תדחוקת קהל

תדחוקת קהל (באנגלית: Crowd crush) הוא אירוע בו קהל אנשים נלחצים זה בזה. במקרים קיצוניים, צפיפות הקהל עולה מעבר לרמה מסוימת, עד כדי כך שאנשים נלחצים זה בזה באופן חזק מדי, מה שעשוי לגרום לקשיי נשימה, ובכך עשוי להיגרם מוות מחנק. במקרים אחרים, עשוי להיגרם נפילה שרשרתית המתפשטת בקהל, ולהוביל לכך שאנשים יחנקו תחת המוני אנשים; תרחיש זה נקרא לפעמים קריסת קהל. לעיתים קרובות חל בלבול בין תדחוקות קהל למנוסות בהלה, שאינן שכיחות בבני אדם ולעיתים נדירות הן אף קטלניות.

תדחוקות מתרחשות לעיתים קרובות במהלך צליינויות דתיות ואירועי בידור גדולים, מכיוון שהם נוטים לערב קהל צפוף ואנשים מוקפים מכל עבר. תדחוקות קהל אנושיות מתרחשות גם באירועי חירום (למשל כתגובה לשריפה או פיצוץ) כאשר אנשים מנסים להימלט.

טרמינולוגיה ותיאור

לעיתים קרובות תדחוקת קהל מכונה "מנוסת בהלה" (באנגלית Stampede), אך בניגוד למנוסות בהלה אמיתיות, הן עלולות לגרום למקרי מוות רבים. מומחים אקדמיים החוקרים תנועות קהל ואסונות מחיצה ותדחוקת מתנגדים לשימוש במונח "מנוסת בהלה"; "הרטוריקה של 'מנוסת בהלה' משמשת לעיתים קרובות כדי לרמוז שהקהל דומה לבעל חיים או שהוא חסר דעת". רוב המחיצות המדווחות נחשבות יותר כ"התמוטטות קהל". החל מצפיפות של כשישה או שבעה אנשים למטר רבוע, אנשים נלחצים כל כך קרוב זה לזה שהם לא מסוגלים לנוע באופן נפרד כאינדיבידואלים וגלי הלם יכולים לעבור דרך קהל, שבצפיפות כזו מתנהג בצורה דומה לנוזל. אם אדם בודד נופל, או אנשים אחרים מושיטים יד לעזרה, גלים של אנשים יכולים להישמט באופן לא רצוני קדימה לחלל הפתוח. גל זעזועים כזה יכול ליצור פתחים אחרים בקהל הסמוך, ולגרום לריסוק נוסף. אנשים בקהל שלא מצליחים לנשום יכולים להימחץ גם בעמידה. שימוש לרעה במונח "מנוסת בהלה" בעיתונות, אומר אדווין גליאה מאוניברסיטת גריניץ', הוא תוצאה של "בורות ועצלות טהורים ... זה נותן את הרושם שזה היה קהל חסר דעת שרק דואג לעצמו, והם היו מוכנים למחוץ אנשים." במציאות, אנשים נמעכים ישירות על ידי אחרים בסביבה שאין להם ברירה, ואלה שיכולים לבחור, רחוקים מדי ממוקד ההתרחשות מכדי להיות מודעים למה שקורה.

בין הגורמים למחיצות קטלניות, הוא כאשר קהל רב מנסה להגיע לעבר משהו; ובדרך כלל מתרחש כאשר אנשים בחלק האחורי של קהל רב ממשיכים לדחוף קדימה בלי לדעת שאלו שבחזית נמחצים, או בגלל גורם אחר שמאלץ אותם לנוע.

תוצאה שכיחה של מחיצה עם השלכות חמורות היא העובדה כי לאחר מכן, האחראים לאירוע בו התרחשה תדחוקת, רשויות כמו גופי ממשל וכלי תקשורת מאשימים את הקהל והקורבנות בכך שהם אינם בשליטה וגרמו לאירוע, לפעמים בהטלת אחריות מלאה. ניתוח מאוחר יותר, לפעמים לאחר שהאחראים בפועל פרשו, עשוי להראות כי האסון נגרם במידה רבה (במובן המוסרי והמשפטי ולא הפיזי) על ידי פעולות של מתכננים או בסמכות האירוע, כמו באסון הילסבורו שהרג 96 צופי כדורגל; פעולות הקהל הוצגו כאחראיות העיקריות לאירוע עד שבחקירות שני עשורים מאוחר יותר נמצאו שגיאות רבות של האחראים לארגון ובקרת אירוע הכדורגל, בעוד חברי הקהל נחשבו אז קורבנות חסרי מזל.

