ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

הערך על דחיסת נתונים \ כיווץ מידע לא ברור לי אז אני שואל פה

אם אני מבין נכון המשמעות היחידה והנצחית של דחיסת נתונים \ כיווץ מידע (במובן מחשוב) היא "להעביר מידע בלי יותרתיות".

למשל, אני יכול לשלוח את האשכול הזה שפתחתי כאן לחבר הן כטקסט והן כתמונה; כתמונה הוא ישקול יותר כי גם הפיקסלים של ה"רקע" יילקחו בחשבון אבל כטקסט הוא ישקול פחות כי רק התווים יילקחו בחשבון כך ששליחת טקסט היא דחוסה (או דחוסה יותר) משליחת תמונה.

האם בזה מסתכם הנושא המורכב הזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה לגמרי לא בכיוון. בטקסט רגיל (למשל הטקסט של הדיון הזה) אין יתירות - כל האותיות שנכללות בו נחוצות להעברת המסר, וכך גם כל הביטים שמרכיבים אותיות אלה. דחיסה שלו מאפשרת להעביר את המסר בצורה יעילה יותר, כך שהאורך הכולל של הטקסט יתקצר. באופן דומה, בתמונה בפורמט BMP אין יתירות - כל פיקסל שבה נחוץ להעברת התמונה, גם כאשר זו תמונה פשוטה, למשל ריבוע צהוב גדול. דחיסה לפורמט GIF, למשל, מעבירה את תוכן התמונה בצורה יעילה יותר, כך שיידרשו לכך פחות ביטים. דוד שי - שיחה 12:34, 26 באפריל 2021 (IDT)

למה זה חשוב לשואל אלמוני, שיודע שאינו מבין תחום מורכב, שפיסת ההבנה שבידיו תהיה דווקא "המשמעות היחידה והנצחית". והאם זה תמיד אותו שואל, או שיש משהו בדף הזה שמעודד גישה כזו (אולי הצורך להכות, בבת אחת, לא רק את "המומחה", אלא את רעיון המומחיות עצמו). עוזי ו. - שיחה 12:45, 26 באפריל 2021 (IDT)

אני יודע שאני לא מבין תחומים מורכבים מסוימים, לא לא מבין כל תחום מורכב. אני לא יודע מי שואל מה אבל אני יודע שלפעמים אכן אפשר לתמצת את הרעיון של תחומים מסוימים למשפט או שניים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרעיון לא מתעסק בכתיבת פורמטים יעילים לייצוג. אם תיקח פורמטים של ארכיון, הם לוקחים מידע קיים, שלא מעניין מהו ומהו מייצג, ודוחסים אותו. הרעיון הוא בד"כ להעביר מידע בצורה טובה ומהירה יותר דרך הרשת, ולהעביר מבנה של היררכיית קבצים בצורה פשוטה (tar לדוגמא עושה זאת ללא כיווץ ובד"כ משולב עם פורמט אחר לצורך הכיווץ), לדוגמא לעומת הורדה של מבנה תיקיות מורכב דרך FTP. ויש מטרות שונות, כי יש כמה סוגי דחיסה: עם או בלי אובדן מידע. (¯`gal´¯) - שיחה 17:42, 26 באפריל 2021 (IDT)

סחבק לא מומחה, אבל לדעתי האלמוני כיוון לדעת גדולים (גם אם לא נצחיים). מש:דוד שי כתב שבטקסט שלו "אין יתירות". הוא קצת טועה. למשל, כולם יודעים שאחרי נו"ן סופית בדרך כלל צריך להגיע רווח. מר שי יכול לכתוב "איןיתירות" או אולי "אינ יתירות" והנמען היה מבין את המסר. מנגנוני דחיסת נתונים (למשל LZW) מתמחים בלמצוא יתירויות כאלה בצורה מתוחכמת, ולהעלים אותם, בצורה שאפשר יהיה להחזיר את התוכן המקורי (loseless compression) או תוכן שקול לו (lossy compression). ‏«kotz» «שיחה» 20:09, 26 באפריל 2021 (IDT)

אןי לא םסכים אתך בעניין הרווח שלאחר ןו"ן סופי ובעניין המשמעו של יתירו. זה שהנמען מבין מסר מעוות לא אומר שבמסר המקורי הייתה יתירות. דוד שי - שיחה 20:14, 26 באפריל 2021 (IDT)

זה בדיוק מה שזה אומר. כאשר תוריד מספיק אותיות כך שהמסר יהיה לא מובן (ושלא ניתן יהיה לשחזר אותו!), אז תדע שעברת מ"להוריד יתירות" ל"להוריד מידע". ‏«kotz» «שיחה» 20:27, 26 באפריל 2021 (IDT)

דחיסה היא הורדת יתירות. היא לא בהכרח הגעה למינימום היתירות. ויקטור הוגו שלח למו״ל שלו פעם מברק עם התו הבודד „?״ וזה ענה לו „!״. שניהם הבינו את משמעות המסרים אבל אולי חלק מהקוראים (מי שלא מכירים את הסיפור) לא מבינים. כשעובדים עם מחשבים לא סומכים על קיצורים וצריכים דרכים מוסכמות לקצץ מידע (דחיסה) שתאפשר לאחר מכן לשחזר את כל המידע הרלוונטי וגם תהיה מספיק יעילה (מהירה וכדומה). Tzafrir - שיחה 09:43, 27 באפריל 2021 (IDT)

ישנן כמה גישות לדחיסת נתונים. הפשוטה ביותר היא קוד קצר למה שמופיע הרבה, על חשבון קוד ארוך למה שמופיע מעט. דוגמה: בקידוד רגיל לכל אות יש את אותו אורך קוד. אבל אם נביט על טקסט בעברית, האות י' מופיעה הרבה פעמים והאות ץ' (סופית) מופיעה מעט. אז נקצר את הקוד עבור י', על חשבון קוד ארוך בשביל ץ'. בחשבון הכללי נרוויח, כי בקוד הקצר נשתמש הרבה, ובקוד הארוך - מעט.

לא איבדנו אף מידע, פשוט ייצגנו את המידע שקיים בצורה שמקצרת את האורך הכללי.

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:03, 26 באפריל 2021 (IDT)

שער שכם

נתקלתי בכתבה כזאת (למעשה נתקלתי בזה לראשונה כאן) על "סגירת הכיכר של שער שכם". לזכרוני, האזור הזה תמיד שוקק חיים. לא הצלחתי להבין מה היה ההגיון של סגירת האזור מלכתחילה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 13:51, 26 באפריל 2021 (IDT)

התשובה היא שלא היה היגיון.

ומה שהיה בעיקר זה שליוב של בורות ויהירות של מי שהחליט על זה. כנראה באמת היה מישהו שחשב שזה רעיון טוב שאנשים יוכלו לצאת מהשער יותר בקלות, בלי שבכלל הוא ניסה לחשוב מה המשמעות של מה שהוא החליט, והבעיה הבסיסית היא שיש פה שלטון של עם אחד, שמחליט גם בשביל עם אחר, בלי בכלל להתחשב בו, ובלי אפילו לשים לב לזה. eman • שיחה • ♥ 14:44, 26 באפריל 2021 (IDT)

אוקי אז הבנתי נכון כנראה. תודה eman! נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 15:16, 27 באפריל 2021 (IDT)

כורזים ואישים למיניהם

מישהו מכיר רבנים/מנהיגים ואישים בכללי שהתגוררו ביישוב העתיק כורזים? בנוסף לכך, מישהו יודע מי היה יודן בן ישמעאל ורבי תנחום בן איסבולסטיקא תודה מראש ספסף • ספספוני בספסופיכם 21:17, 26 באפריל 2021 (IDT)

אתה צריך להניח את ידך על ספר הישוב של שמחה אסף או ארץ הגליל של שמואל קליין - שניהם עסקו באיסוף כל האזכורים של ישובים במקורות היהודיים, ואם מוזכר מישהו שגר בכורזים, זה יופיע שם. 5.102.236.72 10:47, 27 באפריל 2021 (IDT)

חיפשתי בספרים, והאיש היחיד המוזכר הוא יודן בר ישמעאל ספסף • ספספוני בספסופיכם 21:17, 27 באפריל 2021 (IDT)

בוטנים

קניתי בוטנים קלויים בקליפתם, והופתעתי לגלות שהקליפה המלחה. מה הטעם להמליח את הקליפה, הרי לא אוכלים אותה? דוד שי - שיחה 07:13, 27 באפריל 2021 (IDT)

אתה אמור להכניס את הבוטן עם הקליפה לפה, לרסק את הקליפה בנגיסה קלה ולירוק אותה החוצה. הדבר יוצר תחושת פה אחרת לגמרי מבוטן בלי קליפה. לדעתי האישית, זאת שיטה מעפנה לאכול בוטנים. אבל על טעם וריח... Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:32, 27 באפריל 2021 (IDT)

כשאתה מפצח בידיך את הקליפה מעט מהמלח נדבק לאצבעות. זה מעניק מליחות קלה לבוטנים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:12, 27 באפריל 2021 (IDT)

אני לא חושב שהרעיון הוא להעניק טעם מלוח לבוטנים. אני חושב שזה נועד להרחיק עובשים ומזיקים אחרים מהקליפה. גילגמש • שיחה 19:56, 28 באפריל 2021 (IDT)

בוטן קלוי בקליפה נשמר בסביבה יבשה למעלה משנה. מקור: נסיון אישי. אבל אני לא פוסל את האפשרות שזו באמת הכוונה, אם למשל מפעל האריזה ממוקם במישור החוף בקיץ אחוז הלחות באריזה יהיה גבוה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:50, 29 באפריל 2021 (IDT)

ערבים

למה כשמראים בטלוויזיה ערבים ברחוב, למשל בהפגנה, תרגום דבריהם כל כך כתוב בשפה מליצות, שנראית הרבה יותר ממה שדיברו בפועל?--Nirvadel - שיחה 12:46, 27 באפריל 2021 (IDT)--Nirvadel - שיחה 12:46, 27 באפריל 2021 (IDT)

בטלויזיה נהוג לתרגם ולא לתמלל, ולכן אם מישהו עושה טעות דקדוקית או לשונית, בדרך כלל יתקנו אותה. למשל, אם פלוני אומר "אני צריך חמש שקל", סביר שהתרגום יהיה "אני צריך חמישה שקלים". כך נהוג אגב בכל העולם (המערבי לפחות). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 19:07, 27 באפריל 2021 (IDT)

"כיכרות״ בירושלים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מדוע החליטה עיריית ירושלים לתת לרבים מצמתי הרחובות שלה את השם ״כיכר״, בעוד אין שום קשר או דמיון לכיכר? למשל, כיכר מלמד, כיכר בן ציון גיני ועוד הרבה? האם זה משום שלא נשארו רחובות כדי לחלוק בהם כבוד לאישים ולכן הוחלט על צמתים (אבל אז מדוע ״כיכר מלמד״ ולא ״צומת מלמד״?) והאם יש עוד ערים שנוהגות כך? Gil mo - שיחה 17:29, 27 באפריל 2021 (IDT)

לכיכר יש משמעות מעבר למכשול עגול שמקיפים אותו. לפי ויקימילון: "רחבה עירונית גדולה הנועדה להתאספות של קהל רב.".

בדוגמאות שנתתי, בפירוש לא מדובר ב״רחבה עירונית גדולה״ אלא ב״צומת רחובות קטן ופשוט״. Gil mo - שיחה 20:31, 29 באפריל 2021 (IDT)

השערות: א. בשתי הדוגמאות יש אי תנועה בנוי בלב הצומת, יתכן שמבחינת עיריית ירושליים זה עושה את הצומת כיכר. ב. אולי בעבר הייתה כיכר, והשם נשאר אחרי שהכיכר הוחלפה בצומת? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:56, 2 במאי 2021 (IDT)

ובכן בכיכר דוד סיטון ובכיכר רפי וייס אין אי תנועה. סתם צמתים. לא סביר שבכל ה״כיכרות״ היו פעם כיכרות אמיתיים שהוסבו לצמתים, פשוט משום שיש כל כך הרבה כאלה. דרוש מישהו מועדת השמות בעיריית ירושלים... Gil mo - שיחה 01:18, 3 במאי 2021 (IDT)

האם היהודים מאמינים בשטן?

בנצרות, השטן הוא אחד האלים החשובים ביותר, המשמש אנטגוניסט מרכזי, הפועל נגד האל הראשי. השטן הוא אל הרוע, המין, היצר ולפעמים גם אל המוות האחראי על ענישה של חוטאים. מייחסים לו פעולות רבות בעולם הגשמי ואף שליטה במחשבות. כלומר ביכולת השטן הנוצרי להדיח אדם טוב למעשה רע. השטן משמש לצורך הפחדה ומהווה את הרוע האולטימטיבי.

