בית הכנסת בנאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 37: שורה 37:
מסורות אחרות מציינות במקום את קברו של "רבי יוסף הבנאי" (בנאה), הוא ככל הנראה [[אבא יוסף הבנאי]]. הקבר מצוין שם עד היום. מסורות אלו קושרות את אגדת התרנגול הלבן למקום, משום שכדי להלבין את התרנגולים הביאום לקברו של אבא יוסף הבנאי.
מסורות אחרות מציינות במקום את קברו של "רבי יוסף הבנאי" (בנאה), הוא ככל הנראה [[אבא יוסף הבנאי]]. הקבר מצוין שם עד היום. מסורות אלו קושרות את אגדת התרנגול הלבן למקום, משום שכדי להלבין את התרנגולים הביאום לקברו של אבא יוסף הבנאי.


מסורת אחרת מייחסת במקום את קברו של [[רבי בנאה]].
מסורת אחרת מזהה במקום את קברו של [[רבי בנאה]].


==תולדות בית הכנסת==
==תולדות בית הכנסת==

גרסה מ־13:48, 9 במאי 2021


שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה

פרמטרים ריקים [ ראש הנציגות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בית הכנסת בנאה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג בית כנסת
על שם אבא יוסף הבנאי עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת סמטה י"א
מיקום צפת
מדינה ישראל
נוסח תפילה עדות מזרח
קואורדינטות 32°58′08″N 35°29′26″E / 32.9689°N 35.4906°E / 32.9689; 35.4906
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת רבי יוסי בנאה המוכר גם כבית הכנסת הצדיק הלבן הוא בית כנסת קדום שנוסד במאה ה-15 על ידי עולים מצפון ספרד בעיר העתיקה של צפת.

שמותיו

לבית הכנסת שני כינויים: "בית הכנסת בנאה" ו"בית הכנסת הצדיק הלבן". מסורות שונות וסותרות המתייחסות לדמויות שונות נקשרו בשמות אלו.

מסורת אחת טוענת כי "הצדיק הלבן" הוא ראש חכמי צפת ומנהיגו של קהל אראגון, רבי יוסף סרגוסי, בשל האגדה המסופרת עליו כי פעם אחת נצטוו יהודי העיר לתת לפחה תרנגול לבן, שהיה נדיר, ומשלא מצאו פנו לרבי יוסף לעזרה. רבי יוסף הורה להביא לו תרנגולים שאינם לבנים, ובזכות תפילתו הם הלבינו[1].

מסורות אחרות מציינות במקום את קברו של "רבי יוסף הבנאי" (בנאה), הוא ככל הנראה אבא יוסף הבנאי. הקבר מצוין שם עד היום. מסורות אלו קושרות את אגדת התרנגול הלבן למקום, משום שכדי להלבין את התרנגולים הביאום לקברו של אבא יוסף הבנאי.

מסורת אחרת מזהה במקום את קברו של רבי בנאה.

תולדות בית הכנסת

בית הכנסת נבנה במאה ה-15 על ידי יהודים ספרדים שעלו מאראגון, עוד לפני גירוש ספרד, ושימש את "קהל אראגון".

בית הכנסת נפגע מספר פעמים ברעידות האדמה הרבות שפקדו את צפת, ונחרב לחלוטין (למעט מתחם הקבר) ברעידת האדמה הגדולה ב-1759. שיקומו החל בראשית המאה ה-19, עת משפחת עבו ובראשה רבי שמואל עבו התיישבה בצפת וקבעה את מקום תפילתה בבית הכנסת. גם הקהילות היהודיות בסמרקנד ובבוכרה תרמו הון רב לשיפוץ בית הכנסת. כתובות בבית הכנסת מציינות שני תאריכים משמעותיים בשיקום הית הכנסת: 1873 ו-1905.

כיום עדיין מצוי בבית הכנסת ספר התורה של משפחת עבו, ומבית הכנסת יוצאת התהלוכה המרכזית של המשפחה מצפת לקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון מדי שנה בל"ג בעומר.

הערות שוליים

  1. ^ הרב חיים הורוויץ, חבת ירושלים סימן לב