מניעה

מקובל להאמין כי ניתן למנוע את מרבית אסונות הקהל הגדולים באמצעות אסטרטגיות פשוטות לבקרת קהל. ניתן למנוע תדחוקת קהל על ידי ארגון ובקרת תנועה, כמו מחסומים. מצד שני, מחסומים במקרים מסוימים עשויים להעביר את הקהל לעבר אזור שכבר דחוס, למשל באסון הילסבורו. מכאן שמחסומים יכולים להוות פתרון למניעה או לחלופין, גורם מפתח בגרימת המחיצה. בעיה אחת היא חוסר תקשורת בין האנשים שנמחצים לקהל הלוחץ מאחור - במקום התקשורת ביניהם ניתן לספק משוב על ידי שוטרים, מארגנים או משקיפים אחרים, במיוחד משקיפים מורמים, למשל על פלטפורמות או על סוסים, שיכולים לסקור את הקהל ולהשתמש ברמקולים כדי לתקשר ולכוון קהל.

קיים סיכון של מחיצה כאשר צפיפות הקהל עולה על ארבעה אנשים למ"ר. עבור אדם בקהל, סימן סכנה, ואזהרה לצאת מהקהל במידת האפשר, היא התחושה של מגע מכל ארבעת צדדיו. אזהרה מאוחרת יותר, חמורה יותר, היא כאשר מרגישים גלי הלם שעוברים בין הקהל, בגלל אנשים מאחור שדוחפים קדימה ולאנשים בחזית אין לאן ללכת. קית' סטיל מקבוצת הנדסת בטיחות באש מאוניברסיטת גריניץ' אמר "היה מודע לסביבתך. הסתכל קדימה. הקשב לרעש הקהל. אם אתה מתחיל למצוא את עצמך בתוך נחשול המוני, המתן עד שיגיע ההדף, לך איתו ותנוע לצדדים. המשך לנוע איתו ולצדדים, איתו ולצדדים."

לאחר התדחוקת ב-1883 המכונה אסון ויקטוריה הול שהביא למותם של 183 ילדים, התקבל באנגליה חוק המחייב את כל מקומות הבילוי הציבוריים להיות מצוידים בדלתות הנפתחות כלפי חוץ, למשל באמצעות דלתות עם מוטות שנפתחות כאשר הם נלחצים.

סיבות המוות

מקרי מוות כתוצאה ממחיצות קהל נגרמים בעיקר כתוצאה מחנק; תדחוקת היא לרוב פחות מסוכנת. הסיבה לכך היא "קריסת הקהל". בקריסה של קהל, אנשים נתונים לכוחות דחיסה על ידי כך שהם נדחפים מכל עבר (או כנגד מחסום כמו קיר) ושאין להם לאן לעבור. בקריסת קהל נופל אדם אחד ויוצר מרחב בקהל שאליו נופלים אחרים ויוצר חור גדול עוד יותר. אלה שנפלו נמעכים על ידי משקלם של אנשים רבים מעליהם (ערימה אנכית). דחיסה בשני המקרים היא לרוב קטלנית. מחיצה אופיינית לקהל שנדחק לאזור סגור; קריסת קהל מתקדמת עלולה להתרחש בקהל גדול הנע קדימה לאורך מסלול מוגבל.