ביהדות יש קונספט של שטן. שטן מופיע בספר איוב. אבל לא ראיתי שיהודים מייחסים לשטן את יצר הרע או רואים בו ישות הפועלת נגד רצון האל או מנסה להפילו. אבל אני לא מומחה ליהדות ולכן שואל: האם ביהדות יש התייחסות לשטן כישות על-טבעית המסוגלת להשפיע על העולם הגשמי? האם יהודים מאמינים או חוששים מפני השטן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רק תיקון טעות בהנחה: בנצרות (הקתולית) לוציפר הוא לא אל, הוא משהו בין שד למלאך סורר. יש רק אל אחד (או שלושה). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:54, 27 באפריל 2021 (IDT)

בנצרות של פנטאון די גדול. שלושה אלים מרכזיים, שיש להם אינטראקציה זה עם זה (לדגומה הבן מאשים את האב על כך שעזב אותו בשעת צרה). יש את האלה האם (קונספט עתיק ימים), שנוצרים מתפללים לה וגם בונים לה מקדשים (כדגומת בזיליקת סנטה מריה דל פופולו) ונשאים תפילות אליה (כדגומת אווה מריה ו-Hail Holy Queen ). במעמד יותר נמוך נמצאים "ארכי-מלאכים" כמו מיכאל וגבריאל שגם להם נושאים תפילות (כדגומת Sancte Michael Archangele). ובנוסף הנוצרים מתפללים ובונים מקדשים לשליחיו של ישו שקיבלו מעמד של מין "חצי-אלים" בעצמם. ככה שלהגיד שיש רק אל אחד זה אומנם "פוליטקלי קורקט", אבל קצת לא משקף את עולם האמונות של הנצרות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שוב, "נצרות" היא לא רק קתוליות. יש למשל את הלותרניות, האנגליקניות, הכנסייה המזרחית, ועוד ועוד, כשלכל אחת מהן יש את הסממנים שלה. המשותף היחיד ביניהם הוא שכולם שונאים את היהודים (בצחוק כמובן). בכל מקרה, אין "שלושה אלים". יש "אל אחד עם שלושה פנים". עזוב את הניסיון להבין את הלוגיקה, זו דת, ככה זה. מריה היא לא אלה, היא קדושה. שליחיו של ישו הם לא אלים, הם קדושים. לקדוש בנצרות הקתולית (לא מוכרת בצפון) יש יכולת "מיסטית" וקרבה ל"אוזנו הקשבת של האל האב", שהופכת אותו לפטרון. המקדשים (דהינו כנסיות קתוליות) מוקדשות לאותם קדושים בכדי לזכות ב... מה שלא יהיה.
אתה כמובן יכול להחזיק בדעתך ולהוסיף אלים איך שבא לך, אבל זה לא רלוונטי לדת הספציפית הזאת. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 19:34, 27 באפריל 2021 (IDT)

אני חושב שזה יהיה ויכוח סרק. בכל מקרה בערך אל כתוב מפרוש "אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת." שזה בדיוק התיאור של האלים השונים בנצרות. זה שנתנו להם שמות כמו "ארכי-מלאך", "כרובים" (בלשון יחיד) או "קדוש" לא משנה את העניין. יותר מכך, אם מזכירים לא רק את הקתוליות, אז בכנסיה הרוסית מריה מוכרת כ-"Богома́терь" שזה "האלה האם" ברוסית. והשילוש הקדוש אינו אותו האל, מכיוון שהסיפור התאולוגי המרכזי (הברית החדשה) כולל קונפליקט בין דמות האב לדמות הבן (דבר שאינו מתאפשר במקרה של אל כל-יכול ויודע הכל). גם בדתות פוליתאיסטיות אחרות יש מעמדות שונים: איולוס לא שווה ערך לאפולו.

מעניין לציין שהדיון הזה, אגב, הוא עתיק יומין. כבר בועידת ניקיאה הראשונה (325 לספירה) הועלתה השאלה "מי הוא אלוהים" ו"האם ישו הוא אלוהים". נוסח האני מאמין (Symbolum Apostolicum) 50 שנה מאוחר יותר מדבר על "אל אחד", ויש כמובן את המשולש המפורסם של "האב = הבן = רוח הקודש != הבן != האב != רוח הקודש" (בציור זה יותר מוצלח; כאמור, לוגיקה אין פה), כך שהשילוש הוא בהחלט אותו האל. מצד שני, כמו שאתה מציין כאן בצדק, הנצרות נוצרה כשילוב של היהדות, האלים האליניסטים/לטינים ומאמונות מקומיות גאליות, בריטוניות, קלטיות ונורדיות, ולכן ודאי שהיתה השפעה של אמונות פגאניות. בברית החדשה עצמה מוזכר השטן (פיתויו של ישו) ועולה שאלת "היותו" של ישו (אני לא זוכר את הציטוט המדוייק, אבל פטרוס מזהה את ישו כבן אלוהים - משמע לא אל). בקיצור, דתות זה דבר מסובך... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:13, 27 באפריל 2021 (IDT)

בספר הזוהר ישנו סמאל. ביהדות עממית יש אצונה בקיום השטן שדומה מאד אם לא זהה להשקפה הנוצרית, ואולי פעפעה מהנצרות אל היהדות העממית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:17, 27 באפריל 2021 (IDT)

מעניין מאוד. האם יש רבנים (כיום או בעבר) שכתבו או דיברו בפומבי על השטן כישות של ממש עם השפעה על העולם הגשמי או עולמו הפנימי של האדם?

ביהדות יש התייחסות לשטן כמי שרוצה לגרום רק רע ליהודים. לדוגמה, לא אומרים ברכת החודש בראש השנה, כדי לבלבל את השטן, שלא ידע מה התאריך וכך לא יקטרג. וכך גם בתקיעת שופר, שמספר התשובות מדוע תוקעים זה משום שהשטן בא לקטרג על היהודים, ולפתע שומע את קול השופר, ומבין שלא יעבוד לו עקב כך שהם מקיימים את מצוות ה', או שגם התקיעה תבלבל את השטן. ספסף • ספספוני בספסופיכם 21:10, 27 באפריל 2021 (IDT)

המילה "שטן" משמעה קטיגור, אדם המלמד חובה (זהו תפקידו של השטן בסיפור של איוב, וכך המקורות שהביא ספסף מעלי מתייחסים אליו); בתור שכזה לפעמים הוא מתחלף ב"מידת הדין", אחת ממידותיו של הקב"ה (ששמו "אלוהים" מרמז אליה ע"פ חז"ל), שבדרך כלל מופיעה במדרש בדרישות למצות את הדין עם הרשעים עד "שאין העולם מתקיים" במידת הדין (רש"י על ספר בראשית, פרק א', פסוק א'). בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ז, עמוד א' אומר ריש לקיש כי השטן "הוא יצר הרע, הוא מלאך המות". פירוש האמרה הוא שאותו כוח הגורם לחטא גם מקטרג על האדם ובסופו של דבר גורם לעונש (השאלה אם אכן מדובר בסוג של ישות חיצונית בעלת כוחות על-טבעיים תלויה, בהקשר זה, בשאלה הרחבה יותר שהיא עד כמה יש או ניתן לפרש את דברי חז"ל באופן מילולי, שאלה שמעסיקה את הוגי הדעות ביהדות הרבנית כבר כמעט אלף שנה). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:54, יום רביעי בשבת, ט"ז באייר ה'תשפ"א (IDT).

סיפור פיתויו של ישו הוא סיפור שהגיע מסביבה די יהודית ושם השטן הוא דמות נוכחת. אם כי בסיפורי ישו גם האל עצמו מדבר אליו, ישירות ולא דרך מלאך. Tzafrir - שיחה 17:20, 28 באפריל 2021 (IDT)

ציטוט מתוך שיעור של הרב מרדכי גרינברג מאתר ישיבת כרם ביבנה)(נראה לי שזה שימוש הוגן)-

"יסוד מופלא כתב הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל בפירושו לתורה, ובאמת הדברים רמוזים כבר בזהר, והוא המשל למלך שרצה לבחון אם בנו ראוי למלכות, וביקש מנערה זונה שתנסה לפתות את בנו. הנערה יודעת את הרצון האמיתי של המלך, שבנו לא יכשל, ואין רצונה לפתות אותו, אך חזקה עליה מצות המלך. לאחר שהתברר שבן המלך לא נתפתה, עשה המלך משתה גדול לכל גדולי המדינה, והנה בן המלך פוגש שם את הנערה, וכעס עליה שאף לשם הגיעה, וכששמע זאת המלך א"ל: שוטה שכמוך, כל המסיבה אינה אלא בגללה, שאילולי היא לא היתה מסיבה, כך אומר הקב"ה אילולי יצה"ר לא היתה בחירה חפשית ולא שכר ולא ג"ע.

למדנו מדברי הזהר שבניגוד למחשבה המקובלת, אין היצה"ר שואף להכשילנו, והוא יודע דעת קונו, שאין רצונו שנפול ברשתו, וכל רצונו להעמיד בפנינו אתגר כדי שנתמודד ונתגבר עליו, ובאמת רצונו שאנו ננצח והוא יכשל ובזה ישלים את משימתו, ואף הוא בא להשתתף במסיבת הנצחון של בן המלך.

יסוד זה כ' הרש"ר הירש בביאורו לפסוק "הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ, ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו"... היצר לא נברא כדי לשלוט באדם, אלא להעמיד אתגר בפני האדם שהוא ישלוט בו, האדם הוא זה שאמור להנהיג את היצר, זה כל ייעודו של היצר ולזה הוא משתוקק." ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הזהות בין השטן לבין ל"יצר הרע" (הכוח בנפש האדם שדוחף אותו לחטאים ומעשים רעים), נמצאת בגמרא בבא בתרא (טז א) "הוא שטן הוא יצר הרע". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רק אעיר שתשובות לשאלתך כבר נכתבו רק עברו לארכיון. --2A01:6500:A039:95D9:939D:7259:8D00:FD03 14:21, 4 במאי 2021 (IDT)

שנק קינמון

חשבתי ש"שנק" זה sanke בגרמנית/יידיש. אבל נחש בגרמנית זה schlang. אז מה זה שנק?

ע"פ תרגום גוגל, 'שנעק' באידיש זה שבלול. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שהיה בחדר סגור

כמה זמן ניתן לשהות בחדר סגור שאין בו אוורור. נניח ויש לי חדש של מטר ורבע על מטר ורבע, שגובהו שלשה מטרים. אם אני סוגר את הדלת, כמה זמן אוכל לשהות בו בלא לדאוג לתחלופת החמצן בו. ומהו אכן היחס של גודל החדר למשך השהיה במקום הסגור.--2A01:6502:A97:341A:146:3A9F:9C19:2AE2 19:12, 29 באפריל 2021 (IDT)

הבעייה שלך תהייה אחוז הפד"ח, לא החמצן. תוך 20 שעות בערך תגיע לאזור ה 7% פד"ח ואז הלך עליך. עוד קודם לכן תחווה בלבול, אובדן קואורדינציה וישנוניות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:37, 29 באפריל 2021 (IDT)

תוספות: תוך פחות משעה וחצי יתחילו התופעות של יותר מדי פד"ח. ישבה על הרצפה תאיץ את התהליך מאד (פד"ח כבד מהאוויר) אבל אני לא יודע בדיוק כמה תאיץ אותו. בזמנו חישבתי בזהירות שקוב אוויר מספיק ל 4 שעות חיים (כלומר להגיע ל 7% המפורסמים) אבל מדובר על חיים - לא תפקוד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:45, 29 באפריל 2021 (IDT)

7% פד״ח! עכשיו אני מבין מה קרה לממשלה: בלבול, אובדן קואורדינציה וישנוניות... Gil mo - שיחה 20:34, 29 באפריל 2021 (IDT)

בתור מצביע ליכוד - 🤔 !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:24, 29 באפריל 2021 (IDT)

אגב, אם יש פתרון כלשהו לסילוק הפד"ח אפשר לשרוד בחדר ימים. לא זוכר כמה בדיוק, אבל בטוח שמעל שבוע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:26, 29 באפריל 2021 (IDT)

תודה. חצי או שליש סנטי מתחת לדלת, וכן חור המנעול, האם יש בהם כדי להושיע את המצב? כמו כן, כמה נדרש בשביל לתפקד ולא רק לשרוד?--2A01:6502:A97:341A:146:3A9F:9C19:2AE2 23:38, 29 באפריל 2021 (IDT)

