בית הכנסת החסידי בסנטה – הבדלי גרסאות

בית הכנסת החסידי בסנטה
	מבנה בית הכנסת החסידי כפי שצולם ב-2019
מידע כללי
סוג	בית כנסת
כתובת	רחוב בושקה יוגאביצה 22 סנטה; בסרבית: Ulica Boška Jugovića 22, Senta
מיקום	סנטה
מדינה	סרביה
רב בית הכנסת	האחרון לפני השואה: רבי משה טייטלבוים
נוסח תפילה	נוסח ספרד
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – 4 בספטמבר 1928
תאריך פתיחה רשמי	4 בספטמבר 1928
סגנון אדריכלי	אדריכלות נאו-בארוק
מידות
קומות	2
קואורדינטות	45°55′38″N 20°05′07″E / 45.92722°N 20.08528°E
	(למפת סרביה רגילה) בלגרד נובי; סאד; ניש קראגויבאץ סובוטיצה זרניאנין פנצ'בו צ'אצ'אק נובי; פאזאר; קראלייבו קוסובו רומניה בולגריה מקדוניה; הצפונית; אלבניה מונטנגרו בוסניה; והרצג.; קרואט. הונגריה הים; האדריאטי; בית הכנסת החסידי בסנטה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:51, 18 באפריל 2021

שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה
פרמטרים [ ראש הנציגות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בית הכנסת החסידי בסנטה (מכונה גם בית הכנסת "הקטן") היה בית כנסת חסידי, שפעל בעיר סנטה בצפון סרביה בין השנים 1928–1944. רבה האחרון של הקהילה החסידית בעיר לפני השואה היה רבי משה טייטלבוים, לימים האדמו"ר מסאטמר. נכון ל-2019 עמד מבנה בית הכנסת על תילו ושימש כאולם ספורט.

היסטוריה

ערכים מורחבים – הקהילה היהודית בסנטה

קהילה יהודית נוסדה בסנטה במהלך המאה ה-18. בית קברות יהודי נחנך ב-1775, וב-1817 הוקם במקום מקווה. במהלך מהפכת 1848 בהונגריה נרצח רב הקהילה איסר אולמן על ידי אנשי מיליציה סרביים. ב-1873 הוקם בית הכנסת הגדול בסנטה. לאחר הקרע ביהדות הונגריה היו בקהילה שני זרמים: קהל חסידי קטן וקהל אורתודוקסי אשכנזי גדול. בראשית המאה ה-20 חל פילוג בקהילה האשכנזית, ככל הנראה משום שחלק מהקהל הפך בהדרגה לנאולוגי. הקהילה האשכנזית בעיר התפצלה לאורתודוקסית ולנאולוגית.^[1] רב הקהילה האשכנזית שלמה קליין נותר עם הפלג האורתודוקסי, ולרב הקהילה הנאולוגית מונה צבי הרמן שווייגר. בני הקהילה האשכנזית דיברו על פי רוב הונגרית וכך גם נוהלו התפילות, גם בעידן היוגוסלבי. עד 1915 התפללו החסידים והאשכנזים באותו בית כנסת, אך כאשר גדל מספר הנאולוגים בקהילה האשכנזית, עברו החסידים להתפלל בנפרד. בתחילה במבנה ארעי ובהמשך, ב-1928 במבנה הקבע.^[2] רב הקהילה החסידית היה משה לייבוביץ' וראשי הקהל היו ישראל פולק ובהמשך נתן קרייניק. במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 גברה השפעתה של חסידות סאטמר בקהילה החסידית.

ב-1927 הקימה הקהילה החסידית חברה קדישא נפרדת לקהילה. במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר הפלישה ליוגוסלביה וחלוקתה נמסר האזור לחזקת הונגריה. באפריל 1941 הגיע הרב משה טייטלבוים לסנטה וכיהן כרב הקהילה החסידית ("ספרדים", מתפללי נוסח ספרד) במקום. הקהילה החסידית והקהלים האשכנזיים לא יצרו קשרים חברתיים או קשרי נישואין ביניהם. מבחינה כלכלית היו בני הקהילה החסידית סוחרים זעירים או רוכלים ובעלי מקצועות לתועלת תוך-קהילתית כגון אופים, שענים וחרשי אבן. כן התבלטו בני הקהילה החסידית באיסוף ובסחר בנוצות.^[3]^[4]

המבנה

המבנה נבנה בסגנון אדריכלי נאו בארוקי (אנ'), צורתו מלבנית והוא שוכן במנח אורך ממערב למזרח. הכניסה הראשית לגברים היא מצידו המערבי לתוך מבואה, ומצידו הצפוני קיימת כניסה לנשים וממנה גרם מדרגות אל עזרת הנשים אשר שכנה במרפסת בקומתו השנייה של המבנה. בהמשך המבואה שכן אולם התפילה. בקצה המזרחי של אולם התפילה שכן ארון הקודש. ב-4 בספטמבר 1928 נחנך בית הכנסת החסידי ולצידו תלמוד תורה ובו שלוש כיתות לימוד. בטקס החנוכה נכח גם רב הקהילה החסידית בסובוטיצה משה דויטש.^[5] עם הגעתו של הרב משה טייטלבוים לסנטה, חלה התעוררות בקהילה החסידית וחסידים נהרו מיישובי הסביבה וגם מיישובים בהונגריה כדי להשתתף בתפילות וטישים שערך.

קהילת סנטה חרבה בשואה כחלק משואת יהודי הונגריה. הרב טייטלבוים עצמו ניצל, אך כל משפחתו נספתה. לאחר מלחמת העולם השנייה הופקע המבנה על ידי השלטונות, נמסר לרשות המקומית ושימש כאולם ספורט.^[3]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת החסידי בסנטה בוויקישיתוף

בית הכנסת החסידי בסנטה, באתר המרכז לאמנות יהודית

הערות שוליים

^ Neológ (kongresszusi) és status quo ante rabbik Magyarországon 1869-tö̋l napjainkig: archontológia (az anyahitközségek rendjében), באתר academia.edu, עמוד 133 (בהונגרית).
^ Pejin Attila, ‏A zentai zsidóság története, באתר adattar.vmmi.org, עמודים 125–133. ראו צילום בית הכנסת הארעי בעמוד 131 (בהונגרית).
^ ¹ ² הקהילה היהודית בסנטה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 246-242.
^ הקהילה היהודית בסנטה, באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
^ Pejin Attila, ‏A zentai zsidóság története, באתר adattar.vmmi.org, עמוד 215, 230-222: ראו תרשים מבנה בית הכנסת בעמוד 225 (בהונגרית).

[1] Neológ (kongresszusi) és status quo ante rabbik Magyarországon 1869-tö̋l napjainkig: archontológia (az anyahitközségek rendjében), באתר academia.edu, עמוד 133 (בהונגרית).

[2] Pejin Attila, ‏A zentai zsidóság története, באתר adattar.vmmi.org, עמודים 125–133. ראו צילום בית הכנסת הארעי בעמוד 131 (בהונגרית).

[לוקר-3] ¹ ² הקהילה היהודית בסנטה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 246-242.

[4] הקהילה היהודית בסנטה, באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).

[הונגרית-5] Pejin Attila, ‏A zentai zsidóság története, באתר adattar.vmmi.org, עמוד 215, 230-222: ראו תרשים מבנה בית הכנסת בעמוד 225 (בהונגרית).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מבנה
 | שם = בית הכנסת החסידי בסנטה
-| שם בשפת המקור = Sefardska Sinagoga u Senta
+| שם בשפת המקור =
 | תמונה = [[קובץ:Hassidic (sefardi) synagogue in senta a 05.jpg|250px|מבנה בית הכנסת החסידי כפי שצולם ב-2019]]
 | כיתוב = מבנה בית הכנסת החסידי כפי שצולם ב-2019
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 | מפה = {{מפת מיקום|מדינה=סרביה|שם=בית הכנסת החסידי בסנטה|אורך=20.0852|רוחב=45.9272|מפורט=כן|ללא פירוט=|כותרת=לא|סוג=בית כנסת|כיוון כתב=ימינה}}
 }}
-'''בית הכנסת החסידי בסנטה''' (ב[[סרבית]]: '''Sefardska Sinagoga u Senta''', מכונה גם בית הכנסת "הקטן") היה [[בית כנסת]] [[תנועת החסידות|חסידי]], שפעל בעיר [[סנטה]] בצפון [[סרביה]] בין השנים [[1928]]–[[1944]]. רבה האחרון של הקהילה החסידית בעיר לפני השואה היה רבי [[משה טייטלבוים]], לימים ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]]. נכון ל-[[2019]] עמד מבנה בית הכנסת על תילו ושימש כ[[אולם ספורט]].
+'''בית הכנסת החסידי בסנטה''' (מכונה גם בית הכנסת "הקטן") היה [[בית כנסת]] [[תנועת החסידות|חסידי]], שפעל בעיר [[סנטה]] בצפון [[סרביה]] בין השנים [[1928]]–[[1944]]. רבה האחרון של הקהילה החסידית בעיר לפני השואה היה רבי [[משה טייטלבוים]], לימים ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]]. נכון ל-[[2019]] עמד מבנה בית הכנסת על תילו ושימש כ[[אולם ספורט]].
 ==היסטוריה==