דוגמאות תדחוקת קהל

• 11 בפברואר 1823 – אסון קרנבל 1823, בו מתו כ-110 נערים לאחר שנפלו במדרגות כדי להשיג לחם.
• 16 ביוני 1883 – אסון ויקטוריה הול, בו מתו 183 ילדים ממהרים לקבל ממתקים מאחורי דלת צרה בקצה גרם מדרגות.
• 18 במאי 1896 – אסון חודינקה, בו מתו 1,389 בני אדם ונפצעו מעל 1,300, במהלך חגיגות הכתרתו של הצאר ניקולאי השני.
• 24 בדצמבר 1913 – אסון האולם האיטלקי, 73 בני אדם מתו בניסיון להימלט מאזעקת אש כוזבת במסיבת חג מולד צפופה.
• 6 ביוני 1941 – במהלך הפצצה יפנית על צ'ונגצ'ינג, סין, נהרגו 1000 אנשים בדריסה במנהרת ג'יאוצ'אנג-קו, נקודת גישה למקלט לפשיטה אווירית.
• 5 במרץ 1953 – דריסת הלוויה של סטלין – במאמצי הציבור לחלוק ליוסיף סטלין, מספר אנשים מתו כשהם נמחצו ונרמסו על ידי הקהל. ניקיטה חרושצ'וב העריך כי 109 בני אדם מתו בקהל.
• 2 בינואר 1971 – אסון אייברוקס – 66 הרוגים ו-200 פצועים בניסיון לעזוב משחק כדורגל. כמעט מחצית הקורבנות היו מתחת לגיל 20.
• 3 בדצמבר 1979 – אסון קונצרט הWho 11 - אוהדים נחנקו למוות בכדי להיכנס לריברפרונט קולוסיאום, בסינסינטי, אוהיו. אלפי מעריצים נרגשים ניסו להיכנס דרך מעט מאוד דלתות פתוחות. המחץ כתוצאה מכך הרג אחד עשר אוהדים ופצע רבים אחרים.
• 15 באפריל 1989 – אסון הילסבורו – 96 הרוגים ו-766 נפצעים מזרם של אוהדי כדורגל נדחסו לטרסות עומדות במטרה להקל על הצפיפות בחוץ.
• 2 ביולי 1990 – האסון במכה (1990) – 1,426 הרוגים.
• 14 בינואר 1999 – דריכת סבארימלה - 53 הרוגים.
• 4 בפברואר 2006 – 73 בני אדם נהרגו וכ 400 פצועים במהלך מנוסת בהלה מחוץ לאצטדיון PhilSports בפיליפינים. כ-30,000 איש נאספו מחוץ לאצטדיון והמתינו להשתתף בפרק יום השנה הראשון של תוכנית הטלוויזיה Wowowee.
• 30 בספטמבר 2008 – ג'ודפור – 224 הרוגים ו-425 פצועים במבצר מהראנגר בג'ודפור.
• 24 ביולי 2010 – אסון מצעד האהבה – 21 הרוגים ולמעלה מ-500 פצועים על הרמפה שהובילה למצעד האהבה בדיסבורג.
• 14 בינואר 2011 – סברימלה – 106 הרוגים.
• 31 בדצמבר 2014 – מחיצת קהל בשנחאי 2014 – 36 הרוגים ו-47 פצועים בדחיפת שנחאי במהלך חגיגות השנה החדשה.
• 24 בספטמבר 2015 – אסון העלייה לרגל במכה – לפחות 2,177 בני אדם נרמסו למוות ו-934 פצועים בחאג' השנתי בסעודיה.
• 3 ביוני 2017 – מחיצת הקהל של טורינו 2017 – 2 נשים נהרגו ולמעלה מ-1,500 בני אדם פצועים כשפרצה פאניקה במהלך הקרנת גמר ליגת האלופות של אופ"א בטורינו, איטליה.
• 29 בספטמבר 2017 – מחיצת הקהל של מומבאי 2017, תחנת אלפינסטון (כיום פרבהדווי), מומבאי, הודו – יותר מ-22 בני אדם מתו ומאות פצועים על גשר רגלי צר. בדיווחים נאמר כי פאניקה שהחלה כתוצאה מלוח בטון שנפל גרמה לאנשים למהר מחשש להתמוטטות הגשר, מה שהוביל לדחיפה. הגשר היה צפוף בשעות העומס וגשמים עזים דחסו יותר אנשים שתפסו מחסה ליד הגשר.
• 7 בינואר 2020 – הלוויית קאסם סולימאני בכרמאן, איראן – 56 הרוגים ומעל 200 פצועים בעקבות דריכה במהלך מסע ההלוויה של מפקד הצבא האיראני קאסם סולימאני.
• 22 באוגוסט 2020 – מחיצת הקהל של לוס אוליבוס, לימה, פרו – לפחות 13 הרוגים ו-6 פצועים ממחיצה בעקבות פשיטת משטרה על כינוס בלתי חוקי במועדון לילה במהלך מגפת הקורונה בפרו.
• 30 באפריל 2021 – האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, הר מירון – לפחות 45 הרוגים ו-150 פצועים במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי במה שתואר כאסון האזרחי הגדול ביותר שהתרחש במדינת ישראל.

ראו גם

• מנוסת בהלה