כהמשך לשאלה, ואולי שאלה אחרת. יש בעיה בריאותית לישון לילה בחדר סגור (עם חור מנעול וכדו'), או שאין שום נזק בעניין? דרדק • שיחה • י"ח באייר ה'תשפ"א • 23:41, 29 באפריל 2021 (IDT)

אתה חושב שיש הבדל בין שינה לבין כתיבה בוויקיפדיה, למשל? דגש - שיחה 23:42, 29 באפריל 2021 (IDT)

בכתיבה אפשר להשאיר דלת פתוחה, בשינה בישיבה לא ממש... דרדק • שיחה • י"ח באייר ה'תשפ"א • 23:44, 29 באפריל 2021 (IDT)

אין בעייה. לא תגיע אפילו ל0.5% פד"ח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:31, 30 באפריל 2021 (IDT) !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:31, 30 באפריל 2021 (IDT)

אילן, זו תשובה עבורי?--2A01:6502:A97:341A:146:3A9F:9C19:2AE2 00:35, 30 באפריל 2021 (IDT)

לא, ראה למטה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:38, 30 באפריל 2021 (IDT)

נאס"א טוענים שניתן למדוד ירידת ביצועים כבר ב 0.5% פד"ח. אבל להרגיש ממש תעלה לסביבות ה 1%. הנשימה תואץ, הדופק ולחץ הדם יעלו, תרגיש מחנק, ואולי יתחיל כאב ראש. בחלל שתארת זה יתחיל בערך אחרי 3 שעות. על כל פנים עדיין תוכל לתפקד. יש מחלוקת איפה העקה הופכת להיות בעייתית ממש, כנראה זה סביב 2% ויש שוני גדול בין אדם לאדם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:37, 30 באפריל 2021 (IDT)

לגבי החרך מתחת לדלת וחור המנעול... פה אני רק יכול להעריך. קשה לי להאמין שחור המנעול ישנה משהו, אבל חרך מתחת לדלת יפנה פד"ח מהחדר מפני שהוא כבד מהאוויר. אין לי דרך לדעת כמה בלי לעשות ניסוי של ממש, אני מנחש שזה יהיה משמעותי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:43, 30 באפריל 2021 (IDT)

אגב, גם את ה 7% לקחתי בזמנו מנאס"א. זה יהרוג אותך תוך 10 דקות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:46, 30 באפריל 2021 (IDT)

מבחינה כימית, האם גלידה חייבת להיות שומנית?

לפי מה שאני יודע (ואולי אני טועה) רוב הגלידות בעולם מבוססות על שמנת וסוכר; כלומר מבחינה כימית כל גלידה היא בכללותה תערובת של שומנים וסוכרים ולכן גם היא משמינה מאד.

אבל האם זה חייב להיות כך וגם האם אין גלידה שהיא בעיקרה חלבונית? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גלידה שלא מכילה שומן היא קרחון („קרטיב״) או סורבה. למיטב ידיעתי הסוכרים משפיעים לא רק על הטעם אלא גם על מרקם הגלידה, אבל מן הסתם יכולות דרכים אחרות שאפשר להשתמש כדי להשפיע על המרקם ועל נקודת הקיפאון. Tzafrir - שיחה 17:22, 30 באפריל 2021 (IDT)

אכן, גלידה היא תרחיף, מה שמחייב נוכחות של שומן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:29, 30 באפריל 2021 (IDT)

יש מוצרים שנקראים "גלידה" בחנות שיש בהם 0 אחוזי שומן והשומן מוחלף בעמילנים. אני לא יודע אם זה עונה להגדרה המילונית של "גלידה". גילגמש • שיחה 19:28, 1 במאי 2021 (IDT)

יש הגדרה מילונית לגלידה? על כל פני ל"גלידה 0% שומן" יש טעם מזעזע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:09, 2 במאי 2021 (IDT)

מבוסס על עמילנים? מדובר על גלידה או על רפרפת (פודינג)?

התייחסתי למוצר ששמו בסופר הוא "גלידה" ויש בו אפס אחוזי שוצן. אני לא יודע אם זה עומד בהגדרה המילונית של "גלידה" אבל מניח שזה עומד בתקן אחרת החברה תהיה אשמה בהטעיית הצרכן ויש קנסות כבדים על דבר כזה. לגבי טעם וכו' - זה כבר עניין אישי. גילגמש • שיחה 14:53, 2 במאי 2021 (IDT)

Orangecello או triple sec

האם Orangecello נחשב לטיפל סק?

עזרה בזיהוי חרק

הועבר למסדר זיהוי בעצתה של יהודית1000 - שיחה 01:29, 2 במאי 2021 (IDT). השומרוני הטוב • שיחה 16:15, 2 במאי 2021 (IDT)

זיהוי חללים שאינם ישראלים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בעקבות האסון, רציתי לדעת איך מזהים חללים שאינם אזרחי ישראל ואין להם קרובים בארץ. כבר ביום שישי התפרסמו שמות של תיירים מארגנטינה שנמצאים בארץ ללא קרובים. על סמך מה נעשה הזיהוי? הרי אין לרשויות בארץ שום מידע על החלל (טביעת אצבע\שיניים\דנ"א), ואין קרובים שיזהו. האם מסתמכים רק על מסמכי זיהוי שייתכן שנשא? או על עדויות חברים? מחכים לדגימות מהמשפחה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כשהגופה שלמה, מספיק תמונה. דרדק • שיחה • כ' באייר ה'תשפ"א • 21:47, 1 במאי 2021 (IDT)

ומי מספק את התמונה? רשות ההגירה?

סוגים של השתלטות מרחוק על מחשב

סוגים של השתלטות מרחוק על מחשב למשל:

• השתלטות חלקית: שיתוף מסך עם Skype או עם Zoom
• השתלטות מלאה "טרוייאנית": כגון עם Sub7
• השתלטות מלאה "לא טרוייאנית": כגון עם SFTP/SSH (שורת פקודה או ממשק גראפי מצומצם) או עם TeamViewer (ממשק גראפי מלא)

האם יש עוד משהו שונה בכל אחת מהשיטות מלבד נרחבות ההשתלטות והפורט?

בתודה וברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה זה חלקית? עם שני סמנים? שליטה מרחוק בכל מקרה דורשת התקנת תוכנת שרת על המחשב - האם נדרש אישור על מנת לקיים את החיבור זה דבר טכני. יש גם כאלה שמאפשרים לכבות את המסך בזמן השליטה. Sub7 - לא חושב שהוא עובד כיום. אנטיוירוסים כבר יודעים לזהות אותו ונראה לי שהאתר שלו כבר לא קיים. לגבי השאר, יש כמה פרוטוקולים לשליטה מרחוק (RAT), כמו VNC (RFB), SSH שצויין, גם RDP. (¯`gal´¯) - שיחה 21:56, 1 במאי 2021 (IDT)

SSH זה פשוט התחברות לשרת (נניח התחברות לשרת של אוניברסיטה תחת root מסויים), לא למחשב ספציפי. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:02, 3 במאי 2021 (IDT)

מה ההבדל בין שרת למחשב רגיל? אני מתחבר כך (בעת הצורך) למחשב הנייד שלי ולכל מיני מחשבים בביתי. וכמשתמש שלי, כמובן ולא כ־root (איכסה!). Tzafrir - שיחה 20:59, 6 במאי 2021 (IDT)

הצטברות עייפות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם ישנה באמת "הצטברות עייפות" לטווח של לדוג' שבוע? או שאחרי כמה ימים כבר לא משנה כמה ישנתי קודם וזה רק פסיכולוגי? תודה רבה! אליה. ג • שיחה - זמן פורה! • י"ט באייר ה'תשפ"א • 21:40, 1 במאי 2021 (IDT)

הוספה: האם אפשר להשלים הצטברות כזו? דרדק • שיחה • כ' באייר ה'תשפ"א • 21:42, 1 במאי 2021 (IDT)

לפחות עפ"י המקרה של רנדי גרדנר , מחזיק שיא גינס על הזמן הארוך ביותר ללא שינה, כנראה שלא נדרש להשלים חוסר בשינה. אבל זכור לי ששמעתי על כך ששינה לא רציפה אינה איכותית כמו שינה רציפה ויידרש זמן שינה ארוך יותר כדי להשלים את החוסר בשינה. (¯`gal´¯) - שיחה 01:56, 2 במאי 2021 (IDT)

הצטברות עייפות היא לא דמיון. זה קיים. יש עוד הרבה דברים להבין בנושא, אבל דבר אחד שכבר ידוע הוא שחומרי פסולת מופרשים מנוירונים במוח (לא מכל אזורי המוח, אבל ברבים מהם, וזה עם סייג שיכול להיות שזה נכון לכולם אבל אין נתונים) רק בשינה עמוקה (לא שנת סף ולא שנת חלום) וגם צבירת סוכר לאנרגייה.

התוצאה היא שללא שינה יש הצטברות של חומרי פסולת, ובאיזשהו שלב (תלוי במחקר שקוראים...) מתחילה הרעלה. גם נושא הסוכר חשוב. מכל תאי גוף האדם נוירונים הם הצרכנים האינטנסיביים ביותר של סוכר. המוח הוא רק 2% ממשקל הגוף, אבל הוא צורך 20% מהחמצן, והחמצן הזה שמשמש למעגל הזרחון החמצני שהדלק עבורו הוא סוכר.

לגבי השאלה על "השלמת שינה" - מצד אחד ברור שיש פיצוי מסוים. שינה ארוכה שכוללת הרבה מחזורי שינה עמוקה תפנה יותר פסולת ותצבור יותר סוכר. אבל לא מדובר על נוסחה פשוטה. מבחינת התאוריה, יש כאן תועלת פחותה עם אורך השינה. בכל מחזור שינה שנת החלום מתארכת על חשבון השינה העמוקה, כך ששינה של 12 שעות לא מפנה פסולת פי 2 משינה של 6 שעות. מצד שני יש מחקרים שמראים דווקא להיפך - ששינה שלמה של 8 שעות תצליח לפצות על שינה של 5 שעות בלילה הקודם. אסייג ואומר שאלו שקראתי שטוענים זאת הם ישנים יחסית, משנות ה-80.

יש כאן שאלה מה ואיך בדיוק מודדים, ומה בכלל ניתן למדידה בטכנולוגיות הקיימות. התשובות מצטברות, אבל הרבה עדיין לא ידוע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:01, 2 במאי 2021 (IDT)

תודה רבה! אליה. ג • שיחה - זמן פורה! • כ' באייר ה'תשפ"א • 09:05, 2 במאי 2021 (IDT)

מטבעות צרפתיים

האם בסביבות שנת 1914 היו בצרפת מטבעות שעליהן חקוק דמות אלילית כלשהיא? סמל של פולחן של אחת הדתות? אולי משהו שבעבר שימש לפולחן עתיק ובעידן המודרני כבר לא? 80.246.140.1 04:19, 2 במאי 2021 (IDT)

הדמות שאפשר למצוא על מטבעות צרפתיים היא בדרך כלל של מריאן, ייצוג של הרפובליקה ולא סמל פולחן. עוזי ו. - שיחה 16:20, 2 במאי 2021 (IDT)

מבחינת ערים, מה היה מסלולם הצפוני של סוחרים כוזרים לסין וההפך

באילו ערים עברו? (אני מניח שתחנות מרכזיות היו איטיל ו-Chang'an, אבל מה היה ביניהן?). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דרך דרך המשי? Tzafrir - שיחה 12:21, 2 במאי 2021 (IDT)

התכוונתי לערים; ערכתי את הכותרת בהתאם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חשבתי על המסלול:

Atil - Tashkent - Dunhuang - Chang'an

אם זה אכן היה המסלול (ולא ירדו דרומה אל עיראק, איראן והודו) אז מה היה היו ערי הביניים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דרך המשי כוללת מספר מסלולים אפשריים. מדובר בדרך שהייתה פעילה במשך תקופה ארוכה מאוד. מכאן אפשר להסיק שערים קמו ונפלו. אני לא חושב שקיימת רשימה מלאה של ערים שעמדו לאורך דרך המשי כי המסלול שלה לא קבוע ובגלל שינוי שהזכרתי לעיל. בכל אופן, אפשר לקחת מפה מודרנית שעליה מסומנת דרך המשי (או לפחות המסלולים העיקריים שלה) ולבדוק איזה ערים מודרניות נמצאות על המסלול או בסמוך לו. גילגמש • שיחה 15:20, 2 במאי 2021 (IDT)

כבר עשיתי במידת מה את מה שתיארת ולא מצאתי מסלול צפוני (שוב ערכתי את הכותרת כדי להדגיש מסלול צפוני); אם אני מבין נכון ניתן לפי הבנתי לדבר על שלושה מסלולים מכזריה לסין; צפוני (עליו אני מחפש מידע), מרכזי דרך איראן הודו וההימלאיה ודרומי דרך איראן, הודו ובורמה. גם ערים מודרניות אין ממש בנמצא במסלול צפוני בקרבת ימת ארל והתקשתי למצוא נתונים על ערים ועיירות שהתקיימו בתקופת הכוזרים באזור זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התאוששות מתרומת דם

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אם אדם בריא ממוצע תורם דם (נניח כמות של חצי ליטר) תוך כמה זמן הגוף מחזיר לעצמו את הכמות הזו? 2A01:6502:D597:2802:85E7:E787:BAC4:4444 12:58, 2 במאי 2021 (IDT)

Donated plasma is replaced after 2–3 days.[67] Red blood cells are replaced by bone marrow into the circulatory system at a slower rate, on average 36 days in healthy adult males. In one study, the range was 20 to 59 days for recovery.[68] These replacement rates are the basis of how frequently a donor can donate blood.

מתוך https://en.wikipedia.org/wiki/Blood_donation

2.53.44.220 13:22, 2 במאי 2021 (IDT)

שרירים וחלבון

המידע בויקידפיה אינה מהווה יעוץ רפואי.

1) כמה סוגי חלבון שונים יש ברקמת שריר? ניקח לצורך העניין בייספס.

2) מתוך כלל המסה של הרקמה, כמה אחוז הם כימית חלבון? כנראה שמשהו מאוד מאוד נמוך, נכון?

3) איזה איבר בדיוק מפריש את החומצה הלקטית לתוך השרירים? אין לי בלוטות חלב בידיים.

4) האם הפרשת החומצה הלקטית למעשה הורגת תאים? אם כך, האם החלבון שלהם מנוצל, או שהמופרש החוצה מהגוף?

4.1 )ניקח מקרה קיצון של אדם שאכל 0 חלבון לפני ואחרי אימון ועשה תרגילים שהפרישו חומצות חלב לשריר. האם מסת השריר שלו תרד?

5) במשך כמה זמן אחרי האימון הגוף "מוכן" לקלוט חלבון חדש שיהפוך לשריר? אם אכילת החלבון נעשית יום אחרי זה, זה עדיין יעבוד?

תודה

1. כל תא מתאי הגוף כולל חלבון. בייספס (השריר הדו ראשי) הוא שריר משורטט (או שריר שלד) ולכן הרכבו דומה לשרירים משוררטים אחרים. מבחינה זו, הוא דומה לבשר שמוכרים בסופר. שיעור החלבון בבשר כזה הוא כ30% מהמשקל. אני מניח שזה גם המצב בשריר אנושי ממוצע.
2. אין אפשרות לענות על שאלה כזאת. יש רקמות שבנויות אך ורק מחלבון (למשל סיבי קולגן) ויש רקמות שיש בהן מעט מאוד חלבון.
3. אף אבר לא מפריש חומצה לקטית. חומצה לקטית היא תוצר של פירוק גלוקוז כשאין מספיק חמצן או שלתא מסוים אין אפשרות להשתמש בחמצן. אפשר לעיין בערך נשימה תאית להסבר מעמיק יותר
4. חומצה לקטית יכולה להוריד את הPH בדם. אם הPH ירד מספיק יהיה נזק לתאים שיכול להגיע עד מוות. זה לא קורה בתנאים רגילים אצל אדם בריא.
   1. המסה של הלב או של שריר אחר כלשהו לא תרד בגלל אימון בודד.
5. חלבון לא הופך לשריר. כשאדם אוכל מזון מסוים, הוא מתפרק ליחידות המבנה הבסיסיות ביותר. במקרה של חלבון מדובר בחומצות אמינו. תהליך הפירוק הזה הוא "עיכול". חומצות אמינו אלה ישמשו בתהליך אנבולי ליצירת תאים או להגדלתם. בתא אנושי ממוצע יש הרבה מאוד תרכובות ורק חלק מהן עשויות מחומצות אמינו. גילגמש • שיחה 15:14, 2 במאי 2021 (IDT)

מה תהיה דוגמה למוצר חשמל שנמכר באופן נפוץ עם זיכרון נדיף?

מכשירים עם זיכרון בלתי נדיף יש בשפע: כל מחשב אישי, כל טלוויזיה מודרנית (עם לווין). מה תהיה דוגמה למוצר חשמל שנמכר באופן נפוץ עם זיכרון נדיף? אולי רדיו? אולי משהו אחר? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הזכרון RAM במחשב הוא זכרון נדיף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:48, 2 במאי 2021 (IDT)

בהמון מוצרים יש רכיבים שנקראים מיקרו-בקרים שהם בפועל מחשבים. בפרט יש להם גם כמות צנועה של זכרון נדיף משל עצמם. מכיוון שהם כל כך זולים, הם משולבים במגוון גדול של מוצרים כי פשוט יותר לתכנן מערכת אתם מאשר עם רכיבים בסיסיים יותר. נראה לי שהיום כמעט בכל מוצר חשמלי מספיק מורכב יש גם זכרון נדיף. Tzafrir - שיחה 17:49, 2 במאי 2021 (IDT)

למעשה, נראה לי שיהיה די קשה בימינו למצוא מוצר חשמלי עדכני שיש לו זכרון בלתי נדיף אך אין לו כמות מסויימת, ולו זעירה, של זכרון נדיף.2.53.44.220 18:35, 2 במאי 2021 (IDT)

איך קוראים ללוליין הזה?

https://gofile.io/d/NDW9r3 שלום, איך קוראים לזה באנגלית? איך לחפש כדי לקנות? תודה.

סוגי שניצל

האם יש הבדל בין "Schnitzel", "Escalope", "Cotoletta" ו"Piccata"?

אני יודע שבולם זה חתיכת בשר דקה מטוגנת בפירורי לחם. השאלה היא מה ההבדלים בין המאכלים שציינתי או שזה בסך הכל אותו דבר בשפות אירופה שונות?

תגובתי לשאלה נמחקה לצערי. לדעתי מחיקה מוחלטת של עריכה היא דבר שלא אמורים לעשות בדפים אלה, האם אני טועה? Gil mo - שיחה 00:55, 4 במאי 2021 (IDT)

אני משער שזה נעשה בשל נטייתך לשלוח שואלים לחיפוש בגוגל. אני לא בטוח מה הכלל במקרים כאלה, על כל פנים (בהנחה שזה מה שהיה) כבר העירו לך מספר פעמים שזו אינה תגובה שמועילה למישהו ובודאי אינה הולמת את וק:הכה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:11, 4 במאי 2021 (IDT)

כן, זאת בדיוק סיבת המחיקה. ספרן לא אמור להגיב "לך תחפש במדפים" כשאולים אותו איפה יש ספר בשם "לוליטה", אלא להפנות למיקום הספר במדף הנכון (אפילו אם מצופה מהקוראים להכיר את שיטות המיון). אם לא מעוניין לעשות זאת עשרות פעמים ביום, מוטב שלא יהיה ספרן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:04, 4 במאי 2021 (IDT)

בישראל, שניצל הפך להיות שם כללי לבשר (ובהמשך: לא רק בשר) שמטוגן (ואולי גם אפוי) בציפוי פירורי לחם. השמות שציינת הם כולם שמות של מאכלים כאלו. לכולם יש ערכים בוויקי האנגלית. אבל לכולם אפשר לקרוא בעברית ישראלית גם „שניצל״ (אם לא נמצאים בחברת אניני טעם מלומדים). Tzafrir - שיחה 09:26, 4 במאי 2021 (IDT)

לזכרני, בחדר אוכל של אוניברסיטת ציריך הגישו גם "שינצל" וגם "פיקטה". ה"פיקטה" היתה יותר זולה, עשויה עוף, עבה יותר ועם משמעותית פחות פירורים, ופחות קרנצ'יות. שניצל היה יקר בהרבה, משמעותית יותר דק, עשוי חזיר ונראה מטגן בשמן עמוק. תמיד הרגשתי שפיקטה היא סוג של "שניצל ב'" עבור סטודנטים מועטי יכולת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:04, 4 במאי 2021 (IDT)

האם חיות שמינם נקבע באקראיות ולא ע"י כרומוזומי מין מפתחים כרומוזומי מין לאחר קביעת מינם?

כלומר האם במנגנון תלוי טמפרטורה למשל, מין החיות בפועל נוצר מכורמוזומי מין שנקבעו ע"י טמפרטורה? או שבכלל אין להם כרומוזומים שיושפעו מהטמפרטורה אלא יש להם אנזימים והורמונים שנקבעו ע"י הטמפרטורה?

לא, אין להם כרומוזומי מין כלל. מקור. אציין שלא רק להם אין כרומוזמי מין, אלא גם ליצורים נוספים. לדוגמה, תודרנית לבנה.

מנהיגי פלסטין ועברית

האם מחמוד עבאס (אבו מאזן) מבין עברית?

האם מוחמד אל-חוסייני (יאסר ערפאת) הבין עברית?

לגבי הראשון אני כמעט בטוח שכן, אבל בוודאי שלא שוטפת וברמה יחסית מינמלית, השני פחות ואולי בכלל לא. בברכה רבה דזרט • שיחה 21:54, 3 במאי 2021 (IDT)

מחמוד עבאס נולד בצפת וחי בה עד גיל 12.5. בעירו היה מיעוט יהודי קטן אבל נדמה לי שחלק גדול מהם היו דוברי ערבית. נדמה לי שמעט מאוד מערביי העיר דברו את שפות היהודית (אני לא אתפלא אם יהודים שם דברו ביניהם יותר יידיש ולדינו ואולי אף ערבית, אבל לא בדקתי). מאז הוא חי בסביבה דוברת ערבית.

יאסר ערפאת חי במשך כמה שנים בילדותו בשכונת המוגרבים (היום: רחבת הכותל) ולדבריו גם שיחק עם ילדים יהודים (שיכול להיות שהיו דוברי עברית). אבל מעבר לכך לא גדל בקרבת דוברי עברית.

Tzafrir - שיחה 22:33, 3 במאי 2021 (IDT)

איך ילדים באים לעולם

איך ילדים באים לעולם?

ראו ערכים לידה ורבייה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:39, 3 במאי 2021 (IDT)

מה אנחנו, חסידות?--נדב - שיחה 20:58, 6 במאי 2021 (IDT)

כמות החולים החדשים בישראל שהם גם מחוסנים בחיסון של פייזר

האם יש מקור בר-סמכא שיודע להגיד האם וכמה מהחולים החדשים בישראל מדי יום הם כאלו שחוסנו כבר? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:59, 3 במאי 2021 (IDT)

משרד הבריאות. הינה מידע כללי: [1]. באפשרותך לפנות אליהם לקבלת תשובה לשאלה ספציפית. הם חייבים להשיב לך לפי חוק חופש המידע תוך זמן שקבוע בחוק, אני לא זוכר בכמה בדיוק מדובר אבל זה לא כל כך הרבה. גילגמש • שיחה 21:02, 3 במאי 2021 (IDT)

הנה הנתונים של מאומתים לאחר חיסון. אם אתה מצליח להבין מהטבלה משהו בעל ערך אנא שתף אותנו כאן, השאלה באמת מסקרנת. Gil mo - שיחה 09:16, 4 במאי 2021 (IDT)

הטבלה הזו עונה בדיוק על השאלה שנשאלה כאן. לקחתי כדוגמה את שלושת השבועות האחרונים המוצגים, ואיחדתי את קבוצות הגיל השונות. אם יש מתחת ל-5 אנשים בקטגוריה, הדבר מצויין כפחות מחמש, אז אם היו כמה קבוצות גיל כאלה, איחדתי אותן בצורה מצטברת (פחות מעשר, מחמש עשרה וכן הלאה) בנוסף למספרים המוחלטים שהופיעו.

אימותים אחר וללא חיסון, ע"פ הקישור שGil mo הביא בתגובתו

שבוע	מספר חיוביים 1-6 יום לאחר מנה ראשונה	מספר חיוביים 7-13 יום לאחר מנה ראשונה	מספר חיוביים 14-20 יום לאחר מנה ראשונה	מספר חיוביים מעל 20 יום לאחר מנה ראשונה	מספר חיוביים 1-6 יום לאחר מנה שנייה	מספר חיוביים 7-13 יום לאחר מנה שנייה	מספר חיוביים 14-20 יום לאחר מנה שנייה	מספר חיוביים מעל 20 יום לאחר מנה שנייה	מספר חיוביים ללא חיסון
4.4-10.4	25>	25+14>	25+10>	25+15>	15>	15>	25>	10+153>	1372
11.4-17.4	15>	35>	20>	30>	0	15>	5>	5+126>	816
18.4-24.4	10>	10>	25>	35>	5>	5>	10>	5+117>	5+594>

כלומר, בשבוע הראשון שמוצג כאן מדובר על כ-10% מהמאובחנים השבועיים. בשבוע השני כ-13.7%. בשבוע השלישי כ-16.5%.

אותי מעניין יותר לדעת כמה מהחולים קשה נמצאים אחרי החיסון, מכיוון שהחיסון דווח כמגן מפני הדבקה סימפטומית ולא הדבקה ככלל (שזה מה שנבדק ב-PCR).

יום אבל לאומי - אסון שרפת הכרמל

ויקיפדיה:הכה את המומחה/:::מצב האם מישהו יכול להסביר מדוע לא הוכרז על יום אבל לאומי בו נספו 44 בני אדם באסון השרפה בכרמל? צריך להיות עקביים בימי האבל הלאומיים, לא? Gil mo - שיחה 11:31, 4 במאי 2021 (IDT)

נתניהו אמר שיכריז על יום אבל. לא עשה. עבר כבר לפחות 10 שנה מאז. אם מכריזים על יום אבל לאומי, זה רק לאותו יום, והוא לא חוזר כל שנה (כמו ימי הזיכרון). PRIDE! - שיחה 14:40, 4 במאי 2021 (IDT)

בכל אופן חוסר העקביות הזאת מריחה כמו משהו פוליטי, האם אני טועה בגדול? Gil mo - שיחה 14:49, 4 במאי 2021 (IDT)

לא חושב שפוליטי. זו חידלות האישים הרגילה של נתניהו והקלות הבלתי תאמן בה הוא משקר ומורח. (ואני הצבעתי עבורו). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:43, 4 במאי 2021 (IDT)

חולק. זה לגמרי פוליטי, ונועד לרצות את השותפים לקואליציה (נוכחית או בפוטנציה להיות שותפים), וכן להסיח את השיח (...) מהבעיה האמיתית שלא טופלה, וכנראה לא תטופל מהותית. אסון הר מירון פגע בפלח אוכלוסיה מאוד מסוים שנתניהו יוצא מכליו כדי לרצות, מאפיין שלא היה באסון הכרמל.--נדב - שיחה 20:55, 6 במאי 2021 (IDT)

אני לא רואה שום רווח פוליטי מהסטת השיח בנושא אסון הכרמל, וספק גדול אם לנתניהו יש איאיזו אחריות לגביו. מתוך אלה לא נותר לי אלא להסיק שזו ההתנהגות חדלת־האישים הרגילה שלו (ואני הצבעתי עבורו). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:36, 7 במאי 2021 (IDT)

האם סירוס בגיל מתקדם פוגע בפיתוח שרירים?

האם הסוסים בחיל הפרשים היו זכרים פוריים או שעברו סירוס?

הסירוס מוריד מצד את רמת האגרסיביות של הזכר, אבל מצד שני פוגע בהתפתחותו. אז אם מסרסים את הסוס בגיל בוגר, כאשר הוא בשיא כוחו: האם הוא ימשיך לפתח שרירים כמו זכר "שופע טסטוסטרון" או שמרגע הסירוס הוא יתחיל לאבד מסת שריר? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:23, 4 במאי 2021 (IDT)

אני לא יודע לגבי סוסים אבל בני אדם זקוקים לטסטוסטרון לפיתוח שרירים. גילגמש • שיחה 13:56, 4 במאי 2021 (IDT)

נניח לצורך העניין שסוסים ואנשים פועלים זהה. האם סירוס בגיל בו הסוס הגיע לבגרות מינית ימנע ממנו פיתוח מסת שריר נוספת? והאם האשכים הם האחראיים היחידים על יצור הטסטוסטרון בזכר? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:00, 4 במאי 2021 (IDT)

כן למרות שלא יווצרו שרירים חדשים או רקמות חדשות, הרקמות הקיימות יכולות להתחזק. בגוף האדם יש מספר מקומות יצור לאנדרוגנים. האנדרוגן החשוב ביותר הוא טסטוסטורון בגברים (בנשים אסטרוגן). מקור ייצורו העיקרי באשכים. גילגמש • שיחה 14:32, 4 במאי 2021 (IDT)

אצל בני אדם מחסור אקוטי בטסטוסטרון מלווה בירידה במסת שריר. כלומר - לא רק שלא מעלים מסת שריר, מאבדים מהקיים. נאמר לי על ידי אנדוקרינולוג. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:48, 4 במאי 2021 (IDT)

האם הפיכת עוגיות http לייחודיות לאתר מסוים כך שלאתרים אחרים לא תהיה כל גישה אליהן יציל את פרטיות גולשי האינטרנט?

בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מניח שההשראה לשאלה הגיע מה GDPR שהשתלט על כל אתר בהצגת השאלה על קוקיז. אני חושב שרוב בעיית הפרטיות מגיעה מהסכמי השימוש והפרטיות של החברות, שמוכרות בדרך זו או אחרת את המידע לצד-שלישי. נניח פייסבוק, היא לא מוכרת את המידע, אבל נותנת למפרסמים לעשות שימוש בו ע"י פילוח אוכלוסיות יעד (כלומר המפרסם לא יודע דבר על משתמשים, אבל עושה שימוש בפלטפורמה מתווכת שיודעת). לגבי כל מיני פריטים שנטענים לדף שמקורם הוא מאתר אחר ואוספים מידע ברקע, אני לא חושב שזה תקף לקוקיז (אני לא בטוח בזה), כי הוא משתמש בכתובת של עצמו. נניח סקריפט שנטען מאתר חיצוני, מאכסן קוקיז שלו ואוסף עלייך מידע בזמן שאתה גולש, לדוגמא יש סקריפט כזה של גוגל לביצוע אנליטיקות על התעבורה באתר עבור מנהל האתר. אגב, לרוב אין כמעט מידע שמאוכסן בקוקיז. לרוב זה משמש כדי לאחסן token כדי לזהות אותך. (¯`gal´¯) - שיחה 21:29, 5 במאי 2021 (IDT)

זה קדם לאותו חוק. ר’ עוגייה (אינטרנט)#פרטיות ועוגיות צד ג' (שלא מעודכן במיוחד. הפרק המקביל בערך האנגלי מעודכן יותר). בכל מקרה, ההגבלות על עוגיות צד ג’ מפריעות לגוגל והיא יזמה תחליף שלדעתה פוגע פחות בפרטיות (ולדעת אחרים עדיין פוגע יותר מדי): FLoC. גוגל מקדמת. ה־EFF קצת פחות נלהבים. Tzafrir - שיחה 04:59, 9 במאי 2021 (IDT)

החוקים החדשים של היום

מישהו יודע מה זה אומר: חוק לביטול ההתנתקות, הגבלת זכות העמידה, חוק מינוי שופטים לעליון, חוק התובע הכללי, החוק להסדרת ההתיישבות הצעירה. תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חוק לביטול ההתנתקות: הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק) הוגשה ע"י ח"כ מיקי זוהר, וכן גם השתיים שלאחריה. ההצעה מבטלת את הסעיפים בחוק יישום תכנית ההתנתקות שאוסרים על ישראלים לחזור לשטחים שפונו בתכנית ההתנתקות ומשנה את שם החוק ל"חוק הפיצויים לנפגעי ההתנתקות". חוק שכזה מקודם בעיקר על־ידי מטה חומש תחילה.

הגבלת זכות העמידה: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - הגבלת זכות העמידה) מוסיפה פסקה בחוק-יסוד: השפיטה שקובעת כי בית המשפט לא יקבל עתירות מאנשים חסרי עניין אישי (להוציא עניין ציבורי או מגזרי) בנושא. הצעה זו מבטלת את זכות העמידה כפי שהיא מקובלת בבג"ץ בעשרות השנים האחרונות.

חוק מינוי שופטים לעליון: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם) מוסיפה סעיף לחוק-יסוד: השפיטה בו נקבע הסדרים למינוי שופטים לעליון ע"י הנשיא, לפי בחירת הממשלה ובאישור הכנסת, שתמנה ועדה לשימוע שופטים. כיום, שופטי העליון מתמנים ככל השופטים האחרים ע"י הוועדה לבחירת שופטים.

חוק התובע הכללי: שתי הצע"ח זהות הוגשו - אחת ע"י ח"כ זוהר, השניה ע"י חברי כנסת מסיעת ימינה; הצעות אלו קובעות חוק שמסדיר תפקיד נוסף של "תובע כללי" שאינו כפוף לאיש, תפקיד שסמכויותיו נמצאות כיום בידי היועץ המשפטי לממשלה. הצעה נוספת הוגשה ע"י ח"כ שרן השכל; ההבדלים נמצאים בעיקר בתהליך הבחירה (אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעות הראשונות מול הקמת ועדה ציבורית בהצעה השלישית) ובכך שבהצעה השלישית התובע הכללי עומד בראש פרקליטות המדינה.

החוק להסדרת ההתיישבות הצעירה: שלוש הצעות חוק זהות הוגשו - אחת ע"י ח"כ זוהר, אחת ע"י ח"כ יצחק פינדרוס, ואחת ע"י מעל ל-40 חברי כנסת ממפלגות הימין (כולל זוהר ופינדרוס). ההצעה מחייבת את האחראים על התכנון ביהודה ושומרון להסדיר יישובים מתוך רשימה שתקבע לפני קריאה ראשונה, ועל שאר הרשויות לספק שירותים ליישובים אלה עד להסדרה מלאה כאמור.

בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 20:33, יום שלישי בשבת, כ"ב באייר ה'תשפ"א (IDT).

בשלב זה מדובר רק בהצעות חוק, שמרמזות על הכיוון שאליו תלך ממשלת ימין מלא-מלא. דוד שי - שיחה 20:47, 4 במאי 2021 (IDT)

מעניין, תודה רבה. לא הייתי מנחש את הדברים האלה החיים.

תרגום למילים

― הועבר לדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני#תרגום למילים
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:47, 5 במאי 2021 (IDT)

Made in Heaven

משהו לא מסתדר לי עם ציר הזמן. בערך Made in Heaven גם בעברית וגם באנגלית מציינים שהוא יצא לאור בנוב' 1995. אבל על עטיפת האלבום מופיע פסלו של מרקיורי, שהוצב במונטרה בחורף 1996, כפי שמציין המקור הזה, הזה, והזה. איך זה שהוא מופיע בצילום שיצא שנה לפני שהפסל נחשף? האם צילמו אותו ואז הסתירו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:07, 4 במאי 2021 (IDT)

אולי זו עטיפה מאוחרת? ל From Genesis to Revelation גם שינו את השם ל The Quiet Sun וגם החליפו לשתי עטיפות שונות (בוויטית ואמריקאית). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:38, 4 במאי 2021 (IDT)

לא, העטיפה היא המקורית ויחידה. ככל הנראה לפי מה שעכשיו מצאתי, הפסל צולם לפני שהוצג לציבור. וגם אתר הצילום שונה מזה שבו הפסל מוצב (לפי המקור הזה). כנראה הפסל עמד בגינה (בה הוא צולם לעטיפת האלבום) במשך שנה ואז נגרר למרכז מונטרה ונחשף בטקס רשמי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:49, 4 במאי 2021 (IDT)

כריעה לפני פתיחת משחק ליגת האלופות

מה הסיבה לכך? זו לא הפעם הראשונה, גם שבוע שעבר הם עשו את זה.

מחאת ההמנון האמריקאי

הלחמה אולטראסונית

אני לא מוצא דף

הערך הלחמה דל מאד, למעשה קצרמר. יש ערך בויקינגליש. מקווה שזה יעזור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:27, 5 במאי 2021 (IDT)

גניבה ספרותית?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב נתקלתי בקטע בעיתון קומיקס, שהיה מועתק כמעט מילה במילה מספר קומיקס אחר (ללא אזכור ליוצר המקורי או משהו דומה). זו גניבה ספרותית? יהודית1000 - שיחה 18:16, 5 במאי 2021 (IDT)

או אולי שימוש בחומר מקור זהה פעמים על ידי אותם היוצרים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:25, 5 במאי 2021 (IDT)

מה זאת אומרת? יהודית1000 - שיחה 18:39, 5 במאי 2021 (IDT)

שניהם קיבלו השראה ממקור שלישי. Tzafrir - שיחה 18:48, 5 במאי 2021 (IDT)

יכול להיות, אבל למה שאניח ככה? לא יהיה לזה סוף (אולי גם השלישי העתיק ממקור רביעי וכו'...) יהודית1000 - שיחה 19:02, 5 במאי 2021 (IDT)

בספרות זה מופיע על ימין ועל שמאל שסופרים לוקחים השראה מספרים שהם קראו. במצבים קיצוניים זה ממש העתקה שבה הם כותבים סיפור שלא הם המציאו ומציגים כשלהם. לדגומה אלכסנדר מלנטייביץ' וולקוב כתב גרסה משלו ל"הקוסם מארץ עוץ" שבה הוא שינה בעיקר את שמות הדמויות ואת שם המחבר. אז אם מצאת קטע זהה בקומיקסים שנכתבו על ידי יוצרים שונים, אז או שאחד מהם העתיק מהשני או ששניהם העתיקו מהשלישי... Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:20, 5 במאי 2021 (IDT)

אם זו פארודיה זה מותר, אגב. fanfic הוא עבירה על זכויות יוצרים, אך בד"כ לא תובעים על כך. גם בהעתקות ברורות, לא תמיד נעשה משהו נגד היוצרים שהעתיקו. לדוגמא, ל"הארי פוטר" היו כל מיני העתקות, לדוגמא "הובוס". (¯`gal´¯) - שיחה 21:34, 5 במאי 2021 (IDT)

העניין הוא שזו לא השראה אלא ממש העתקה בוטה - הסופרת פשוט לקחה שני עמודים מקומיקס אחר, והדביקה את זה אצלה! היא אפילו לא טרחה לטשטש את זה בצורה הכי מינימלית! איך יכול להיות שאנשים עושים דבר כזה ולא קורה כלום? זה ממש לא בסדר. יהודית1000 - שיחה 21:58, 5 במאי 2021 (IDT)

כדי שייקרה משהו צריכה להיות תביעה. אולי היוצרים לא מודעים להעתקה או שזה באמת באישור. (¯`gal´¯) - שיחה 22:52, 5 במאי 2021 (IDT)

יתכן ומדובר במחווה או ציטוט. נגיד קוונטין טרנטינו קבוע מעתיק קטעים מסרטים אחרים ולפעמים זה נראה כמו משחק "תנחשו מאיפה לקחתי את זה". ועוד משהו: את בטוחה ב-100% שהיוצרים שונים? כי יתכן גם מצב שזכויות היוצרים שייכים לאותו הגוף (לדוגמה לחברת הפצה) ולכן מבחינתם זה "מיחזור" של חומר השייך להם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:56, 6 במאי 2021 (IDT)

איפה הגבול בין מחווה או השראה לבין העתקה? יהודית1000 - שיחה 15:37, 7 במאי 2021 (IDT)

אם היה לה אישור, מכל סיבה שהיא, אז כמובן שזו לא עבירה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:12, 5 במאי 2021 (IDT)

טירמיסו בלי מסקרפונה

מסקפרונה זה ממש יקר בארץ. מה יכול להיות התחליף הזול לזה? האם סקי יכול להתאים לטירמיסו? 2A0D:6FC0:729:BC00:EDE2:EB40:115:556A 18:36, 5 במאי 2021 (IDT)

מסקרפונה הוא סוג של שמנת עם אחוז שומן גבוה ומכאן מחירו הגבוה. רק מוצר בעל אחוז שומן דומה יכול להחליפו בלי פגיעה בטעם. גילגמש • שיחה 16:00, 6 במאי 2021 (IDT)

מציע לך לנסות את השיטה הישנה להגיר מים דרך בד צפוף. רוב הסיכויים שתקבל משהו שיעבוד, אבל על השאלה אם צמצום הכמות עקב הגרת הנוזלים מצדיקה כלכלית את התהליך תוכל כנראה לענות רק אחרי שתנסה. אני באופן קבוע מגיר גבינה לבנה 9% לגבינת 20% טעימה מאד, אבל אני יותר ממכפיל את מחיר הגבינה שאני מקבל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:32, 7 במאי 2021 (IDT)

אני בכלל לא מומחה בישול, אבל מה לגבי ערבוב עם שמנת מתוקה? Tzafrir - שיחה 11:43, 7 במאי 2021 (IDT)

אי אפשר. שמנת מתוקה נוזלית ומסקפרונה זאת שמנת די מוצקה. אפשר להקציף שמנת מתוקה ולערבב עם שמנת מוצקה יותר אבל זה הולך כבר לכיוון של עוגת גבינה ולא כל כך טירמיסו. לא היתי מתעסק עם המתכון. אם העוגה (או מאכל אחר כלשהו) יקרה מדי אפשר להכין עוגה אחרת מרכיבים זולים יותר. גילגמש • שיחה 17:52, 7 במאי 2021 (IDT)

האם מתווך יהלומים זה מקצוע שהולך ומצטמצם?

מעולם לא עסקתי בתיווך יהלומים ואין לי כוונה לעסוק בכך. אני גם לא מבין כמעט משהו בגמולוגיה אבל מעניין אותי אם לפחות בגלל אחד מהגורמים הבאים המקצוע הזה הולך ומצטמצם:

• עלייה בשיווק באינטרנט של כמעט כל מוצר או שירות כך שאולי גם יהלומים משווקים דרך האינטרנט בצורה שמייתרת לפחות את רוב המקרים של תיווך יהלומים
• עליית תחום יהלום מלאכותי במסגרתו ניתן להזמין מכימאי מומחה יהלומים שמגודלים בתאים מיוחדים בתנאים שמדמים מליוני שנים בטבע רק במהירות מדהימה ואף במגוון צורות שבאופן כללי לא ייתכנו טבעית (בכדור הארץ)

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש גמולוג בקרב עורכי ויקיפדיה? מישהו ירצה לתייג חשבון משתמש או תבנית בהתאם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סגן שר במשרד ראש הממשלה

מה ההבדל בין "שר בלי תיק" לבין "סגן שר במשרד ראש הממשלה"? כתוב שאיוב קרא היה סגן שר במשרד ראש הממשלה. על פניו, מדבור בסגן של שר שאינו קיים. במה מדבור, מה התפקיד אותו מבצע סגן שר במשרד רה"מ ובמה הוא שונה משר בלי תיק?

על פי חוק יסוד: הממשלה, שר רשאי למנות לעצמו סגן מבין חברי הכנסת. כאשר סגן שר ממונה על ידי ראש הממשלה, הוא נושא בתואר "סגן שר במשרד ראש הממשלה". כמו כל סגן שר במשרד ממשלתי כלשהו, גם הסגן הזה פועל בשם השר הממונה, שגם גוזר את סמכויות הסגן. התפקיד נועד בעיקר כמחווה של רצון טוב למי מחברי הכנסת שלא מונה לשר. לעומת סגני השרים, הממונים למשרד מסוים (כולל סגנים במשרד ראש הממשלה), שר בלי תיק לא מופקד על משרד מסוים, ואין לו סמכויות ביצועיות, אבל מבחינת סמלי הסטטוס, הוא נהנה מכל ההטבות של שר, והוא משתתף בהצבעות בממשלה. סגני שרים לא יכולים להצביע בממשלה.--נדב - שיחה 20:41, 6 במאי 2021 (IDT)

איזה שר מתבזה יותר: שר בלי תיק או שר עם תיק מלאכותי כמו שר הדיגיטל הלאומי? דוד שי - שיחה 13:23, 7 במאי 2021 (IDT)

שר בלי תיק קיים במדינות רבות, ואיננו המצאה ישראלית. הנכונות להתבזות בשיטה הזו היא לגמרי המצאה ישראלית. מצד שני, זו עיסקת חליפין לא רעה: התבזות תמורת שכר, רכב, זכות הצבעה בממשלה וכל ההטבות הנלוות, כך ששם המשרד הופך להיות שולי.--נדב - שיחה 10:54, 8 במאי 2021 (IDT)

אז התשובה היא ש"שר בלי תיק" הוא אחד שכן מצביע בממשלה, אבל לא באמת ממונה על משהו, ו"סגן שר בלי תיק" (סגן שר במשרד ראש הממשלה) זה אותו דבר, אבל אפילו חסר זכות הצבע בממשלה. הבנתי נכון?

אין דבר כזה "סגן שר בלי תיק". ראש הממשלה הוא שר לכל דבר, עם אחריות ביצועית. אחריותו ומשימותיו הביצועיות של סגן במשרד ראש הממשלה נגזרות ממשימות ראש הממשלה, והוא פועל בשמו, כמו בכל משרד ממשלתי שעליו ממונה שר. כל שר רשאי למנות סגן שר מבין חברי הכנסת. מינוי של שר כפוף לאישור הכנסת בהצבעה. לגבי מינוי סגן שר, די בהודעה לכנסת ובשבועת אמונים בנוסח המותאם. אבל הכי פשוט זה לקרוא את חוק יסוד: הממשלה. הכל מוסבר בחוק.--נדב - שיחה 14:57, 8 במאי 2021 (IDT)

איך סגן שר במשרד ראש הממשלה שונה בסגן ראש ממשלת ישראל?

האם מטבח הישראלי הוא למעשה פיוז'ן?

תכנסו למאפייה הקרובה לביתכם. סיכוי טוב שיופיע בה: בורקס גבינה, קרואסון, רויגלך, "פיצה אישית", בקלווה, שנעק, שטרודל תפוחים קטן, כנאפה ולסיום הקש סולמית. האם עצם זה שמאכלים מכמות גדולה של מקומות בעולם מוצאים את עצמם זה לצד זה נחשב לפיוז'ן (בישול)?

האם אוכל במטבח צבאי (אני אקח אותו כדגומה ל"מטבח ישראלי" אופייני) הוא פיוז'ן? שניצל עוף עם קוסקוס זאת ארוחה רגילה. נקניקיות ובורגול. האם באופן כללי שילובים כאלה הם פיוז'ן או שחייבים שהמזון יהיה מראש מוכן כשילוב של שני מזונות שונים?

באופן כללי, התשובה חיובית. זה לא קשור לסוגי המזונות, אלא לחומרים, טכניקות הבישול והמתכונים. ראה/ראי פיוז'ן (בישול).--נדב - שיחה 20:46, 6 במאי 2021 (IDT)

כמעט כל מטבח של חברה לא־מסורתית הוא פיוז'ן בימינו. העגבניות הן יבוא מאוחר לאיטליה, כמו תפודים לגרמניה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:22, 7 במאי 2021 (IDT)

Slip 'N Slide

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מי יודע איך קוראים למשחק הזה בעברית?--נדב - שיחה 20:25, 6 במאי 2021 (IDT)

מסכה וקרינה

כאדם לבן קרינת השמש מזיקה לעורי. בעקבות מגיפת הקורונה חוייבו אזרחי ישראל לחבוש מסכה רפואית. האם החיבור בין השניים מועיל? המסכות הללו מונעות מקרינת השמש להכנס, או שהם אינם צפופות מספיק? במידה והם מועילות נמשיך להשתמש בהם גם ללא קשר לנגיף הקורונה. דרדק • שיחה • כ"ה באייר ה'תשפ"א • 21:20, 6 במאי 2021 (IDT)

כל מחסום פיזי, אפילו דק, מספיק כדי לבלום את נזקי קרינת השמש. לכן, מבחינה זו, מסכה מספקת הגנה לפנים. עם זאת, חשוב להתייחס לשני דברים חשובים: באופן כללי, קרינת שמש מביאה גם תועלת רבה היות שהיא נחוצה ליצירת ויטמין D. בלי קרינת שמש יצורו של הוויטמין בגוף האדם לא אפשרי. לכן, השאיפה לחסום את כל קרינת השמש מזיקה וזה ללא קשר לגוון עורו של האדם. בנוסף, המסכה מכסה רק חלק קטן מאוד מגופו של האדם. לכן, אף על פי שהמסכה מסוגלת לבלום את קרינת השמש, התוספת הזאת די זניחה ביחס לשטח הפנים הכולל של האדם. גילגמש • שיחה 07:29, 7 במאי 2021 (IDT)

כפי הזכור לי מספיק מספר דקות מועט של חשיפה לשמש בשביל ויטמין די, תקן אותי אם אני טועה. בכל מקרה אפשר לבדוק האם חסר ויטמין די בבדיקת דם, בבדיקות הדם שערכתי נמצא שאין לי חוסר בויטמין למרות חשיפה נמוכה לשמש. בנוגע לגוון עורו של אדם אין הבדל בכמות הנזק בין גווני העור? בנוגע לתוספת הזניחה של המסכה לדעתי היא מכסה כשליש מהפנים, שזה לא רע בכלל. דרדק • שיחה • כ"ה באייר ה'תשפ"א • 10:40, 7 במאי 2021 (IDT)

