישומים דיגיטליים בהשראת דמותו של ג'סטר, ליצן החצר הקדום המגלם את הפראי, האפל והארוטי. בן דמותו של האמן שמלהטט בין רוח לחומר, מדע ודמיון, היסטוריה ותולדות האמנות, אגדה ומיתולוגיה. הנתיב השלישי, בו בוחר האמן, עוסק ברוחני ובשמימי. נאטור השתמש בדמותו של סייג (Sage”") המורה החכם, המייצג את הסבלנות, האהבה והיופי ובהשראתו יצר את שלוש הפלנטות - שמש, שבתאי וונוס. הרישומים בסדרה זו, עמוסים באזכורים מתרבויות עתיקות, מן הספרות, המדע והאמנות, חושפים את מקורות ההשראה של נאטור. בשונה מעבודות אחרות, כאן דמותו אינה נוכחת.

השכלה

  • 2011–2015 - לימודים לתואר בוגר באמנות (BFA), בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
  • 2013 – סמסטר חורף באוניברסיטה לאמנויות (UArts), פילדלפיה, ארצות הברית.
  • 2015–2017 - לימודים לתואר מוסמך באמנות (MFA), בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, תל אביב.

תערוכות יחיד

  • 2016 - Following No Mythologies, גלריה רוזנפלד, תל אביב.
  • 2018 - גוף בעקבות רוח, גלריה רוזנפלד, תל אביב
  • 2018 - חזרו אחריי, הגלריה לאמנות אום אל-פחם, אום אל-פחם.

תערוכות קבוצתיות נבחרות

  • 2017 - חתירה למגע, גלריה P8, תל אביב
  • 2017 - הילדים בסדר, גלריית מכללת אורנים, קריית טבעון
  • 2015 - !Touch Me Baby, מחסן 2, נמל יפו, תל אביב יפו
  • 2015 - Correspondences, גלריית Gershman Hall, פילדלפיה
  • 2015 - בית יד לגויים, גלריה חנינא, תל אביב
  • 2015 - במדבר-דברים, גלריה ברבור, ירושלים.
  • 2016 - Summer 2016, גלריה רוזנפלד, תל אביב
  • 2016 - מרכז הכובד, המרכז לאמנות חזותית ג'ינוגלי, ירושלים
  • 2017 - בעיות השעה, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
  • 2017 - מה מ (נ)שתנה?, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
  • 2017 - ירוחם, מוזיאון זומו, ירוחם
  • 2017 - VOID, גלריית Veinti4/Siete, סן חוסה
  • 2018 - Illuminations, גלריית Triumph, מוסקבה
  • 2018 - שבעה טקסים לשינוי מצב הרוח, גלריית המדרשה הירקון 19, תל אביב
  • 2018 - לופר, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
  • 2018 - !Shop it, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
  • 2018 - בינינו, מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 2018 - רציף פירמידה, פירמידה מרכז לאמנות עכשווית, חיפה
  • 2018 - מחבואים, מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 2018 - Mixed Chromosome, מרכז מאמ לאמנות, המבורג.

פסטיבלים נבחרים

  • 2017 - פסטיבל תבור 15, דבור וליקי תבור, קרואטיה
  • 2017 - הפסטיבל הבין-לאומי לסרטים קצרים, Oberhausen 63, אוברהאוזן, גרמניה
  • 2018 - הפסטיבל הבין-לאומי לסרטים ניסיוניים בבוקרשט, BIEFF 2018, בוקרשט, רומניה.

פרסים

  • 2012 - פרס הצטיינות ע"ש רויטל סרי ז"ל, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
  • 2015 - פרס ״10x10״ ע"ש אהרן דוברת, יו"ר חבר הנאמנים, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  • 2017 - מועצת הפיס לתרבות ואמנות (תמיכה בתערוכה)
  • 2017 - פרס הצטיינות אקדמית בתוכנית ללימודי תואר שני, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, תל אביב
  • 2018 - קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תל אביב
  • 2018 - מועצת הפיס לתרבות ואמנות (תמיכה בקטלוג)
  • 2018 - פרס בחירת השופטים, הפסטיבל הבין-לאומי לסרטים ניסיוניים בבוקרשט, BIEFF 2018, בוקרשט.

פרסומים (מבחר)

קטלוגים

  • 2003 - דיוקן ראשון, אוצרת: ורדה שטיינלאוף, מוזיאון תל אביב לאמנות, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות
  • 2015 - Danalogue: שיח רב תרבותי, אוצרת: ענת מאור, מחסן 2, נמל יפו, תל אביב
  • 2017 - בעיות השעה, אוצר: דורון רבינא, מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 2017 - מה מ (נ)שתנה?: 100 שנה ל"מזרקה" של מרסל דושאן, אוצרת: רעיה זומר טל, מוזיאון ינקו–דאדא
  • 2017 - זומו: ירוחם, אוצרת: מילנה גיצין אדירם, זומו - המוזיאון שבדרך
  • 2017 - חתירה למגע, אוצר: שגיא רפאל, P8 - גלריה לאמנות עכשווית
  • 2017 - הילדים בסדר, אוצרת: טלי כהן גרבוז, הגלריה לאמנות ישראלית במכון לאמנות - מכללת אורנים
  • 2017 - צבע טרי 9, אוצרת: יפעת גוריון, צבע טרי: מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט
  • 2018 - Extension.Israel: Illuminations, אוצר: רועי ברנד, Triumph Gallery, מוסקבה
  • 2018 - בנינו, אוצרת: שיר מלר-ימגוצ'י, מוזיאון ישראל.

קטלוגים של פסטיבלים בינלאומיים

  • 2018: Embracing Otherness, Bucharest International Experimental Film Festival
  • 2017: 63. International Short Film Festival Oberhausen, : Oberhausen International Short Film Festival.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים