אברהם וינברג (בני ברק) – הבדלי גרסאות
סדר ועריכה. לא צריך להגזים, זה שייך ישירות, אחידות במיקום הערות שוליים |
←בהנהגת החסידות: זה לא כינוי גנאי |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==בהנהגת החסידות== |
==בהנהגת החסידות== |
||
[[קובץ:רבי אברהם וינברג.jpg|ממוזער|רבי אברהם וינברג]] |
[[קובץ:רבי אברהם וינברג.jpg|ממוזער|רבי אברהם וינברג]] |
||
פלג זה מאיית את שם החסידות בכתיב [[יידיש|יידי]] - "סל'''א'''נים", |
פלג זה מאיית את שם החסידות בכתיב [[יידיש|יידי]] - "סל'''א'''נים", בעוד הפלג המרכזי נוהג לכתוב סל'''ו'''נים. (ב[[סלנג]] הפנים-חרדי מקובל לעתים לקרוא לסלונים "ווייסע" (הלבנים) ולסלאנים "שווארצע" (השחורים)) חצרו נחשבת לשמרנית יחסית לחסידות סלונים, שתחת נשיאות רבי שלום נח הפכה לפתוחה יותר. |
||
בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[אלעד]] ו[[אשדוד]], וכן בארצות הברית ([[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]] ו[[מונסי]]), ב[[אנגליה]] וב[[בלגיה]]. ב-2016 היו בחצר 732 בתי אב.{{הערה|Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.}} |
בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[אלעד]] ו[[אשדוד]], וכן בארצות הברית ([[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]] ו[[מונסי]]), ב[[אנגליה]] וב[[בלגיה]]. ב-2016 היו בחצר 732 בתי אב.{{הערה|Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.}} |
||
גרסה מ־17:38, 11 במאי 2021
 | |||||||
| לידה |
15 בנובמבר 1944 (בן 79) כ"ט בחשוון ה'תש"ה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום מגורים |
בני ברק, ישראל | ||||||
| |||||||
  | |||||||
הרב אברהם וינברג (נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה) הוא אחד משני אדמו"רי סלונים הנוכחיים. חצרו מכונה "סלאנים" כדי להבדיל מהחצר שבראשה עמד רבי שלום נח ברזובסקי ושמה מאוית "סלונים".
ביוגרפיה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
הרב ויינברג נשוי לנכדתו של האדמו"ר רבי אברהם, ה"ברכת אברהם". כחודש לפני פטירת הסבא, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום. הוא מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בשכונת קריית צאנז בירושלים.
בהנהגת החסידות
פלג זה מאיית את שם החסידות בכתיב יידי - "סלאנים", בעוד הפלג המרכזי נוהג לכתוב סלונים. (בסלנג הפנים-חרדי מקובל לעתים לקרוא לסלונים "ווייסע" (הלבנים) ולסלאנים "שווארצע" (השחורים)) חצרו נחשבת לשמרנית יחסית לחסידות סלונים, שתחת נשיאות רבי שלום נח הפכה לפתוחה יותר.
בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד ואשדוד, וכן בארצות הברית (בורו פארק, ויליאמסבורג ומונסי), באנגליה ובבלגיה. ב-2016 היו בחצר 732 בתי אב.[1]
השתתפות בבחירות
הוא אינו מצביע בבחירות בישראל, אך אינו אוסר על חסידיו להצביע, שכן מחד גיסא היה ה"ברכת אברהם" מראשי אגודת ישראל אולם מאידך גיסא היה רבי מרדכי חיים סלונים מתנגד חריף למדינת ישראל ואסר את ההשתתפות בבחירות. בין חסידיו חלקם מצביעים וחלקם אינם מצביעים, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח.
לקראת הבחירות לכנסת ה-23 קרא לחסידיו לא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור יעקב ליצמן, בעוד שלטענתו גדולי ישראל הורו אגודת ישראל להימנע מלקחת תפקידי שרים כבר בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של מנחם בגין. לאחר שנפגש עם רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל קרא להצביע, בנימוק שקיבל התחייבות שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.[2] עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן לשר השיכון תקף הרב וינברג את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על קריאתו להצביע.[3] בתגובה ענה האדמו"ר מוויז'ניץ שהוא לא התחייב שלא ייקחו תפקיד שר, אלא אמר שינסה לפעול בעניין, מה שאכן נעשה.[4]
הערות שוליים
- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
- ^ הוראה בסלאנים בבחירות: המצב חוזר לקדמותו - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים
- ^ חריף ביותר: הרבי מסלאנים על אגודה "הייתי צריך להורות לא להצביע", באתר בחדרי חרדים
- ^ חשיפה: ברקע ההתנגדות ל'שר'; שליחים מיוחדים מהרבי מויז'ניץ אל הרבי מסלאנים, באתר בחדרי חרדים הרבי מויז'ניץ: אמרתי שאפעל; אינני יכול להתחייב, באתר בחדרי חרדים