והנה יתרון של הלבוש החרדי, שמגן על רוב העור מפני קרינת השמש. הם יש סטטיסטיקה שמשווה בין תפוצת סרטן העור באוכלוסייה החרדית בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל? דוד שי - שיחה 13:20, 7 במאי 2021 (IDT)

באמת מעניין האם יש סטטיסטיקה כזו, אנסה לחפש. דרדק • שיחה • כ"ה באייר ה'תשפ"א • 13:29, 7 במאי 2021 (IDT)

זה מאמר מ-1993. עוזי ו. - שיחה 13:52, 7 במאי 2021 (IDT)

אין בכך חדש אבל מה קורה עם מחלות אחרות שבהן מעורב ויטמין D, למשל אוסטאופורוזיס. גילגמש • שיחה 13:56, 7 במאי 2021 (IDT)

זכורני שראיתי פעם מחקר שטוען לחוסר שלויטמין D במגזר ביחס לציבור הכללי. אמנם הדבר ניתן לפיצוי בצורה מלאכותית (הויטמין כמעט אינו נמצא במזון בכמות משמעותית) וההמלצה הכללית של רופאי העור כיום היא להימנע מחשיפה ממושכת לשמש ללא אמצעי הגנה, שמונע גם את יצירת הויטמין. לגבי מסיכה, הכיסוי שלה בסך הכל היא לחלק קטן מעור הפנים; הייתי משתמש בכל זאת בתכשיר הגנה. --שמש מרפא - שיחה 16:14, 7 במאי 2021 (IDT)

אז'ן-מלכיור דה ווגואה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם מישהו כאן יכול להוסיף לי מידע עליו מעבר למופיע בערך, או לתת הפניה למקורות אודותיו? תודה מוכני - שיחה 23:37, 6 במאי 2021 (IDT)

אפשר לקרוא את הערך גם בשפות אחרות, או לעבור לערך רחב (למשל בצרפתית), ולתרגם אותו אוטומטית אם אתה לא קורא צרפתית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה ניקוטין פומי הוא דווקא במסטיקים או ב-snus אבל לא בכמוסות או טבלטות?

מה הבעיה הגדולה לתת ניקוטין פומי בכמוסות או טבלטות? בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נאמר לי שהוא נספג לזרם הדם ברקמות הריריות בחלל הפה, ואם הוא מגיע לקיבה הוא מתפרק. לא בדקתי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:46, 4 במאי 2021 (IDT)

בצעד נדיר אני מזיז את האשכול מטה כי אני מגיב באיחור וכי הנושא כמעט לא זכה להתייחסות גם פה וגם במקומות אחרים בהם שאלתי שאלה דומה, כלומר שהנושא הזה די "מסתורי" ; תודה רבה אילן כי גם זה לא מובן מאליו.

אילן, אני בעבר קראתי השערה אחרת שניקוטין כשלעצמו הוא פשוט "רעיל מדי" בכדי להינתן בטבליות או כמוסות; בין אם בהשפעת המחלוקת על היותו קרצינוגן במצבים מסוימים גם בלי עישון ובין אם בשל היותו משמש כקוטל חרקים.

אבל אם האם יש ממש בטענות אלה? הרי יש קייס די טוב לטעון שאלו מיתוסים שהמציאו חברות ייצור הסיגריות ושמאוחר יותר גם הפכו שותפות לו חברות מסטיקי הניקוטין וה-snus, אז אם כך מי צודק ומה תהיה דרך יעילה להגיע לחקר האמת? מצטער אם השאלה "גדולה מדי" אני לא ביוכימאי ולא קרוב לזה אבל מעניין אותי מה תהיה מתודה טובה למחקר בעניין כי אולי אם יום אחד אהיה עשיר אממן מחקר כזה כיזם. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא סביר, א. ניתן פשוט לייצר כמוסה או טבליה במינון נמוך כרצוננו. ב. כל חברה שמעוניינת להכנס לייצור מסטיקים וכ"ו יכולה לעשות זאת. ג. הרבה יותר קל להגמל מהתחליפים.
בעיקר סעיף א' הופך את ההסבר הקונספירטיבי למאד מפוקפק. חברות הסיגריות אכן היו שותפות בעבר לקונספירציה, אבל במקרה הזה הדבר לגמרי לא סביר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:14, 7 במאי 2021 (IDT)

מדבקות מעצבנות

מישהו יודע מדוע מדביקים מדבקות קטנות על פירות, לזיהוי מקור הפרי? הן מעצבנות כי צריך להסיר אותן לפני אכילת הפרי, ואין לי תועלת בהן. ואיך אדע שהדבק כשר? נחוצה עוד מדבקה מטעם מי שמשגיח על כשרות הדבק. דוד שי - שיחה 13:16, 7 במאי 2021 (IDT)

נאמר לי שזה נעשה על מנת להלחם בתופעת זיופי מקור של פירות וירקות, גם על מנת להתחזות למותגים מוכרים וגם (אנחה מקרב לב) להבטיח כשרות ("שמיטה" וכיו"ב). לא בדקתי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:16, 7 במאי 2021 (IDT)

אני רוצה לציין ש-טיקטים על בגדים מפריעים לי ולפעמים פשוט בא לי להסיר אותם ולפעמים זה דורש מספריים והמון דיוק ומרגיש לי טרחני ומעצבן כי אני יודע איפה קניתי את הבגד ואני לא צרכן קיצוני שקונה עוד ועוד בגדים בלהט וצריך לזכור בדייקנות מופתית איפה קניתי כל בגד;

לפי דעתי, הסיבה בשני המקרים (הפירות והבגדים) דומה: שילוב של מתודת שיווק גרועה (לפחות כיום בעידן האינטרנט) + קהלי יעד לא נכונים לשיווק; באופן כללי אף צרכן סופי לא יפתח רשת שיווק מתחרה לזו שבא הוא קנה את הפרי או הבגד; למה זה כל כך נפוץ? אולי קיבעון מחשבתי, אולי אגו (שניים מיני התנהגויות בעייתיות, ככלל, של בני אדם). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קצב גידול ציפורניים על האצבעות

שמתי לב שבאופן קונסיסטנטי, בשתי הידיים הציפורניים על אמה גדלות מהר יותר. מישהו נתקל בזה אצלו? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:24, 7 במאי 2021 (IDT)

אני זוכר שקראתי פעם (לא זוכר איפה) שקצב גדילת הציפורניים פרופורציוני לאורך הפרק האחרון של האצבע. מסיבה זו הציפורן של האגודל גדלה הכי מהר, אחריה של האמה ושל הזרת גדלה הכי לאט. בברכה, Easy n - שיחה 09:26, 8 במאי 2021 (IDT)

בחיי, זה מתאים! הלוואי והיית זוכר מאיפה זה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:16, 8 במאי 2021 (IDT)

כניסה לישראל דרך מעבר גבול אווירי

מלבד נמל התעופה בן-גוריון, נמל התעופה חיפה ונמל התעופה רמון, האם רשות האוכלוסין וההגירה מתירה כניסה אזרחית (מדגיש, אזרחית, ללא שום אספקט דיפלומטי) ממדינות זרות גם משדות תעופה אחרים, אולי כ"מקרים מיוחדים", אולי לא? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החלטת הממשלה היא לגבי כניסת זרים לישראל בלי קשר לאיזה שער כניסה הם מגיעים לישראל, לצורך העניין גם במעברים יבשתיים ונמלי ים הם לא יוכלו לעבור ללא היתר מיוחד. --EldadHe - שיחה 08:37, 8 במאי 2021 (IDT)

אוקיי אבל האם רשות האוכלוסין וההגירה מתירה לאזרחים ישראלים להיכנס משדה תעופה שאינו אחד מן השלושה לעיל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין לישראל שער כניסה אווירי שלא אחד מהשלושה שהזכרת. --EldadHe - שיחה 11:45, 8 במאי 2021 (IDT)

תודה לך אלדד, אני מופתע מקריאת דבריך אלה כי אני יודע שאזרח ישראלי יכול להיכנס עם יאכטה לכל אחד מהנמלים ה"רשמיים" בישראל אז אני תוהה למה המצב לא דומה גם לגבי שדות תעופה באופן כללי. בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כדי לנחות בנמל תעופה צריך להראות מסלול טיסה וליצור קשר עם מגדל הפיקוח. בנמלי תעופה אחרים בארץ אין נוהל של נחיתות בינלאומיות ואין עמדה של ביקורת דרכונים. בים זה סיפור אחר, למרות שגם שם כל יאכטה או אפילו סירת קאנו שנכנסת למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל צריכה למיטב ידיעתי להזדהות בפני חיל הים. --EldadHe - שיחה 12:47, 8 במאי 2021 (IDT)

יש כאן עירוב של שני נושאים. האחד - כניסה לישראל. חוק האזרחות קובע שכל אזרח ישראלי רשאי להיכנס למדינה ללא צורך באשרות או אישורים מעבר להוכחת היותו אזרח (קרי: דרכון ישראלי שהונפק על ידי לשכת מרשם אוכלוסין בכל עיר). השני הוא עצם הכניסה למדינה. אזרח ישראלי, או אזרח זר שהותר לו להיכנס לארץ, יכול להיכנס דרך כל מעבר גבול רשמי, שבו יש סידורי כניסה (משטרת גבולות, ביקורת מכס) וזה כולל שדות תעופה, נמלי-ים ומעברים יבשתיים. סידורים כאלה קיימים בכל נמל תעופה בישראל שבו נוחתות טיסות מסחריות בין-לאומיות. גם בנמלי-ים יש סידורי מעבר וכניסה לארץ, אבל כאן יש הבחנה: ייתכן מצב שמבחינת חוקי השייט מותר לכלי שייט לעגון באחד מנמלי הים, אבל זה עדיין לא מתיר למפליגים על סיפונו להיכנס לארץ, וכניסתם תהיה בהתאם לחוקי ההגירה וההסכמים הבין-לאומיים הקיימים, כמו לגבי כל מעבר גבול אחר, אווירי או יבשתי.--נדב - שיחה 13:32, 8 במאי 2021 (IDT)

מוערך הפירוט המעניין וההבחנה החשובה שאכן לא עלתה פה אבל חשוב לי לציין שני דברים:

1. לגבי "דרכון ישראלי שהונפק על ידי לשכת מרשם אוכלוסין בכל עיר", זה לא נכון רק לגבי ישראל וגם לא בהכרח לגבי ערכים, הרי שפע נציגויות ישראליות מחוץ לישראל רשאיות להנפיק דרכונים (לא ביומטריים אמנם), בין אם הם בעיר, בשטח גלילי או בכל מקום מוגדר אחר
2. לגבי העניין של כניסת אזרח ישראלי לישראל; גם אחרי קריאת התשובה פעמיים עדיין לא ברור לי האם רשות האוכלוסין וההגירה מתירה למשל לישראלי עשיר שטס עם מטוס פרטי או שט עם יאכטה משדה תעופה שאיננו נמל תעופה (כלומר, איננו שדה תעופה בין לאומי) או מאיזו מרינה חדישה שעדיין אין בה קצין הגירה תורן, בהתאמה, להיכנס לישראל

בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אתה נכנס לדקויות מיותרות וממציא היפותזות שלא מתקיימות במציאות.

1. ברור שאפשר להנפיק או לחדש דרכון בנציגויות בחו"ל, אבל אלה מקרים חריגים, משום שבשיגרה, אזרח יוצא עם דרכון בתוקף שהונפק בארץ על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. החוק קובע שאזרח ישראלי רשאי לצאת ולהיכנס למדינה ללא הגבלה, עם דרכון, וגם מי שהגיע מסיבה כלשהי לנציגות לצורך הנפקה וחידוש, ממילא ברור שיצא עם דרכון בתוקף.
2. בכל נמל אווירי או ימי יש נקודת ביקורת גבולות. גם במרינה בהרצליה (כתובת: רחוב השונית 1, אם זה מעניין אותך...). יציאה או כניסה עם מטוס או כלי שייט פרטיים הינן מעבר גבול לכל דבר. נסיעה בכלי פרטי מחייבת תיאום וקבלת אישור מראש, כולל מסירת פרטי הכלי, נתיב הנסיעה, פרטי הנוסעים ומסמכיהם ודרכי התקשרות. גם לקראת עלייתם או עם ירידתם מהמטוס/יאכטה, הנוסעים צריכים לעבור ביקורת דרכונים. אי אפשר להיכנס לישראל שלא דרך נקודת ביקורת גבולות של רשות ההגירה. פשוט אי אפשר. אם מקימים נמל חדש, תהיה גם ביקורת גבולות. גם בים יש גבול (מים טריטוריאליים), והמשטרה (משמר החופים) מוסמכת למנוע כניסת כלי שייט שכניסתו לא תואמה, ואף לעצור את הכלי ואת הנוסעים, אם עולה חשד כלשהו. ממש כמו שמטוס, כל מטוס, מסחרי או פרטי, לא יכול להיכנס למרחב האווירי של ישראל ללא תיאום מראש, ולאחר שכניסתו אושרה.
3. שדה תעופה שבו יש נחיתות מחו"ל והמראות לחו"ל, הוא שדה תעופה בין-לאומי לכל דבר. טיסה פנימית (בין שדות תעופה בשטח המדינה) זה כמו לנסוע במכונית מעיר לעיר. בערך..--נדב - שיחה 01:12, 9 במאי 2021 (IDT)

עברית: שלילה מוזרה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב איך נכון לומר: ״לא אני ולא אתה יודעים את התשובה״, או ״לא אני ולא אתה לא יודעים את התשובה״? אצל חיים באר ניתן למצוא דוגמאות כגון: ״אך לא אביו ולא שרול-איסר אביו של בייניש לא הסכימו לקחת אותם לשם״ (עת הזמיר). Gil mo - שיחה 00:12, 8 במאי 2021 (IDT)

להבנתי, זה קשור למה שמכונה "שלילה כפולה". אם הקישורים שהדבקתי לא נותנים לך מענה, תמיד תוכל להפנות את הסוגיה לאקדמיה ללשון העברית. באתר שלהם יש קישור לטופס שאלות ותשובות. עונים מהר עם הסברים ונימוקים. אני משתמש בזה בעת צורך.--נדב - שיחה 10:44, 8 במאי 2021 (IDT)

את הדף שקישרת ראיתי כבר קודם אך כפי שבוודאי ראית אין שם תשובה לשאלה. אף אני נעזר רבות באקדמיה אך קיוויתי לקבל תשובה מהירה מהלשונאים שבינינו. תודה. Gil mo - שיחה 15:14, 8 במאי 2021 (IDT)

התשובות של האקדמיה מהירות למדי. אם תשלח שאילתה עוד היום, יש סיכוי שתקבל תשובה מחר. דרך אגב, אני די סומך על העברית של חיים באר. אן הוא ניסח כך, כנראה יש בסיס לדברים. העניין הוא שכנראה התרגלנו לניסוחים בשפת יום-יום, אז זה נראה מוזר לכאורה, כי אנחנו פשוט לא מדברים כך. מזכיר לי את הסיפור על שייקספיר הילד שחזר הבית משיעור אנגלית בבית הספר, ואבא שלו נזף בו: Who is your English teacher? Stop talking like that--נדב - שיחה 15:37, 8 במאי 2021 (IDT)

למעשה שלילה כפולה היא דוגמה מצויינת לכך שעיבוד שפה טבעית אינו בנוי על פי תחביר אופרטורים לוגיים פשטני. המשמעות של השלילה הכפולה ברורה לשומע - היא נועדה להדגיש את השלילה, ולא לשמש כאופרטור לוגי. באופן דומה שתי מילות חיוב יכולות להביע שלילה: "כן, בטח". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:14, 8 במאי 2021 (IDT)

חתימה בסוף שאלה ב"הכה את המומחה"

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מדוע לא להנהיג שכל שאלה כאן תהיה עם כינוי השואל, ושלא תהיינה שאלות ללא שום חתימה? כולל תגובות לשאלה. זה יהיה פשוט הרבה יותר נוח להתייחסות. Gil mo - שיחה 01:08, 8 במאי 2021 (IDT)

לפי מיטב הבנתי השאלה הזו אמורה להישאל בשיחת_ויקיפדיה:הכה_את_המומחה ואני מציע להעביר את הדיון לשם. מעבר לכך, לא הבנתי, אין לך מספיק ביורוקרטיה בויקיפדיה ואתה רוצה עוד?... לי למשל לא מפריע אם מישהו לא חותם; זו זכות טבעית בסיסית של אדם להביע דעה בלי "להזדהות" בפני אף אחד ואם זה לא נוח למישהו כמובן שבאופן כללי אף אחד לא חייב להגיב. בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זהו דף שיחה של ויקיפדיה. מקובל שכל מה שאתה כותב נחתם שסיום שמזהה את הכותב ואת זמן הכתיבה. מעבר לכך, יש גם הרחבות שונות שמזהות את החתימה כסיום תגובה ומאפשרות להוסיף בקלות תגובה. תגובות לא חתומות שוברות את היכולת הזו ולכן אין לי אפשרות פשוטה להגיב לאלמוני שלא חתם (כרגע ההרחבות הללו לא שמעו על {{לא חתם}} ואני חייב לערוך ידנית את הפרק. Tzafrir - שיחה 08:24, 8 במאי 2021 (IDT)

מקובל, אך אין חובה לכך (למיטב ידיעתי). זאת ועוד, לפני קריאת דבריך לא ידעתי על קיום אותן הרחבות ואם מישהו מניח שכלל המשתמשים מכירים אותם אני חושב שזה לא נכון.

אפשר לדון על מה היא תגובה לא חתומה; בכל מקרה, אני מניח שכרגע דיון כזה יהיה לא פורה כי כרגע קיימות שתי תבניות חתימה אלמוניות: {{לא חתם}} ו-{{אלמ}}

כמו כן, לפי דעתי על קהילת ויקיפדיה להחליט --- או שהיא מחייבת אנשים לחתום בדרך מסוימת (ואז היא תפסיד תורמים) או שלא ויימצא פיתרון אחר שייספק את כל הצדדים; פיתרון שכזה יכול להיות למשל, להוסיף תאריך לחתימות אלמוניות ולהתאים את כל הכלים לכך. בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה כל כך מסובך להוסיף 4 טילדות בסוף? אם זה עוזר לאחרים שעוזרים לשואלים? איזה בסיוק תורמים ויקיפדיה תפסיד? כאלו ששואלים כאן שאלות? נו באמת. לא צריך להתדיין על כל דבר. Shannen - שיחה 13:05, 8 במאי 2021 (IDT)

לא טענתי שזה מסובך, נא לא לעוות את דברי ולייחס לי דברים שאפילו ברמז לא אמרתי. אני סבור שאם ויקיפדיה תעודד פרקטיקות ביורוקרטיות היא תאבד תורמים. גם לא אמרתי שצריך להתדיין על כל דבר. אם אתה מגיב לדברי אנא תגיב למה שאמרתי ולא למה שלא אמרתי. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם הוספה של 4 טילדות או לחלופין לחיצה על כפתור חתימה היא פרקטיקה בירוקרטית עבורך, שלום. אנחנו לא צריכים פה אנשים טרחנים שמתווכחים ויכוחי סרק על נורמות חיוניות. זה כמו שתשאל "למה בכלל אנחנו מחכים ברמזור אדום ב-03:00 בלילה כשהכביש ריק?" כך נהוג בוויקיפדיה העברית - לחתום בדפי שיחה כדי לדעת עם מי אני מדבר. ניב - שיחה 14:31, 8 במאי 2021 (IDT)

שוב פעם עיוות בוטה של דברי (תוך מצג שווא שאתה מייצג את כל קהילת ויקיפדיה); לא אמרתי שהקלדת 4 טילדות כשלעצמה או הקלקה על כפתור חתימה כשלעצמו הן מה שביורוקרטי. אין פה שום עניין של ידיעה כשמדובר במשתמשים "אלמונים" שלא ביצעו כל השחתה וכדומה. מטריד לאיזה כיוון ויקיפדיה מובלת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מוזר לי שכל אלו ש כביכול מתעקשים לא להרשם מתעלמים מזה שבעצם הם חושפים עצמם הרבה יותר - כי כך כתובת ה IP שלהם גלויה לכל דכפין, בעוד משתמש רשום לא חושף כלום. מילא מי שבא פעם אחת לשאול שאלה, אבל יש תורמים קבועים בדף שמעדיפים את הסיכון הזה. מישהו יכול להסביר לי מה הלך המחשבה? בלי סרקאזם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:11, 8 במאי 2021 (IDT)

זה לא עניין של אבטחת מידע כמו שזה עיקרון חירותי; גם כשאדם צועק בכיכר העיר נגד שלטון מושחת הוא לא מתחיל בפרטי הזדהות אלא ניגש ישר לעניין (ואם לאחר מכן יזדהה ולפני מי זה עניינו האישי, כמובן). עצם ההנחה שאנשים צריכים "להזדהות" בטרם יביעו דעה היא היא, מבחינתי כמובן, שגויה. אם לויקיפדיה יש עם זה קשיים טכניים, אז, כמובן בלי שום כוונה לעצבן, זה לא בעיה למי שמכיר בחירותו לדבר בלי לתת על עצמו פרטי זיהוי שהגדירה עבורו ישות XYZ. ועוד דבר, בעניין אבטחת מידע אני חושב שלא דייקת כי ניתן להשתמש במגוון גישות של מחשוב מרחוק כדי להטעות לחלוטין את המערכת. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבל למה אתה מתכוון כשאתה אומר "להזדהות"? כל ההזדהות כאן היא באמצעות כינוי שאינו חושף שום פרט אישי. למשל, ההזדהות עם כינוי עוזרת לזהות אם אותו אדם כתב כמה פעמים בשרשור השאלה, או שזה כל פעם אלמוני אחר. התחושה היא שעקרון הפרטיות חזק אפילו מן ההגיון האנושי :)Gil mo - שיחה 15:23, 8 במאי 2021 (IDT)

אני מתכוון לכל סוג אפשרי של הזדהות כולל מה שתיארת - "פרופיל משתמש\ת" עם היסטוריה שלפי מסוימים "יגיד עליה או עליו הרבה" כאילו האדם לא יכול או כמעט לא יכול להשתנות לעולם. לפי תפישתי זה ציני והרסני ואני אישית לא אשתף עם זה פעולה ולשמחתי אני לא היחיד כמו שמעיד דף זה. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבל לא התכוונתי לחשיפת פרופיל משתמש. אם למשל, "תחתום" בסוף השאלה שלך "1234" ותמשיך לחתום כך לאורך שרשור השאלה, הדבר יהיה נוח לכולם ולא יפגע כהוא זה בחירותך. בשאלה הבאה שתשאל תוכל לבחור כינוי סתמי אחר. תוכל להסביר מה הרסני בהצעה זו? Gil mo - שיחה 15:39, 8 במאי 2021 (IDT)

אני לא בטוח שזה לא יפגע בחירותי או בחירותו של כל אחד אחר --- התשובה אם כן או לא תלויה בהתפתחות כל דיון. אני לא חושב שזה ספציפית הרסני אלא פשוט אין לי דעה בנושא; מכיוון שבדרך כלל אף אחד בשום ויקיפדיה לא פועל כך, טבעי היה לי להניח שהתכוונת לפרופיל משתמש. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תבנית:משיכת כתפיים, אתה יכול לפתוח שמישתמש חדש כל פעם שבא לך, זה לוקח דקה מקסימום, יבטל כל אפשרות למעקב אחרי היסטוריה - למעשה יותר מאשר לכתוב כאלמוני מפני שאי אפשר לשפוט על פי ה IP דרך איזה ספק אינטרנט אתה מתחבר, ויקל על הדיונים. אבל איש כרצונו, אין חובת רישום. זה פשוט לא הגיוני לא לעשות שימוש ברישום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:05, 8 במאי 2021 (IDT)

אילן, כמו שאתה יודע אפשר ליצור תוכנה שתעשה מה שהצעת ועדיין אני אישית לא אעשה כן כי אין לי סיבה לכך מהסיבות שהצגתי. סבבה לי לא להירשם. לפי דעתך זה לא הגיוני לעשות שימוש ברישום אך לפי דעתי זה הגיוני במקרים רבים, אולי רבים מהנדמה לאיש, בין היתר מהנימוקים שנתתי לעיל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לאלמוני: מה הכוונה שאינך בטוח שזה לא יפגע בחירותך? אנא תן תרחיש בו זה יפגע בחירותך להשתמש בסתם כינוי. אני לא חושב כמו אילן על פתיחת משתמש חדש כל פעם - זו באמת טירדה. אלא, פשוט לרשום כינוי, ללא שימוש בטילדות. Gil mo - שיחה 16:27, 8 במאי 2021 (IDT)

בדיוק לזה התכוונתי; אולי אדם ימציא כינויים דומים מדי בגלל סטרס או אי ספיקת זמן ואחר כך "יזוהה" לפי זה. לא יודע. אם יש מערכת שתייצר כינויים כאלה בצורה אוטומטית לחלוטין בדפי שיחה ובמסגרת זמן טובה, אולי זה באמת פיתרון נאה. כאמור, אין לי דעה בנושא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)